משלי פרק ד'

לימודי אבי מועילים לי.

  1. שִׁמְעוּ, בָנִים, מוּסַר אָב; וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה.
    בנים, שמעו לדברי התוכחה, הדרכה ואזהרה של אביכם והקשיבו למען תלמדו, תבינו ותחכימו. (האב המושלם הוא אלוהים בכבודו ובעצמו) (א 8, ו 20, ח 33, ב 2, א 2, תהילים לד 12).

מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.

לדעת: להכיר, להבחין, להיות בקי, להיות מודע, להבין, לקלוט, לתפוס.

בינה: תבונה, התבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומקו של דבר.

 

  1. כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם; תּוֹרָתִי אַל-תַּעֲזֹבוּ.
    כי הדרכתי אתכם באופן יעיל וטוב. את הוראותיי אל תעזבו. אל תסטו מהדרך שהוראתי לכם (ג 1, דברים לב 2, ישעיה ל 18-21, איוב יא 4, טימו"א א 10, ד 13, 16, ה 17, טימ"ב ג 10, 16, ד 2, טיטוס א 9, ב 1, 10, תהילים פט 31).

לקח: לימוד, ידיעה, דעת, מוסר השכל, מסקנה הנלמדת מתוך ניסיון.

תורה: חוק ומשפט, הנחות יסוד להתנהגות ואמונה, ספר החוקים אשר נתן משה לישראל.

עזב: נטש, התרחק מן-.., הרפה מן-…

 

  1. כִּי-בֵן הָיִיתִי לְאָבִי; רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי.
    4.  וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי: יִתְמָךְ-דְּבָרַי לִבֶּךָ; שְׁמֹר מִצְו‍ֹתַי וֶחְיֵה.
    כשהייתי צעיר ויחיד לאבי ואימי ואהוב עליהם מאוד, אבי שוחח עימי ואמר: תשמור היטב את כל הלימוד שלימדתי אותך. שנן את דברי וחייה על פיו. אם תשמור את מצוותי ותפעל על פי הדרכתי, תזכה לחיים  – משמע, תמלא את תכלית חייך על פי רצון אלוהים ותחיה לנצח עם אלוהים (ז 2, כד 30-34, מל"א פרק ב 1-3, ט 4, דהי"א פרק כב 5, כט 1, זכריה יב 10, אל האפסים ו 4, ויקרא יח 5).

רך: צעיר, מפונק, עדין, נעים, רגוע, ותרן, ניתן להשפעה.

יחיד: מיוחד, שאין שני לו, פרט, דבר אחד, פריט, בודד.

הוראה: לימוד, הכוונה, הדרכה, הנחיה, הענקת ידע, הקניית ידיעות, חינוך, אילוף, אימון, חניכה.

לתמוך: לעזור, לסייע, להושיט יד, לתת תמיכה, לתת משען, לסעוד, לסמוך, להחזיק, לטפל.

מצווה: ציווי, צו, הוראה, פקודה, חובה, איסור, חוק, תקנה, גזרה, כלל, מנהג, מסורת, נוהג.

 

  1. קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה; אַל-תִּשְׁכַּח וְאַל-תֵּט מֵאִמְרֵי-פִי.
    נצל כל הזדמנות למצוא ולרכוש את חכמת אלוהים, ועמול ככל שביכולתך להשיג הבנה ודעת. לעולם אל תשכח אל תפנה גב או תסור מאמרי פי (הוראות מכתבי הקודש). (ב 2, 3, 12, ג 13-18, טז 16, כג 23, מל"א פרק ג 9).

קניה: רכישה, תשלום, סחר, רכש, קניין, השגה, הבאה, פדיון, אחיזה.

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

בינה: תבונה, התבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומקו של דבר.

תט: תיטה. אל-תט, אל תסור, אל תפנה מ.

אמרי-פיך: דבריך, המילים שיוצאים מפיך.

 

  1. אַל-תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ; אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ.
    אם תתמיד לרדוף אחר החכמה, (תשנן אותה, פן תשכחנה) ותפעל על פיה, היא תגן עליך כך ששום רע לא ישלוט על חייך. אם תאהב את חכמת ה', היא תדריך אותך בדרך הנכונה כך שתישמר מכל רע (ב 8, 11, ו 22, ח 21, 36, תסל"ב ב 10).

עזב: נטש, התרחק מן-.., הרפה מן-…

אוצֵר: הוא אדם האחראי על דברים יקרי-ערך. האוצר נושא אף תפקיד של מפקח, שומר, מנהל במוזיאון או גלריה ובתפקידים דומים. שמו של המקצוע נובע משם העצם אוצר. בימי קדם היה האוצר מופקד על אוצרות המלך, כעין אפסנאי. תפקידו של האוצר מתחיל מאיסוף החפצים, בחירתם וסידורם הנכון בחלל על פי נושא מסוים בו תעסוק התערוכה.

בפסוק הנוכחי החכמה היא בתפקיד האוצֵר.

 

  1. רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה; וּבְכָל-קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה.

ראשית החכמה היא לרכוש אותה, ובכל מחיר הנתון לך לשימושך, רכוש אותה.

מהי חכמה ומהיכן היא נובעת?

החכמה היא סך כל הידע שבעזרתו ניתן לעשות את הכול ולהבין את הסיבה והתכלית של דבר. את החכמה ברא אלוהים. ממנו היא נובעת ובה השתמש כדי לברא את כל אשר ברא (ראה פרק ח).

מכיוון שהחכמה מקורה באלוהים, ותכליתה המשמעותית ביותר היא ישועה וחיי נצח, יוצא מכך שראשיתה של החכמה היא יראת אלוהים (תהילים קיא 10).

יראת אלוהים: הכרה בקיומו, ריבונותו וזהותו של אלוהים קדוש, צדיק וטהור שברא את כל הבריאה וכל מה שבבריאה, והעניק תכלית לכל דבר שבבריאה וזאת לאור הכתוב בכתבי הקודש – תנ"ך וברית חדשה. השלמות האלוהית האחת מורכבת משלוש הוויות, אישויות, והן: אב, בן, רוח הקודש (בראשית א 26, ג 22, ישעיה מח 16, סא 1, סג 8-14, קוהלת יב 1).

יראת אלוהים כוללת את ההכרה באפסותו של האדם, היותו חוטא, ותלותו המוחלטת בחסדו ורחמיו של אלוהים, לכפר על חטאיו ולהושיעו מזעם אלוהים ואובדן נצחי המיועדים לאלו הדוחים את אלוהים וישועתו.

רחמי אלוהים וחסדו מתבטאים בכך שאלוהים הבן בא לעולם בדמות אדם (האדון ישוע המשיח), ומת כקורבן לכפרת החטאים של כל המאמינים בו (ישעיה נ"ג, יוחנן ג' 16, אל הפיליפים ב' 5-8).

כל המאמין בישוע כאדון ומושיע אישי מן החטא אשר מת וקם לתחיה מן המתים ועלה למרום, הריהו נושע (אל הרומים י' 9-10).

אלוהים משכין את רוח הקודש בגופו של הנושע, ובעזרת כוח רוח הקודש יכול הנושע לחיות ולפעול בדרך המפארת את אלוהים (אל האפסים א' 13-14, קור"א ג' 16-17, אל הרומים ח' 26-38, יוחנן ג' 3-8, י"ד-ט"ז, קור"א ב' 10-15, אל הגלטים ה' 22-23).

רכישת חכמה היא תהליך הנמשך לאורך כל חייך. על מנת לוודא שבכל עת תפעל על פי חכמת אלוהים, תעמיק ותגדל בה, עליך להשקיע את כל מאודך ונפשך בלימוד ושינון מלוא כתבי הקודש באמונה וכוונה רבה (ב' 4-6, ט' 10, ט"ו 33, י"ח 15, כ"ג 23, תהילים קי"א 10, מ"ב 1, איוב כ"ח 28, קהלת י"ב 13, מתי י"ג 44-46, תסל"ב ה' 22).

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

קניין:  רכוש, הון, אחוזה, נחלה, נכס, בעלות, שליטה, קנייה, זכייה, אחיזה.

בינה: תבונה, התבוננות פנימית מעמיקה, חדירה לעומקו של דבר.

  1. סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ; תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה.
    החשב את החכמה כאוצר היקר ביותר וכבד אותה. תדבוק בחכמה ויישם את כל הוראותיה בהקפדה יתרה בחייך והיא תרים ערכך, תיתן לך כבוד (ג' 18, שמואל-א' פרק ב' 30).

סַלְסְלֶהָ: רומם אותה, כבד אותה.

רוממות: גובה, הינשאות, מעל, למעלה, גדלות, עליונות, מלכות, כינוי כבוד לשליט.

כבוד: הוקרה, הערכה, חשיבות, אדיבות, התחשבות.

חיבוק: אחיזה, ליפוף, אחיזת הגוף, הצמדת גוף אל גוף, גילוי חיבה.

 

  1. תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת-חֵן; עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.
    חכמת אלוהים גורמת לך להתנהג, לדבר ולפעול בדרך המאפיינת את אלוהים. לפיכך לחייך מתווספים הדר וכבוד כמו עטרת לראשו של מלך (א 9, ג 22, טז 31, בראשית יד 20, ישעיה סב 3, ירמיה יג 18, שיר השירים ג 11, יחזקאל טז 12, כג 42,  פטר"א ה 4).

לוית-חן: קישוט נאה, תכשיט פאר, זר מעשה קליעה, עטרת תפארת.

חן: יופי, נועם, נוי.

עטרת: נזר, כתר, כותרת, זר, מקלעת, תהילה, הוד, כבוד, יקר, הלל, זוהר.

תפארת: תפארה, יופי, הדר, פאר, הוד, נוי, חן, כבוד, תהילה, גדולה, עצמה, חשיבות, רוממות.

תְּמַגְּנֶךָּ: תמסור לך.

  1. שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי; וְיִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.
    שמע בני ותקבל את דברי. אם תחיה על פיהם תדע להימנע מן הרע ולהתמיד בטוב וכך ירבו שנותיך (א 8-9, ב 1, ג 2, דברים יא 21, תהילים לד 11-16).

אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, הגדה, מבע, ביטוי, מוצא-פה, סיפור, הודעה, מילה.

 

  1. בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ; הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי-יֹשֶׁר.
    לימדתי אותך ללכת בדרך החכמה, הדרכתי אותך ללכת בנתיב הישר המתבטא באימוץ כל אשר הינו אמת, כנות וצדק (ג 6, שמואל-א פרק יב 23, תהילים כג 3).

חכמה: פקחות, תבונה, הכושר לשקול כל דבר בהיגיון ובשכל ישר כדי להגיע למסקנה נכונה.

הוראה: לימוד, הכוונה, הדרכה, הנחיה, הענקת ידע, הקניית ידיעות, חינוך, אילוף, אימון, חניכה.

הדרכה: הנחיה, הכוונה, הנהגה, הובלה, הוראת דרך; ייעוץ, הסברה, ביאור, מתן ביאורים, הוראה.
מעגלי יושר: דרכי יושר, ארחות צדק.

 

  1. בְּלֶכְתְּךָ לֹא-יֵצַר צַעֲדֶךָ; וְאִם-תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.
    (כדי ש..) חייך לא יהיו מלאי קושי ומהמורות, אלא חיי נועם.

"..תרוץ לא תיכשל" – דרך החכמה כל כך ישרה ובטוחה כך שניתן "לרוץ" בה ללא חשש מנפילה במכשול. ז"א, היא דרך חיים המבטיחה בטיחות, ביטחון, שלווה ורגיעה לכל החיים על פיה (ג 23, ד 19, י 9, ישעיה ה 27, מ 30-31, תהילים יח 37, צא 11, איוב יח 7).

הליכה: צעידה, פסיעה, לכת.

להצר: להגביל, לצמצם, לתחום, לסייג, לא לתת חופש, להקטין, לכווץ, לקצץ, לעשות צר.

צעד: פסיעה, מדרך רגל, פעולה, הילוך, מהלך, תנועה; שלב, דרגה, מידה אורך.

כישלון: מפלה, אי הצלחה, נפילה, מפולת, שגיאה, משגה, חולשה, אכזבה, רפיון, חורבן, הרס, אסון.

 

  1. הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל-תֶּרֶף; נִצְּרֶהָ כִּי-הִיא חַיֶּיךָ.
    אחוז בחזקה את כל ההנחיות שנתתי לך ולעולם אל תזנחם. נצור את הוראותיי כי הם חייך. (נטשת – אין חיים). (ג 16-18, 22, שיר השירים ג 4, יוחנן ו 63)

מוסר: אתיקה, תורת המידות, תוכחה, אזהרה, לקח, גערה, חינוך, תיקון טעויות, עונש, גמול.

להרפות: לעזוב, להניח, לנטוש, לזנוח, לסלק ידיו מ-, לרדת מעל-, לשחרר אחיזה, לוותר.
נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.

  1. בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל-תָּבֹא; וְאַל-תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים.
    אל תלך בדרכם של הרשעים, אל תאמץ את התנהגותם ולא את אופים. אל יהיה לך ולו חלק קטן ביותר במעשיהם, אל תסכים עם דרכם של הרשעים (א 15, ב 12, ז 25, ט 6, תהילים א, יז 4-5).

אורח: דרך, אופן, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מהלך, מידה.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, אשם, נושא באשמה.

אל-תאשר:  אל תלך, אל תצעד

  1. פְּרָעֵהוּ אַל-תַּעֲבָר-בּוֹ; שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר.
    התרחק מאוד ממעשים רעים ומאנשים רעים. אם תראה אדם העושה רע, אל תלך בכיוונו , אפילו לא מסקרנות. הימנע מלהיות בחברת רעים או לעשות דבר בעל חזות של רוע או פשע. במהירות הסתובב ופנה משם ואפילו אל תביט לאחור (תהילים א, מיכה ב 1, קור"א טו 33, תסל"א ה 22, איגרת יעקב א 13-15).

פרעהו: בטלהו, המנע ממנו.

לשטות: לסור הצידה, להתרחק.

 

  1. כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם-לֹא יָרֵעוּ; וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם-לֹא יכשולו (יַכְשִׁילוּ).
    ישנם סיבות טובות מדוע עליך להתרחק מאיש רשע וממעשיו. תאוותם לרשע רבה כל כך, שאין להם מנוחה ושנתם אינה ערבה, אם לא עשו מעשים רעים וגרמו נזק לאדם אחר. הרשעות היא להם צורך נפשי. (ג 24, ויקרא יט 14, תהילים לו 5, קלב 3-5).

שינה: (נ') תנומה, תנומה ארוכה, נמנום, תרדמה, חוסר עירות, לינה, שכיבה בעיניים עצומות.

להרע: (פ') לעשות רע משהיה, להחמיר, להחריף, לעשות יותר גרוע, לעשות פחות טוב, לדרדר.

לגזול: (פ') לשדוד, לבזוז, לקחת בכוח, לחמוס, לקחת שלל, לגנוב, לעשוק, לבצע שוד, לבצע ביזה, לקחת מלקוח.

להכשיל: (פ') לגרום כישלון, לחבל בהצלחה, לגרום מעידה, להפיל, להטעות.

  1. כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע; וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ.

הרשעים מתקיימים מפרי מעשיהם הנפשעים. הלחם והיין שהם אוכלים ושותים באו להם ממעשי הפשע, האלימות והגזל. הרשע הוא לחם חוקם והחמס, יין שמחתם. (יג 2, תהילים קט 18, איוב טו 16).

לחם: (ז') מזון בסיסי, בצק אפוי של קמח-תבואה, חלה, כיכר, שם כללי למזונות בסיסיים.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, אשם, נושא באשמה.

לחמוס: (פ') לשדוד, לבזוז, לגזול, לעשוק, לקחת בכוח, לבצע עושק.

 

  1. וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ: הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד-נְכוֹן הַיּוֹם.
    דרך חייו של הצדיק העושה טוב ומתרחק מחטא נמשלת לאור הזורח ועולה בבוקר ומתעצם עד למלוא האור בצהרים.

כך דרכם של הצדיקים. הם מתמידים ללכת בדרך אלוהים ובכל יום גדלים בהבנתם את רצון אלוהים וציות לדברו. לפיכך חייהם מתבטאים בגדילה רוחנית (אור גדל) עד שיזכו להידמות לאדונם ומושיעם – המשיח ישוע (יג 9, דניאל ו 20 – ארמית – יקום בנגהא, איוב יז 9, כב 28, שמואל ב פרק כג 4, דניאל יב 3, כד 14, נחמיה ח 3, ישעיה ב 5, כו 7, תהילים ד 7, לא 17, מתי ה 14, יוחנן ח 12, אל הפיליפים ב 15).

אורח: דרך, אופן, שיטה, סגנון, נוהג, התנהגות, נוהל, מהלך, מידה.

צדיק: נושע המנהל חיים המאופיינים ביושר, הגינות, קדושה וטוהר התואמים לרצון אלוהים שבכתבי הקודש

אור נגה: אור הבוקר.

  1. דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה: לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

(בניגוד לדרכו של הצדיק – פסוק קודם) מסלול החיים שבו בחר הרשע כמוהו כמסלול הליכה בחשכה מוחלטת. אינו יודע לאן הוא פונה ועתיד להיכשל מכל מכשול העומד בדרכו (ב 13, יג 9, דברים לב 35, שמואל-א פרק ב 9, איוב ג 23,  יח 5-6, ישעיה ח 15, 22,  נט 9-10, ירמיה כג 12, יוחנן יב 35).

דרך: (זו"נ) מסלול, נתיב, משעול, אורח, כיוון, מגמה, מעבר, גישה, אמצעי, שיטה, אופן, מנהג, הרגל, נוהג, אופן-התנהגות.

רשע: (ת'/ש"ע) רע, לא טוב, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, אשם, נושא באשמה.

אפלה: חושך, חשיכה, כהות, עלטה, קדרות, שחור, אופל, אפלולית, אישון ליל, דמדומים.

מכשול: הפרעה, תקלה, פגע, מעצור, קושי, פח, מלכודת, מכשלה, דבר מעכב, משוכה.

  1. בְּנִי, לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה; לַאֲמָרַי הַט-אָזְנֶךָ.
    בני הקשב לדברי, לאמרותיי הטה את אוזנך. הלימוד נועד לעזור לך לשלוט על: פיך, עינך ורגליך. שים לב לכל אמרי פי (א 8-9, ב 2, ה 1, תהילים לד 11-16).

להקשיב: (פ') לשמוע, להאזין, להיות קשוב, להטות אוזן, לשים לב, לצותת, לשמוע בקול, לציית.

אומר: אמירה, דיבור, הבעה, הגיית מילים, מבע, ביטוי, מוצא-פה, סיפור, הודעה.

הטיה: נטיה, הליכה אחרי.

  1. אַל-יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ; שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ.
    אל תסיר עיניך מדברי אפילו לא לרגע אחד. זכור, שנן ופעל בדיוק על פי ההוראות ששמעת ממני. (ג 3, 21, ו 21, ז 1-3, טו 15, 30, יא 20, יד 14, ג 5, תהילים קיט 105-120).(לבבך = המוח שלך).

יליזו: יסורו.

  1. כִּי-חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם; וּלְכָל-בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא.
    דברי, אמרותיי ומצוותי מעניקים תכלית בריאה ומבורכת לאלו המתמסרים להם. נועם, נחת, מרגוע, רעננות, בטחון ושלווה מוענקים לחיי המיישם את דברי (ג 8, 22, ח 35, יב 18, טז 24).

חיים: (ז') קיום, נשמה, נפש, התקיימות, מציאות, הימצאות, יש, ישות.

מרפא: (ז') ריפוי, תרופה, החלמה, הבראה, סילוק מחלה, מזור.

  1. מִכָּל-מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ: כִּי-מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים.
    הקפד מאוד למלא את מוחך בידע ומידע מועילים לחיים. כל דבר שתאמר ותעשה בחייך הינם ביטוי לנמצא בלבך (מוחך), וממנו תוצאות חייך (י 11, כג 19, מלכים ב פרק י 31, מתי יב 34, טו 18, 19, מרקוס ז 21, לוקס ו 45).

משמר: שמירה, הגנה, דריכות, עירנות, שימת לב, קשב, הקשבה.

נצור: שמור, סגור, נעול, מוגן, בטוח.

תוצאה: (נ') תולדה, מסקנה, פועל יוצא.

 

  1. הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה; וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ.
    (כתוצאה מטהרת הלב טהרת "הפה") שקול מילים. הקפד לבחון את מילותיך. התרחק מדבר מרמה. לעולם אמור אמת ועשה זאת בחן. אמור אמת באופן ברור ולא בדרך פתלתלה הניתנת לפרשנויות רבות (ב 12, ו 12, יט 1, 28, אל האפסים ד 29,  איגרת יעקב א 19, ג 6).

עיקשות: עיוות, במובן מוסרי, כלומר, מרמה, תהפוכות.

לזות: עקמימות – מקביל לעיקשות פה.

רחוק: (ת') מרוחק, אינו קרוב, מופלג, נידח, שדרך ארוכה אליו, שהגישה אליו מנועה, מצוי במרחק של.

 

  1. עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ; וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ.
    א. 
    תבחן היטב מה שעיניך רואות. עשה לך נוהג קבוע לראות דברים הנעימים בעיני אלוהים. אם תעשה כך, תלמד להימנע מלהביט על דברים שהעולם והבשר החוטא מציעים לך ועלולים "לזהם" את מחשבותיך ולגרור אותך לחטא. (תהילים קיט 37, איוב לא 1).

ב. התמד באמת. הייה ישר עם כל אדם. הכן שלך יהיה כן והלא יהיה לא (אל האפסים ד 25, ה 1-20, יעקב ה 12, מתי ה 33-37).

נוכח: (תה"פ) נגד, מול, לעומת, אל מול, ממול, מול פני, מנגד, כנגד, לפני, בנוכחות.

להביט: (פ') להסתכל, להתבונן, לראות, להעיף עין, להשקיף, לצפות, לעיין, להפנות מבט, להעיף מבט, להישיר מבט, להשגיח, לשים עין, לשים לב, לעמוד על המשמר, להציץ.

עפעפיים: (ז') כיסוי העין, תריס המכסה את העין.

להישיר: (פ') להביט ישר קדימה, להביט נכחו, ללכת ישר קדימה, ליישר, לאזן, לעשות לשווה, לעשות לישר.

  1. פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ; וְכָל-דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ.
    הקפד ללכת בדרך הישר כדי שכל מעשיך יהיו נכונים ותואמים לרצון אלוהים, כי רק מעשים ופעולות ברצון אלוהים זוכים לברכת אלוהים ומפארים אותו (ה 21, ישעיה כו 7, תהילים קיט 5, אל העברים יב 13, מתי טו 13).

לפלס: (פ') לסלול דרך, לפתוח פתח, להסיר מחסום, לפרוץ, להבקיע, ליישר, לאזן, לשקול, להכין מסלול.

מעגלות: דרך התנהגות, אורח חיים.

יכונו: יהיו נכון, ישרים.

 

  1. אַל-תֵּט-יָמִין וּשְׂמֹאול; הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע.

אל תסטה ימין או שמאל, התמד בישר – בנכון, אמת וטוב בעיני אלוהים. התרחק מדרך החטא והתמד ללכת בדרך הטובה (א 15, דברים ה 32-33, כח 14, יהושע א 7, ישעיה א 16, תהילים א, תסל"א ה 22).

אל-תט: אל תסור, אל תפנה מ…

להסיר: (פ') להוריד, לסלק, להוציא, להרחיק, לעקור, לבער, להרחיק, לעקור, לחלוץ, לשלוף, להעתיק, לפשוט, לחלץ.

רע: (ת'/ש"ע) לא טוב, רשע, אכזר, מרושע, שטני, זדוני, קשה-לב, מושחת, שלילי, מסוכן, מזיק, ארסי.