מזמור צ"א הינו חלק מאשכול מזמורים והם צ', צ"א ו-צ"ב.[2]
מסיבה זו למדנו בשבוע שעבר את מזמור צ' ובשבוע הבא נלמד את מזמור צ"ב.

שלושת המזמורים הללו נועדו ללמד את האמת הבאה:
מזמור צ' – ודא שאלוהים הוא מעונך והקדש חייך לאדון.
מזמור צ"א – המקדיש חייו לאדון מוגן בצל שדי.
מזמור צ"ב – המקדיש חייו לאדון ינוח במנוחת השבת של האדון.

כאמור, המכנה המשותף לשלושת המזמורים הללו הוא שירת האזינו (דברים ל"ב ו-ל"ג).

מזמור תהילים פרק צ"א:

1‏ יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃

2‏ אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃

3‏ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃

4‏ בְּאֶבְרָת֨וֹ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃

5‏ לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃

6‏ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃

7‏ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃

8‏ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃

9‏ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃

10‏ לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃

11‏ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃

12‏ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃

13‏ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃

14‏ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃

15‏ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃

16‏ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃

תוכן עניינים:

א. החוסה בשדי מוגן מכל (פ. 1-2)

ב. פירוט ההגנות לחוסה בשדי (פ. 3-13)

  1. הגנה מכל סוגי התקפות אדם ומגפות (פ. 7-10)
  2. הגנה על ידי מלאכי אלוהים (פ. 11-13)

ג. המתנה הגדולה לחוסה בשדי – התחברות נצחית עם אלוהים (פ. 14-16)

  1. התנאי לידיעת אלוהים – המשיח (פ. 14)
  2. התחברות בעולם הזה (פ. 15)
  3. הבטחה לנצח בישועת אלוהים (פ. 16)

א. החוסה בשדי מוגן מכל (פ. 1-2)

1‏ יֹ֭שֵׁב בְּסֵ֣תֶר עֶלְי֑וֹן בְּצֵ֥ל שַׁ֝דַּ֗י יִתְלוֹנָֽן׃

2‏ אֹמַ֗ר לַֽ֭יהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃

במזמור הקודם, למדנו שמשה מכריז שאלוהים הוא המעון שלו, המסתור שלו.
והנה, במזמור צ"א משה מציין את השם המהווה מעון ומחסה לילדי אלוהים, והוא – שדי.
לפיכך, מי שמכריז שאלוהים הוא מעונו ובו הוא בוטח, הריהו זוכה להגנה משדי, הריהו נמצא תחת הצל המגן של שדי.

מי הוא שדי?

השם שדי מופיע לראשונה בבראשית י"ז 1: "וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים."

בפרק י"ז אלוהים מופיע באופן פיזי לאברם ומשוחח עימו. באותו מפגש כרת אלוהים עם אברם את ברית המילה.
מתברר ששדי אינו רק שם כללי לאלוהים, אלא שם ספציפי של ההוויה באלוהים אשר מתגלית ונראית לבני אדם ובאה לעולם בדמות אדם, ונראתה לאברהם אבינו. כן, ממש אותה הוויה שבאה בדמות איש אשר ישב עם אברהם בביתו ואכל עימו בבראשית י"ח.

אותה הוויה שלבשה בשר ובאה בדמות אדם הוא בן האלוהים, אותו אנו מכירים בשם ישוע המשיח.

ומה אמר אל-שדי, הגואל לאברם?

"…הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים."

משמע – לך בדרך שאני אתווה לך. לך בקדושה, טוהר ואמת.

מדוע שאברהם יציית לשדי?
הסיבה פשוטה – שדי הוא אלוהים.
אלוהים הציג את עצמו בשם רב המשמעות אל-שדי.
המילה "שדי" (עם דגש באות ד) נובעת מן השורש ש.ד.ד, ומשמעותה "מנצח מכריע ותקיף".[3] על ההבנה הזו מתבסס התרגום God Almighty באנגלית.[4]

בזה לא סיימנו. המילה "שדי" גם נשמעת כמו שד-האם אשר מספק את צורכי החיים לוולד. מסיבה זו ישנם המתרגמים את "שדי" כ- All Sufficient.[5]

המחבר מכנה את אלוהים כמחסה ומצודה.

מצודה היא מבנה חזק שנועד להדוף בהצלחה כל התקפה של אויב בכל סוגי הנשק שלו.

מכיוון שאין גורם בבריאה המסוגל לגבור על אלוהים, משמע שכל החוסה באלוהים ונהנה מהגנתו של אלוהים, הריהו מוגן מכל אויב או התקפה אפשרית וקיימת.

לכן המחבר אומר: אֱ֝לֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ׃

בפסוקים 3-13, המחבר מפרט את תחומי ההגנה ששדי מבטיח לחוסים בצילו.
ב. פירוט ההגנות לחוסה בשדי (פ. 3-13)

  1. הגנה מכל סוגי התקפות אדם ומגפות (פ. 3-9)
  2. הגנה על ידי מלאכי אלוהים (פ. 10-13)

3‏ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃

4‏ בְּאֶבְרָת֨וֹ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃

5‏ לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃

6‏ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃

7‏ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃

8‏ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃

9‏ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃

10‏ לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃

11‏ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃

12‏ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃

13‏ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃

פַּ֥ח יָק֗וּשׁ = מלכודת הצייד. דֶּ֥בֶר = מגפה. הַוּֽוֹת = אסון, הרס, רשע.
צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה = סוגי מגן. קֶּ֗טֶב= דבר ממית. יָשׁ֥וּד = המביא הרס וחורבן

לפני שאפרט את התחומים בהם שדי מגן על החוסים בו, הבה נבחן את המקור לרשימה המוצגת לנו במזמור צ"א.
רשימה אחת עם ציון מילים יוצאות דופן כמו "חץ" (פ. 5), "קטב" (פ. 6) וחיבור של המילים "אלף ורבבה" (פ. 7) וכו' נמצאת רק בשירת האזינו בספר דברים ל"ב.

ומה ההקשר בין שירת האזינו לרשימת ההגנות במזמור צ"א?

בשירת האזינו משה פירט את זעם אלוהים העתיד לבוא על עם ישראל בגלל נטישת העם את אלוהים ותורתו. משה ניבא שעם ישראל לא יראה באלוהים מעון ומסתור ולכן יהיה חשוף לזעם אלוהים.

משה ציין שזעם אלוהים יכלול אויבים העולים על העם ומכים בעם, אסונות ומגפות שיכלו את כל היבול ופרי הארץ, פחד ואימה.

והנה כאן במזמור צ"א ניתנת התשובה: מי שחוסה תחת כנפי המשיח, מובטחת לו הגנה מזעם אלוהים והיא כוללת את כל תחומי העונש והמכות שמשה ציין בשירת האזינו.

א. בפסוקים 3-9 מפורטות רשימת הצרות מהם המשיח שדי מבטיח להגן על החוסים בו.

3‏ כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ מִדֶּ֥בֶר הַוּֽוֹת׃ (מִפַּ֥ח יוקשים – ראה קכ"ד 7)

בימינו ובדרך כלל גם בתקופה בה נכתב המזמור, אנשים לא צדו אנשים למאכל.

ולכן, הכתוב מתייחס בעיקר להגנתו של המשיח שדי מאנשים המנסים ללכוד אותנו ולהכשיל אותנו בתחומים שונים ודרכים שונות כדי להרוס את חיינו או את עדותנו.

מלכודת אדם בהחלט יכולה להיות פיתוי בתחום המין, גאווה וכסף.

מי שנופל בהם נפגע.

לעיתים הנפילה הורסת שם שנבנה לאורך כל החיים.

ראו לדוגמא איך בלעם הרשע הפיל במלכודת חטא את עם ישראל במדבר (במדבר כ"ה).

ואיך המשיח עוזר לנו אז והיום מליפול במלכודות כאלו?

התשובה בפסוק 4:

4‏ בְּאֶבְרָת֨וֹ יָ֣סֶךְ לָ֭ךְ וְתַֽחַת־כְּנָפָ֣יו תֶּחְסֶ֑ה צִנָּ֖ה וְֽסֹחֵרָ֣ה אֲמִתּֽוֹ׃

אברתו = כנפיו. יסך לך = יסוכך עליך. צינה וסוחרה = סוגי מגן. אמתו = נאמנותו, האמת שלו.

הנה המשפט בעברית מודרנית:
'אלוהים יסוכך עליך בכנפיו, ותחת כנפיו תמצא מחסה וביטחון. נאמנותו של אל-שדי, קיום הבטחותיו, ישמשו לך מגן.'

ואיך פורטים את המילים המטאפוריות הגבוהות הללו ליישום יומיומי מוחשי ומעשי? אילו כלים מעניק לנו אל-שדי כהגנה מפני אויבינו?

  1. דברו. דבר אלוהים מלמדנו מה נכון ומה פסול.

אם נקרא וניישם את דבר אלוהים, הרי שנוציא לפועל את חכמתו וכך נינצל ממלכודות החטא או הפיתוי של הרוצים ברעתנו.
לדוגמא: ספר משלי כולל בתוכו אוסף של משפטי חכמת אלוהים בכל תחומי החיים. שינון הפסוקים ויישומם בחיי היומיום מבטיחים לנו שנינצל מרוב המלכודות בחיינו.
מדוע אני אומר רוב? מכיוון שאיננו מושלמים ולא נצליח תמיד ליישם את עצת אלוהים הכתובה.

  1. התחברות משיחית:
    קהילה בריאה וחברים בוגרים מבחינה רוחנית זה נכס מבורך. בעזרתם אנו מקבלים עיצה טובה, כתף עוזרת ותומכת, וכן גם ביקורת שמטרתה להגן עלינו מנפילה במלכודות החיים. מי שמתרחק מהתחברות משיחית, מחיי קהילה, ידע לו שטוב לא יוצא מזה. זה נוגד את רצון אלוהים (אל העברים י' 25), וזה מעכב עד עוצר את הבגרות הרוחנית שלנו ושירותנו לכבוד האדון.
  2. רוח הקודש השוכן בתוכנו.
    רוח הקודש הינו הוויה אלוהית. זה אלוהים בכבודו ובעצמו. אלוהים רוח הקודש שוכן בתוכנו ומזכיר לנו את שלמדנו. רוח הקודש מלמד אותנו את האמת ואף מעניק לנו את הכוח להאמין וליישם באמונה את הנלמד. רוח הקודש השוכן בתוכנו מבטיח לנו את מלוא כוחו של אלוהים לצידנו כשאנו פועלים באמונה, טוהר וקדושה לעשות את רצונו (קור"א ג' 16-17; ו' 19-20; יוח"א ד' 4).

עד כמה חזקים כלי ההגנה והמלחמה שאלוהים מפקיד בידינו?
התשובה נמצאת בדברי שאול באיגרת השניה לקורינתיים ג' 3-5:

3‏ אָמְנָם חַיִּים אָנוּ כְּבָשָׂר וָדָם, אַךְ אֵין אָנוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם; 4‏ שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ עָצְמָתָם אֵינָהּ מִבָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עָצְמַת אֱלֹהִים בָּהֶם לַהֲרֹס מִבְצָרִים. 5‏ אֲנַחְנוּ מְמוֹטְטִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל דָּבָר רָם שֶׁמִּתְנַשֵׂא נֶגֶד דַּעַת אֱלֹהִים, וּמַכְנִיעִים כָּל מַחֲשָׁבָה לְשֵׁם צִיּוּת לַמָּשִׁיחַ,

בנוסף לכך נא לזכור את דבר העידוד באיגרת אל האפסיים ו' 10-18: ליבשו את כל כלי נשק האלוהים… כדי לעמוד נגד כל נכלי השטן…

אם נפעל ברצון האדון ונשתמש בענווה ואמונה בכלים שאלוהים העמיד לרשותנו – הרי שנינצל ממלכודות אלו ונזכה לחיות חיים מלאי ברכה ושירות. חיים המפארים את אל-שדי ופטורים מזעם אלוהים.

בפסוקים 5-9 המחבר מרחיב ומפרט את ההגנות ששדי מבטיח לאלו הבוטחים בו ופועלים כראוי בכלי ההגנה שהוא מספק.

5‏ לֹא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃

6‏ מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צָהֳרָֽיִם׃

7‏ יִפֹּ֤ל מִצִּדְּךָ֨ אֶ֗לֶף וּרְבָבָ֥ה מִימִינֶ֑ךָ אֵ֝לֶ֗יךָ לֹ֣א יִגָּֽשׁ׃

8‏ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃

9‏ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃

הבוטחים במשיח (אל-שדי) המשתמשים בכלי ההגנה שהוא מעניק להם (שצוינו מעלה), זוכים לחוות את הברכות הנפלאות המפורטות בפסוקים 5-9.

  • חוסר פחד וחוסר חרדה.

שימו לב ששדי (ישוע) אינו מבטיח שלא יהיו אתגרים וקשיים. שדי כן מבטיח הגנה, ניצחון ושלווה במהלך כל אתגר.

  • יהיו התקפות בלילה.
  • תהיינה מגפות והתקפות פתאום.
  • יהיו קורבנות רבים מימין ומשמאל.

ומה מבטיח אל-שדי לחוסים בו?

לא-תירא!

מדוע?

כי אל-שדי, המשיח פועל עבורך!

אל-שדי, המשיח ישוע יודע מה מתרחש סביבך ובחייך.

לאל שדי כבר יש פתרון לבעיה המעיבה עליך.

המילים הללו דומות למילותיו של ישוע בדרשה על ההר בבשורת מתי ז' 24-25:

24 ”לָכֵן כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָם יִהְיֶה דּוֹמֶה לְאִישׁ נָבוֹן אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל הַסֶּלַע. 25‏ הַגֶּשֶׁם יָרַד, בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִּת הַהוּא, אַךְ הוּא לֹא נָפַל, כִּי יֻסַּד עַל הַסֶּלַע…"

בנוסף ראו את דברי ישוע לתלמידים בבשורת מתי י' 16-31, כאשר שלח אותם לבשר את בשורת הישועה.

בפסוקים 26-31 האדון ישוע, אל-שדי אמר ועודד:

26 ”לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ מִפְּנֵיהֶם, כִּי אֵין דָּבָר מְכֻסֶּה שֶׁלֹּא יִגָּלֶה וְאֵין נִסְתָּר שֶׁלֹּא יִוָּדַע. 27‏ אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם בַּחֹשֶׁךְ אִמְרוּ בָּאוֹר, וּמַה שֶּׁנִּלְחַשׁ לְאָזְנֵיכֶם הַכְרִיזוּ מֵעַל הַגַּגּוֹת. 28‏ אַל תִּפְחֲדוּ מִן הַהוֹרְגִים אֶת הַגּוּף שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לַהֲרֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ, אֶלָּא יִרְאוּ מִזֶּה אֲשֶׁר יָכוֹל לִגְרֹם הֵן לְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ וְהֵן לְאָבְדַן הַגּוּף בְּגֵיהִנּוֹם. 29‏ הַאִם לֹא נִמְכָּרוֹת שְׁתֵּי צִפֳּרִים בְּאִסָּר אֶחָד? גַּם אַחַת מֵהֶן לֹא תִּפֹּל אַרְצָה מִבְּלִי הַשְׁגָּחַת אֲבִיכֶם. 30‏ אַךְ אַתֶּם, אֲפִלּוּ שַׂעֲרוֹת רֹאשְׁכֶם נִמְנוּ כֻּלָּן. 31‏ לָכֵן אַל תִּפְחֲדוּ; יְקָרִים אַתֶּם מִצִּפֳּרִים רַבּוֹת.“

גם בדרשה על ההר האדון ישוע הבהיר: אל תפחדו!

התמקדו בקידום מלכות אלוהים – בעשיית רצון אלוהים, ואת השאר יעשה כבר אלוהים (מתי ו' 33).

ואיזו עצה נותן לנו אלוהים במזמור צ"א?

מה אלוהים מצפה מאיתנו לעשות בעת קושי מאתגר במיוחד?

8‏ רַ֭ק בְּעֵינֶ֣יךָ תַבִּ֑יט וְשִׁלֻּמַ֖ת רְשָׁעִ֣ים תִּרְאֶֽה׃

9‏ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ׃

אלוהים מצפה מאיתנו לבטוח בו ולהביט אליו בכל אתגר וקושי.
אלוהים מצפה מאיתנו לפעול על פי הנחיותיו בדברו.

כולנו פוחדים מדבר הגדול עלינו, אך האדון שלנו אוסר עלינו לתת לפחד להשתלט עלינו, לשתק אותנו ולקבוע את מהלכנו.

אבטלה, ירידה בבריאות, קשיים משפחתיים בנישואין וכו…

כשהפחד משתלט – הבה נתאחד כדי לעזור ולעודד.

כשהפחד משתק וליבנו מתמלא בחרדה – הבה נשנן ונקרא שוב ושוב את הבטחותיו של אלוהים – כי הוא נאמן לקיימן.

כשהפחד הופך לחרדה ומשתק – זה כואב וקשה, אך עדיין האדון דורש מאיתנו לאמץ את דברו והבטחותיו באמונה ולא את השקר של הפחד והחרדה.

הבטחותיו נאמנות!
להמשיך לציית לדברו ולא לחדול.

יש מוצא לחוסים בישוע.

יש ניצחון לחוסים בישוע.

אנו לא לבד!

אלוהים עימנו. (קור"א י' 13; יוח"א ד' 4).

נא לא להתבלבל בין פחד חיובי לפחד שלילי.

בספר משלי כ"ח 14 כתוב:

"…אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה".

ההקשר מתייחס לירא אלוהים המפחד לחטוא. ז"א הוא כל העת הולך בדרך אלוהים למען לא ייפול בחטא. הכוונה לאדם ער לנעשה סביבו ופועל תמיד על פי עצת ה'. זה פחד חיובי.

החלק השני של הפסוק מתייחס לרשע שאינו מפחד לחטוא.
מי שמקשה ליבו לאלוהים או מעדיף את דעתו על פני תורת אלוהים – ייפול ברעה. מי שחוטא בזדון – כדאי לו לפחד ממשפט אלוהים.

בפסוקים 10-13 המחבר ממשיך לעודד ולנחם את ילדי אלוהים בציון כלי העזר של אלוהים העומדים לרשותנו.
מדוע אל לנו לפחד?

מדוע אל לנו להתכופף לפני החרדה?

 

10‏ לֹֽא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאָהֳלֶֽךָ׃

11‏ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמָרְךָ֗ בְּכָל־דְּרָכֶֽיךָ׃

12‏ עַל־כַּפַּ֥יִם יִשָּׂא֑וּנְךָ פֶּן־תִּגֹּ֖ף בָּאֶ֣בֶן רַגְלֶֽךָ׃

13‏ עַל־שַׁ֣חַל וָפֶ֣תֶן תִּדְרֹ֑ךְ תִּרְמֹ֖ס כְּפִ֣יר וְתַנִּֽין׃

שימו לב שהבטחה דומה כתובה גם בספר הבשורה מפי מרקוס בפרק ט"ז 18.
מדוע אין לנו סיבה לפחד?

כי אל-שדי מצווה על מלאכיו לפעול למעננו כדי להצילנו.

מלאכי אלוהים פועלים למעננו.

מי היה מאמין?

כמו שאלוהים מפקיד מלאכים על ראשי מדינות כדי שתכניתו בעולם תתגשם (דניאל י' 13, י"ב 1), כך אלוהים מפקיד מלאכים על כל אחד מילדיו כדי לשומרנו ממלאים את הייעוד והתכלית שהוא יעד לכל אחד מאיתנו.
אותם מלאכים פועלים כדי לעצור את אויבי אלוהים מלמנוע מאיתנו לבצע את רצון אלוהים.

במזמור ל"ד 8 כתוב: "חונה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם."

הפסוקים הללו מזכירים לי את סיפורי ההצלה של אבי במהלך השואה בגרמניה. בכל-כך הרבה אירועים לא נראה שהיה לו כל סיכוי לצאת בחיים. נראה שישנם אנשים שגרמו למלאכים לעבוד שעות נוספות.

לדוגמא: המלאך מיכאל מופקד מטעם אלוהים על עם ישראל.
עם ישראל אינו מרגיש בכל רגע ובאופן פיזי את פעולותיו של המלאך מיכאל. אך מבחינה רוחנית, המלאך מיכאל פועל נגד מלאכי השטן כדי למנוע מאויבי ישראל להשמיד את עם ישראל ולמנוע מעם ישראל להגשים את תכנית אלוהים עבורם.

במלחמת יום הכיפורים הייתה זו יד ה' שגרמה לצבא המצרי לעצור בסיני שלשה ימים. בפועל, לא נותר כל כוח שיעצור אותם מלהגיע לבאר שבע.

הבה נזכור שישוע המשיח מכנה אותנו אחים.

וכמו שמלאכי אלוהים היו לצידו של האדון ישוע בעת המבחן במדבר ומול השטן, כך מלאכי אלוהים עומדים לצידנו כשאנו ממלאים באמונה וביטחון את רצון אלוהים (מתי ד' 6; לוקס ד' 10-11).

הערה ואזהרה:

האם ניתן להבין מהפסוקים שילדי אלוהים יכולים להשתעשע עם נחשים ארסיים או להיכנס לכלוב של חיות טורפות עם ביטחון שלא יעונה להם כל רע?

חס וחלילה. זו לא משמעות ההבטחה.

ישנן כתות של טפשים הדורשות מחבריהם לשחק עם נחשים ארסיים כמבחן לאמיתות וחוזק אמונה. אוי להם.

לעומת זאת ראו את הדוגמא של שאול השליח במעשי השליחים כ"ח 1-6.
נחש צפע עלה על ידו של שאול השליח ולא קרה לו דבר.

שאול לא חיפש את הנחש ולא התגרה בו. שאול היה במשימה בשירות האדון שעדיין לא הסתיימה, ולכן האדון הגן על שאול ונחש הצפע לא פגע בו.

במקרים אחרים בהם ילדי אלוהים כן נפגעים או חייהם מסתיימים, אין זה בגלל שהמלאך נרדם או היה חלש.

אלוהים סופר את ימינו והוא ריבון לקרא לנו אליו ביום שיבחר.

הפסוקים הללו בוודאי יכולים להיות נכונים מילולית אך באותה מידה גם יכולים לתאר סכנות באופן מטאפורי. שהרי, אויבנו אינם מסתכמים רק בנחשים, אריות ותנינים.

משמעות הפסוקים לדעתי היא לציין שמלאכי אלוהים נמצאים להגנתנו מול כל סוגי האיומים, יהיו אשר יהיו.

פסוקים 3-13 מלאים בהבטחות נפלאות שכל אדם היה מוכן לחבק בשני ידיים.

אלא, בפסוקים 14-16 מחבר המזמור מסיים ומכריז, שכל ההבטחות המוזכרות מעלה מותנות בתנאי אחד. ידיעת השם!

ג. המתנה הגדולה לחוסה בשדי – התחברות נצחית עם אלוהים (פ. 14-16)

  1. התנאי לידיעת אלוהים – המשיח (פ. 14)
  2. התחברות בעולם הזה (פ. 15)
  3. הבטחה לנצח בישועת אלוהים (פ. 16)

 

14‏ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃

15‏ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃

16‏ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃

פסוק 14 מבהיר לנו את החשיבות שאלוהים מעניק לידיעת שמו.

ולאיזה שם בדיוק אלוהים מתכוון?

עלינו לזכור שיהודים לאורך כל ההיסטוריה אמרו וצעקו את השם אלוהים, יהוה, אך תחלס, חסרו את היחס האינטימי, האישי והקרוב עם אלוהים.
הפרושים והסופרים בתקופתו של ישוע לבשו כסות דתית אך ישוע אמר להם שאינם מכירים את אלוהים אלא הם צבועים חסרי ישועה (מתי כ"ג)

בספר משלי בפרק ל' בפסוק 4, שלמה המלך בוחן את אמיתות ישועתו של אדם במשפט:

"…ומה שם בנו כי תדע?"

מכאן, המבחן האמיתי לידיעת אלוהים טמון בקשר האישי שיש לאדם עם בן האלוהים.

במזמור ב' כבר פגשנו בו וכבר אז צוין שהוא המשיח, ישוע.

 

האדון ישוע, אל-שדי אומר בבשורת יוחנן ח' 19:

שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ”אֵיפֹה אָבִיךָ?“  הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ: ”גַּם אוֹתִי גַּם אֶת אָבִי אֵינְכֶם מַכִּירִים. אִלּוּ הִכַּרְתֶּם אוֹתִי, גַּם אֶת אָבִי הֱיִיתֶם מַכִּירִים.“

בפרק ח' 42 האדון ישוע חוזר ואומר:
"הֵשִׁיב לָהֶם יֵשׁוּעַ: ”אִלּוּ אֱלֹהִים הָיָה אֲבִיכֶם, הֱיִיתֶם אוֹהֲבִים אוֹתִי, שֶׁכֵּן אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹהִים יָצָאתִי וּבָאתִי. הֵן לֹא מֵעַצְמִי בָּאתִי; הוּא שְׁלָחַנִי."

משמע, ידיעת אלוהים באופן אישי וקרוב, אפשרית רק דרך ידיעה אישית של ישוע המשיח כאל-שדי, אדון וגואל.

מי שמכיר את ישוע כאדון ומושיע וחוסה בבן האלוהים כפי שנדרש במזמור ב' 12, הריהו מכיר את אלוהים ומובטח לו שאלוהים יברכהו, אשרהו.

לא לחינם אומר שמעון פטרוס במע"ש ד' 12:
וְאֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע.“

ומה אלוהים מבטיח להעניק לילדיו הנושעים באמת?

14‏ כִּ֤י בִ֣י חָ֭שַׁק וַאֲפַלְּטֵ֑הוּ אֲ֝שַׂגְּבֵ֗הוּ כִּֽי־יָדַ֥ע שְׁמִֽי׃

15‏ יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃

16‏ אֹ֣רֶךְ יָ֭מִים אַשְׂבִּיעֵ֑הוּ וְ֝אַרְאֵ֗הוּ בִּֽישׁוּעָתִֽי׃

שימו לב שהדובר בפסוקים אלו אינו מחבר המזמור עצמו אלא אלוהים בכבודו ובעצמו – האדון ישוע המשיח.

לילדי אלוהים הנושעים מובטח שאלוהים יציל אותם מזעמו.

כי זעם אלוהים לא מיועד לילדי אלוהים הלובשים את צדקת המשיח (ירמיה כ"ג 19; ל' 23).

המילה אפלטהו מקבילה לאשגבהו.

אשגבהו משמע ארים אותו מעלה, אעשה אותו מוגן.

מדוע? כי הילד הזה יודע את שמי. הוא יודע את ישוע. משמע, הוא חוסה ובוטח בבן אלוהים.
הכוונה לכניעה מוחלטת לרצון המשיח בידיעה ששם ביד האדון חיי מוגנים וחזקים מכל.

בפסוקים 15-16 אלוהים כאילו מתפרץ בשפע של ברכות שהוא כל כך חפץ להעניק ליודעי המשיח.

  • אלוהים מבטיח לענות לקריאת ילדיו הנושעים. אוזנו כרויה לתפילותינו (תהילים ל"ז 3-5)
  • אלוהים מבטיח את נוכחותו התמידית עם ילדיו המבטיחה הצלה וברכה כך שלא יחסר לו דבר (תהילים ל"ז 25). אכבדהו משמע, אתן לו את כל צורכו אך יחד עם זאת, הוא יהיה מכובד.

ממי הכבוד הזה? הכבוד הזה נובע מעצם ישועתנו, מעצם כסותנו בצדקת המשיח ישוע (קור"ב ה' 21).

  • אלוהים מבטיח חיי נצח לילדיו הנושעים וכן את נוכחותם בישועתו – משמע, בממלכתו הנצחית (תהילים ל"ז 28-29).

למה המשיח אל-שדי מתכוון במילים "…ואראהו בישועתי"?

ההסבר מפורט לאורך כל מזמור צ"ב שכותרתו:

המנוחה בשבת של אלוהים, ואת זה נלמד בשיעור הבא.

לסיכום:

  1. המפקיד חייו במשיח ישוע אל שדי, אינו כלול בין אלו שעתידים לחוות את זעם אלוהים עליהם.
  1. המפקיד חייו במשיח ישוע זוכה לחיי נצח עם אלוהים במלכותו הנצחית, בשבת הנפלאה של אלוהים.
  1. האם אתה מכיר את ישוע באופן אישי ואינטימי? האם חייך מונחים בכף ידו, מול כס כבודו?

כולנו אוהבים לקבל את המתנות וההבטחות, אך כדאי לכולנו לזכור שאת כל חבילת הברכות הזו אלוהים מבטיח רק ליודעי ישוע המשיח.

האם אתה יודע את ישוע? מי מגן עליך?

תהילים צ"א

ציטוט מן התנ"ך                                                פירוש

א  יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.

ב  אוֹמַר לַיהוָה, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי; אֱלוֹהַי אֶבְטַח-בּוֹ.

ג  כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ; מִדֶּבֶר הַוּוֹת.

 

ד  בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָך וְתַחַת-כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסוֹחֵרָה אֲמִתּוֹ.

ה  לא-תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם.

ו  מִדֶּבֶר בָּאוֹפֶל יַהֲלוֹךְ; מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.

ז  יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ: אֵלֶיךָ לא יִגָּשׁ.

ח  רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט; וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה.

ט  כִּי-אַתָּה יְהוָה מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ.

י  לא-תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה; וְנֶגַע לא-יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ.

 

יא  כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה-לָּךְ; לִשְׁמָרְךָ בְּכָל-דְּרָכֶיךָ.

 

יב  עַל-כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ: פֶּן-תִּגּוֹף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ.

 

 

יג  עַל-שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרוֹךְ; תִּרְמוֹס כְּפִיר וְתַנִּין.

יד  כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי-יָדַע שְׁמִי.

טו  יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ-אָנוֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ.

טז  אוֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ; וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי.

א. מי שבוטח באלוהים ילין תמיד בצילו של אלוהים. (ינצל מכל סכנה).

ב. אומר לאדוני, אתה מגיני ומצודתי. אני אבטח באלוהים.

ג. כי אלוהים יציל אותך ממלכודת שטומנים לך וממגפה. (כלומר פגע ואסון).

ד. אלוהים יסוכך עליך בכנפיו, ותחת כנפיו תמצא מחסה וביטחון. אמונתו, קיום הבטחתו, תשמש לך מגן.

ה. לא תפחד בלילה מפאת חוסר יכולתך לראות את האיומים נגדך, מסכנה פתאומית האורבת לך מבלי שתוכל להתגונן מפניה.

ו. אתה לא תפחד ממגפה הפורצת בלילה ואף לא ממגפה ההורגת באמצע היום.

ז. גם אם אלף חללים יפגעו וימותו לידך או עשרת אלפים ימותו לימינך – אתה לא תינזק, אתה לא תיפגע!

ח. רק הבט וראה איך אלוהים שופט ומעניש את הרשעים.

ט. כי אתה אלוהים המגן שלי. אתה מגן עלי כי בטחתי ביושב עליו.

י. לא יקרה לך אסון, ונגע רע לא תתקרב למקום מגוריך.

י"א. כי אלוהים מצווה על מלאכיו לשמור עליך בכל מקום.

י"ב. אם תתקל בדרכך באבן מכשול, יקחו אותך מלאכי יהוה בידיהם להעבירך את מקום הסכנה כדי שלא תיפגע רגליך.

י"ג. (כשמלאכי אלוהים שומרים עליך) תדרוך על אריה ונחש ארסי, תרמוס אריה ותנין.

י"ד. אלוהים יעשה כל זאת עבורך מפני שבחרת בו. אלוהים יחזק אותך מפני שאתה מכיר אותו באופן אישי, בשמו.

ט"ו. אם תקרא לאלוהים, הוא ישמע אותך ויבוא לחלץ אותך מצרה ויתכבוד.

ט"ז. אלוהים יתן חיים ארוכים לילדיו. אלוהים יושיע את ילדיו.

 Bibliography

Andres Max. Lawson, J. Steven. Holman Old Testament Commentary Psalms 1-75. Nashville, Tennessee: B&H Publishing Group, 2003.

Chou, Abner. The Hermeneutics of the Biblical Writers: Learning to Interpret Scripture from the Prophets and Apostles. Grand Rapids, MI: Kregel, 2018.

Henry, Mathew. Commentary on Psalms. Rishon Lezion: Hagefen, 2016.

Kaiser, Walter C. Jr. The Messiah in the Old Testament. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1995.

Kalisher, Meno. Jesus in the Hebrew Scriptures, The Identity of the Messiah. Jerusalem, 2015 2nd ed.

Kasutu, M.D. Psalms. Expository on Psalms. Tel-Aviv: Yavne, 1988.

L., Gordon Sh. Psalms Vol. 2. Tel-Aviv: Galil Publishing L.T.D, 1992.

Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.

Peer Vehadar, Mikraot Gedolot. Psalms. Jerusalem: Feldheim, 1998.

Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. Grand Rapids: Kregel, n.d.

Sailhamer, John H. Introduction to Old Testament Theology. A Aanonical Approach. Grand Rapids, MI: Zondervan, 1995.

Spurgeon, H. Charles. The Treasury of David. Grand Rapids, MI: Kregel, 1968.

Varner, William. Awake O Harp. A Devotional Commentary on the Psalms. The Woodlands, TX 77393: Kress Biblical Resources, 2014.

Walvoord & Zuck. The Bible Knowledge Commentary. Old Testament. Wheaton, IL: Victors Books, 1985.

Wiersbe, Warren W. The Wiersbe Bible Commentary. O.T. Colorado Springs, CO: Cook, 2007.

[1] Varner, William. Awake O Harp. A Devotional Commentary on the Psalms. (The

Woodlands, TX 77393: Kress Biblical Resources, 2014), 233.

[2] Walvoord & Zuck. The Bible Knowledge Commentary. Old Testament. (Wheaton, IL: Victors Books, 1985), 860.

[3] HALOT, s.v. “שַׁדַּי שַׁדָּֽי,” 4:1421.

[4] Kalisher, Meno. Jesus in the Hebrew Scriptures, The Identity of the Messiah. (Jerusalem, 2015 2nd ed.), 24-5.

[5] Walvoord & Zuck. The Bible Knowledge Commentary. Old Testament. (Wheaton, IL: Victors Books, 1985), 58.