לוקס פרק ז' 1-10

ריפוי הנער של שר המאה

(מתי פרק ח, 5-13)

ישוע מסיים את הדרשה על ההר עם לקחים ברורים: להיות רצוי בעיני אלוהים ולהתקבל למלכות שמיים אינם תלויים בשייכות לאומית או בטיב עשיית מצוות התורה. התנאי של אלוהים זה אמונה בישוע כאדון ומושיע מן החטא ויישום רצון אלוהים כפי שציין וכתב בתנ"ך.

והנה, מיד לאחר שהדרשה הסתיימה, דבר אלוהים מציג לפנינו את המועמד הראשון למלכות שמים.

מי הוא יהיה? רב הכפר? הכהן הגדול המשרת במקדש? הפרוש או הסופר? הבה נראה!

מתי ולוקס מתארים מקרה זהה, אך לוקס מפרט יותר. אני אלמד את המקרה לאור הכתוב בבשורה של לוקס פרק ז פסוקים 1-10. הטקסט מבשורת מתי נמצא בסוף השיעור:

1 לְאַחַר שֶׁהִשְׁמִיעַ אֶת כָּל דְּבָרָיו אֵלֶּה בְּאָזְנֵי הָעָם, נִכְנַס אֶל כְּפַר נַחוּם.
2 אוֹתָהּ עֵת הָיָה עַבְדּוֹ שֶׁל שַׂר מֵאָה אֶחָד חוֹלֶה וְנוֹטֶה לָמוּת, וְהָעֶבֶד הָיָה יָקָר לוֹ מְאֹד.
3 כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע עַל־אוֹדוֹת יֵשׁוּעַ, שָׁלַח אֵלָיו אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הַיְּהוּדִים וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לָבוֹא לְהַצִּיל אֶת עַבְדּוֹ.
4 בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת,
5 מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.”
6 יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתָּם, אַךְ כְּשֶׁהָיָה לֹא הַרְחֵק מִן הַבַּיִת שָׁלַח אֵלָיו שַׂר הַמֵּאָה אֶת יְדִידָיו לוֹמַר לוֹ, “אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי.
7 מִשּׁוּם כָּךְ אַף לֹא חָשַׁבְתִּי עַצְמִי רָאוּי לָבוֹא אֵלֶיךָ. אֲבָל אֱמֹר נָא מִלָּה וְנַעֲרִי יִתְרַפֵּא.
8 הֲרֵי גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, ‘עֲשֵׂה זֹאת’, הוּא עוֹשֶׂה.”
9 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יֵשׁוּעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְפַּלֵּא עָלָיו. הוּא פָּנָה וְאָמַר אֶל הֶהָמוֹן הַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו: “אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.”
10 הַשְּׁלוּחִים שָׁבוּ אֶל הַבַּיִת וּמָצְאוּ אֶת הָעֶבֶד בָּרִיא.

באיזור כפר נחום התגורר קצין בצבא הרומי בדרגה המקבילה למפקד גדוד. הקצין נקרא סנטוריון מכיוון שפיקד על מאה חיילים. (סנטורי = מאה).

קצינים כאלו היו בדרך כלל בני עמים שכנים או רומים. חלקם דיברו את שפת המקום והיו ידועים בקשיחותם ואכזריותם. קצינים אלו בדרך כלל בזו למקומיים ולא פחות לדת היהודית.

 

שר המאה הזה היה שונה:

א. הוא אהב את היהודים ואף הביע את אהדתו וחיבתו לתורת אלוהים בכך שבנה את בית הכנסת בכפר נחום. מי שראה את  בית הכנסת שבכפר נחום יכול לקבל מושג לגבי הפאר ומכאן להשקעה הגדולה המביעה אהבה ואמונה באלוהים ותורתו. כמה אמונה ואהבה לישראל ולאלוהים הייתה לשר המאה הזה כדי לבנות בית תפילה ליהודים בעוד הוא עצמו אינו רשאי להיכנס לתוכו ולהתפלל בו מעצם היותו גוי המנוע מלהתחבר עם יהודים!

ב. שר המאה מתגלה כאיש בעל חמלה. הוא מנסה בכל מחיר לפעול כדי לרפא את עבדו היקר שחלה ונטה למות.

 

בפסוק 3 כתוב נתון חשוב: "…כיון ששמע על אודות ישוע, שלח אליו אנשים מזקני היהודים וביקש ממנו לבוא להציל את עבדו…"

שר המאה הבקיא בכתבי הקודש, שמע אודות מעשיו של ישוע באיזור. כקצין, הוא ידע את המתרחש באיזור שבאחריותו. הקצין לבטח שמע על כל מעשי הריפוי ושאר הנסים שישוע עשה בהיותו בגליל.

כאיש ירא אלוהים הוא למד להכיר את זהותו של ישוע לאור הכתוב בכתבי הקודש והמעשים שיוחסו לישוע המשיח (ישעיהו סא 1-2 וכן מתי יא 2-6). למרות ששר המאה לא ראה את ישוע או את פעולתו בעיניו, הוא הכיר את ישוע כפי שצריך רק לאור הכתוב ושמועת המעשים. עדות זו הינה הוכחה לכך שלדבר הישועה יש כוח להושיע גם אם לא ניתן לראות! (אל הרומים י 17).

 

שר המאה שלח אל ישוע את זקני הכפר היהודים כדי שאלו יבקשו מישוע לבוא כדי לרפא את עבדו.

שר המאה הבין שהיותו גוי מונעת ממנו להתרועע עם יהודים דתיים. הוא מקבל את הקביעה הזו ואינו מנסה למרוד או לפעול נגדה. תכונה זו מציינת ענווה.

 

זקני היהודים מגיעים אל ישוע המשיח:

4 בְּבוֹאָם אֶל יֵשׁוּעַ הִפְצִירוּ בּוֹ מְאֹד וְאָמְרוּ: “רָאוּי הוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת,
5 מִשּׁוּם שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת עַמֵּנוּ וְהוּא בָּנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַכְּנֶסֶת.”

מילת המפתח בבקשה של הזקנים היהודים היא: "ראוי הוא…"

על סמך מה שר המאה ראוי שישוע יענה לבקשתו וירפא את עבדו?

הזקנים אמרו: "…הוא אוהב את עמנו ובנה לנו את בית הכנסת…"

לאור הנתונים הללו, כל היהודים נחשבים גם כן לראויים!

הרי היהודים אוהבים את עמם וכל אחד היה מוכן להיות ברמה ומעמד שיכול היה לבנות בית כנסת.

אך, למרות הדברים הנפלאים הללו, שר המאה היה ראוי בגלל סיבה אחרת.

שר המאה היה ראוי מכיוון שחשב עצמו ללא ראוי.

שר המאה הכיר את זהותו האמיתית של ישוע המשיח כריבון ואדון ולכן ראה עצמו כאינו ראוי. שר המאה הכיר באפסותו האישית מול אלוהים ולכן ראה עצמו כאינו ראוי בהשוואה לאדון ישוע.

לעומתו זקני היהודים ראו בישוע אדם יהודי כמוהם, בעל יכולות.

הם העריכו את ישוע כיוון שהאמינו שכוחותיו נובעים מטיב שמירתו את המצוות של התורה. הם החשיבו אותו כ- "טכנאי", איש שאלוהים פועל דרכו בתחומים הנדרשים. (יוחנן ג' 2-3).

ומכיוון שהוא אחד מאיתנו, אז יש לנו זכות וגישה חופשית לגשת אליו, לדבר איתו ולהפעיל אותו כפי שנראה לנו.

 

זקני היהודים לא אמרו לישוע: שר המאה הוא איש אמונה האוהב את אלוהים ומקיים את דברו. הם התמקדו בטובות הנאה בעבורם מכיוון שהיו ממוקדים בעצמם ולא באלוהים!

הוא אוהב את עמנו…  הוא בנה לנו. הדגש הוא עלינו ולא על אלוהים!

 

ישוע הלך עימם לכיוון ביתו של שר המאה.

כשישוע התקרב לביתו של שר המאה, הוא שלח אל ישוע את ידידיו כדי לומר לו:

"…אדוני, אל תטריח את עצמך, כי אינני ראוי שתבוא בצל קורתי.

  1. משום כך אף לא חשבתי עצמי ראוי לבוא אליך. אבל אמור נא מילה ונערי יתרפא.
  2. הרי גם אני איש כפוף למרות וכפופים לי אנשי צבא, וכאשר אני אומר לזה, 'עשה זאת', הוא עושה."

ענוותו של שר המאה ואמונתו הברורה מתגלים במלוא הדרם.

שר המאה הגוי הכיר את ישוע כאלוהי בראשית!

שר המאה כקצין במסגרת צבאית יודע מהי סמכות ומהי ריבונות.

שר המאה יודע שהוראה שיוצאת מפיו היא פקודה שעתידה להתממש.

ולכן, אם הוא כקצין בשר ודם יכול לדבר ומילתו מתבצעת בפועל בגלל סמכותו על אנשים, על אחת כמה וכמה מילתו של ישוע תלבש עור וגידים בגלל שהוא אלוהים.

הרי בבראשית אלוהים ברא את כל היקום בעזרת מילים ולא עם פטיש ואיזמל…

 

רבותיי, מה הלקח שאנו לומדים מהפסוקים הללו?

מילתו של ישוע היא כמו מילתו של אלוהים במעשי הבריאה. ישוע אמר שהוא שומר אותנו ודואג לכל מחסורנו – משמע – שהוא אכן עושה כך!

ישוע אמר שהוא הרועה הטוב – משמע – הוא אכן כך!

הפסוקים הללו מלמדים אותנו לבטוח בכל המילים וההבטחות של ישוע עבור ילדיו בהווה ובעתיד מכיוון שהוא אלוהים ריבון ולמילתו יש סמכות!

 

כשישוע שמע את דבריו של שר המאה שנאמרו על ידי השליחים, הוא התפלא על אמונתו. המילה הזו מציינת את הרגשתו של ישוע כאדם!

ישוע פנה אל ההמון ההולך אחריו ואמר (את הציטוט הבא אני לוקח מבשורת מתי פרק ח 10-13):
10 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: “אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת.
11 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם,
12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם.”
13 וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: “לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ.” אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.

כמה מצער שבאותו הזמן האיש הצדיק ביותר ובעל האמונה העמוקה ביותר בישראל היה שר מאה גוי!

צדקתו נבעה מתוך הכרה אישית את ישוע המשיח כמושיע, כריבון וכאלוהים וחי חיים המיישמים את רצון אלוהים.

לעומתו, המנהיגים הרוחניים של עם ישראל החשיבו עצמם לראויים על סמך מוצאם הלאומי וכשלו להכיר את המשיח היהודי המובטח, שבא להושיעם מחטאיהם בקורבן דמו שלו.

על פי האמונה הרבנית, ישבו כל היהודים בממלכת אלוהים בסעודה מלכותית.

מיותר לציין שלגויים לא יהיה מקום בסעודה הזו, מלבד למספר מועט של גויים יוצאי דופן…

ישוע לעומת זאת אומר שלמלכותו ייכנסו אלו האוחזים באותה אמונה שקיימת אצל שר המאה. ומתברר, שיש הרבה יותר גויים האוחזים באמונה המושיעה מאשר יהודים!

דבריו של ישוע כל כך מפליאים ולו מתוך העובדה שתלמידיו היו עדים לכל הנסים, האותות והיו בקרבת ישוע כל הזמן. הם ראו, טעמו ושמעו ועדיין לא הפנימו. הוא שמע והאמין ומכאן נבעה צדקתו!

 

היהודי נולד לתוך עם בעל זכויות ממש כמו בן של מלך, אך מלוא זכויותיו יתממשו רק אם ייתן את הכבוד למלך! ללא הכבוד למלך (ישוע, תהילים ב'), גורלו של היהודי אינו שונה מגורל הגוי חסר האמונה, שניהם יישפטו וייזרקו לחושך החיצון.

 

ישוע סיים את דבריו ואמר: "…לך וכאמונתך כן יהיה לך." אותה שעה נרפא נערו…"

ישוע לא אמר – העבד נרפא, אלא אמר כאמונתך יהיה לך. מכיוון שהעבד נרפא, משתמע שאמונתו של שר המאה הייתה אמונה מושיעה ורצויה בעיני אלוהים. זו האמונה המבטיחה כניסה למלכות שמיים ולהתחברות נצחית עם אברהם יצחק ויעקב.

כל אמונה אחרת מבטיחה התחברות נצחית עם השטן ושדיו.

עם מי אתה רוצה להתחבר לנצח נצחים?

 

סיכום:

  1. כמה אירוני. יהודים רבים ראו את ישוע ופועלו במו עיניהם והפנו את גבם. שר המאה הגוי, שמע אודות ישוע והכיר את המשיח המובטח לכל בני אנוש. אלוהים אינו מגלה את עצמו ופועל נפלאות לחינם. כשאלוהים מציג "אור", הוא מצפה לתגובה של כניעה וקבלת אדנותו. אלו שמגיבים נכונה זוכים לצדקה, אלו שדוחים את אור אלוהים מחכים למשפט. מתי י"א 23, אל הרומים פרקים א' -ב'.

 

  1. מה עושה אותנו ראויים למלכות שמיים? אמונה בישוע כאדון ומושיע מן החטא וביטוי האמונה בציות לדבר אלוהים שבכתבי הקודש.

 

  1. המילה של ישוע המשיח היא אותה המילה של אלוהים שנאמרה בבראשית ובראה עולם וכל אשר בתוכו. מילתו של ישוע היא ציווי ריבוני המתבצע מיד. לאור זאת אנו ילדי אלוהים יכולים להיות מלאי שמחה ובטחון שכל הבטחותיו של ישוע לנו יתקיימו.