רקע היסטורי לקשר שבין שאול השליח לטימותיאוס:
בעת מסעו השני של שאול השליח, כאשר עבר בערים דרבי וליסטרא, הוא פגש תלמיד אחד, טימותיאוס שמו, בן לאם יהודייה מאמינה ואב יווני. טימותיאוס זכה ללמוד אודות אלוהים ודברו דרך סבתו לואיס ואימו אבניקה. טימותיאוס לא השתעשע עם כתבי הקודש, אלא היה ידוע כתלמיד האדון, בעל שם טוב בין האחים בליסטרא ובאיקוניון (מע"ש טז 1-3, טימ"ב א 5). שאול השליח זיהה את הפוטנציאל של טימותיאוס בעזרת רוח הקודש, והחליט לקחתו עימו למסעות הבישור.
המעשה הראשון שעשה שאול עם טימותיאוס ומהווה אישור לקרבה מיוחדת ביניהם היה ששאול מל את טימותיאוס. התיאור הזה – בין היתר, מצביע על קרבה יוצאת דופן, מין קשר שנראה כאימוץ טימותיאוס על ידי שאול השליח. לא לחינם שאול מכנה את טימותיאוס בתואר "בני" באיגרת ששלח אליו. תיאור טימותיאוס כבנו מלמדנו ששאול לקח על עצמו לא רק את האחריות הרוחנית כלפי טימותיאוס אלא גם את האחריות כאב לגדלו, להכשירו לחיים עצמאיים מלאי שירות לכבוד האדון. לא במהרה יפקידו הורים את בנם בידי אחר. אם כך עשו הוריו של טימותיאוס, הם בטחו בשאול שיעניק לבנם את כל מה שהם היו רוצים לתת ואף יותר. החיים בחברתו של שאול השליח לא היו קלים כלל ועיקר. טימותיאוס התלווה להליכה הארוכה והמתישה, וחווה יחד עם שאול גם את ההתקפות הפיזיות נגדם בעקבות שירות הבישור.
אופיו ותכונותיו של טימותיאוס: [איך הוא התמודד עם סבל…]
לאור הנאמר בקטע הקודם אנו מסיקים שטימותיאוס היה בחור צעיר בעל יכולת אינטלקטואלית גבוהה. לאור הכתוב באיגרת הראשונה לקורינתים טז 10-11, וכן באיגרת השנייה לטימותיאוס, ניתן לשער בביטחון רב שלחץ, התמודדות עם מתנגדים, בעיות וצרות השפיעו על בריאותו (בעיות בטן תכופות – טימ"א ה 23) והסיטו בקלות את טימותיאוס ממוקד עשייתו. ["…דאגו לכך שישב עימכם ללא חששות…איש אל יקל ראש כנגדו…- מן הסתם מפאת גילו הצעיר והאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו]
שאול השליח הכיר את נפש הנער, ו"כאבא מאמץ" נאמן, הוא מנסה ברוב חכמתו לספק לטימותיאוס את הסביבה הנוחה ביותר כדי לבטא במלוא יכולתו את מתנות הרוח שהעניק לו אלוהים. תמיכתו של שאול בטימותיאוס החלה עוד לפני "שבירתו" של הצעיר. אהבתו וחכמתו של שאול התבטאו בכך שפעל בקרב הקרובים לטימותיאוס למען יקלו עליו את מלאכת השירות.
שאול השליח הוחזק במאסר בדירה ברומא כאשר כתב את האיגרת אל הפיליפים. מאסרו הראשון נחשב לקל, יחסית למאסר השני. בעת שבתו במאסר הראשון, סעד אותו טימותיאוס. השהות הארוכה של השניים ביחד יצרה ביניהם קירבה שהעניקה לשאול השליח את הזכות להיות המלווה הקדוש שמורשה להיכנס לנפשו של טימותיאוס. הבחור הצעיר זכה בחסד אלוהים לטיפול אישי וצמוד מאחד הכוהנים הבחירים בשירות אלוהים. מכאן, כל הוראותיו של שאול לטימותיאוס בכל הקשור לעידוד, נחמה, ריפוי, שיקום וריצוי, עתידים להתקבל על ידי טימותיאוס בלב חפץ.
האיגרת אל הפיליפים מסתיימת במילות עידוד משמעותיות בהן שאול מצווה על הפיליפים לשמוח בכל עת כי האדון קרוב! את כל סבלותינו ודאגותינו עלינו להפקיד ביד אלוהים, ושלום אלוהים ינצור את לבבנו ומחשבותינו במשיח ישוע. אומנם המילים הללו נשלחו לפיליפים, אך נראה שאחד המכותבים – לפחות מבחינתו של שאול, היה לא אחר מאשר המלווה הקרוב אליו פיזית ונפשית – טימותיאוס עצמו. טימותיאוס ראה את שאול חי כפי שהוא מורה ומלמד את הפיליפים.
בעת ששאול המשיך במסעותיו, הוא השאיר את טימותיאוס באפסוס.
באיגרת הראשונה ששאול השליח שלח לו, הוא מנחה את טימותיאוס איך לנהל את בית אלוהים (טימ"א ג 15). באיגרת השנייה, מתברר ששאול מתמקד בבקרת נזקים. שאול מלמד את טימותיאוס איך לא לקרוס בתהליך השירות בבית אלוהים.
שאול נמצא שוב במאסר אך הפעם ללא התנאים המקלים כבעבר. מן המאסר הזה שאול כבר לא יצא בחיים.
האיגרת השנייה מאוד אישית, ומצביעה על הקשר הקרוב בין השניים. שאול מודע ללחצים והקשיים בהם נמצא טימותיאוס ואיגרתו השנייה אליו מתמקדת בעמידה איתנה תחת לחץ וקשיים. שאול מעודד ומנחם את הצעיר כדי שימשיך את העבודה הטובה כפי שהוא שאול עושה, אף בתנאים קשים יותר. מכיוון ששאול מודע לכך שמותו קרב, הוא משקיע את כל כולו לחזק ולעודד את טימותיאוס הצעיר לעמוד איתן נוכח הקשיים – כדי ששם אלוהים יתפאר.
הגדרת הבעיות: איך טימ. מתמודד עם סבל…
פחד: בפרק א 7 שאול מציין את פחדו של טימותיאוס. פחד קיים מחוסר ידיעה ומאובדן התמצאות במקרה מסוים. חוסר ניסיון בתפקוד מסוים. פחד נובע מהלם של כובד ועול המציאות. טימותיאוס נשא על כתפיו את כלל עול הקהילה וככל הנראה גם ראה עצמו אחראי על כל המתרחש בקרב בני הקהילה באפסוס, והעול הכבד גרם להלם, פחד ו-"לשיתוק" השירות (פ. 6 – מזכירך לעורר את מתנת אלוהים אשר הוענקה לך בסמיכת ידי). יתכן מאוד שחלק מבני הקהילה נטשו, ועול רב יותר היה על טימותיאוס. נטישת אלו הנחשבים לנאמנים לא רק הוסיפה לו עול אלא ערערה את בטחונו באלוהים, ואף את הביטחון במתנות השירות שקיבל מאלוהים. או בסוג מתנות הרוח שאלוהים העניק לו.
פחד נובע מהלא נודע…איבוד התמקדות וקריאה, סטייה מהמבט אל האדון, ירידה באמונה בכוחו הריבוני של ישוע. הפחד הזה של טימותיאוס משול להיסט עיניו של פטרוס מישוע עת הלך על המים. הצרות והסבל הסיטו את מבטו לעבר עצמו או אחרים. טימותיאוס חשש מעוצמת ההתנגדות ומכוחם של האוחזים בשקר, ואיפשר לכוח הזה לשתק אותו, לדכא אותו ולמלאו בהרגשת בושה בבשורה או בקשריו עם שאול וכשכמותו. יתכן מאוד שטימותיאוס גם הבין שסיכויו של שאול לצאת חי מהמאסר קלושים, ופגיעה אנושה בבכיר המאמינים שהוא הכיר גרמה לו לזעזוע רוחני שהוביל לפחד משתק שירות (ד 6-8).
בושה: בפרק א בפסוק 8 שאול השליח מציין בעיה נוספת. טימותיאוס בוש בעדות המשיח. למה הכוונה?
יתכן שטימותיאוס מתרחק ממאמינים אחרים אשר נחשבים בעיני השלטון והחברה כבעייתיים. בושה בעדות המשיח מסוג זה מרחיקה את טימותיאוס מהקרובים לו – משפחתו שלו וכן משאול השליח עצמו.
בריאות: מצב בריאותו של טימותיאוס אומנם מוזכר באיגרת הקודמת (ה 23) – קיבתו…ומחלותיו התכופות. לא מן הנמנע שבעיות הקיבה ושאר הבעיות התעוררו או התגברו עקב הלחץ והמתח בו שורה טימותיאוס. נראה על פניו שעם הזמן הלחצים והמתח פשוט הביאו את טימותיאוס לנקודת שבירה, בה שירותו עמד על סף קריסה.
כלי הליווי הרוחני, התמיכה והרפואה:
בקוראי את האיגרת ובמקביל את הנלמד בקורס – ידידות רוחנית תמיכה ורפואה, נדמה לי שנתוני הקורס נלקחו ישירות מהאיגרת השנייה לטימותיאוס.
שאול השליח מבחין בבעיה העמוקה ביותר והיא אינה בעיות הקיבה של טימותיאוס, אלא הרס קריאתו וקריסת מימוש תשועתו. אלוהים מתפאר כאשר אנו ממלאים את תכלית קריאתנו, וכל דבר הפוגם במילוי קריאתנו פוגם בכבוד הראוי לאלוהים ובתכלית בריאתנו וישועתנו.
כידיד רוחני שאול מקשר את טימותיאוס לחסדו של אלוהים ומזכיר לו לעורר את מתנת אלוהים שניתנה לו בחסד וחכמת אלוהים – מנסה לשקם את מערכת היחסים האינטימית והנפלאה שהייתה לטימותיאוס עם אלוהים (א 6, 13). בהמשך האיגרת שאול השליח – ידידו הרוחני והכוהן המלווה את טימותיאוס עומד להדריכו דרך כל שלבי הנחמה, עידוד, שיקום וריצוי, כדי שהצעיר ירים ראשו מעל הסבל והצרות, וימשיך לשאת את נס השירות בגאון. הצלחת השיקום נמדדת בחזרת הנפגע למימוש קריאתו (מימוש תשועתנו – פלפ ב 12).
שאול השליח לא פתח בציטוט עשרות פסוקים המתארים את אלוהים כריבון, חזק ומנצח את כל חוליי העולם. יחד עם ציון אמיתות חשובות אודות אלוהים, שאול העניק לטימותיאוס הצעות מעשיות לשימוש מידי. כך הוכיח שאול לידידו שהוא מבין את בעייתו, ועצותיו חכמות וראויות ליישום מידי.
מעבר לכך, שאול גם הסביר לטימותיאוס את האירועים העתידים ללוות אותו – תגובת אנשים בקהילה ומחוץ לקהילה, כך שלאורך כל דרך השיקום, טימותיאוס ירגיש בטוח שהוא נמצא על המסלול הנכון ללא הפתעות שיפילו אותו בחזרה לנקודת ההתחלה הבעייתית.
הבה נתחיל: כיצד שאול מלווה את טימותיאוס לעבר השיקום:
שאול אינו תוקף את טימותיאוס אלא:
- מבהיר לו שמצבו פגום: אלוהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא ההיפך, רוח של אהבה, גבורה ויישוב הדעת. בושה בעדות המשיח אינה התגובה הראויה לשופרו של האדון!
- מזדהה עימו:שאול מציין שגם הוא סובל ונוטל על עצמו עול רב, אך אינו נשבר.
ראה אותי – למרות שאני במאסר אני בוחר לא להתייאש אלא מתמקד בקריאה של אלוהים.
שאול מנחם ומעודד את טימותיאוס בכך שהסבל אינו 'נתין זר' בחיי הנושעים אלא ההיפך – הסבל הינו המדד להוכחת הליכתנו בחסידות (ג 12).
אלוהים לא מצפה מילדיו לקדש את הסבל – חס וחלילה, אלא שגם הסבל, מהווה כלי זיקוק ומדד לחיי חסידות.
טימותיאוס, לא רק אתה "בתלמידות" הזו, אלא כל שאר ילדי אלוהים הנאמנים.
מכאן, אנא תתרגם נכונה את סבלך – אתה חסיד.
אנא השתמש נכון בסבלך – זו עדותך הטהורה לכבוד האדון.
דע לך בני טימותיאוס: האדון אינו עיוור לסבלך ולקשייך. מעולם לא נשלח עבד אלוהים לפעול בכוחו שלו. האדון עימך ועימי – אתה עד לכך לאורך כל שנות העדות שלי עימך…
(ראה אל האפסים ו 10-18, קור"א י 13, יוח"א א 4, שמות יד 14)
כל חסדו של ישוע עימנו וכל הכח לו אנו זקוקים לשירות – מובטח לנו. א 14.
מתוך דברי שאול, יכול טימותיאוס להסיק שחולשתו והמתח בו הוא שורה נובעים מהניסיון לשרת בכוחו העצמי ולא בתלות מוחלטת ברוח הקודש.
אם תחזור להביט לעבר האדון "וללכת" על מילתו, כי אז גם אתה תוכל לחזור ולעמוד על רגליך ולשרת בגבורה, אהבה וישוב הדעת.
טימותיאוס, אל תתרגש מדי מהדברים המתרחשים מסביבך, אלא התמקד כל העת ביישום רצון אלוהים בחייך.
ראה, גם אנשים הנחשבים למיוחדים בחרו לנטוש אותי…האם בשל כך נטשתי את תכלית ישועתי? א 15.
עיצות מעשיות:
תתלמד והאצל סמכויות:
בעזרת חסד (כוח אלוהים), הפקד את מלאכת הבשורה והלימוד שלימדתי אותך בידי אנשים נאמנים, המוכשרים ללמד אחרים.
בדרך זו עול השירות לא יהיה רק על כתפיך וכך תוכל להתמקד ביישום המתנות הרוחניות שלך ולא "לטבוע" בעשיית כלל העבודה.
טימותיאוס, אתה אדם מוכשר ביותר! אתה מסוגל לעשות בדרך הטובה כמעט כל משימה ושירות בקהילה, אך אינך יכול לעשות את הכל בעת אחת או להיות מעורב בכל. רוב בעיותיך וגם הרפואיות נובעות מהטעות הזו.
ראה את אנשי המקצוע בעולם – כל אחד מתמקד במומחיותו – גם אתה צריך לעשות את אותו הדבר! (ב 4-7). החייל כחייל כדי להשביע את רצון מפקדו…
אם תשמע לדברי ותפעל על פיהם, האדון יתן לך בינה בכל. ז"א, לא תמשיך להיות אחוז פחד, לא תהיה בוש בעדות האדון, ומכיוון שרמת הלחץ והמתח בחייך ירדו, כי אז מן הסתם תהיה בריא יותר. אתה רואה? תיקון מינימלי, ישנה את מצבך באופן דרמטי!
אל תציע פנינים לחזירים:
טימותיאוס אהובי, אתה איש הספר. אתה אינטלקטואל. אתה אוהב לדון ולהוכיח את האמת, אלא מה, המתנה החשובה הזו שהעניק לך אלוהים מתבזבזת על ידי חורשי רעה המבזבזים את זמנך וכוחך. תפסיק לחשוב שאתה חייב להתווכח עם כל אדם. לא כל דיון וויכוח נובע מהאדון. חלקם הלא מועט הם תכסיסי השטן לרוקן את חיוניותך. אז בבקשה תתמקד במועיל ואל תבזבז את הזמן היקר שלך בווכוחי סרק שאינם מובילים לשום מקום. זה כל כך אצילי לעמול לישועת כל אדם, אך מה לעשות, עליך לזהות את אלו שאלוהים לא קרא להם ולהרחיקם ממך. הם לא מועילים לך, אלא ההיפך. ב 14-26.
אל תתפלא – זמנים קשים לפניך. דע את העתיד כדי לא להתייאש:
מן הסתם ליבו הרגיש של טימותיאוס נשבר נוכח חוסר ההצלחה של הבשורה לשנות את העולם בפרק זמן קצר.
על פניו נראה שככל שהבשורה מתפשטת, גדל הכוח המתנגד לה.
שאול מעודד ומנחם את טימותיאוס בכך שמסביר לו שההתנגדות לבשורה והתדרדרות קדושת האדם אינה בגדר הפתעה או כישלונו המקומי לשנות בני אדם, אלא אחד מסימני הזמנים המעידים על חזרתו הקרובה של האדון. (ג 1-9).
טימותיאוס, התעודד. אתה יודע שההתנגדות לבשורה אינה סימן שיש פסול בבשורה. אתה יודע היטב שכתבי הקודש מכילים את כל הנחוץ לחיים המפארים את אלוהים. לכן, אל תאפשר לרע מסביבך לכבוש את שמחתך. הצמד את שמחתך לאדון ושוב זכור שכל החיים בחסידות, יירדפו. ג 10-16.
לכן, ראה את הרדיפה וההתנגדות לבשורה שמפיך כאות כבוד וציון לקדושה וטוהר ולא ההיפך. מסיבה זו עליך להחליף את גלמודיותך בשמחת האדון. ראה את חיי, האם ראית פשע בחיי? האם ראית פסול או כפירה? לא! אז מדוע שאשב בכלא? הנה לפניך עדות מושלמת לסבל שנועד לכבד את האדון ולחזק את אמונתם של שאר הקדושים. הלוואי שתמיד נסבול רק לתכלית זו.
התרופה:
בני היקר טימותיאוס: הפחד שאוחז אותך יכול להיפתר בצעד יחסית פשוט:
- הבט אל האדון והמשך להכריז את דבר הבשורה. הכוח מהאדון נובע מצעד הציות שלנו לדברו! (ד 1-2, א 7, 13). בדרך זו טימ. יתקן וישקם את היחס האינטימי בינו לאדון.ביטחון בדבר אלוהים עד תום – גם אם ישלם בכך בחייו.
מלוא כוחו של אלוהים מובטח לך כאשר אתה מתמקד ביישום קריאתך – ד 5: מלא את שירותך.
בני היקר, אני כל כך מבין את שעובר עליך. למעשה, אני חווה ממש את אותם דברים שאתה חווה. והנה, גם כשאני בכלא, אני מקפיד למלא את היעוד של קריאתי. המוות אינו מפחיד אותי (א 12, ב 11-13).
בדרך זו גם אתה תוכל לומר בעתיד "השלמתי את המירוץ" ד 7.
עטרת האדון אינה באה בזול. היא דורשת את הביטחון באמונה שיש לך – ראיתי את חייך. ראית איך אני מציית, לכן עשה את צעד האמונה ותחווה שוב את מלוא כוחו של אלוהים בחייך.
טימותיאוס, אין לי ספק שתצליח.
- 2. ואגב, בבקשה בוא מהר לבקרני. הבא לי מעיל ויריעות קלף כדי שאוכל להמשיך למלא את קריאת אלוהים לחיי…..
שאול יודע שההתחברות הקרובה ביניהם יכולה להשלים את ריפויו של טימותיאוס ולכן מבקש ממנו להגיע אליו לביקור. טימ. ככל הנראה מרגיש לבד, נבגד ומי יודע מה עוד. לכן הביקור עם "אביו" יוכל לשקם את ההרגשה הנוראה הזו
פגישה בין השניים יכולה להקל מאוד על טימותיאוס אך גם תחייב את טימותיאוס להכין את הקרקע בקהילה להיעדרותו – לזרז את תהליך האצלת הסמכויות שנועדו להקל עליו.
הנרטיב:
לא לחינם נכנסה האיגרת השנייה לטימותיאוס לכתבי הקודש. הנרטיב הזה של טימותיאוס הינו מנת חלקו של כל רועה קהילה נאמן. לכן, מעבר לידיעה איך לנהל את בית אלוהים, יש גם הצורך לדעת איך להתמודד עם קשיי השירות. מה שהיה הצרה של טימותיאוס, הופך לתרופה לו ולכמוהו – והתוצאה היא: החזרת משרתי אלוהים ליישום קריאתם המקורית והאדרת שם האדון. צעד קדימה בהידמות לאדון! ממוות של "הקריאה", לתקומתה.
יש עוד הרבה לומר ולהרחיב, אך עד כה על קצה המזלג.