התגלות פרק כ"א

התגלות פרק כ"א

הבריאה החדשה

1 רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד.
2 רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ.
3 וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא — אוֹמֵר: "הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם,
4 וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ."
5 אָמַר הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: "הִנְנִי עוֹשֶׂה הַכֹּל חָדָשׁ." אָמַר אֵלַי: "כְּתֹב, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים הֵם."
6 הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: "הָיֹה נִהְיָה. אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית. אֲנִי אֶתֵּן לַצָּמֵא מִמַּעְיַן הַמַּיִם שֶׁל הַחַיִּים — חִנָּם.
7 הַמְנַצֵּחַ יִירַשׁ אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי אֶהְיֶה לוֹ לֵאלֹהִים וְהוּא יִהְיֶה לִי לְבֵן.
8 אֲבָל מוּגֵי הַלֵּב וְהַבִּלְתִּי מַאֲמִינִים, הַמְתֹעָבִים וְהַמְרַצְּחִים, הַזּוֹנִים וְהַמְכַשְּׁפִים, עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים וְכָל הַמְשַׁקְּרִים — חֶלְקָם בָּאֲגַם הַבּוֹעֵר בְּאֵשׁ וְגָפְרִית אֲשֶׁר הוּא הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי."
מבוא

רובו של ספר התגלות עוסק באירועים המתרחשים בעולם בתקופת שבע שנות צרת יעקב.

בתקופה זו העולם חווה מלחמות ופגעים אשר במהלכם מוצאים את מותם יותר ממחצית יושבי תבל. שני שליש מעם ישראל נכחד (זכריה יג 8-9).

אלוהים יעד את תקופת שבע שנות הצרה על מנת להעניש את העולם בעבור חוסר אמונה. עם הנותרים אשר יקראו בשמו, יקים המשיח ישוע את ממלכתו בת אלף השנים.

כשהמשיח יחזור, תחזור עמו הקהילה אשר נלקחה השמימה לפני תקופת הצרה. בעת חזרתו, יקומו לתחייה צדיקי תקופת התנ"ך (דניאל יב 2).

השטן אשר פעל כה רבות נגד אלוהים ייכבל וייאסר לאלף שנים. בסיומן ישוחרר השטן לזמן מה, ואז ייזרק לאגם האש יחד עם כל אלו אשר דחו את אלוהים.

כשהעולם נקי מחוטאים, וכל מתנגדי אלוהים במימד הרוחני והחומרי נמצאים באגם האש, יוחנן השליח מתאר תקופה חדשה: בריאה חדשה שבה אין יותר מחסום בין בני האדם לאלוהים.

אני מאמין כי מאותו יום שבו אדם וחווה טעמו את תוצאת החטא וראו את השינויים בעולם המושלם שאותו קיבלו מאלוהים, הם בוודאי קיוו ליום שבו יחזרו לחיות עם אלוהים בעולם נטול חטא.

אברהם אבינו שנחשב עשיר ובעל הבטחה גדולה בארץ כנען, חיכה באמונה לעיר שאדריכלה ומקימה הוא אלוהים (עברים יא 10: "כִּי חִכָּה לָעִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ יְסוֹדוֹת, שֶׁאַדְרִיכָלָהּ וּמְקִימָהּ הוּא הָאֱלֹהִים").

ישעיהו הנביא מסיים את 66 פרקי ספרו בתיאור הבריאה החדשה שאלוהים מכין לילדיו הנאמנים. מכיוון שאנו עומדים לבלות שם את הנצח — שם אזרחותינו (פיליפים ג 20) ושם יהיו כל היקרים והחשובים לנו באמת — ראוי שנלמד על אודות ביתנו החדש והנצחי.
פסוק 1:

רָאִיתִי שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, כִּי הַשָּׁמַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְהָאָרֶץ הָרִאשׁוֹנָה עָבְרוּ וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד.

מה יקרה לשמים ולארץ הנוכחיים?

בפרק הקודם בפסוק 11 נכתב: "נָסוּ מִפָּנָיו הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם" — נסו מפני אלוהים. פטרוס טוען שהיסודות הישנים יתפוררו (שנייה לפטרוס ג 10: "…אָז הַשָּׁמַיִם בְּשָׁאוֹן יַחְלְפוּ וְהַיְסוֹדוֹת יִבְעֲרוּ וְיִתְפָּרְקוּ…").

באותה מידה שאלוהים ישפוט את הלא מאמינים וישליך אותם לאגם האש, כך אלוהים ישפוט את הבריאה הישנה וירחיקה ממנו.

בדרך זו אלוהים מדגיש את קדושתו וריחוקו מהחטא והשפעותיו (איוב טו 15: "הֵן בִּקְדֹשׁוֹ (בִּקְדֹשָׁיו) לֹא יַאֲמִין; וְשָׁמַיִם לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו").

אלוהים מביא שמים וארץ חדשים.

חדשים מאיזו בחינה?

הם חדשים מהבחינה שהחטא לא פגע בהם, הם טריים לחלוטין, וכל מי שיחיה שם ירגיש כמו בגן־עדן לפני החטא.

יוחנן מציין שבשמים והארץ החדשים אין ים, "וְהַיָּם אֵינֶנּוּ עוֹד". מדוע?

כאשר נחיה עם אלוהים בארץ חדשה ועם שמים חדשים, יהיה לנו גוף חדש שאינו מוגבל כמו גופינו הנוכחי.

הים מהווה כשלושה רבעים מכדור הארץ, והנו מרכיב חיוני בחיים ובכלכלה של בני האדם. הוא גם מרכיב חיוני באקלים וסבב עונות השנה.

מכיוון שגופנו יהיה שונה וצרכינו יהיו אחרים, ניתן גם להניח שחשיבות הים קטנה ומכאן העלמותו.

אין הדבר אומר שלא יהיו מים. בפרק כב 1 אנו למדים שבבריאה החדשה יהיה נהר, אך של מים חיים.
פסוקים 2-3:

2 רָאִיתִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת הָאֱלֹהִים, מוּכָנָה כְּכַלָּה מְקֻשֶּׁטֶת לְבַעֲלָהּ.
3 וְשָׁמַעְתִּי קוֹל גָּדוֹל מִן הַכִּסֵּא — אוֹמֵר: הִנֵּה מִשְׁכַּן הָאֱלֹהִים עִם בְּנֵי אָדָם וְיִשְׁכֹּן עִמָּהֶם; הֵמָּה יִהְיוּ לוֹ לְעַם וְהוּא הָאֱלֹהִים יִהְיֶה עִמָּהֶם.

יוחנן אומר שהוא רואה את עיר הקודש, ירושלים החדשה, יורדת מהשמים מאת אלוהים, מוכנה ככלה מקושטת לבעלה.

רבותיי, שימו לב: יש ארץ חדשה ושמים חדשים. והנה יורדת עיר חדשה – ירושלים של מעלה.

מהו מעמדה של ירושלים החדשה?

יחזקאל הנביא (בפרקים ה 5, לח 12) מציין שירושלים הנוכחית נמצאת בטבור הבריאה.

בירושלים נמצא בית אלוהים. מכיוון שהריבון שוכן בה, הרי ירושלים היא עיר הבירה של העולם מבחינתו של אלוהים.

לכן, כמו שירושלים הנוכחית היא עיר הבירה של ארץ ההבטחה, כך ירושלים של מעלה תהיה עיר הבירה של הבריאה החדשה. את העיר הזו אלוהים יוריד מהשמים.

המילים הללו היו משמעותיות הרבה יותר ליוחנן אשר כתב את הנבואה בתקופה שלא נותרה אבן על אבן בירושלים החרבה. עבורו מילים אלו היו לנחמה ולשלווה רבה.
מתי נבנתה אותה ירושלים של מעלה? ומי יהיו שוכניה?

בספר בשורת יוחנן פרק יד ישוע מנחם את תלמידיו ואומר להם שהוא הולך כדי להכין להם מעונות. סביר שאז הכין המשיח את המקום לקהילה העומדת לעלות אליו.

יוחנן גם מציין שירושלים השמימית מוכנה ככלה מקושטת לבעלה.

מכיוון שהקהילה נקראת "כלת המשיח" (יט 7) הרי שירושלים השמימית היא מקום משכנם של המאמינים (עברים יב 22-23) – הדר עיר או מבנה תלוי בהדר שוכניו!
בפסוק 27 יוחנן אומר שכל מי שכתוב בספר החיים של השה יכול להיכנס לעיר הבירה של אלוהים, ירושלים השמיימית:

"וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל טָמֵא וְעוֹשֵׂה תּוֹעֵבָה וָשֶׁקֶר, כִּי אִם הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶֹה."

ניתן לומר שבעוד ירושלים החדשה הנה מקום מגוריהם של בני הקהילה, הרי היא גם מקום שבו כל שאר אזרחי השמים יכולים לבקר, להלך ולשרת בו, וכמובן לראות את אלוהים בוראם.

פסוק 3 אומר שאלוהים ישכון עם בני האדם.

כבר בשלב הראשון שבו אלוהים עיצב את עם ישראל, הוא לימדם שמשכנו בתוכם. משכן אלוהים היה באוהל מועד ואחר כך בבית המקדש.

אף־על־פי שאלוהים כבר שכן לפני כן בקרב עמו, לא יכלו בני אדם לראות את פני אלוהים. למשה רבינו אמר אלוהים: "…לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי; כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג 20).

בבית המקדש הייתה מחיצה כבדה והחלטית בין אלוהים לשאר בני האדם. כל מי שפתח את הפרוכת במקדש, היה מת במקום. רק הכוהן הגדול היה רשאי להיכנס פנימה ביום כיפור, וזאת לאחר שטיהר עצמו. גם אז הכוהן היה חש את נוכחות השכינה, אך לא ראה בשום מקרה את פני אלוהים.

והנה בבריאה החדשה אלוהים ישכון בתוך ירושלים החדשה — עיר הבירה. כל אדם נושע ששמו חתום בספר החיים יוכל להתקרב לאלוהים ולראות אותו פנים אל פנים (ראשונה ליוחנן ג 2):

"… יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּהִגָּלוֹתוֹ נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא."

מדוע?

מכיוון שבגופנו החדש נהיה שלמים וללא חטא — ממש כמו ישוע.

לא לחינם אמר ישוע בדרשה על ההר: "אַשְׁרֵי בָּרֵי לֵבָב, כִּי הֵם יִרְאוּ אֶת אֱלֹהִים" (מתי ה 8).
בפסוקים 4-6 יוחנן מתאר לפנינו את התוצאות המידיות של חיים בנוכחות אלוהים:

4 וְיִמְחֶה כָּל דִּמְעָה מֵעֵינֵיהֶם וְהַמָּוֶת לֹא יִהְיֶה עוֹד; גַּם אֵבֶל וּזְעָקָה וּכְאֵב לֹא יִהְיוּ עוֹד, כִּי הָרִאשׁוֹנוֹת עָבְרוּ.
5 אָמַר הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: "הִנְנִי עוֹשֶׂה הַכֹּל חָדָשׁ." אָמַר אֵלַי: "כְּתֹב, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים הֵם."
6 הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: "הָיֹה נִהְיָה. אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית. אֲנִי אֶתֵּן לַצָּמֵא מִמַּעְיַן הַמַּיִם שֶׁל הַחַיִּים — חִנָּם."

אלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד, גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו.

מדוע יוחנן מציין את הנתונים הללו בראשונה אף־על־פי שיהיו עוד דברים רבים אחרים בתקופת הנצח?

א. ללמדנו שאם נסכם את כל שנות בני האדם החיים על פני כדור הארץ מאז החטא הראשון, הרי שנתמקד במילים הבאות: דמעות, מוות, אבל, זעקה וכאב.

ב. כל הורה או ילד ירגיש כאב או צער, גם אם יהיה במקום היפה ביותר, ביודעו שיקיריו אינם אתו.

כאיש נשוי האוהב את אשתו, אני תמיד מרגיש חסר כאשר אני נמצא במקום יפה ואשתי איננה לצדי. במילים אחרות: אין שמחה שלמה כל עוד אדם מרגיש בחסרונם של יקיריו, או צער על מעשי העבר.

על מנת שילדי אלוהים לא יעמדו בנוכחות אלוהים ולבם מתמוטט מיגון וגעגועים אל בני משפחתם, אל יקירים שלא נושעו, או מצער על מעשי העבר, אלוהים מבטיח להסיר דמעה מילדיו.

התוצאה: שמחה שלמה (ישעיהו כה 8-9: "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי יהוה דִּבֵּר. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ; זֶה יהוה קִוִּינוּ לוֹ, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ"; רומים ח 1: "לָכֵן אֵין עַכְשָׁו שׁוּם הַרְשָׁעָה עַל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ").

יוחנן ממשיך ומתאר את הסיבות שבגללן אנשים בוכים. הוא מציין שכל הסיבות לדמעות יסורו.

מוות לא יהיה עוד. מוות בא בעקבות החטא. במקום שבו אין חטא – אין מוות, אלא חיים נצחיים. אם אין מוות אז גם אין אבל, זעקה וכאב (ראשונה לקורינתים טו 54: "וְכַאֲשֶׁר הַכָּפוּף לְכִלָּיוֹן יִלְבַּשׁ אַל־כִּלָּיוֹן וְהַכָּפוּף לַמָּוֶת יִלְבַּשׁ אַלְמָוֶת, אָז יִתְקַיֵּם דְּבַר הַכָּתוּב: בֻּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח").

כשאנו שמחים על העתיד הנפלא שאלוהים מכין לנו, ראוי שנזכור את הנתון הבא:

אבל, זעקה וכאב לא נעלמו להם סתם כך! ישוע המשיח, אל שדי, לקח את כל העומס הזה על עצמו כדי שלנו יהיה שלום (ישעיהו נג 1-10; מתי ח 17: "חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם").

לאור נתונים אלו אין פלא ששאול השליח אמר כי הוא מעדיף להיות עתה אצל האדון: "אֲנִי לָחוּץ עַל־יְדֵי הַשְּׁנַיִם. אֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק לְהִסְתַּלֵק וְלִהְיוֹת עִם הַמָּשִׁיחַ, שֶׁכֵּן זֶה טוֹב הַרְבֵּה יוֹתֵר!" (פיליפים א 23). איזו נחמה ושלום יש למאמין היודע כי ברכה מחכה לו אצל אלוהים!

יוחנן מביט על הבריאה החדשה ושומע את ההבטחות המדהימות, ונראה כי הוא חולם.
פסוק 5:

אָמַר הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא: הִנְנִי עוֹשֶׂה הַכֹּל חָדָשׁ. אָמַר אֵלַי: כְּתֹב, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נֶאֱמָנִים וַאֲמִתִּיִּים הֵם.

אלוהים מבטיח ליוחנן כי כל מה שראה ושמע הוא אמת, ועליו לכתוב זאת. הנתונים הם אמיתיים ונאמנים ממש כמו אופיו של הדובר אשר שמו "נֶאֱמָן וַאֲמִתִּי" (יט 11).
פסוק 6:

"… אֲנִי הָאָלֶף וְהַתָּו, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית."

הדובר המשיך לציין את זהותו: הוא האלף והתו, הראשית והתכלית. הוא ממש אותו האחד שדיבר עם ישעיהו הנביא בפרקים מד 6: "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן, וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים", מח 12: "אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן, אַף אֲנִי אַחֲרוֹן", כב 13: "אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו, הָרִאשׁוֹן אַף הָאַחֲרוֹן, הָרֵאשִׁית וְהַתַּכְלִית."

שם הוא מזדהה לחלוטין ואומר: "הִנְנִי בָּא מַהֵר!" — זהו ישוע המשיח, אל שדי.

ישוע אומר: "אֲנִי אֶתֵּן לַצָּמֵא מִמַּעְיַן הַמַּיִם שֶׁל הַחַיִּים — חִנָּם."

"צמא" אינו מתייחס לאחד שזקוק לנוזלים בלבד, אלא לאחד השואף לשמוע, ללמוד ולציית לאדון האדונים ומלך המלכים (יוחנן ד 13-14: "עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב, אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם").

הצמא לישוע הוא המנצח, ועם המנצחים ישוע המשיח יחלוק את כל ירושתו.

"כִּי בַּמָּקוֹם שֶׁמֻּנָּח אוֹצַרְכֶם, שָׁם יִהְיֶה גַּם לְבַבְכֶם" (לוקס יב 34).

האם אוצרינו אצל אלוהים? אם כן, אז שם גם נמצא לבבנו.

התגלות פרק כ"א פסוק 9 עד כ"ב 5.

חלק ב: קו הסיום – ירושלים של זהב

Mission Accomplished

מבוא:
בשמונת הפסוקים הראשונים בפרק כ"א יוחנן מתאר איך עתידים להשתנות חיי הנושעים בירושלים השמיימית החדשה.

אלוהים עתיד לברוא שמיים חדשים וארץ חדשה ועליהם יעמיד אלוהים את ירושלים השמיימית החדשה, את עיר הבירה של הבריאה החדשה.

בירושלים השמיימית החדשה יחיו כל הנושעים הנקראים כלת המשיח.

בירושלים השמיימית החדשה לא יהיה כל זכר לחטא ולתוצאות קללת החטא.

הנושעים, כלת המשיח, שישכנו בירושלים החדשה לא ידעו צער, לא יחוו כאב, לא יחוו מוות, ולא ישמעו קול זעקה.

הנושעים, כלת המשיח, ישכנו עם אלוהים וימלאו את תכלית בריאתם – שירות אלוהים בקדושה וטוהר לנצח נצחים.

אברהם אבינו ידע אודות העיר הנחשקת הזו וייחל לה (אל העברים י"א).

והיכן ישכנו כל אותם האנשים אשר דחו את ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים במהלך חייהם?

לאחר המשפט, הם יישלחו לאגם הבוער באש וגפרית אשר הוא המוות השני. (כ"א 8).

אני יודע לבטח שאשכון בירושלים השמיימית, כי קראתי בשם ישוע לכפרת חטאיי.

האם אתה יודע היכן תשכון לנצח נצחים? האם אתה בטוח שתגיע לקו הסיום שהוא – ירושלים של מעלה?

בעוד פסוקים 1-8 מתמקדים בבני האדם, הרי שפסוקים 9-27 מתמקדים בעיר המיוחדת – ירושלים השמיימית, החדשה.

העיר כל כך מיוחדת עד כי יוחנן מאניש את ירושלים.

הבה נלמד עד כמה חשובה ירושלים בעיני אלוהים, ועד כמה האדריכלות של העיר הזו מבטאת את אופיו ותכונותיו הנאמנות והנפלאות של אלוהים לילדיו הנושעים.

ירושלים השמיימית היא תחנתנו הסופית, משכננו הנצחי.
ברגע שירושלים החדשה תונח על הבריאה החדשה – כל הנושעים יוכלו לומר בשמחה וזעקת הלל: המשימה הושלמה – הכבוד וההלל לאלוהים ולשה, ישוע המשיח.

זכינו לקבל תיאור ולו קצר של המשכן שבו נחיה לנצח עם אלוהים ונשרתו בקדושה וטוהר לנצח נצחים.

התגלות כ"א 9-27:

‏ ^‎⁹‏ אֶחָד מִשִּׁבְעַת הַמַּלְאָכִים, אֲשֶׁר לָהֶם שֶׁבַע הַקְּעָרוֹת הַמְּלֵאוֹת בְּשֶׁבַע הַמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, בָּא וְדִבֵּר אִתִּי. ”בּוֹא אַרְאֶה לְךָ אֶת הַכַּלָּה אֵשֶׁת הַשֶׂה“, אָמַר. ^‎¹⁰‏ הוּא נָשָׂא אוֹתִי, בָּרוּחַ, אֶל הַר גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ וְהֶרְאָה לִי אֶת עִיר הַקֹּדֶשׁ, יְרוּשָׁלַיִם, יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים ^‎¹¹‏ וּכְבוֹד אֱלֹהִים לָהּ. אוֹר נָגְהָהּ כְּאֶבֶן יְקָרָה מְאֹד, כְּאֶבֶן יָשְׁפֶה זַכָּה כִּבְדֹלַח, ^‎¹²‏ וְיֵשׁ לָהּ חוֹמָה גְּדוֹלָה וּגְבוֹהָה עִם שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁעָרִים, וְעַל הַשְּׁעָרִים שְׁנֵים־עָשָׂר מַלְאָכִים וְשֵׁמוֹת כְּתוּבִים עֲלֵיהֶם — שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; ^‎¹³‏ מִמִּזְרָח שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, מִצָּפוֹן שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, מִדָּרוֹם שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים, מִמַּעֲרָב שְׁלוֹשָׁה שְׁעָרִים. ^‎¹⁴‏ וּלְחוֹמַת הָעִיר שְׁנֵים־עָשָׂר יְסוֹדוֹת וַעֲלֵיהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר שֵׁמוֹת שֶׁל שְׁנֵים־עָשָׂר שְׁלִיחֵי הַשֶׂה.

‎¹⁵^‏הַמְדַבֵּר אֵלַי הֶחֱזִיק קְנֵה־מִדָּה מִזָּהָב כְּדֵי לִמְדֹּד אֶת הָעִיר וְאֶת שְׁעָרֶיהָ וְאֶת חוֹמָתָהּ. ^‎¹⁶‏ וְהָעִיר מְרֻבַּעַת, אָרְכָּהּ כְּרָחְבָּהּ. הוּא מָדַד אֶת הָעִיר בְּקָנֶה — אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר; אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְקוֹמָתָהּ שָׁוִים. ^‎¹⁷‏ גַּם אֶת חוֹמָתָהּ מָדַד, וְהַמִּדָּה מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת לְפִי מִדָּה אֱנוֹשִׁית אֲשֶׁר הִיא מִדָּה שֶׁל מַלְאָךְ. ^‎¹⁸‏ הַחוֹמָה בִּנְיָנָהּ אֶבֶן יָשְׁפֶה, וְהָעִיר זָהָב טָהוֹר כִּזְכוּכִית טְהוֹרָה. ^‎¹⁹‏ יְסוֹדוֹת חוֹמַת הָעִיר מְקֻשָּׁטִים בְּכָל אֶבֶן יְקָרָה; הַיְסוֹד הָרִאשׁוֹן יָשְׁפֶה, הַשֵּׁנִי סַפִּיר, הַשְּׁלִישִׁי שְׁבוֹ, הָרְבִיעִי בָּרֶקֶת, ^‎²⁰‏ הַחֲמִישִׁי יַהֲלוֹם, הַשִּׁשִּׁי אֹדֶם, הַשְּׁבִיעִי תַּרְשִׁישׁ, הַשְּׁמִינִי שֹׁהַם, הַתְּשִׁיעִי פִּטְדָה, הָעֲשִׂירִי נֹפֶךְ, הָאַחַד־עָשָׂר לֶשֶׁם, הַשְּׁנֵים־עָשָׂר אַחְלָמָה. ^‎²¹‏ וּשְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁעָרִים — שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה מַרְגָּלִיּוֹת; כָּל שַׁעַר וְשַׁעַר הָיָה מִמַּרְגָּלִית אַחַת, וּרְחוֹב הָעִיר זָהָב טָהוֹר כִּזְכוּכִית זַכָּה. ^‎²²‏ הֵיכָל לֹא רָאִיתִי בָּהּ, כִּי הֵיכָלָהּ הוּא יהוה אֱלֹהִים צְבָאוֹת וְְהַשֶׂה. ^‎²³‏ וְהָעִיר אֵינֶנָּה צְרִיכָה לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ שֶׁיָּאִירוּ בָּהּ, כִּי כְּבוֹד אֱלֹהִים הֵאִיר אוֹתָהּ וְהַשֶׂה הוּא מְנוֹרָתָהּ. ^‎²⁴‏ הַגּוֹיִם יֵלְכוּ לְאוֹרָהּ וּמַלְכֵי הָאָרֶץ מְבִיאִים אֶת כְּבוֹדָם אֵלֶיהָ. ^‎²⁵‏ שְׁעָרֶיהָ לֹא יִסָּגְרוּ בַּיּוֹם; וַהֲרֵי לַיְלָה לֹא יִהְיֶה שָׁם. ^‎²⁶‏ אֶת כְּבוֹד הַגּוֹיִם וִיקָרָם יָבִיאוּ אֵלֶיהָ, ^‎²⁷‏ וְלֹא יִכָּנֵס אֵלֶיהָ כָּל טָמֵא וְעוֹשֵׂה תּוֹעֵבָה וָשֶׁקֶר, כִּי אִם הַכְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל הַשֶׂה.

התגלות כ"ב 1-5:

¹‏ הוּא הֶרְאָה לִי נְהַר מַיִם חַיִּים, מַבְהִיק כִּבְדֹלַח, יוֹצֵא מִכִּסֵּא הָאֱלֹהִים וְהַשֶׂה. ^‎²‏ בְּאֶמְצַע רְחוֹב הָעִיר וְעַל שְׂפַת הַנָּהָר מִזֶּה וּמִזֶּה — עֵץ חַיִּים עוֹשֶׂה פֵּרוֹת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְּעָמִים, בְּתִתּוֹ בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ אֶת פִּרְיוֹ, וַעֲלֵה הָעֵץ לְמַרְפֵּא הַגּוֹיִם. ^‎³‏ שׁוּם קְלָלָה לֹא תִּהְיֶה עוֹד. כִּסֵּא אֱלֹהִים וְהַשֶׂה יִהְיֶה בָּהּ וַעֲבָדָיו יְשָׁרְתוּהוּ. ^‎⁴‏ הֵם יִרְאוּ אֶת פָּנָיו, וּשְׁמוֹ עַל מִצְחוֹתָם. ^‎⁵‏ וְלַיְלָה לֹא יִהְיֶה עוֹד וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְאוֹר מְנוֹרָה וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ, כִּי יהוה אֱלֹהִים יָאִיר עֲלֵיהֶם וְיִמְלְכוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

תוכן עניינים:

מה כל כך מיוחד בירושלים השמיימית?

ירושלים השמימית נקראת כלה, אשת השה (פ. 9)
כי כבוד אלוהים לה אלוהים שוכן בתוכה (פ. 11)
כי היא זורחת באור כבוד האלוהים (פ. 11ב, 23, 25).
כי יש לה שניים-עשר שערים על שם שניים-עשר השבטים, ושניים עשר יסודות על שם שניים עשר שליחי השה (פ. 12-14)
כי חומת העיר ויסודות החומה בנויים ומקשטים באבני החושן (פ. 18-21)
ההיכל שלה הוא יהוה אלוהי צבאות והשה (פ. 22)
כל הגויים ילכו לאורה והמלכים יביאו כבודם אליה (פ. 24)
כי גוף המשיח – "הכלה" תשכון שם. אני אהיה שם. ומה איתך? (פ. 27)
ירושלים השמיימית היא עדן המקורית (כ"ב 1-5)

האדריכלות של ירושלים השמיימית כביטוי לאופיו ותכונותיו של אלוהים
כל הקורא את הפסוקים דיי מתפלא שהעיר ירושלים השמיימית מוצגת כאישיות, והיחס כלפיה הוא כאל אישיות ולא כמבנה עשוי חומרים חסרי רוח ונפש.

מדוע ירושלים השמיימית מואנשת ומתוארת כאישיות? (כלת המשיח)

ההתייחסות לירושלים השמיימית ככלת השה, גורם לנו להרים גבה. שהרי לאור הכתוב באיגרת אל האפסים ה 21-32 והשנייה לקורינתיים י"א 2, אנו למדים שהקהילה, גוף המשיח נקראת גם כן כלת המשיח.

האם יש סתירה בין כינוי הקהילה וירושלים השמיימית באותו שם תואר: "כלת השה"?

לא.

השליח שאול כתב באיגרת הראשונה לתסלוניקים ד 13-18 שלאחר ההילקחות, אנו הקהילה נהיה כל הזמן עם ישוע. משמע, שאנו הנושעים נהיה כל הזמן ולנצח נצחים בחברת אדוננו ישוע המשיח.
לא יהיה מצב בו הקהילה, כלת המשיח תהיה מרוחקת או מנותקת מישוע. היכן שיהיה המשיח ישוע, שם תהיה צמודה לו, כלתו הקהילה.

ומכיוון שהשה ישוע המשיח ישכון בירושלים השמיימית, ואנו כפי המובטח נהיה עימו, יוצא מכך שהעיר ירושלים מאמצת את תכונות יושביה – המשיח ישוע, אלוהים האב והקהילה בעלת הגוף החדש.[1]

אל לנו להסיק מכך שלירושלים העיר אין מעמד מיוחד בעיני אלוהים, ההיפך.

אלוהים בחר מלכתחילה בירושלים מתוך הידיעה הריבונית שהיא תהיה הבירה של הבריאה החדשה.

ולראיה, מזמור קל"ב 13-18 מתאר את יופייה וקדושתה של ירושלים במהלך מלכות המשיח הארצית, התחנה שלפני הנצח.

"כִּי־בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ׃ זֹאת־מְנוּחָתִי עֲדֵי־עַד פֹּה־אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ׃ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם׃ וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ׃ שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי׃ אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ"

בני קורח, הכוהנים, כתבו בהשראת רוח הקודש את מזמור מ"ח ושם הבהירו לנו את חשיבותה של העיר ירושלים בעיני אלוהים.

לאור אהבתו של אלוהים את העיר ירושלים והחשיבות שהעניק לעיר זו בתכניתו הריבונית, נדרשים כלל יראי אלוהים לשאול לשלומה של ירושלים ולהתמקד בה (תהילים קכ"ב 6: "שאלו שלום ירושלים, ישליו [יהיו שלווים] אוהבייך"). לא בגלל אבניה המיוחדים, אלא בגלל שאלוהים שוכן בה, וממנה אלוהים שולט על כל הבריאה.
ובנוסף, השלום בכלל העולם מותנה בקיום שלום בירושלים.

האהבה לירושלים והכמיהה לשלומה מוזכרת בכל חתונה יהודית.

בכל טקס יאמר החתן לפני שישבור את הכוס ברגלו:

"אִם־אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק־לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם־לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם־לֹא אַעֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַים עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קלז 6-5).

הנה החתן נמצא ביום המשמח בחייו, ושם הוא מכריז שלא ישכח את ירושלים, וזאת בשבועה.

האם אנו משתוקקים לראות את ירושלים לובשת את כבוד אלוהים?

האם אנו מתאבלים על מצבה הנוכחי העגום?

יום יבוא וכל העצב יישכח, ובירושלים השמיימית יישמעו רק שירת הלל ושבח לאלוהי האמת וגואל ישראל.

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

כי כבוד אלוהים לה (פ. 11)

אם אנו רוצים לדעת מעט יותר אודות ירושלים השמיימית, אז הבה נקרא לעומק איך נראית ירושלים בתקופת מלכות המשיח הארצית בת אלף השנים.

התיאורים נמצאים בספר זכריה י"ד 16-21; ישעיה ב; מיכה ד; יחזקאל מ-מח ועוד.

זכריה הנביא מדגיש את קדושתה של העיר בכך שמציין שכל כלי וכל חפץ בעיר יהיה קודש ליהוה. משמע, השימוש באותו כלי או חפץ יהיה אך ורק למטרות פולחן לאלוהים האמת. כמו כן, לא יורשו להיכנס לעיר כל אנשי חטא – "כנענים" (זכריה י"ד 21).

ישעיה ומיכה הנביאים מציינים שהמשיח בכבודו ובעצמו ישכון במקדש בירושלים במהלך 1000 שנות מלכותו הארצית.

משמע, שכבוד אלוהים יהיה בירושלים וכבודו ייראה מעליה, כפי שכבודו נראה מעל המשכן בעת המסע במדבר. ראה ישעיה ד 5: "וברא יהוה על כל מכון הר-ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה, כי על כל כבוד חופה."

תמצית הפסוקים הללו רק מעניקה הצצה לתחום כביר ומופלא שנדרש לו נצח כדי להבינו לעומק.

למרות שחיי בארץ מאוד מבורכים, עיני לבבי אל ירושלים השמיימית שאדריכלה הוא האלוהים.

יישום:

מכיוון שרוח הקודש שוכן בלב כל אדם נושע והופך את גוף הנושע, גופי וגופך למשכן אלוהים, היכל קודש, חובה עלינו לוודא שחיינו יהיו מוקדשים לעבודת אלוהים קדושה ולא לדבר זנות או חטא כלשהו (קור"א ג 16-17, ו 19; אל הרומים י"ב 1-2). הלוואי שנוכל לחיות חיים הראויים לאלו שעל מצחם חרוט: "קודש ליהוה".

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

היא זורחת באור כבוד האלוהים (פ. 11ב, 23, 25)

פסוק 11 מתחיל במילים: וכבוד אלוהים לה… ואיך כבוד אלוהים מתבטא בין היתר?

"…אור נגהה כאבן יקרה מאוד, כאבן ישפה זכה כבדולח…"

משמעות המילה נגהה היא שהעיר עצמה אינה מקור האור אלא היא גורם משני. היא זוהרת בגלל אור אלוהים מיוחד השוכן בתוכה.

העיר אינה מוארת על ידי גרמי שמיים כמו השמש.

לעיר מקור אור והאור שלה נובע מנוכחות אלוהים בקרבה. אילו אלוהים היה יוצא ממנה, לא היה לירושלים כל נגה, היא היתה בחושך.

לראיה פסוק 23: "והעיר איננה צריכה לשמש ולירח שיאירו בה, כי כבוד אלוהים האיר אותה והשה הוא מנורתה."

והנה ההסבר!

בבשורת מתי יז 1-5 כתוב שהאדון ישוע לקח את כיפא, יעקב ויוחנן להר גבוה ושם השתנה לנגד עיניהם. פניו של ישוע זהרו כשמש ובגדיו הלבינו כאור.

ובכן, הנה דוגמא בא כבוד אלוהים אכן מאיר בעוצמה כמו השמש.

ולכן, הזוהר של אלוהים האב והשה בירושלים החדשה גורם לכך שהעיר כולה זוהרת ומהווה אבוקת אור בקנה מידה עולמי. לא לחינם נאמר בפסוק 24 שהגויים הולכים לאורה.

בספר שמות ל"ד 29 כתוב שפניו של משה רבנו זהרו בעקבות פגישתו עם אלוהים על הר סיני. נראה שזוהר אלוהים ייראה גם על אלו השוכנים בקרבת אלוהים.

רבותי, לאור התיאורים הללו ניתן לומר שכל ירושלים החדשה היא קודש הקודשים והנושעים יחיו עם אלוהים ובנוכחותו בקודש הקודשים – ממש כפי שהיה בתחילת הבריאה לפני שהחטא נכנס לעולם.

כל הזוהר הזה בירושלים החדשה יגרום לכך שהעיר תהיה זוהרת באור כבוד האלוהים.

פסוק 25 מוסיף ואומר ש: לילה לא יהיה שם.

בוודאי, מכיוון שזוהר כבוד אלוהים לא ידעך. ולכן, ירושלים השמיימית תהנה מאור אלוהים קבוע ונצחי כי אלוהים ישכון בה לנצח.

היכן אנו פוגשים עוד את האור המיוחד הזה שאינו תלוי בשמש ושאר גרמי שמיים?

בראשית א 3: "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור".

האור הספציפי הזה נברא לפני בריאת השמש והכוכבים.

אם כן, הארץ והשמיים החדשים ועליהם ירושלים השמיימית החדשה, מהווים סגירת מעגל של תכנית אלוהים – חוזרים לעדן, המשימה הושלמה.

ישעיה ס 1-3: "קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עלייך זרח. כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועלייך יזרח יהוה וכבודו עלייך ייראה. והלכו גויים לאורך ומלכים לנגה זרחך."
ס 19-20: "לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך, והיה לך יהוה לאור עולם ואלוהייך לתפארתך. לא יבוא עוד שמשך, וירחך לא ייאסף, כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך…". (ראה עוד ישעייה נ"ב 1-2, ט 1; כ"ד 23).

מכיוון שאף אחד מאיתנו לא זכה לראות בפועל את האור הזה, אנו יכולים להתענג במחשבה ובטחון בליבנו שמובטח לנו עתיד נפלא ונצחי עם מראות וחוויות חדשים ונצחיים.

האור של אלוהים אינו אור שרק נמדד ביחידות אור פיזיות: לומן, אלא בתכונותיו ואופיו של אלוהים: בצדק, אמת, קדושה, טוהר, נאמנות, ריבונות,אהבה, חסד, נדיבות, סבלנות וכו.

אם נתרגם את כל התכונות הללו לאור כשהם במלואם, אז נוכל להבין את גודל וסוג הנוגה שהעיר ירושלים השמיימית מפיצה – כבר עתה.

שימו לב שפסוק 23 מציין שהאדון ישוע הוא המנורה של ירושלים השמיימית.

זה מדהים לראות איך כל פרטי המשכן והמקדש הארצי היוו צל וסמל למשכן השמיימי.

במשכן הארצי, המנורה עמדה ממש לפני קודש הקודשים.

האור שלה (השמן הוא רוח הקודש) האיר את הכניסה לנוכחות האב.

לא לחינם האדון ישוע אמר שהוא הדרך והאמת והחיים, אין איש בא אל האב אלא דרכו (יוחנן יד 6).

דבר נוסף חשוב לומר:

הבריאה החדשה תחייב גוף חדש לכל החיים בנוכחות אלוהים. ללא שמש וללא ים אשר מאפשרים את חיי האדם בעולם, שפועלים על גוף האדם לחילוף חומרים וחיי הגוף באופן פיזי, ומווסתים את האקלים בעולם, אלוהים מעניק לנו גוף שיותאם לחיים במסגרת החדשה.

האור שלו, מיי החיים הנובעים ממנו ושאר פרטים ייחודיים לעדן, יאפשרו מחיה נצחית בנוכחות אלוהים.[2]

יישום:

אנו לא חייבים לחכות להגיע לירושלים של מעלה כדי להפיץ את אור אלוהים כבר היום.

האדון ישוע אמר לנו שהוא אור העולם (יוחנן ח 12), וכילדיו, אנו שותפים לתכונותיו. משמע, אור אלוהים מופץ דרכינו לסובבים אותנו (מתי ה 13-16).

איך?

דרך סגנון חיינו שהם איגרת כתובה של המשיח – שגרירי המשיח (קור"ב ג 1-3, ה' 20)
דרך הוראתנו את הבשורה וכתבי הקודש (מתי כח 18-20)

האם חייך מפיצים את אור אלוהים?

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

כי יש לה שניים-עשר שערים על שם שניים-עשר השבטים, ושניים עשר יסודות על שם שניים עשר שליחי השה (פ. 12-14)

מתברר שבירושלים השמיימית יהיו תזכורות נצחיים לסיפור הישועה של אלוהים עבור בני האדם והבריאה הישנה.

לעיר ירושלים השמיימית שניים עשר שערים.

עצם העובדה שקיימים שערים מציין שתהיה תנועה בעיר הנפלאה הזו.

שמות השערים הם על שם שניים עשר שבטי ישראל.

אלוהים מוכיח בזאת ששם ישראל יהיה ניצב לנגד עיניו ולנגד עיני כל הנבחרים לנצח נצחים. הרי אלוהים אמר מפי הנביא ישעיה שבחירת ישראל נועדה לפאר את שמו (ישעיה מ"ד 23, מ"ג 21, מ"ו 13).

העובדה הזו מוכיחה שאלוהים לא נטש את עמו ישראל, שאם היה כך, לא היה מעמיד את שמות החוטאים לנגד עיניו לנצח נצחים (רומיים ט 1-6, י"א 1-2).

אלוהים מנציח את שמות שבטי ישראל כי הברית שלו עם עם בחירתו היא ברית נצחית.

אלוהים מנציח את שמות שבטי ישראל כי הוא אלוהים היוזם לישועת כל שארית ישראל (אל הרומים י"א 26; ירמיה ל"א 1-2; הושע ב 16-21).

לאורך הנצח, יזכו לראות הנבחרים שאלוהים נאמן להבטחותיו.

כמו כן, הפסוקים הללו מהווים עדות נגד שונאי ישראל ושאר חוטאים הנכשלים להבין את הנושא הזה בכתובים, המעדיפים לאמץ את התיאולוגיה החליפית במקום לאמץ את אמת אלוהים שכתבי הקודש.

מתחת לכל שער ישנו עמוד יסוד.

וכך בירושלים השמיימית ישנם 12 עמודי יסוד על שם שניים עשר שליחי השה.

כמו שישנם רק 12 שבטי ישראל, ישנם רק 12 שליחי השה.

הנה, אלוהים מנציח את שמות תלמידיו אשר בחר בריבונותו כדי להפיץ את חדשות החיים לכל עמי העולם.

שימו לב! כל הטוענים בימינו שהם שליח השה כמו שאול השליח וכו', אינם אלא שרלטנים או טועים הנכשלים בהבנת כתבי הקודש.

וכך אנו זוכים לעוד הוכחה שהמרכיבים בירושלים השמיימית מבטאים את אופיו ותכונותיו של אלוהים השוכן בה.

מסיבה זו העיר ירושלים זוכה להיות מואנשת ולהיקרא – כלת השה.

חשוב להבהיר שיש הבדל בין המושג: שליחי-השה לבין שליחי-הקהילה.

שליחי השה מוגבלים ל-12. להם העניק רוח אלוהים כוחות מיוחדים לפעול אותות וניסים כדי לאמת את מסר הבשורה שבפיהם ולהמשיך ולכתוב את כתבי הקודש (קור"ב י"ב 12; אל העברים ב 1-4).

בספר מעשי השליחים א האדון ישוע ציווה על התלמידים להישאר בירושלים עד שישלח להם את רוח הקודש, ואז יקבלו כח להיות עדיו בעולם.

מה עשו התלמידים?

מיד קבעו להם תנאים לבחירת תלמיד שיחליף את יהודה איש קריות.

התנאים שבחרו נשמעים הגיוניים, והם בחרו במתתיה. אך ללא רוח הקודש עליהם, ללא מעורבות אלוהים, מעשיהם פסולים מלכתחילה ואינם מחייבים את אלוהים. לראיה, בפרק ט האדון ישוע המשיח בחר בשאול השליח להיות זה שישא את מספר ה- 12.

לו בחירתם של התלמידים היתה ברצון אלוהים, הרי שלירושלים השמיימית היו 13 עמודי יסוד.

בנוסף, באיגרת של שאול השליח לטיטוס בפרק א 5 נכתב: "השארתיך בכרתים כדי שתסדר מה שיש עוד לסדר ותמנה זקנים בכל עיר כפי שציויתיך…"

שאול לא ציווה על טיטוס למנות שליחים מכיוון שאלוהים לא בחר מעבר ל-12 הידועים.

חשוב לדעת: שליחי הקהילה, אינם מוגבלים במספר. הם מפיצים את חדשות הבשורה הכתובים בכתבי הקודש.

הסבר מפורט נמצא בספר: "מתנות הרוח" בהוצאת קהילת ירושלים בית גאולה.

www.jerusalemassembly.com

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

כי חומת העיר ויסודות החומה בנויים ומקושטים באבני החושן (פ 18-21)

ובכן, ומה המשמעות של כל 12 האבנים המיוחדות הללו המהוות אבני הבניין של יסודות חומת העיר?

מה המשמעות ששערי העיר בנויים משתים-עשרה מרגליות? (אבנים יקרות μαργαρίτης, מרגריטייס, פנינים).

צריך רק לקרא את הכתוב בספר שמות כ"ח 17-21.

שם נאמר שהאבנים הללו מורכבות על האפוד של הכהן הגדול ובפועל נמצאות על חזהו.

כמו שהכוהן הגדול רואה לנגד עיניו כל העת את העם שאותו הוא משרת, כך הכוהן גדול שלנו, ישוע המשיח מעמיד את התזכורת הזו בבנין ירושלים השמיימית, להראות לנו שנבחריו נמצאים כל העת לנגד עיניו לנצח נצחים

עבורנו הוא מסר חייו כדי שנחיה עימו לנצח נצחים.

מי אוהב אותנו כמו גואלנו?

שערי העיר בנויים ממרגליות, זאת אומרת מפנינים ואם הפנינה.

מה מיוחד באבנים הללו?

הן נחשבו ליקרות במיוחד ויופיין הינו יופי טבעי שאינו נזקק לעיבוד של תכשיטן וכו.

אלוהים עיצב את יופין ויד אדם לא יכולה לשפר בהן דבר.[3]

עכשיו שיש לנו מספר פרטים כדי שנוכל לדמיין את ירושלים השמיימית, הבה נחבר לפרטים את הגודל העצום שלה.

קוביה שבה אורכה גובהה ורוחבה שווים והם 2300 קילומטר כל אחת.

על מנת להעמיד את הגודל מול דבר שאנו מכירים: זה כמו כל אירופה עומדת באוויר כקוביה.

המוח שלנו אינו יכול להפנים זאת בשלב זה.

זאת העיר הנצחית והיא יושבת על ארץ ושמיים חדשים.

מדוע שאלוהים יכין לנו כזו עיר וכזו בריאה חדשה?

כי הוא אוהב אותנו
כי זה למען שמו לנצח נצחים
כי שירות קדוש וטהור יכול להתממש רק במקום ועם אנשים שהחטא לא פגע בהם.

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

כי ההיכל שלה הוא יהוה אלוהי צבאות והשה (פ. 22)

כשיוחנן ראה את פנים העיר ירושלים השמיימית, הוא לא ראה בה היכל. אין מקדש.

מקדש היה קיים בכל השלבים מאז נבנה אוהל מועד ועד סיום ממלכת המשיח הארצית.

לראיה, היכל מוזכר ב: ז 15, יא 19, יד 1517, טו 5-8, טז 1, 17.

והנה, אין היכל בירושלים השמיימית.

מדוע?

כי היכלה הוא יהוה אלוהי צבאות והשה. (פ. 22).

במילים פשוטות: ירושלים החדשה היא כולה קודש הקודשים. וכך התחנה הסופית דומה לראשונה – אלוהים שוכן עם בני האדם בגנו, בקודש הקודשים.[4]

איך מסבירים זאת?

בבריאה נטולת חטא ונטולת קללת המוות, אין צורך במחסום כלשהו בין הבורא לברואים – ממש כפי שהיה בגן-עדן.

בבריאה חדשה ללא כל שארית של חטא וקללת המוות של החטא, אנו נחיה כל העת חיים מלאי השתחוויה המפארת את אלוהים.

איזו ברכה זו תהיה שהמילים קצרות מלתאר, לחיות לנצח נצחים בחברת אלוהים, בורא העולם ללא כל מחסום. לחיות לנצח נצחים בגן עדן שזה בפועל כל ירושלים השמיימית.

כל התיאורים הללו רק ממחישים עד כמה שני הפרקים האחרונים בכתבי הקודש מציינים את סיום תכניתו הנפלאה של אלוהים להחזירנו אליו כפי שהיה ביום בריאתנו.

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

כל הגויים ילכו לאורה והמלכים יביאו כבודם אליה (פ. 24)

כל המכיר את ספר ישעיה ותהילים מיד ירים רבה ויאמר – הפסוקים הללו מוכרים לי.

בספר ישעיה ב 2-4, מט 23, ס 3, 5, 11; תהילים סח 30, עב 10-11; מיכה ד 1-5; זכריה י"ד 16-21, כבר מנובא לנו שבממלכת המשיח הארצית, עמי הגויים יעלו לירושלים בחג הסוכות, ובאופן כללי מתי שירצו, כדי לשמוע את דבר אלוהים ישירות מפי האדון ישוע, ויביאו את מנחותיהם כדי:

לממן את עבודת הכהנים
לשקם ולבנות את ירושלים וארץ ישראל.

ואכן, כך יעשו כל העמים לא רק בבריאה החדשה אלא כבר בממלכת המשיח הארצית בת 1000 השנים. אז השירות יהיה עדיין בעולם תחת קללת החטא, למרות שהחטא יהיה מרוסן.

נאמר שגם מלכי הארץ מביאים את כבודם אליה, משמע, שכל מלכי הארץ, המופקדים על איזורים וקבוצות יבינו שמלך המלכים הוא אלוהים בכבודו ובעצמו וכל ברואיו משרתים אותו – ולא משנה מה דרגתם בקרב בני האדם.

על כן ניתן לומר שהחיים בממלכת המשיח הארצית בת אלף השנים, תחנה אחת לפני הנצח, מהווים תרגול והכנה לחיים הנצחיים.

שימו לב: כל הגויים ילכו לאורה…

משמע, הנוגה של ירושלים יהיה כה רב עדי כי ניתן יהיה לראות את מיקומה של ירושלים החדשה מכל מקום בעולם ולהגיע אליה על סמך נוגה אורה.

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

כי גוף המשיח – "הכלה" תשכון שם. אני אהיה שם. ומה איתך? (פ. 27)

מה מיוחד בירושלים השמיימית בבריאה החדשה?

המיוחד הוא במי שלא יהיה שם ובמי שיהיה שם.

מי לא יהיה?
כל אלו שמתו כשהם דוחים את ישוע המשיח כאדון ומושיע מכפר חטאים – לא ייכנסו לשם. לא יהיו שם. הם הרי לא כתובים בספר החיים של השה, ולכן לא יכללו בין תושבי ירושלים הנצחית.

היכן הם יהיו?

באגם האש, בדיוק כפי שכתוב בפרק כ 14-15.

מי כן יהיה?

כל מי ששמו כתוב בספר החיים של השה. כל הנושעים שבמהלך חייהם הכריזו על אמונה בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים, והוכיחו את אמונתם בחיים התואמים לרצון אלוהים.

מחבר אל העברים בפרק י"ב 22-24 מציין את עצרת הקדושים בהר ציון השמיימי.

שם בעצרת ההיא ייפגשו כל אלו שעני לבבם היה אל ישוע המשיח.

שם ייפגשו כל הקדושים בעצרת המסמלת את סיום מועדי יהוה שמשמע סיום תכנית הישועה של אלוהים עבור נבחריו והבריאה.

אני יודע שאני אהיה שם. אני יודע ששם אפגוש את כל המשפחה הנצחית שלי, את כל הנושעים בני כל הזמנים.

אני יודע שאפגוש שם את אדוני ואלהי.

מה איתך? האם אתה יודע לבטח אם תחיה לנצח בירושלים החדשה?

מה מיוחד בירושלים השמיימית ומדוע ירושלים השמיימית מואנשת?

ירושלים השמיימית היא עדן המקורית (כ"ב 1-5)

כל הקורא פסוקים אלו ובקיא בתנ"ך, יאמר: נשלם המעגל!

תיאור דומה קיים בבראשית פרק ב 8-10, ביחזקאל מ"ז 1-12, בזכריה י"ד 8 ובישעיה נ"א 3.

בספר בראשית מתואר הגן בעדן. שם הצמיח אלוהים בגן עצים מיוחדים.

מן הגן אשר בעדן יצא נהר להשקות את הגן ומשם התפצל והיה לארבעה ראשים.

בספר יחזקאל מ"ז 1-12 הנביא מתאר את ירושלים בעת מלכות המשיח הארצית בת אלף השנים, וכך עושה גם זכריה הנביא בפרק י"ד 8.

הנביא ישעיה אומר בבירור שאלוהים יהפוך את ירושלים לעדן.

הנביא ישעיה בהשראת רוח הקודש מבהיר ומציין את ההקבלה בין העיר ירושלים הארצית לעדן השמיימית.

לאור התיאורים ניתן לקבוע שירושלים החדשה, השמיימית היא לא אחרת מאשר עדן המקורית. וירושלים הארצית היא התבנית של ירושלים השמיימית.[5]

כעת ניתן להבין טוב יותר מדוע ירושלים היא כה מיוחדת בעיני אלוהים.

יוחנן השליח ממשיך לתאר את אשר בירושלים החדשה אך מתמקד במילים חיים, מרפה ואור.

רבותי, דפים שלמים בגובה השמים לא יספיקו לפרט את הקיים והנפלא בירושלים החדשה. מסיבה זו יוחנן מתמקד בעיקר: חיי נצח בחברת אלוהים ללא כל חטא וקללה.

חיי נצח בהם ילדי אלוהים ממלאים את ייעודם המקורי – שירות אלוהים בקדושה וטוהר, עבודת אלוהים קדושה ונצחית לכבוד אלוהים.

אני אסביר מעט אודות הפרטים שיוחנן ציין:

נהר מים חיים היוצא מכיסא אלוהים והשה:

כאמור, אין ים בירושלים החדשה אך יש נהר של מים חיים הנובע מכיסא אלוהים והשה

באין ים, אלוהים יוצר אקלים חדש שלא מוכר לנו. אין גשם ומחזור עונות ללא ים ואקלים כפי שאנו מכירים. לראיה, גם עצי הפרי בירושלים החדשה יניבו פרי בכל חודש. המים הללו משקים את כל אשר בעיר העצומה הזו.

מקור המיים מאלוהים והמיים הללו מכילים את כל מה שאנו והבריאה זקוקים לחיים. מקור מים בלתי נדלה, טהור, ללא כל פסול ללא כל השפעת חטא ורע כלשהו.

הנה לנו משמעות מילולית למים חיים.

עץ חיים:

בירושלים החדשה, באמצע רחוב העיר, עץ חיים עושה פירות שתים-עשרה פעמים בשנה, כל חודש בחודשו. ועלה העץ למרפא הגויים.

כולנו זוכרים שגם בגן עדן המקורי היה עץ חיים (בראשית ב 9, ג 22-24).

אז בבראשית לאחר חטאם של אדם וחווה אלוהים שמר שאדם וחווה לא יתקרבו ולא יאכלו מפרי עץ החיים, והנה כאן בספר ההתגלות כב 2, כל הנוכחים בירושלים החדשה מוזמנים לאכול מעץ החיים.

ובכן, אדם וחווה חטאו ומאז רובצת עליהם קללת החטא שהיא מוות.

לו היו אוכלים מעץ החיים, אדם וחווה ככל הנראה היו מבטלים או פוגעים בהחלטה של אלוהים. ואז זה אלוהים לא איפשר.

לעומת זאת, בירושלים החדשה ילדי אלוהים יהיו עם גוף חדש, בריאה חדשה ללא כל קללה או מוות, ולכן אין כל מניעה לטעום מפרי ועלי עץ החיים.

זה לא להעניק חיים אלא להתענג על הברכה שאלוהים העניק וממשיך להעניק לברואיו.

ועלה העץ למרפא הגויים (כ"ב 2):
מכיוון שלא יהיה כל חטא בבריאה החדשה וכל הנוכחים יהיו עם גוף שמיימי מושלם ללא כל רמז או שארית מקללת החטא, יוצא מכך שאין כל צורך לאכול דבר כלשהו כדי להסיר מחלה. אין כל דבר שניצטרך לאכול כדי להישאר בריאים.

אם כן אז למה הכוונה בפסוק הזה?

המילה ביוונית המתורגמת למילה "למרפא" היא θεραπεία, (תראפיה), והדרך הבטוחה יותר להבין את המשמעות היא שעלי עץ החיים נועדו להעניק את המרכיבים הנחוצים לגוף השמיימי כדי שנחיה ונפעל כל העת בשמחת אלוהים ובשלמות למען שמו.

העץ יניב פרי בכל חודש. אכילת הפרי אינה למען תדלוק הגוף החדש מתוך הכרח כדי לחיות בריא, אלא מתוך עונג מהבריאה והיצירתיות של הבריאה.[6]

אלוהים יודע טוב יותר מהו הדלק הרצוי לגוף החדש שלנו, של ילדי אלוהים.

הם יראו את פני אלוהים (פ. 4):

אם יש דבר שמזכיר את העונש מבראשית ג בעקבות החטא זה סילוק אדם וחווה מגן עדן, ומאז נותר האיסור לראות את אלוהים פנים אל פנים.

אפילו משה רבנו לא יכול היה לראות את פני האב כפי שכתוב בספר שמות ל"ג 20. (ראה גם יוחנן א 18, ו 46; טימ"א ו 16; יוח"א ד 12).

החטא מנע את ההתחברות האינטימית הזו, וכעת בהסרת קללת החטא בבריאה החדשה, האיסור נמוג וילדי אלוהים עם הגוף החדש והמושלם חסר החטא יכולים לראות את אביהם האלוהי פנים אל פנים.

זו היתה תקוות דוד המלך במזמור י"ז 15, מזמור מ"ב 3: מתי אבוא ואראה פני אלוהים…;
בשורת מתי ה 8: אשרי ברי לבב, כי הם יראו את אלוהים;
ראשונה ליוחנן ג 2: אהובי, עכשיו ילדי אלוהים אנחנו, ועוד לא נגלה מה נהיה. יודעים אנו שבהיגלותו נהיה כמוהו, כי נראהו כמו שהוא."

אין ביטוי אינטימי יותר מהביטוי הזה: "הם יראו את פניו".

מה מיוחד בפניו של אלוהים?

הפנים מדברים.

הפנים מביעים

פני אלוהים מביעים את מלוא אהבתו וחסדו.

מבט אל פני אלוהים והלב שקט ונח בשלווה נצחית.

באין חטא ובאין משפט – נותר שלום ושלווה מציפים לנצח נצחים.

אין פחד, אין חשש, אין איום.

ישוע, אנא בוא מהר.

יוחנן מוסיף ואומר ששם אלוהים יהיה על מצחנו (פ. 4).

ציון שם ישוע ושם אלוהים האב על המצח של הנבחרים כבר מוזכר בספר ההתגלות בפרק ג 12, ז 3 ו-י"ד 1.

שם החותמת היוותה שכפ"ץ מפני התקפת השטן.

אך בעידן הנצחי, החותם יהיה תזכורת נצחית של היותנו שייכים ליהוה ומוקדשים לשירות טהור ונחי לכבוד שמו.

ציון רכוש אלוהים על חפצי הקודש במשכן ובמקדש ועל הכוהן הגדול היה קיים וידוע בכתבי הקודש. כפי שיהיה "קודש ליהוה" כל פריט בירושלים בעת מלכות המשיח הארצית בת 1000 השנים, כי יעודו יהיה רק למטרת פולחן קדוש ולא חולין (זכריה י"ד 21), וכפי שיעד אלוהים את הכהן הגדול והכהונה להיות קודש ליהוה (ויקרא כ"ב), כך נראה שיהיה כתוב על מצח כל אחד מילדי אלוהים בעידן הנצח. אנו נחיה לנצח – קודש ליהוה.

כאשר נביט איש אל רעהו, נראה במו עינינו את הכתובת הקדושה הזו על מצח השותפים הנצחיים שלנו לשירות אלוהים, והם יראו ויזכירו לנו את שייכותנו לאלוהים עבור חסדו וישועתו שניתנה לנו בדמו הטהור של אלוהים הבן, ישוע המשיח.

והנה ענוותו של אלוהים מתבטאת במשפט בפסוק 5: וימלכו לעולמי עולמים…

אלוהים אינו מסתיר ואינו גורע דבר מילדיו. את נחלתו וכל אשר לו הוא חולק אם ילדיו שבעבורם מסר חייו (טימ"ב ב 12).

כך יתאפשר בעולם נטול חטא וקללה.

כפי שציינתי בעבר, דלות המילים כדי לתאר את יופיה של הבריאה החדשה, אך היופי הגדול ביותר זה לראות את פני האב ולחוות את שלומו ושלוותו.

שם אני יודע שאשכון ואשרת את אדוני לעולמי עד.

מה איתך?

לסיכום:

א. העיר ירושלים מואנשת מכיוון שכל מרכיבי הבנין שלה הם פריטים הקשורים לאופי והתכונות של אלוהים. עצם שכינת אלוהים בירושלים השמיימית משפיע על כל רכיב בעיר, לא רק על האנשים החיים בה, כלת המשיח, אלא גם עם בנייניה. מסיבה זו ירושלים השמיימית נקראת גם כן – כלת השה.

מכיוון שירושלים הארצית היא סמל של השמיימית, עלינו לדרוש לשלומה ולפעול לטובת אוהביה.

מה יחסך לירושלים מצביע על יחסך לאלוהים.

ב. ירושלים השמיימית לא תזדקק לאור השמש כי אור אלוהים ימלא אותה באורו והעיר תפיץ את אור אלוהים לכל הבריאה.

כל אשר ישכון בקרבת אלוהים יפיץ את אורו. נוגה אור אלוהים ייראה דרך כל ילדיו.

איזה אור אנו מפיצים בעולם היום?

ג. לא יהיה היכל בירושלים השמיימית כי אלוהים האב וישוע המשיח הם ההיכל.

מכאן, ירושלים השמיימית תהיה כקודש קודשים אחד ענק בה ילדי אלוהים חיים בנוכחות אלוהים, רואים אותו פנים אל פנים ומשרתים אותו בטוהר וקדושה.

במילים פשוטות, ירושלים השמיימית היא כעדן המקורית.

ד. לא כל אחד יכול להיכנס לירושלים השמיימית, לעדן החדשה.

לא כל אחד יוכל לראות את אלוהים פנים אל פנים ולחוות את כל חסדו ואהבתו לנצח נצחים.

רק הכתובים בספר החיים של השה יחוו את כל הברכות שיוחנן מציין בפרק.

אני יודע שאהיה שם כי קראתי בשם ישוע לכפרת חטאים וחיי שייכים לו.

אני יודע ובטוח שאהיה בעצרת הגדולה בהר ציון השמיימי.

אם אינך רוצה לבלות נצח באגם האש, רחוק מאהבת אלוהים וחסדו – זעק עתה בשם ישוע המשיח לכפרת חטאיך.

אל תחכה למחר כי היום זה יום ישועה.

[1] MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary Revelation 12-22. Chicago: Moody,

page 278-279.

[2] MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary Revelation 12-22. Chicago: Moody,

page 285.

[3] Thomas, Robert L. Revelation 8-22. An Exegetical Commentary. Chicago: Moody, 1995. Page 473.

[4] Desmond, T. Alexander. From Eden to the New Jerusalem. An Introduction to Biblical Theology.

Grand Rapids, MI 49505: Kregel, 2008. Pages 20-30, 98-99.

[5] Alexander, Desmond T. The City of God and The Goal of Creation. Wheaton, IL: Crossway, 2018. Pages 17-20, 163-167.

[6] MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary Revelation 12-22. Chicago: Moody,

page 287.

כותרת