I. הצגת הרקע של ישוע (א' 1-13)
א. הצגת יוחנן המטביל, הכרוז של המשיח (הגשמת נבואה) (א' 1-8).
ב. טבילתו של ישוע על ידי יוחנן המטביל (א' 9)
ג. ההכרזה של אלוהים האב על ישוע כבנו אהובו (א' 10-11)
ד. עמידתו של ישוע בניסיון (א' 12-13)
II. ישוע מכריז את הבשורה ובוחר את תלמידיו (א' 14-15)
א. ישוע מכריז את הבשורה (א' 14-15)
ב. ישוע בוחר את ראשוני תלמידיו (א' 16-20)
III. ישוע מאמת את זהותו כאלוהים ומשיח על-ידי ניסים, אותות ומופתים (א' 21 – ג' 5).
א. ישוע מגרש רוח טמאה (א' 21-28)
ב. ישוע מרפא חולים (א' 29-34)
ג. ישוע מבשר עם תלמידיו ומגרש שדים (א' 35-39)
ד. ישוע מרפא מצורע (א' 40-45)
ה. ישוע מרפא המשותק וסולח על חטאיו (ב' 1-12)
ו. ישוע בוחר את לוי, תלמידו החמישי (ב' 13-17)
ז. ישוע מכריז על עצמו כחתן מלכות אלוהים (ב' 18-22)
ח. ישוע המשיח, בן האלוהים הוא אדון השבת, מלך מלכות האלוהים (ב' 23-28)
ט. ישוע מרפא את בעל היד היבשה ביום השבת (ג' 1-5)
IV. תגובת העם וההנהגה הרוחנית לישוע (ג' 6-35).
א. הפרושים וחסידי בית הורדוס מתכננים להרוג את ישוע (ג' 6)
ב. המון רב מן הגליל, ירושלים, אדום, עבר הירדן, צור וצידון נוהרים אל ישוע ונרפאים (ג' 7-10).
ג. הרוחות הטמאות שישוע גרש מאנשים צועקות שישוע הוא בן האלוהים (ג' 11-12).
ד. ישוע בוחר את שנים עשר תלמידיו והם הולכים אחריו (ג' 13-19)
ה. קרוביו של ישוע דוחים אותו (ג' 20-21)
ו. הסופרים דוחים את ישוע בטענה שישוע פועל בכוח שר-השדים (ג' 22)
V. תגובת ישוע למתנגדיו – לימוד במשלים (ד' 1-33).
א. ישוע מוכיח לסופרים שטענתם שגויה ובלתי מציאותית – ישוע אינו מגרש שדים בכוח שר-השדים (ג' 23-30)
ב. ישוע מכריז שכל העושים את רצון ה' הם בני משפחתו (ג' 31-35)
ג. משל הזורע ופשרו (ד' 1-25)
ד. משל הזרע הגדל (ד' 26-29)
ה. משל גרגיר החרדל (ד' 30-33)
VI. ישוע מאמת את זהותו כאלוהים ומשיח על-ידי ניסים, אותות ומופתים (ד' 35-ה' 43).
א. ישוע משקיט סערה (ד' 35-41)
ב. ישוע מגרש שדים – עליון על עולם הרוחות (ה' 1-20)
ג. ישוע מרפא את האישה זבת הדם ומקים לתחיה את בתו של יאיר (ה' 21-43)
VII. תגובת העם, השלטון וההנהגה הרוחנית לישוע (ו' 1-29)
א. תושבי נצרת, עירו של ישוע, דוחים אותו ואינם מאמינים בו (ו' 1-א6)
ב. ישוע שולח את שניים עשר תלמידיו לבשר עם סמכותו (ו' 6ב-13).
ג. מות יוחנן המטביל – הכרוז סיים את מלאכתו (ו' 14-29)
VIII. ישוע מאמת את זהותו כאלוהים ומשיח על-ידי ניסים, אותות ומופתים (ו' 30-56)
א. ישוע מאכיל חמשת אלפים איש בשני דגים וחמש כיכרות לחם (ו' 30-44)
ב. ישוע הולך על המים לעיני תלמידיו (ו' 45-52)
ג. ישוע מרפא חולים בגינוסר (ו' 53-56)
IX. תגובת העם וההנהגה הרוחנית לישוע (ז' 1-37)
א. הפרושים והסופרים טוענים שישוע מפר את מסורת הזקנים (ז' 1-24)
ב. אישה גויה מפניקיה מאמינה בישוע ובתה נרפאת (ז' 24-30)
ג. אנשי עשר הערים (דקאפוליס) מתפלאים מישוע (ז' 31-37)
X. ישוע מאמת את זהותו כאלוהים ומשיח על-ידי ניסים, אותות ומופתים (ח' 1-10)
א. ישוע מאכיל 4000 אנשים בשבע כיכרות לחם (ח' 1-10)
XI. תגובת ההנהגה הרוחנית לישוע (ח' 11-21)
א. הפרושים מבקשים שישוע יעשה אות כדי להוכיח את זהותו (ח' 11-13)
ב. ישוע מזהיר את תלמידיו מעיוורון רוחני (ח' 14-21)
XII. ישוע מאמת את זהותו כאלוהים ומשיח על-ידי ניסים, אותות ומופתים (ח' 22 – ט' 32).
א. ישוע מרפא עיוור בשני שלבים (ח' 22-26)
ב. שמעון כיפא מודה שישוע הוא המשיח (ח' 27-30)
ג. ישוע מדבר על מותו ותחייתו (ח' 31-ט' 1)
ד. ישוע לובש הדר ואלוהים האב מכריז שוב שישוע הוא בנו אהובו, בחירו (ט' 2-13)
ה. ישוע מרפא ילד מרוח טמאה (ט' 14-29)
ו. ישוע מדבר שנית על מותו ותחייתו (ט' 30-32)
XIII. ישוע מלמד את תלמידיו (ט' 33 – י' 45)
א. מיהו הגדול ביותר (ט' 33-37)
ב. מי שאינו נגדנו – איתנו (ט' 38-41)
ג. היזהר שלא תכשיל את הקטנים באמונה (ט' 42-50)
ד. ישוע משיב לפרושים בנושא גירושין (י' 1-12)
ה. הניחו לילדים לבוא אליי (י' 13-16)
ו. מכשול העושר – העשיר שנדרש לוותר על נכסיו (י' 17-31)
ז. ישוע מדבר פעם שלישית על מותו ותחייתו (י' 32-34)
ח. משאלתם של יעקב ויוחנן בני זבדי מישוע (י' 35-45)
XV. ישוע מאמת את זהותו כאלוהים ומשיח על-ידי ניסים, אותות ומופתים (י' 46-52).
א. ישוע מרפא את ברטימי העיוור ביריחו (י' 46-52)
XVI. הכניסה לירושלים ומהלך האירועים עד הצליבה של ישוע (י"א 1-ט"ו 47).
א. ישוע נכנס לירושלים רכוב על עיר ומתקבל על ידי העם בקריאות "הושע נא, ברוך הבא בשם יהוה". (י"א 1-11)
ב. ישוע מקלל את עץ התאנה חסר הפרי – סמל למצב הרוחני הירוד של עם ישראל (י"א 12-14)
ג. ישוע מגרש את הסוחרים בבית המקדש (י"א 15-19)
ד. ישוע מסביר מדוע ייבש את עץ התאנה (י"א 20-26)
ה. הסופרים והפרושים דוחים את סמכותו של ישוע ומנסים להכשילו (י"א 27-33)
ו. ישוע מלמד את משל בעל הכרם והחוכרים (י"ב 1-12)
ז. הפרושים וחסידי בית הורדוס מנסים להכשיל את ישוע – שאלת מס לקיסר (י"ב 13-17)
ח. הצדוקים מנסים להכשיל את ישוע – בנוגע לתחייה מן המתים (י"ב 18-27)
ט. שאלת הסופר את ישוע בנוגע למצווה הגדולה (י"ב 28-34).
י. ישוע מלמד בבית המקדש ומזהיר מפני הלימוד השגוי של הסופרים (י"ב 35-44)
יא. ישוע מנבא אודות חורבן ירושלים ואירועי אחרית הימים (י"ג 1-37)
י"ב. ראשי הכוהנים והסופרים זוממים לתפוס את ישוע (י"ד 1-2)
י"ג. אישה יוצקת שמן נרד טהור על ראשו של ישוע בבית עניה (י"ד 3-9).
י"ד. יהודה איש קריות מסגיר את ישוע לראשי הכוהנים (י"ד 10-11)
ט"ו. ישוע חוגג את הפסח עם תלמידיו (י"ד 12-25)
ט"ז. ישוע מנבא שכל תלמידיו יתכחשו לו (י"ד 26-31)
י"ז. ישוע בגת שמנים עם תלמידיו (י"ד 32-42)
י"ח. ישוע נעצר על ידי שומרים מטעם ראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים (י"ד 43-52)
י"ט. הכוהן הגדול בנוכחות ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים עורך לישוע משפט מכור מראש (י"ד 53-65)
כ. שמעון פטרוס מתכחש לישוע (י"ד 66-72)
כ"א. ישוע מתושאל על ידי הנציב הרומי פונטיוס פילטוס, והלה מצווה לצלבו בגלל לחץ ואיום ההמון (ט"ו 1-20)
כ"ב. צליבת ישוע (ט"ו 21-32)
כ"ג. מותו וקבורתו של ישוע המשיח (ט"ו 33-47)
XVII. תקומתו של ישוע מן המתים ביום ראשון (ט"ז 1-19)
א. מרים המגדלית, מרים אימו של יעקב ושלומית מגלות שקברו של ישוע ריק (ט"ז 1-8)
ב. ישוע המשיח נראה לתלמידיו ולאחרים לאחר תקומתו (ט"ז 9-14).
ג. מצוותו של ישוע לתלמידיו – הכריזו הבשורה לעולם (ט"ז 15-18)
ד. עלייתו של ישוע לימינו של האב (ט"ז 19)
ה. תלמידי ישוע מקיימים את מצוותו (ט"ז 20).