רועה אמת מוּנע אל־ידי אהבת אחים

1א   וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ עוֹד לִסְבֹּל זֹאת,…

לסבול את מה?

א. את ההפרדה הפיזית מהקהילה. — בעיקר מפני שזו יכלה להִתפָּרֶש כניצחון של השטן. הרי השליח כרגע הדגיש (ב 18-17): "נִכְסַפְנוּ עַד מְאֹד לִרְאוֹת אֶת פְּנֵיכֶם,… אֶלָּא שֶׁהַשָֹטָן מָנַע בַּעֲדֵנוּ."

ב.  .לסבול את הדאגה. — דאגה מוצדקת שבעידן ללא טלפונים וללא פגישות זוּם היה ניתן להשקיט רק על־ידי ביקוּר: הרי לשליח (ג 5) יש "חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא נִסָּה אֶתְכֶם הַמְנַסֶּה וַעֲמָלֵנוּ הָיָה לָרִיק."

הלאה לנקודה הבאה:

רועה אמת מקריב למען קהילתו

1ב-2א    …הֶחְלַטְנוּ לְהִשָּׁאֵר לְבַדֵּנוּ בְּאַתּוּנָה, 2 וְשָׁלַחְנוּ אֶת טִימוֹתֵיאוֹס אָחִינוּ וַעֲמִיתֵנוּ הַמְשָׁרֵת אֶת אֱלֹהִים בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ.

השליח מוכן להישאר לבד בעיר הגדולה ● בלי עזרה, בלי תמיכה ● מאמין בודד בסביבה שמראה מעט מאוד הֶענוּת לְאמת הבשורה ● לבד מול הָתגוּבות שְנָעות בין לעג לחוסר־עניין (מה"ש יז 33-16). — טובתו האישית לוקחת מקום שני אחרי טובת הקהילה.

שימו לב לפסוק 2: "טִימוֹתֵיאוֹס" הצעיר זוכה כאן להמלצה בעלת־משקל. אחד משנים־עשׂר שליחיו של ישוע המשיח מכנה אותו "אָחִינוּ וַעֲמִיתֵנוּ" ומאשר כי הוא "מְשָׁרֵת אֶת אֱלֹהִים". זה כמו להגיד, "שלחנו לכם אחד ה'קולֶגות' שלנו." — הלוואי עלינו המלצה כזו.

עוד נקודה:

רועה אמת מרחם על קהילתו

2ב-4  שָׁלַחְנוּ אוֹתוֹ לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד אֶתְכֶם בֶּאֱמוּנַתְכֶם, 3 כְּדֵי שֶׁאִישׁ מִכֶּם לֹא יִמּוֹט בַּצָּרוֹת הָאֵלֶּה; הֲלֹא יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁלָּזֹאת יֻעַדְנוּ. 4 הֵן גַּם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ אֶצְלְכֶם אָמַרְנוּ לָכֶם מֵרֹאשׁ שֶׁעֲתִידִים אֲנַחְנוּ לִסְבֹּל, מַה שֶּׁאָכֵן קָרָה וְגַם יָדוּעַ לָכֶם.

השליח יודע שאפילו מאמין — ובמיחוד צעיר בָאמוּנה — עלול להתמוטט תחת לחץ הצרות. המחשבה שאחָיו החדשים ייפָרשוּ את הצרות והרדיפות כ"זַעַם יהוה" וכ"יּוֹם יהוה" (ה 9, 2) מעוררת את רחמיו. כואב לו לחשוב שמצד אחד הקהילה הזו הוכיחה שהיא אמיתית (א 10-2) אך מצד שני חוסר־הזמן אולי מנע ממנו להכין אותם מספיק לָניסיונות הקשים שבדרך.

הרי…

רועה אמת דואג לבריאות הרוחנית של קהילתו

5   לָכֵן כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֵׂאת זֹאת, שָׁלַחְתִּי לְהִוָּדַע מַה מַּצַּב אֱמוּנַתְכֶם, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא נִסָּה אֶתְכֶם הַמְנַסֶּה וַעֲמָלֵנוּ הָיָה לָרִיק.

שאול אינו סוּפֶרמֶן. הוא יודע שהוא יכול לטעות כשהוא מעריך את מצבה של קהילה. "אולי בכל זאת 'עֲמָלֵנוּ הָיָה לָרִיק'?"

מה — אצלנו היום זה לא קורה? — איזה רועה־קהילה לא זוכר אנשים שיָשבוּ שנים בָשיעורים • שצרכו שעות על־גבי שעות של שיחות אישיות ויעוּץ • שנִטבּלוּ • שהתרגלו לדבֶּר באוצר מילים "משיחי" • אך הם בְשלב כלשהו פִתאום נעלמו ולא חזרו — והרועה נאלץ להגיד בעֶצב: "נראה ש'עֲמָלֵנוּ הָיָה לָרִיק'."

כִּשלונות כאלה כואבים, כי…

רועה אמת מתענג על הצלחות בני הקהילה

9-6   אֲבָל כָּעֵת טִימוֹתֵיאוֹס בָּא אֵלֵינוּ מִכֶּם וּבִשֵׂר לָנוּ טוֹבוֹת עַל אֱמוּנַתְכֶם וְאַהֲבַתְכֶם, וְסִפֵּר שֶׁאַתֶּם זוֹכְרִים אוֹתָנוּ לְטוֹבָה בְּכָל עֵת וְנִכְסָפִים לִרְאוֹתֵנוּ, כְּשֵׁם שֶׁגַּם אָנוּ נִכְסָפִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם. 7 עַל כֵּן, אַחַי, בְּכָל מְצוּקָתֵנוּ וְצָרָתֵנוּ הִתְעוֹדַדְנוּ בָּכֶם בִּגְלַל אֱמוּנַתְכֶם; 8 וְאָמְנָם עַכְשָׁו חַיִּים אֲנַחְנוּ, אִם אַתֶּם מַחֲזִיקִים מַעֲמָד בָּאָדוֹן. 9 וְאֵילוּ תּוֹדוֹת יְכוֹלִים אָנוּ לְשַׁלֵּם לֵאלֹהִים בַּעַדְכֶם עַל כָּל הַשִׂמְחָה שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים בִּגְלַלְכֶם לִפְנֵי אֱלֹהֵינוּ?

"טִימוֹתֵיאוֹס… בִּשֵׂר לָנוּ." — בכל מקום אחר בברית החדשה המילה "לבשׂר" מתארת את הפצת בשורת הישועה. טובת הקהילה היא כל כך חשובה לשליח שהוא משווה את החדשות הטובות שהביא לו "טִימוֹתֵיאוֹס" לָבשׂורה עצמה.

"בְּכָל מְצוּקָתֵנוּ וְצָרָתֵנוּ הִתְעוֹדַדְנוּ בָּכֶם בִּגְלַל אֱמוּנַתְכֶם" (פס' 7).

האם שׂמתם לב לפרטי המשפט הזה? — אנחנו, בני הקהילה, אמורים להָוות עידוד עבור רועה הקהילה. כשאנחנו מוכיחים נאמנוּת לישוע, הרועה שואב מכך כוח חדש בָלחצים התמידים שיש עליו.

הדבר עד־כדי־כך חשוּב לשאוּל שהוא אומר (פס' 8): "אִם אַתֶּם מַחֲזִיקִים מַעֲמָד בָּאָדוֹן [זה מעניק לנו] חַיִּים."

בפס' 9 הוא מזכיר שוב את ה"תּוֹדוֹת" — את תפילות ההודייה של רועה אמת עבור קהילתו (כמו גם ב- א 2; ב 13) — ולכאן מתחבר תחום נוסף של תפילה:

רועה אמת לא מפסיק להפגיע בעד קהילתו

11-10  יוֹמָם וָלַיְלָה מַרְבִּים אָנוּ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁנִּרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם וְנַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר לֶאֱמוּנַתְכֶם. — 11 יְכַוֵּן אֱלֹהִים אָבִינוּ וַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ אֶת דַּרְכֵּנוּ אֲלֵיכֶם.

"[לה]שְׁלִים אֶת הֶחָסֵר לֶאֱמוּנַתְכֶם." — זו הנקודה שכרגע כבדה על לִבו של שאול. ברור לו שהמאמינים הטריים בתסלוניקי זקוקים לעוד הרבה מאוד לימוד מדבר־אלוהים. רק אם יָכּירו "אֶת עֲצַת אֱלֹהִים כֻּלָּהּ" (מה"ש כ 27), הם יידעו להבדיל בין אמת האלוהים לבין תורות השקר שכבר החלו לחלחל לתוך הקהילה (ראה גם פטר"א ב 2).

אבל לא רק על כך הוא מתפלל "יוֹמָם וָלַיְלָה". — אתם יכולים להיות בטוחים שרועה הקהילה שלכם מתפלל על אין־ספור נושׂאים שקשורים אליכם, חברי הקהילה — וכוּלם חשובים לו, כי כולם חשובים לאלוהים.

אז…

הנה דוגמה לתפילת הפגעה

13-12  וְהָאָדוֹן יַרְבֶּה וְיַשְׂגֶּה אֶת הָאַהֲבָה בְּקִרְבְּכֶם, לֶאֱהֹב אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת כָּל אָדָם כְּשֵׁם שֶׁגַּם אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אֶתְכֶם; 13 וְכָךְ יְכוֹנֵן אֶת לְבַבְכֶם לִהְיוֹת תָּמִים בִּקְדֻשָּׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ עִם כָּל קְדוֹשָׁיו.

ראו את הנושׂאים:

א.גדילת האהבה "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ" — ז"א אהבה כלפי האחים המאמינים.

כאן יש לכוּלנו דרך ארוּכה של גדילה לפנינו. ישוע דורש: "כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתִּי אֶתְכֶם, כָּךְ גַּם אַתֶּם אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה." — וואו! — למי יש אהבה שמוּכנה להקריב את הכל למען האחים (יוחנן טו 13-12)?

ואחת הסיבות מדוע האהבה הזו חשובה כל כך היא עֶדוּת המאמינים בפני העולם: הרי "בָּזֹאת יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁתַּלְמִידַי אַתֶּם: אִם תִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם" (יוחנן יג 35-34).

אף אדם לא יכול לייצר אהבה כזו בעצמו. לכן שאול מתפלל ש"הָאָדוֹן" יפעל בָּנוּ את השינוי העל־טבעי הזה — מאדם אנוכי מטבעו לאדם אוהב.

ב. אם לאֱהוב את האחים זה קשה — מה לגבי "לֶאֱהֹב כָּל אָדָם"? — אם כדי לאֱהוב אחים במשיח אנחנו זקוקים לכוח על־טבעי — על אחת כמה וכמה כשמדובר באהבה לאויבים (מתי ה 43)!

ג. עוד נושא של הפגעה (13א): "הָאָדוֹן… יְכוֹנֵן אֶת לְבַבְכֶם לִהְיוֹת תָּמִים בִּקְדֻשָּׁה." — גדילה והִתבגרוּת רוחנית • הִתקדשוּת • דִמיון הולך וגובר למשיח — את כל אלה השליח רוצה לראות באנשי הקהילה. — כל אלה אמוּרים להראות גם בּי ובך.

אלה הנושׂאים שחשובים לְרועֶה אמת. — לא הפִרסום • לא שמו הטוב • לא הכבוד • לא הכסף שהוא יכול להרוויח על גב המאמינים.

רגע! יש עוד נושֶׂא להפגעה שאסור לפספס (13ב):

ד. שאול השליח — כמו כל רועה אמת — מתפלל שבני הקהילה יימָצאוּ מוכנים "בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ" — שכוּלנוּ נמָצֶא מוכנים אם ההליקחות תתרחש היום.

סיכום

  1. מורה שקר ורועה שקר לא באמת מעוניין בטובתך. זה אולי ייקח לך זמן לגלות, כי אנשים כאלה טובים מאוד בְדיבוּרים. הם דוקטורים בצביעוּת. — אך…
  • אם תשווה את הִתנהגותם לדיוקנו של שאול השליח שציירנו היום ובשיעור בשבוע שעבר,
  • ואם תשווה את תורתם להוראתו של שאול,

…אזי בשלב כלשהו ייתברר לך מה הם: זיוּף!

  1. ישוע המשיח יחזור. ההילקחות יכולה להתרחש בכל רגע. לאור זאת,…
  • הבה נִתְהָלֶך "[ב]קְדֻשָּׁה …[וב]צֶדֶק";
  • ואם לא הלכנו, הבה נִנהָג בענווה ונשתמש בָהִזדמנוּת שעדיין ניתנת לנו — להיטהר "[ב]דַם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ… מִכָּל חֵטְא… [ו]מִכָּל עַוְלָה" (יוח"א א 9-7).
  1. היום הִמשָכנו לצייר את דיוקנו של רועה קהילה — של רועה אמת:
  • הוא מוּנע אל־ידי אהבת אחים;
  • הוא מקריב למען בני־הקהילה;
  • הוא מרחם על קהילתו;
  • הוא דואג לָבריאוּת הרוחנית של קהילתו;
  • הוא מתענג על הצלחות בני הקהילה;
  • הוא לא מפסיק להפגיע בעד הקהילה;

…וידיעת המאפיינים האלה עוזרת לנו כמובן גם בזיהוי המזוייף — בזיהוי של מי שאמנם קורא לעצמו "רועה קהילה" אך רק מנצל את המעמד הזה לטובת עצמו.

4.       וכמו תמיד: התכונות וההרגלים הטובים שעליהם למדנו לא נדרשים רק מהנהגת הקהילה. הרי כולם הם חלק מדמיון למשיח — ודמיון למשיח נדרש מכולנו — גם ממני וממך!