בראשית פרק כ: אלוהים מגן על זרע ההבטחה

 

בראשית פרק כ.

אברהם ואבימלך (ההגנה על הזרע)

בפרק כ אנו מתוודעים לאירוע דומה לזה שהתרחש בפרק יב 10-20, ודומה (עם משתתפים אחרים) בפרק כו 6-12. בכל אחד מן המקרים אנו עדים למצב בו מלך חומד את אשתו של אחד מן האבות ומסכן בכך את הבטחת אלוהים להקים זרע מבורך מאברהם, יצחק ויעקב, אשר עתיד להושיע את בני האדם מקללת החטא.

בלימוד מעמיק ניתן לגלות דברים חדשים ונפלאים אודות גאולתו רבת החסד של אלוהים לכלל בני האדם.

בפרק יב אברהם ירד מצריימה ובכדי להציל את חייו אמר לשרה שתגיד ותציג עצמה כאחותו ולא אשתו.

מתברר שמלך מצרים היה נוהג לקחת לעצמו או להתנסות בכל אישה יפה העוברת בשטח מלכותו. במידה והיא פנויה היה מלך מצריים לוקח אותה לו לאישה – בנוסף להרמון הנשים שכבר יש לו.

במידה ואותה אישה הייתה נשואה, היה נדרש בעלה לתת אותה למלך מצרים. במידה ויסרב לעשות כך, יעלה לו הדבר בחייו.

בפרק כ' מתואר המקרה בו אברהם עוזב את אלוני ממרה. זה המקום בו נפגש עימו אלוהים יחד עם עוד שני מלאכים ואז שוחחו על הצלת בני סדום ועמורה, ומתחיל במסע לארץ הנגב, לגרר, הנמצאת בין קדש לשור [בין באר שבע לעזה, – ראה כא 22, כו 23, י 19].

חלוקת הפרק:

1. אברהם עובר מאלוני ממרה לגרר (פסוק 1)
2. לקיחת שרה בידי אבימלך מלך גרר (פסוק 2)
3. אלוהים מגן על זרע ההבטחה – מייסר את אבימלך בחלום הלילה (פסוקים 3-8)
4. התנצלות אברהם (פסוקים 9-13)
5. אבימלך מפייס את אברהם ואת שרה (פסוקים 14-18)

פסוק 1:

א. וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין-קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר; וַיָּגָר בִּגְרָר.

מדוע שאברהם יעזוב את אלוני ממרה אשר בחברון, המקום בו שהה אברהם לאור הכתוב בפרק יח 1, וילך למקום בו חייו או חיי אשתו שרה יימצאו בסכנה? [אלוני ממרה אשר בחברון – ראה יג 18, יד 13].

מדוע שיעזוב אברהם מקום פורה מבחינה חקלאית בו יש מזון בשפע לעדריו ויעקור לאיזור מדברי?

כתבי הקודש אינם מציינים את הסיבה אך לדעתי הרס ערי הכיכר, מהפכה אקולוגית, (סדום ועמורה וגרורותיהן) הביאו לשינויי אוכלוסיה, כלכלה ופוליטיקה באיזור מגוריו של אברהם.

הרס הערים גרם לכך שאותם איזורים כבר אינם מיושבים והקרקע החקלאית כבר אינה מועילה לעדרי הצאן והבקר של התושבים גם באיזורים הסמוכים.

אברהם עוקר עם ביתו ורכושו לגרר, למקום הנמצא בין באר שבע לעזה, בדרך למצרים.

א. למרות שהאיזור מדברי, הרי שהמקום נמצא בדרך ראשית לכל אלו הבאים מצפון לדרום וההיפך. מכאן, גם שם לא יחסרו אנשים בסביבתו של אברהם.

ב. ממקום מושבו באלוני-ממרה, יכול היה אברהם להביט לעבר ערי הכיכר. יתכן מאוד שעשן הערים השרופות וזיכרון משפט אלוהים גרם לאברהם להעדיף מקום אחר.

ג. גרר נכללת בארץ ההבטחה שאלוהים העניק לאברהם ולא היה כל פסול בעקירה ממקום אחד למקום אחר.

עם כל הנאמר עד כה, מתברר שאברהם ידע היטב שההחלטה לעקור מאלוני-ממרה לגרר כוללת בחובה סיכון לו ולשרה.

פסוק 2:

ב. וַיּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֲחוֹתִי הִוא; וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח אֶת-שָׂרָה.

אברהם ידע שמלכי האיזור בו הוא מתגורר נוהגים לקחת לעצמם את הנשים היפות או כאלו שנפשם חושקת בהם.

כאמור, מי שיעמוד בדרכם של אותם מלכים לבצע את מנהגם, ישלם בחייו.

לפיכך אמר אברהם לכל מי שרצה לשמוע כי שרה אחותו ולא אישתו. בדרך זו המלך יוכל לקחת אליו את שרה, לו יחפוץ בכך, ואברהם לא יצטרך לשלם בחייו.

אברהם כאילו אמר חצי אמת מכיוון ששרה היא בת לאשה נוספת של אביו (כ 12).

למרות שהדבר נשמע כחצי אמת, הרי שההכרזה היא שקר גמור. שרה חיה ומתפקדת כאשתו של אברהם ולא כאחותו.

שאלות רבות עולות מן ההחלטה של אברהם.

1. מדוע שאברהם יחזור על טעות שעשה בעבר עם מלך מצרים? (ראה פרק יב)
2. שרה כבר בת תשעים. מה היה בשרה שיכול היה לגרום למלך גרר או לכל גבר אחר לדרוש אותה?

אני משוכנע שאברהם עזב את אלוני-ממרה מכיוון שהשהייה שם באותה העת היוותה סכנה גדולה יותר בעבורו, משפחתו ורכושו מאשר ההגירה לגרר.

ולמרות זאת, לאור הניסיון שהיה לאברהם במצרים (בפרק יב), היה מצופה ממנו לא לחזור על אותה טעות ומכאן לעשות את הדברים הבאים:

א. להתפלל ולבקש את עזרת אלוהים בכל הקשור בהגירה לגרר.

ב. הארץ רחבת ידיים ואברהם יכול היה לנוע לכיוון צפון או איזור אחר בגבולות ארץ ההבטחה.

כתבי הקודש לא מציינים את הסיבות להחלטתו של אברהם אך התוצאה ברורה.

אברהם חוזר על הטעות שארעה בפרק יב.

יתכן מאוד שאברהם בחר ברע במיעוטו וזאת ללא מעורבותו של אלוהים.

מה הדבר מלמדנו?

–          אברהם ממשיך לסמוך על חכמתו ודעתו ועדיין אינו פונה לאלוהים כתגובה ראשונית.

–          אברהם עדיין חושב ששקר או חצי אמת זו דרך מקובלת לחיים.

–          אברהם עדיין אינו מבין את ההשלכות של בחירתו ובחירת זרע ההבטחה משרה בכל הקשור לתוכנית הגאולה של אלוהים בעבור בני האדם. אברהם מתמקד בעצמו – לשמור את חייו – בכל הקשור להבטחת אלוהים, ואינו מפנים את העובדה שלשרה יש חלק שווה בעסקה ובתוכנית להביא לעולם את יצחק. ז"א, שאלוהים לא ירשה לטמא את שרה על ידי אדם אחר.

שאלות:

1. שרה כבר בת תשעים. מה היה בשרה שיכול היה לגרום למלך גרר או לכל גבר אחר לדרוש אותה?

שרה מתוארת כיפת מראה (יב 11). יתכן מאוד שאלוהים ברך את שרה ביופי פיזי יוצא דופן שאינו מסגיר את תשעים שנותיה.

הסיבה הנוספת היא שלקיחת הנשים להרמון אותו מלך הייתה בין היתר מסיבה פוליטית. היות שרה בידי אבימלך היוותה מעין ביטחון ליחסים טובים בין עשירי האיזור.

2. מי הוא אותו אבימלך מלך גרר?

אבימלך הינו שם תואר למלכי פלשתים, בדומה לכינוי 'פרעה' לכל מלכי מצרים לדורותיהם (ראה מזמור לד, שמואל א פרק כא 13-14).

בפסוקים 3-8 אלוהים מופיע בחלום לאבימלך כדי להגן על זרע ההבטחה.

ג. וַיָּבא אֱלוֹהִים אֶל-אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה; וַיּאמֶר לוֹ, הִנְּךָ מֵת עַל-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-לָקַחְתָּ, וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל.

ד. וַאֲבִימֶלֶךְ לא קָרַב אֵלֶיהָ, וַיּאמַר: אֲדוֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרוֹג?.

ה. הֲלא הוּא אָמַר-לִי אֲחוֹתִי הִיא, וְהִיא-גַם-הִיא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זאת.

ו. וַיּאמֶר אֵלָיו הָאֱלוֹהִים בַּחֲלוֹם: גַּם אָנוֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זּאת, וָאֶחְשׂוֹךְ גַּם-אָנוֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לא-נְתַתִּיךָ לִנְגּוֹעַ אֵלֶיהָ.

ז. וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ, כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב, דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.

ח. וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבּוֹקֶר וַיִּקְרָא לְכָל-עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאוֹד.

לאחר לקיחת שרה על ידי אבימלך, אלוהים מתערב מיד כדי למנוע את חילולה של שרה על ידי אבימלך מלך גרר. אלוהים אומר לאבימלך, בחלום, ששרה היא אשת איש – בעולת בעל.

אלוהים מזהיר את אבימלך במילים ברורות ביותר – אם תיגע בה – תמות!

מדוע שאלוהים יתערב שוב ומיד כדי להציל את שרה מלשכב עם איש אחר?

אלוהים תכנן שמשרה ואברהם ייוולד זרע ההבטחה אשר ממנו בעתיד גם יצא מושיע העולם וקדוש ישראל.

בפרק יח אלוהים הבטיח לשרה ואברהם כי בעוד שנה שרה ואברהם יחבקו את בנם יצחק – בן ההבטחה.

לאור הבטחתו של אלוהים בפרק יח, ולאור סמיכות האירועים, קיימת סבירות גבוהה ביותר ששרה בשלב הזה הייתה כבר בהריון על יצחק.

כן, שרה בשלב זה ככל הנראה הייתה בתחילת ההריון על יצחק – בן ההבטחה.

והנה, אבימלך, מלך גרר, עלול לשכב עם שרה והילד אשר ייוולד ייחשב בעיני כל בני האדם לבנו של מלך פלשתי ולא לבנו של אברהם כהבטחתו של אלוהים.

התערבותו של אלוהים הייתה מחוייבת למען שמו של אלוהים, למען ההגנה על זרע ההבטחה.

מכאן ניתן להסיק שאברהם ושרה היו חשופים כל העת להתקפות רוחניות שכל תכליתן הייתה להרוס את תוכנית הישועה של אלוהים בעבור כלל בני האדם.

איננו יודעים מי או מה פעל בליבו של אברהם כדי לעקור מאלוני ממרה למקום אחר ולסכן את הבטחת אלוהים.

כל שאנו יכולים ללמוד ולהסיק זה שהשטן כל העת פועל כדי להסיט אותנו מלמלא את רצון אלוהים בחיינו.

השטן לא הפסיק לפעול בדרכים שונות מאז. מאז נפילתו ממעמדו הרם בשירות אלוהים, השטן ממשיך לפעול כדי להרוס את עדותנו.

השטן מנסה להסיט אותנו מדרך הישר בדרכים מתוחכמות.

מסיבה זו שאול השליח מורה לנו ללבוש את כל כלי נשק האלוהים כדי שיהיה לנו סיכוי לעמוד מול נכלי השטן ולנצח (אל האפסיים ו 10-18).

מלבד העובדה שכל ניסיון לשכב עם שרה היה עלול לסכן את מסלול זרע ההבטחה, מילתו של אלוהים לאבימלך צריכה להזכיר לכולנו את הקדושה והטוהר שאלוהים קבע למוסד הנישואין.

בבראשית ב 24 נאמר: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו, ודבק באישתו והיו לבשר אחד."

גבר ואישה נשואים הם גוף אחד. כל פעולה מינית בין אם במחשבה או בפועל בין גבר או אישה נשואים לבין גורם אחר הם ניאוף וזנות. חטאים שכאלו הורסים את התא המשפחתי המהווה בסיס להקמת החברה והעם.

בפסוקים 4-6 אנו עדים לדו שיח בין אבימלך לאלוהים – בחלום.

ד. וַאֲבִימֶלֶךְ לא קָרַב אֵלֶיהָ, וַיּאמַר: אֲדוֹנָי, הֲגוֹי גַּם-צַדִּיק תַּהֲרוֹג?.

ה. הֲלא הוּא אָמַר-לִי אֲחוֹתִי הִיא, וְהִיא-גַם-הִיא אָמְרָה אָחִי הוּא; בְּתָם-לְבָבִי וּבְנִקְיוֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זאת.

ו. וַיּאמֶר אֵלָיו הָאֱלוֹהִים בַּחֲלוֹם: גַּם אָנוֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זּאת, וָאֶחְשׂוֹךְ גַּם-אָנוֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לא-נְתַתִּיךָ לִנְגּוֹעַ אֵלֶיהָ.

אבימלך שמע מיד לדבר אלוהים ולא העז לגעת [מבחינה מינית] בשרה.

למרות שלאבימלך היו שאלות עבור אלוהים, הוא ציית מיד.

יש מה ללמוד מאותו מלך נוכרי.

הוא הבין דבר בסיסי כל כך חשוב.

כשאלוהים מצווה עליך לעשות דבר כלשהו, עליך לציית מיד וללא היסוס גם אם אינך מבין את כל הסיבות או השיקולים של אלוהים.

בעודך מציית להוראת אלוהים הברורה, תוכל לפנות לאלוהים כדי לקבל הסברים.

והנה, לאבימלך היתה שאלה לשאול את אלוהים.

אלוהים, האם אתה תהרוג עם שלם למרות שאותו עם צדיק?

שאלתו של אבימלך מגלה שהוא ידע היטב אודות אופיו ותכונותיו הקדושות של יהוה.

למרות שאלוהים הזהיר את אבימלך באופן אישי לבן יתקרב לשרה, אבימלך שואל את אלוהים, מדוע שיהרוג עם גם אם אותו עם עומד צדיק לפניו…

עלינו לזכור שמלכים החשיבו את עצמם ועמם כאחד. ז"א, הרג המלך נחשב בעיני המלך כהרג עמו (ראה פסוק 9. כמו כן את מראי המקומות הבאים: מל"א יח 10, ישעיה ס 12, ירמיה יח 7,9, כז 8, וכן ספר שמות יט 6).

מסיבה זו אומר אבימלך – התהרוג עם, גם אם אותו עם צדיק?

הרי מן הסתם לא כל בני ממלכת אבימלך היו צדיקים… מן הסתם כל או רוב הפלשתים או המצרים היו עובדי אלילים…

מכאן, אבימלך מציין עצמו כגוי – עם.

מהיכן ידע אבימלך שאלוהים צדיק ולא יהרוג תמים?

התשובה לשאלה זו אינה קלה אך מבהירה לכולנו באופן כל כך ברור שידיעה אודות קיומו של אלוהים ותכונותיו לא הייתה בגדר סוד אלא נתון שבני אדם יכלו לדעת כבר בתקופה כל כך קדומה, לפני שנכתבה התורה.

באותה מידה ניתן לראות את מלכיצדק בפרק יד. הוא היה כוהן למלך עליון. איש צדיק ותם בעת שלא הייתה תורה כתובה.

יתכן מאוד שאברהם ואנשים אחרים באותה תקופה אשר הכירו את אלוהים באופן אישי, חלקו את דבר הבשורה לכל מי שחפץ לשמוע.

כשלמדנו את הפרקים הראשונים בספר בראשית, ראינו שאלוהים השאיר לאורך כל השנים עדים נאמנים שסיפרו אודות אלוהים וגדולתו בעולם ובקרב בני האדם.

נוח ואברהם חיו באותו איזור במשך כארבעים וחמש שנים.

בניו של נוח חיו לאחר המבול וסיפרו אודות החיים שלפני המבול לכל שאר בני האדם, וכו'.

בפרק יח אברהם משוחח עם אלוהים ואומר לו את אותם הדברים בדיוק:

"…האף תספה צדיק עם רשע?

אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר, האף תספה ולא-תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה?

חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע. חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" (בראשית יח 23-25).

אברהם לא ביקר את אלוהים אלא ציין עובדות שידע על אלוהים. אברהם לא ציפה לתשובה לגבי צדקתו של אלוהים. שאלתו הייתה שאלה ריאטורית!

בפסוק 5 אבימלך מציג את נקיון כפיו לפני אלוהים.

אבימלך מציין שהוא שאל את אברהם וגם את שרה, ושניהם ענו לו שהם לא בעל ואישה אלא אחים.

מכאן, לקיחת שרה מאברהם – בכל הנוגע לאבימלך – נעשתה במחשבה וכוונה נקיה.

אבימלך לא רצה לקחת אישה בעולת בעל, אלא אישה רווקה – לאור דבריו.

תשובתו של אלוהים לאבימלך מוכיחה שאומנם אבימלך דיבר אמת.

בפסוק 6 אלוהים מאמת את דברי אבימלך.

אלוהים גם מציין את הסיבה שלשמה הוא מופיע לאבימלך:

ו. וַיּאמֶר אֵלָיו הָאֱלוֹהִים בַּחֲלוֹם: גַּם אָנוֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם-לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זּאת, וָאֶחְשׂוֹךְ גַּם-אָנוֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ-לִי; עַל-כֵּן לא-נְתַתִּיךָ לִנְגּוֹעַ אֵלֶיהָ.

אלוהים פעל כדי שאבימלך לא יחטא לו.

אלוהים עצר את אבימלך לפני שיעשה בתמימותו את האסור מאוד – לשכב עם אשת-איש.

מכאן, גם מעשה הנעשה בתמימות והוא נגד רצון אלוהים – נחשב לחטא.

שימו לב לתזכורת שכולנו יודעים: אלוהים קורא את מחשבות ליבנו (שמ"א טז 7). שום דבר לא נסתר מעיניו. כל תוכניותינו ומחשבותינו גלויות לפניו – עד הנסתרם והעמוקה ביניהן.

ובכן, בעת ההיא וגם היום רבים האנשים הנואפים ושוכבים עם נשים נשואות.

מדוע שאלוהים לא יופיע בחלום לכל אחד מאותם גברים ויזהיר אותם באותו אופן?

כפי שציינתי למעלה, אלוהים התערב במקרה הספציפי כדי להגן על זרע ההבטחה אשר ממנו עתיד אלוהים להקים עם נבחר ומתוכו להקים את גואל העולם – ישוע המשיח.

ומה לגבי הנואפים היום?

אזהרתו הכללית של אלוהים כתובה בכתבי הקודש ותוקפה בדיוק כמו שיחה אישית מאלוהים!

כתבי הקודש מלאים בכל ההוראות וההנחיות של אלוהים לחיינו.

כל פסוק והוראה כמוה כשיחה אישית.

מי שנואף מפר את תורת אלוהים ועתיד להישפט לפני אלוהים על כל מעשיו.

בפסוק 7 אלוהים מנחה את אבימלך איך לתקן את דרכו.

ז. וְעַתָּה, הָשֵׁב אֵשֶׁת-הָאִישׁ, כִּי-נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ, וֶחְיֵה; וְאִם-אֵינְךָ מֵשִׁיב, דַּע כִּי-מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל-אֲשֶׁר-לָךְ.

אלוהים מצווה על אבימלך להשיב ומיד את שרה בחזרה לאברהם.

חזרה בתשובה היא לא רק סליחה על מעשה רע אלא הבטחה ופעולה לא לעשות שוב את אותו החטא.

חזרה בתשובה של גנב אינה מסתיימת בהתנצלות על הגניבה אלא בהחזרת הגניבה לבעליה ואי חזרה על אותו מעשה (ויקרא ה 23).

אלוהים מוסיף נימוק למצוותו – "כי נביא הוא, ויתפלל בעדך…"

ז"א, אלוהים מחשיב את אברהם כפה שאלוהים שומע לבקשתו ויכול להפגיע בעד אחר. אלוהים כאילו אומר לאבימלך שאברהם הינו הפה של אבימלך בפנייתו לאלוהים. אלוהים עתיד לשמוע למילות ההפגעה של אברהם בעבור אבימלך. לפיכך, חשוב מאוד שתפעל באופן חיובי כלפי אברהם, תברך אותו כי ממנו תבוא לך ברכה (ראה ברכת אברהם בעבור אבימלך בפסוקים 17-18).

אנו למדים מכך שיראי אלוהים יכולים ואף נדרשים להתפלל בעבור אחרים (א-טימותיאוס ב 1-2).

אלוהים הוסיף ואמר שוב לאבימלך – חייך תלויים בהחזרת שרה לאברהם.

אלוהים הבהיר שלא רק חייו של אבימלך תלויים בציות לדבר אלוהים אלא גם כל השייך לאבימלך – כל בני עמו, מלכותו.

אלוהים היה מוכן להשמיד את אחרון בני האדם תחת שלטונו של אבימלך לו זה היה מנסה לפגוע בתוכניתו של אלוהים.

בפסוק 8 אנו עדים לציות המיידי של אבימלך למצוות אלוהים

ח. וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבּוֹקֶר וַיִּקְרָא לְכָל-עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאוֹד.

מלכים בדרך כלל לא ממהרים לקום מוקדם בבוקר שהרי מלאכתם נעשית על ידי שריהם ועבדיהם.

והנה אבימלך קם מוקדם בבוקר כדי למלא את רצון אלוהים.

בפעם הבאה שאנו עדים למישהו שקם בבוקר מוקדם לציית לאלוהים זה בפרק כב שם אברהם ממהר לקחת את יצחק בנו להר המוריה ולהעלותו לעולה כמצוות אלוהים הנראה אליו.

–          האם גם אנו ממהרים לציית למצוות אלוהים או דוחים את הציות לרגע האחרון?

ברכת אלוהים המלאה באה על אלו המצייתים לו מיד ולא על אלו הדוחים את אלוהים ומאוחר יותר נזכרים לציית.

ציות מאוחר לפעמים אינו מועיל במיוחד…

כשאלוהים מצווה עלינו לעשות משהו זה נועד לטובתנו, לכן כל כך חשוב לציית לאלוהים בו במקום.

אבימלך קורא אליו את כל עבדיו – הכוונה לשריו וחלק עימם את שאלוהים אמר לו בחלום בלילה.

עבדי אבימלך התמלאו ביראה מכיוון שידעו שחייהם גם כן תלויים בציות של אבימלך.

שאלה: האם היום אלוהים יכול לדבר לאדם כלשהו בחלום?

רוח הקודש שוכן בגופו של האדם הנושע ויכול לפעול על מחשבות מוחו.

כן, אלוהים ריבון ויכול גם היום להודיע את רצונו, לתת מנת חכמה, ידע ובינה לכל מי שיבחר בין אם בחלום בלילה או במהלך היום (ראה יוחנן יד-טז לגבי פעולת רוח הקודש בחייו של המאמין).

בפסוקים 9-13 אנו עדים להתנצלות של אברהם.

ט. וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיּאמֶר לוֹ: מֶה-עָשִׂיתָ לָּנוּ? וּמֶה-חָטָאתִי לָךְ כִּי-הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל-מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדוֹלָה? מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לא-יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.

י. וַיּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל-אַבְרָהָם: מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה?. 

יא. וַיּאמֶר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלוֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי.

יב. וְגַם-אָמְנָה אֲחוֹתִי בַת-אָבִי הִיא, אַךְ לא בַת-אִמִּי, וַתְּהִי-לִי לְאִשָּׁה.

יג. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אוֹתִי אֱלוֹהִים מִבֵּית אָבִי, וָאוֹמַר לָהּ: זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי: אֶל כָּל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה, אִמְרִי-לִי אָחִי הוּא.

אבימלך קורא לאברהם ושואל אותו:

איזה פשע עשיתי לך שאתה מביא עלי ועל ממלכתי אשמת חטא כל כך גדולה?

חטאה גדולה היא ביטוי הכולל בתוכו בעיקר חטא הקשור בניאוף (לט 9, שמות לב 21).

אבימלך שואל: מה ראית בי ובממלכתי כל כך רע וגרוע שהחלטת להביא עלינו אשמה כה רבה שאחריתה השמדת המלך ובני ממלכתו?

עלינו לזכור:

א. אלוהים מאשר את עובדת היות אבימלך צדיק ופועל בתמימות, כך שאין לנו סיבה לחשוד שדברי אבימלך אינם אמת.

ב. האירוע בין אבימלך ואברהם מתרחש בסמיכות של שבועות או חודשים בודדים לאחר השמדת סדום ועמורה וערי הכיכר, בין היתר בגלל חטאים מסוג הניאוף. לפיכך חששו ופחדו של אבימלך מוצדק. לא מן הנמנע שאבימלך הבין את תכלית הרס ערי הכיכר ואף חזר בתשובה כנה ממש כשראה את משפט אלוהים על החוטאים בסדום ועמורה.

בפסוקים 11-13 אברהם עונה לשאלת אבימלך

אברהם מתרץ את פועלו בעובדה ששמע שאין יראת אלוהים במקום הזה – קרי, בגרר או בכלל בארץ הזו.

מהי יראת אלוהים?

יראת אלוהים הינה הבסיס לידיעת חכמת אלוהים. יראת אלוהים היא הכבוד שאדם רוכש לאלוהים מתוך אמונה בקיומו והכרת קדושתו, צדקתו, ריבונותו, יושרו, חוכמתו, חסדו, רחמנותו ואהבתו.

יראת אלוהים גורמת לאדם להיות עניו, ורצון מתגבר לכבד את אלוהים במחשבה ובמעש המתבטא בריחוק מן הרע על כל צורותיו (ב 4-6, ט 10, טו 5, 32-33, כג 9, תהילים קיא 10, מב 2-3, איוב כח 28, קהלת יב 13, א-תסלוניקים ב 12-16, ה 22).

חוסר יראת אלוהים מתבטאת בהתכחשות לקיומו של אלוהים, ובסגנון חיים הכולל מעשים הנוגדים את רצון אלוהים.

אלו שהם חסרי יראת אלוהים עתידים לחוות את משפט אלוהים אם לא יחזרו בתשובה בפרק זמן החסד שאלוהים מעניק להם.

מכאן, אברהם חשש שמכיוון שאין יראת אלוהים במקום, הוא חשוף – כגר, אורח חסר זכויות, לכל המעשים המזוויעים שאנשים יכולים להעלות במחשבתם.

מכיון שאין במקום יראת אלוהים – לדעתו, אין שם גם צדק ולכן לאברהם לא יהיה למי לפנות במידה ויתנכלו לו.

מסיבה זו אברהם בחר לא לומר את כל האמת בכל הנוגע לקשר בינו לבין שרה.

כאמור, אברהם חשב והאמין – לאור נסיונו הקודם במצרים (פרק יב) ולאור דברים שנאמרו לו על ידי רמי עם מארץ מוצאו, שמלכי המקום לוקחים לעצמם כל אישה המוצאת חן בעיניהם העוברת בארצם, ואם היא נשואה, כי אז חיי בעלה בסכנת מוות.

מה משמעות המילה אמנה בפסוק 12?  וְגַם-אָמְנָה אֲחוֹתִי בַת-אָבִי הִיא

אמנה = אמנם, אמת, נכון הדבר (ראה יהושוע ז 20: "…ויאמר, אמנה אנוכי חטאתי ליהוה אלוהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי..")

למה הכוונה במשפט:  הִתְעוּ אוֹתִי אֱלוֹהִים מִבֵּית אָבִי בפסוק יג?

המילה 'אלוהים' במשפט הנוכחי מתייחסת לראשי עם, שופטים, מנהיגים וכו (שמות כב 27).

לאור הנאמר, אברהם ביקש משרה שתאמר בכל מקום שאברהם הוא אחיה ולא בעלה.

עלינו לזכור שלאברהם ושרה היה אב משותף אך כל אחד מהם נולד לאם אחרת (בראשית כ 12).

מילותיו של אבימלך הבהירו לי נקודה מאוד חשובה.

כמה פעמים אנו חושבים שצדקתנו ורוחניותינו גדולה מזו של אחרים?

הנה אברהם חשב שכל מי שאינו כמוהו או כמו מלכי צדק אז הוא אינו שונה מאלו שאלוהים השמיד בסדום ועמורה.

המקרה לימד את אברהם להמשיך ולסמוך על אלוהים.

אברהם למד שיעור נוסף בריבונותו של אלוהים ונחישותו לקיים את כל הבטחותיו.

אברהם למד ענווה

אברהם למד שלאלוהים יש צאן רב ולא כולם מאותו המכלא – ראה יוחנן י. למרות שמאבהרם עתיד לצאת עם מיוחד, אין זה אומר שלאלוהים אין אנשים מיוחדים אחרים בעמים אחרים.

אלוהים אוהב את כלל בני האדם וחפץ שכולם יגיעו לידיעת האמת ויוושעו.

עד כמה מוזר הדבר: מלך נוכרי – הנחשב בעיני אברהם כעובד אלילים – מלמד את בחיר אלוהים – אברהם – מידות של דרך ארץ וקדושה!

בפסוקים 14-18 אבימלך מפייס את אברהם ואת שרה

יד. וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צאן, וּבָקָר, וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם; וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ.

טו. וַיּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ: הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב.

טז. וּלְשָׂרָה אָמַר: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא-לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכל אֲשֶׁר אִתָּךְ; וְאֵת כּל וְנוֹכָחַת.

יז. וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל-הָאֱלוֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלוֹהִים אֶת-אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת-אִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו, וַיֵּלֵדוּ.

יח. כִּי-עָצוֹר עָצַר יְהוָה בְּעַד כָּל-רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל-דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.

אבימלך הבין היטב את התמונה הכללית הניצבת לפניו.

למרות שאברהם לא היה הצדיק בכל העניין, חייו של אברהם ושרה הם כלי מיוחד בידיו של אלוהים ולכן כל מי שנמצא בצד של אברהם הוא מיד גם בצד של אלוהים.

או, כל מי שבצד של אלוהים, חייב לוודא שיחסו לאברהם הוא יחס אוהב וחברי.

אבימלך הבין מהר מאוד את משמעות הברכה של אלוהים לאברהם:

מברככך אברך ומקללך אאור…(ראה עיקרון דומה בזכריה א 15)

אבימלך הבין מה שרבים אחרים עדיין לא מבינים שבריתו של אלוהים עם אברהם היא ברית ללא תנאי.

אבימלך הראה את כניעתו לתוכנית אלוהים בכך שתגמל את אברהם ונתן לו מתנות כה רבות בנוסף להחזרתה של שרה.

אבימלך נתן לאברהם:

1. צאן, בקר, עבדים ושפחות
2. החזיר לו את שרה
3. הציע לו כל חלקה בארצו שבה יבחר אברהם
4. 1000 כסף, סכום שנועד לפצות על המעשה של הלקיחה, מעין קנס עצמי. [כסות עיניים: כקנס הנועד לפיצוי על עבירה, לחפות על אשמה. הנה הפיצוי לעיני כל כך שאין בי כל אשמה נוספת]

המתנות שאבימלך הרעיף על אברהם היו כמנחה בעבור תפילת אברהם. לא מכיוון שאברהם דרש או ציפה לכך אלא שכך היה נהוג (ראה מעשהו של נעמן שר צבא מלך ארם בספר מלכים ב פרק ה 5)

בפסוק 16 אבימלך אומר לשרה: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ,

כך אבימלך מדגיש את תמימותו בכל הנוגע למקרה.

הוא לקח אותה אליו מכיוון שבאמת האמין לה ולאברהם שהם אח ואחות ולא בעל ואשה.

בפסוקים 17-18 אברהם מתפלל בעבור אבימלך

כפי שנאמר בפסוק 7, אברהם היה כנביא בעבור אבימלך. ז"א אברהם היה הפה בעבור אבימלך לפני אלוהים.

והנה כעת אברהם פועל באמת כנביא בעבור אבימלך. אברהם מתפלל תפילת הפגעה בעבור אבימלך כדי להסיר מעל אבימלך וכל אשר לו את העונש מאלוהים שעמד עליו בגלל לקיחת שרה.

אלוהים עצר את רחמן של אשת אבימלך וכל שאר אמהותיו.

עלינו לזכור:

אלוהים אמר לאבימלך שאם יתקרב לשרה – ישכב עימה – הוא וממלכתו ימותו מיד

אבימלך לא נגע בשרה ולכן נשאר בחיים.

לעומת זאת, אלוהים כן העניש את אבימלך בכל שעצר את רחמן של אשתו ואמהותיו.

מדוע?

בדרך זו אלוהים מלמד את אבימלך שאינו מאשר לקיחת אשת איש מבעלה. לא רק מאברהם אלא מכל אדם שהוא.

אלוהים מעניש על חטא נורא שכזה.

הסיבה שאנשים רבים חוטאים בניאוף היא רק בגלל שעונש אלוהים אינו בא עליהם באותו הרגע.

את חסד אלוהים אותם חוטאים חושבים לאישור מעשיהם הנפשעים במקום להתחרט, לחזור בתשובה ולחיות על פי אמות הצדק והקדושה של אלוהים.

אלוהים עשה חסד עם אברהם ואבימלך. הוא שמע לתחינת אברהם והסיר את הקללה מעל אבימלך. כעת אשתו ואמהותיו יוכלו להוליד.

שאלה:

האם שרה אמרה משהו לאברהם לאחר המקרה הדומה בפרק יב?

האם שרה אמרה משהו לאברהם לאחר המקרה הנוכחי?

בספר בראשית אין כל תיעוד לתגובת שרה.

לעומת זאת אנו מקבלים תשובהמאלפת באיגרת הראשונה של פטרוס בפרק ג 5-6:

"…כך התקשטו בעבר גם הנשים הקדושות והמיחלות לאלוהים, בהכנען לבעליהן. כשרה אשר שמעה בקול אברהם וקראה לו אדון. ואתן נהייתן בנות לה, אם אתן עושות את הטוב ואינכן פוחדות פחד".

שרה קיבלה את סמכות בעלה אברהם ונכנעה לו.

שרה מהווה דוגמא לנשים יראות אלוהים המכבדות את המקום והתפקיד שאלוהים יעד לבעל כראש המשפחה.

כניעתה של שרה לא נסתרה מעיני אלוהים. הוא דאג לה ושמר אותה על אף החלטותיו השגויות לעיתים של אברהם.

לסיכום:

מדוע נכלל הסיפור הנוכחי בכתבי הקודש?

רבותי, הכל בגלל "ההגנה על זרע ההבטחה".

הסיפור נכלל בכתבי הקודש להראות וללמד אודות המלחמה הרוחנית הקיימת בעולם שכל תכליתה להרוס ולהכשיל את תוכנית הישועה של אלוהים בעבור בני האדם.

אלוהים עושה הכל כדי להביא לעולם את המשיח, גואל האדם מקללת החטא, זאת מתוך אהבתו לנו.