לצפייה בשיעור וידאו- 13:1-4 לחצו כאן, 13:5-6 לחצו כאן, 13:7-10 לחצו כאן.

שניה לקורינתיים י”ג 1-4.
כותרת פרקים י’-י”ג: שאול מגן על מעמדו כשליח. השליח מפציר בקורינתיים להתכונן כראוי לביקורו – הסירו מקרבכם את מורי השקר והשפעתם המרעילה.

כותרת השיעור: עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית
חלק ב: משמעת קהילתית

נושא עיקרי של הקטע: שאול מתכנן להגיע אל הקורינתיים וזה יהיה הביקור השלישי שלו שם. תקוותו של שאול שהביקור לא יתבזבז על בעיות משמעת ומריבות אלא יימלא בהתחברות קדושה, למען גדילתם הרוחנית של המאמינים בקורינתוס (י”ג 10).
לשם כך, שאול הדריך את הקורינתיים לחזור להתחברות הקדושה והטהורה שהייתה בקרבם כשהוא שרת ביניהם כרועה בעבר.
על הקורינתיים לחזור בתשובה כנה ולהסיר מתוכם את הגורם שהרס את ההתחברות המשיחית, השירות המשיחי והגדילה הרוחנית.
עליהם לסלק את מורי השקר והשפעתם המזיקה מקרבם, וכינון המשיח ישוע מחדש בלב המאמינים.
אך, כמו בכל קבוצה, לעיתים קרובות ישנו גרעין שאינו מוכן לקבל ביקורת או לנטוש את הדרך הרעה רק במילים טובות.
ישנם אלו שפשוט מתקשים להבין את הברור ללא איום, אזהרה, או עונש.
בקטע הנוכחי, שאול השליח מבהיר שלא יהסס להפעיל את מלוא הסמכות שהאדון ישוע מעניק לשליח (להנהגת הקהילה – משמעת קהילתית), על מנת להבטיח את טהרתה וקדושתה.

נושא עיקרי של השיעור: משמעת קהילתית נשמעת כזרוע הלוחמנית של הקהילה, אך לאמיתו של דבר, תכלית המשמעת הקהילתית היא להחזיר את הבן האובד הביתה, לזרועות המשיח ישוע. לבנות את הגוף, לא להרוס.

הבה נקרא את פסוקים 1-4:
1. “זו הפעם השלישית אבוא אליכם. “על פי שני עדים או על פי שלושה-עדים יקום דבר.”
2. בהיותי אצלכם בפעם השניה כבר אמרתי, ועתה, כשאינני עימכם, אני מקדים ואומר לאותם אנשים אשר חטאו בעבר, ולכל השאר – שאם אבוא שוב, לא אחוס.
3. שכן מבקשים אתם להיווכח אם המשיח מדבר בי, המשיח אשר אינו חלש לפניכם כי אם חזק בקרבכם.
4. ואף כי נצלב כשהיה חלש, הוא חי בגבורת אלוהים. אומנם גם אנחנו חלשים בו, אך נחיה אתו בגבורת אלוהים המכוונת אליכם.”

2Cor. 13:1 Τρίτον τοῦτο ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς. ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων καὶ τριῶν σταθήσεται πᾶν ῥῆμα. 2 προείρηκα καὶ προλέγω, ὡς παρὼν τὸ δεύτερον, καὶ ἀπὼν νῦν γράφω τοῖς προημαρτηκόσιν καὶ τοῖς λοιποῖς πᾶσιν, ὅτι ἐὰν ἔλθω εἰς τὸ πάλιν, οὐ φείσομαι·
3 ἐπεὶ δοκιμὴν ζητεῖτε τοῦ ἐν ἐμοὶ λαλοῦντος Χριστοῦ, ὃς εἰς ὑμᾶς οὐκ ἀσθενεῖ, ἀλλὰ δυνατεῖ ἐν ὑμῖν· 4 καὶ γὰρ εἰ ἐσταυρώθη ἐξ ἀσθενείας, ἀλλὰ ζῇ ἐκ δυνάμεως Θεοῦ. καὶ γὰρ καὶ ἡμεῖς ἀσθενοῦμεν ἐν αὐτῷ, ἀλλὰ ζησόμεθα σὺν αὐτῷ ἐκ δυνάμεως Θεοῦ εἰς ὑμᾶς.

תוכן עניינים. (עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית חלק ב: משמעת קהילתית)
I. משמעת קהילתית נועדה להחזיר את החוטא למוטב (פ. 1)
II. משמעת קהילתית נועדה להרחיק את המזיק מילדי אלוהים כדי לשמור את הקהילה קדושה וטהורה (פ. 2)
III. משמעת קהילתית נעשית בסמכות אלוהים המואצלת על הנהגת הקהילה (פ. 3-4)

  1. משמעת קהילתית נועדה להחזיר את החוטא למוטב (פ. 1)
    “זו הפעם השלישית אבוא אליכם. “על פי שני עדים או על פי שלושה-עדים יקום דבר.”

לאחר ששאול השליח עודד את הקורינתיים לחזור בתשובה במילים רכות, הוא כעת גם מציג את האפשרות השניה: מה יהיה גורלו של מי שיחליט להתמיד בחטאו ולא יחזור בתשובה.
עלינו לזכור בכל עת: הקהילה היא גוף המשיח.
הקהילה היא הכלה הבתולה והטהורה. הקהילה היא הגוף המייצג את ישוע.
ראש הקהילה הוא ישוע!
תכלית הקהילה זה לגדול למלוא קומתו של האדון, למלא את רצון אלוהים בחיי כל אחד מהנושעים למען כבוד המשיח (אל האפסים ד 12-16).
הקהילה על כל איבריה חייבת לעמול בכל יום להתנקות מחטא כדי להיות מוכנה לחתן – לישוע, כי הוא יכול לחזור לקחתנו אליו בכל רגע (י”א 2).
חטא בקהילה שאינו מטופל, עוצר ופוגם בהתקדשות הקהילה, בהתחברותה, בגדילתה הרוחנית ובתפקודה.
כאשר קהילה אינה מגשימה את ייעודה, היא חוטאת לאלוהים, ולכן אלוהים פועל כדי להבריא את גופו.
כמו שאף אחד מאיתנו לא יביט על נמק בגופו מבלי לפעול לריפוי או להסרת המפגע, כך אין לצפות מאלוהים שיהיה אדיש לפגיעה והרס בגופו.
האדון ישוע אוהב אותנו יותר מדי מכדי להיות אדיש לפגיעה בנו (אל האפסים ה 25-32).

הדרך להבריא את הקהילה זה להתמודד באהבה, בצדק ואמת עם החוטא, ולא לכסות את החטא או להתעלם ממנו. עלינו לזכור: לעיתים אין ברירה אלא לכרות איבר בגוף כדי לשמור על שאר הגוף!
הרקע לצורך בשניים או שלושה עדים:
1. הציטוט במקור: ספר דברים י”ז 6.
על מנת שנבאר את דברי שאול השליח באופן נאמן וכפי שהבינו אותו השומעים הראשונים, הבה נלמד את הקטע בתורה ממנו ציטט שאול השליח, ואת הקטע אותו אמר האדון ישוע בכבודו ובעצמו בבשורת מתי י”ח.
שאול השליח מצטט משפט מספר דברים י”ז 6-7, בהקשר של עשיית משפט צדק.
מטרת ריבוי העדים לוודא שגורל אדם ייחרץ באופן צודק ולא יהיה עיוות במשפט, במיוחד במקרה של גזר דין מוות. אלוהים שהוא אלוהי הצדק שוכן בתוך עמו (שמות כט 46, כה 8, במדבר לה 34), ולכן עמו חייב לפעול על פי תכונותיו הקדושות של אלוהים.
שופטי הארץ גם נקראים – אלוהים (שמות כא 6, כב 7-8) – וזאת כדי לציין את הסמכות שאלוהים ריבון העניק להם בגזירת דינו של אדם – לעיתים למוות.
כאשר משפט בארץ נעשה על פי עדות אמת ולאור ההנחיה של אלוהים בדברו, אלוהים בשמים מאשר את החלטת השופטים, ותוצאת הדין תנקה את הארץ מן החטא ותביא ברכה על יושביה. כאמור, מטרת ריבוי העדים היא לשמור את עמו של אלוהים קדוש וטהור, כי הם מייצגים את אלוהים, ואלוהים מתהלך בתוך עמו. משפט צדק מעורר יראת ה’ בקרב העם, כי כל אדם ידע שחטאו יתגלה והאמת תצא לאור.
2. השימוש של האדון ישוע בשנים או שלושה עדים לצורך משמעת קהילתית: מתי י”ח 15-20.
האדון ישוע המשיח ציטט את הפסוק מדברים י”ז בבשורת מתי י”ח וגם שם בהקשר של משפט ועשיית צדק, וכן כאיום אזהרה כלפי החוטא למען יבחר בנכון ולא באסון..
בכל פעם שאנו מזכירים את פרק י”ח בספר מתי, עולה המחשבה על משמעת קהילתית, שפיטה, עונש וחטא בגוף המשיח. לאמיתו של דבר, תכלית הקטע מבשורת מתי י”ח (מה שאנו מכנים ‘משמעת קהילתית’), נועד ללמד את תלמידי ישוע לפעול בכל דרך של ענווה ואהבה כדי לסלוח איש לרעהו, להחזיר את החוטא מחטאו להתחברות קדושה, ושמירה אוהבת אך נחושה על קדושת הקהילה. השימוש ב ‘תותח’, זה רק בשלב הסופי כאשר החוטא מחליט להתמיד בחטא ומסכן בכך את הקהילה. כל השלבים הראשונים כוללים ‘תחינות, חיבוקים והפצרות’.
לפני שהאדון ישוע לימד את תלמידיו את השלבים הנדרשים כדי לפתור כל מחלוקת בין ילדי אלוהים, הוא אמר להם את משל השה האובד (מתי י”ח 10-14).
הנה לכם הסיפור המקדים לפסוקי המשמעת הקהילתית, התכלית של התיקון:
לאדם היו מאה כבשים. שה אחד אבד. האיש השאיר בצד את 99 הכבשים והלך לחפש את השה האובד.
הנמשל היה ברור לכל. אם אדם מן השורה פועל כך (ואת זה הבינו התלמידים מסיפורי ומקרי החיים בפועל), על אחת כמה וכמה יפעל אלוהים להחזיר את אחד מילדיו החוטאים, למוטב.
לפיכך, אלוהים אוהב את כל ילדיו! אלוהים מוכן ללכת לכל מקום כדי להחזיר בן אובד. אלוהים מלמד אותנו לעשות כל שביכולתנו, באהבה וענווה כדי להחזיר אח או אחות לחיק האדון (ראה גם פטר”ב ג’ 9-10)
באווירה הזו ישוע אומר את פסוקים 15-35 שתפקידם ללמד אותנו איך להתייחס לאח חוטא, כך שהאח יסור מן החטא ויחזור להתחברות קדושה.
אחים ואחיות יקרים.
דברי שאול השליח בפרק י”ג 1-4 תואמים לתוכן של בשורת מתי י”ח 15-20.
הבה נקרא את הכתוב בבשורת מתי פרק י”ח פסוקים 15-16:
15. “אם יחטא לך אחיך, לך והוכח אותו בינך ובינו לבד. אם ישמע לך, קנית לך את אחיך.
16. ואם לא ישמע, קח אתך עוד אחד או שנים, כדי שעל־פי שנים או שלושה עדים יקום כל דבר.
הנה לנו ההנחיה איך להחזיר אח או אחות חוטאים לחיק המשיח ואיך לפעול למען שמירת הקהילה כבתולה קדושה וטהורה עבור המשיח ישוע.
מכיוון שכולנו בני אדם, ברור לנו שאנו חוטאים ופוגעים זה בזה גם מבלי להתכוון לכך!
כשאנו נפגעים על ידי מילים או מעשה של אח באדון, אנו נוטים לשקוע בכאב ומעדיפים להתרחק מן האח הפוגע! תגובה שכזו, למרות שלעיתים מרגיעה את הרגש, היא פסולה ומבטיחה את הנתק בין האחים, ולבסוף תוביל לפירוד ולהרס העדות של הקהילה.
בעיה שלא נפתרת מהר, כמוה כווירוס המשתולל במערכת. ההרס מובטח וגודל כל הזמן.
חשוב מאוד לציין שעלינו לפנות אל האח הפוגע קרוב ביותר למועד הפגיעה על מנת לא לתת לרגש הרע בתוכנו לגדול ולחשוב רעה נגדו: “רגזו ואל תחטאו, אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תתנו מקום לשטן…” (אל האפסים ד’ 26-27).
ישוע המשיח מלמד אותנו את הגישה הנכונה לפתור חטא וכל זאת כדי להבטיח:
– את הפסקת החטא
– החזרת השלום והאחדות בגוף המשיח. אחרי הכל, גם ישוע היה הולך כדי לחפש את השה האובד כדי להחזירו חי ושלם.

ישוע מלמד את התהליך הבא כדי להבטיח פתרון מבורך לכל בעיה.
א. אם אחיך חטא לך, פנה אליו ביחידות. פנה אליו בענווה ואמור לו ממה נפגעת.
יתכן מאוד, כמו ברוב המקרים, שהאח בכלל לא היה מודע לכך שפגע בך.
במקרה שכזה האח יתנצל והשלום יבוא על מקומו. אז נדרש מן המתלונן שנפגע לסלוח, לוותר ולהתפלל שגם יוכל לשכוח.
לעומת זאת, יתכן שהחטא אכן נעשה ביודעין ובזדון.
אם תבוא בגישה מלאת ענווה כנה, יתכן מאוד שהתנהגותך מלאת האהבה תגרום לאח לחזור בתשובה ולתקן את דרכיו (אל הגלטים ו’ 1).
זכור: מטרת בואך אל אחיך היא לשאוף לשלום. השלום דורש מוכנות לסלוח וענווה רבה. אנא התפלל רבות כדי ששתי תכונות אלו יהיו בך למכביר.
זכור! מטרת הפגישה היא לנסות ולשקם יחסים בגוף המשיח ולהביא שלום ואחדות.
מה קורה לעיתים קרובות בפועל? אנו חולקים את המקרה עם שאר האחים. בכך אנו חוטאים בחטא הרכילות ופוגעים בשמו של האח שלא נתנו לו הזדמנות לומר סליחה, וזה לא ראוי.
במקום לרסן את החטא ולהקטינו, אנו מוסיפים “שמן למדורה”! הבה לא נעשה כך!
אם תשמור על דיסקרטיות אתה תוכיח את אהבתך לאחיך וכך תזכה לאמונו.
ב. במידה והאח החוטא מסרב להכיר בעובדה שחטא ומסרב להתנצל, אנו רשאים לפנות לאח אחד או שניים אחרים כדי לחלוק עימם את העניין, להתפלל, ולחזור לדבר עם האח הפוגע.
שאלה: מי אלו האחים האחרים?
זיכרו שכאשר ישוע הדריך את תלמידיו, הקהילה עדיין לא נולדה.
ההוראות של ישוע התאימו למסגרת של אותה תקופה והדבר נכון גם היום למסגרת חברתית נתונה. במסגרת החברתית ההיא – כפרית, בית כנסת מקומי, הכוונה לראשי הכפר או אחד מהמכובדים בכפר, או לזקנים.
התשובות בהמשך מתייחסות למסגרת של גוף המשיח – הקהילה.
לפיכך:
ראוי שהעדים יהיו מאמינים בוגרים, רודפי שלום, כנים וענווים.
עדיף שיהיו מאותה קהילה. עדיף שהם יהיו כאלו המכירים את הבריות ומקובלים עליהם וכך יוכלו לפעול בלב המעורבים.
מכיוון שמאוחר יותר יש סיכוי שאותם עדים יעמדו מול הקהילה ויתארו את כל המקרה, לכן כדאי שהעדים יהיו מקרב שמשי או זקני הקהילה.
מטרת העדים הללו היא לא בהכרח להסכים איתך – עם המתלונן, אלא לעזור לך ולאח החוטא להגיע לפתרון נכון וצודק של הבעיה.
תפקידם של העדים הנוספים זה לבחון את הבעיה, לעזור בקביעה (על פי דבר אלוהים) מי אכן חטא ולכן עליו להתנצל. בדרך כלל, כאשר אחים נוספים מוכיחים אח חוטא לאור דבר אלוהים, הם מהווים כוח השפעה חיובי כדי לעזור לו לסור מן החטא.
לאור זאת, ראוי שהעדים יהיה אנשים שאינם חייבים לך דבר ושאינם “חותמת גומי” שלך. עליהם לומר את האמת ללא משוא פנים.
זכור: מי קבע שאתה צודק?
אולי האח השני פעל נכונה ואתה הוא זה שטועה והגיע למסקנה מוטעית?
מדוע שניים?
דברים י”ז 6: “על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת, לא יומת על פי עד אחד. יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה, ובערת הרע מקרבך…”
ראה גם דברים י”ט 15: “…לא יקום עד אחד באיש לכל-עוון ולכל-חטאת בכל חטא אשר יחטא. על פי שני עדים או על פי שלושה-עדים יקום דבר…”
על מנת לוודא שכל משפט יתבצע בצדק ואמת, אלוהים קבע הנחיות לעדות. אם שני עדים נאמנים מוסרים עדות ללא סתירה, הרי שעדותם היא עדות אמת ועל סמך עדותם יקבע גורלו של החוטא!
ברוב המקרים, באחוזים גבוהים ביותר, כל הבעיות נפתרות בשלב זה. אח נושע באמת, יבין את המסר, ייכנע לתוכחת רוח הקודש השוכן בו, ויחזור בתשובה.
אך מה לעשות, אנו חיים בעולם חוטא ולעיתים החטא גובר על הוראת האדון. במקרים קיצוניים, החוטא מחליט להעדיף את החטא על פני הוראת אלוהים. במקרה שכזה החלטתו פוגעת בקדושת כלל הקהילה ומסכנת אותה. מסיבה זו השלבים הבאים במשמעת הקהילתית כוללים מרכיבים קשים.
II. משמעת קהילתית נועדה להרחיק את המזיק מילדי אלוהים, כדי לשמור את הקהילה קדושה וטהורה (פ. 2)
“… בהיותי אצלכם בפעם השניה כבר אמרתי, ועתה, כשאינני עימכם, אני מקדים ואומר לאותם אנשים אשר חטאו בעבר, ולכל השאר – שאם אבוא שוב, לא אחוס.”

שאול מבהיר לקורינתיים שהבקשה לחזרה בתשובה אינה דבר הניתן למשא ומתן או לבחירה אישית. חזרה בתשובה מחטא נדרשת כצו-אלוהי מכל ילדי אלוהים, למען קדושת גוף המשיח. לכן, זמן ההכנה הוא עד לביקורו של שאול בקרבם. כשיגיע אליהם, הוא יוציא לפועל את השלב הסופי במשמעת קהילתית.
לכן, הבה נמשיך לחלק השלישי של המשמעת הקהילתית כפי שכתוב בבשורת מתי י”ח 17
17. “…אם לא ישמע להם, הגד לקהילה; ואם לא ישמע גם לקהילה, שיהיה לך כגוי וכמוכס…”
א. במידה והבעיה לא נפתרה בשלום בשלבים הראשונים, האח הנפגע יחד עם העדים פונים אל כל הקהילה.
כל כך חבל כשאנו לעיתים מגיעים לשלב זה. מה שרצינו כל כך שיישאר קטן ויעלם, בגלל חוסר ענווה ולעיתים חוסר אמונה הופך להיות פצע מכוער שכולם רואים.
כאשר העדים עומדים מול הקהילה ומוסרים את עדותם (העדים ככל הנראה שמשים וזקנים), כל הקהילה שומעת וכעת יכולה לפעול בחוכמה, ענווה ואהבה כדי להתקשר עם האח החוטא ולעודד אותו לחזור בתשובה, לסור מן החטא ולהתנצל. כעת האח החוטא מתמודד עם לחץ של קהילה שלמה.
האם הפעם ייכנע לרצון אלוהים ויסור מן הרע? הלוואי!
אם כן, הקהילה חייבת לסלוח ולעזור לאח לחיות חיים קדושים, ולא לחזור על אותו החטא.
ב. במידה והאח החוטא מסרב להיכנע גם להוראת כלל חברי הקהילה, מוטלת על הקהילה החובה להרחיק את החוטא מתוכה (שניה לתסלוניקים ג’ 6, ראשונה לקורינתים ה’, שניה לטימותיאוס ב’ 23-26, טיטוס ג’ 10).
משלב זה החוטא נחשב לאדם שאין להתחבר עימו (גוי ומוכס בהקשר המקורי היו אנשים שעבדו אלילים או מכרו חייהם לדרך רעה למען רווח אישי), שכן חייו מאופיינים בחטא נגד האדון ונגד גופו, הקהילה.
אי התחברות משמע:
– אין מבלים עימו
– אין מתחברים עימו. לא משתפים אותו בסעודת האדון ולא בשום פעילות קהילתית.
עד כמה שהדבר נשמע קשה, זה כמו לזרוק את החוטא לידי השטן. שם בקור הרוחני ובעודו מבין את המחיר הגדול שהחטא שלו הביא עליו, אולי הוא יחזור בתשובה.
במצב בו האח מתקשר ומוכן לחזור בתשובה, הוא ימצא אוזן קשבת ולב מוכן לסלוח. אז הוא יצטרך גם לעמוד ולהתוודות מול כל הקהילה אשר הייתה מעורבת במישמוע, למען יידעו כולם שהאח חזר בתשובה.
כל התהליך הזה מאוד כואב אך יש לו תכלית חשובה. גוף המשיח ובית אלוהים חייבים להיות ולהישמר טהורים. אח אמיתי ייכנע ויקבל על עצמו את ענוותו של המשיח. אח אמיתי יזכה לסליחה ועזרה למען לא יחטא שוב.
אדם שעובר את כל התהליך ללא חרטה גורם לשאר האחים והאחיות בגוף המשיח להתרחק ממנו ולפקפק בעובדת היותו נושע.
באיגרת יוחנן הראשונה בפרק ב’ 19 כתוב: “…הללו מקרבנו יצאו, אבל לא משלנו היו. כי אילו היו משלנו, היו נשארים אתנו, אך הם יצאו למען ייוודע שכולם אינם משלנו.”
במקרה שכזה התהליך עזר לקהילה להרחיק ממנה נטע זר שאינו שייך לאדון ועלול להרוס את עדותה ולטמא אותה.
אין מדובר באיבוד ישועה שהרי אי אפשר לאבד ישועה. לא משנה מה יאמר אותו חוטא… הוא לא יכול לאבד את מה שמעולם לא היה לו.
החטא הקשה פשוט גילה את אשר היה כל העת בליבו!
סליחה, חרטה, חזרה בתשובה כנה הינם סימנים מובהקים לאדם נושע שרוח אלוהים פועל בו.
על פי תכונות אלו יכולים להכיר אותנו כילדיו האמיתיים של האדון (אל הגלטים ה’ 22-23, מתי ז’ 20).
ז”א, משמעת הקהילתית מעלה על פני השטח את הלא נושע בקהילה. העדפת דרך החטא יכולה להעיד על אי-ישועה.
הערה: גם אח אמיתי, נושע, יכול ליפול בכבלי החטא ולחוות משמעת קהילתית. אך אם הוא באמת נושע, הוא יתעשת, יחזור בתשובה ויחזור לחיק גוף המשיח.
מדוע לא לפנות מיד לרשויות משפטיות?
בכל פעם שמאמינים תובעים מאמינים (כאשר מדובר בחטאים הפוגעים ברכוש, מעילה, גניבה, פגיעה גופנית וכו’), הדבר פוגע בעדות שלנו ועלול להוות מכשול אמונה לאלו הרואים ושומעים את המקרה. עלינו לנצל כל הזדמנות לפתור את הבעיה במסגרת גוף המשיח ולא לפנות לבתי משפט עד כמה שניתן (ראשונה לקורינתים ו’ 1-11).
כאשר כל האפשרויות מוצו, והחוטא עומד בעקשנותו, או במידה ומדובר במקרה שיש בו סכנה לחיי אדם או פגיעה מינית, אז אין כל מניעה להשתמש ברשויות המשפט.
עלינו לזכור שאלוהים העמיד את הרשויות במקומן כדי להגן עלינו (אל הרומים י”ג). הלוואי שלא נצטרך להשתמש בהן בגלל חטאו של אדם המציג עצמו כמאמין.

III. משמעת קהילתית היא סמכות אלוהים המואצלת על הנהגת הקהילה (פ. 3-4)
3. “…שכן מבקשים אתם להיווכח אם המשיח מדבר בי, המשיח אשר אינו חלש לפניכם כי אם חזק בקרבכם.
4. ואף כי נצלב כשהיה חלש, הוא חי בגבורת אלוהים. אומנם גם אנחנו חלשים בו, אך נחיה אתו בגבורת אלוהים המכוונת אליכם.”
בפסוקים אלו שאול השליח חוזר ומבהיר לקורינתיים שכשליח, האדון ישוע פועל דרך חייו, ואף מעניק לו את מלוא הסמכות והכוח להוציא לפועל את איומיו.
שאול השליח כבר הראה להם אותות וגבורות שנעשו בכוח ריבוני, כדי לאמת את טענתו להיות שליח של ישוע ודובר אמת. שאול שוב מבקש מהם להבין, שחולשה גופנית שלו, או של ישוע על הצלב, אסור שתתפרש כחולשה ריבונית.
האדון ישוע היה ריבון גם כשנצלב, ואותו אדון העניק את מלוא סמכותו לשליחים, ולעושי רצונו, גם אם הם נראים חלשים מבחינה גופנית וחיצונית. לכן, על הקורינתיים להבין שכאשר יבוא שאול אליהם, הוא יוציא לפועל את אזהרותיו במלוא כוחו וסמכותו הריבונית של האדון ישוע.
הקטע התואם נמצא בהמשך דברי האדון ישוע בבשורת מתי י”ח 18-20:
אלוהים מעניק סמכות להנהגת הקהילה
18. “…אמן אני אומר לכם, כל מה שתאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל מה שתתירו על הארץ יהיה מותר בשמים.
19. עוד אומר אני לכם, אם שניים מכם יסכימו עלי אדמות בכל דבר אשר יבקשו, היו יהיה להם מאת אבי שבשמים.
20. כי במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם…”
רבותי, בכל פעם שנעשה משפט בבית הקהילה, עולים הקולות האומרים:
באיזו סמכות אתם שופטים וקובעים את גורלו של אדם?
אחים יקרים: אלוהים אוהב את בני האדם, אך אין הדבר מלמד שאלוהים מתפשר על צדקתו וקדושתו בכל הקשור לגופו – הקהילה.
לקהילה ניתנה הסמכות לשפוט, וכוח השפיטה מבוסס על היצמדות לכתוב בכתבי הקודש.
לקהילה יש את החובה להרחיק ממנה חוטא המסרב להתוודות על חטא ושעלול להרוס את הקהילה.
לאור הנאמר, משמעות דבריו של ישוע הם כדלקמן:
תלמידים יקרים: כל מה שאתם אוסרים על הארץ (מתוך הכרת כתבי הקודש ומתוך החכמה שמוענקת לכם דרך נוכחות רוח הקודש שבכם), נאסר כבר בשמיים.
כל מה שתתירו על הארץ (מתוך הכרת כתבי הקודש ומתוך החכמה שמוענקת לכם דרך נוכחות רוח הקודש שבכם) כבר הותר בשמיים.
במשפטים הללו ישוע המשיח מעודד את השליחים ואחריהם את זקני הקהילות שמלוא הסמכות למשמעת קהילתית ניתנה להם, בכל פעילותם בקביעת צדק בין האחים, כל עוד הם נצמדים לכתוב בכתבי הקודש ומונחים על ידי רוח הקודש.
לפסוקים אלו גם תכלית חשובה נוספת.
על חברי הקהילה לכבד את החלטת זקני הקהילה בשופטם אח שחטא. כאשר גוף המשיח פועל כיחידה אחת, החוטא יבין מהר יותר שהטעות אצלו. אם הגוף מפוצל, חלק מחברי הקהילה ימשיך לנהל יחסי חברות עם החוטא ובכך מאפשר לו להישאר עם חטאו ולפצל את הגוף.
בפסוקים 19-20 ישוע אומר פסוקים כה מוכרים אך לעיתים קרובות אנו מפרשים אותם בדרך מוטעית.
19. “…עוד אומר אני לכם, אם שניים מכם יסכימו עלי אדמות בכל דבר אשר יבקשו, היו יהיה להם מאת אבי שבשמים.
20. כי במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם…”
לעיתים מאמינים אומרים שאם אנו שניים או שלושה, אז רוח הקודש בינינו. זה לא מה שפסוקים אלו מלמדים. רוח הקודש שוכנת בכל מאמין גם אם הוא לבד במדבר (ראשונה לקורינתים ג’ 16, אל האפסיים א’ 13-14).
ישוע המשיח הבהיר את הסמכות הכבירה שהוא מעניק לתלמידיו ולילדיו כשהם פועלים כעדים הקובעים גורלו של אדם אחר.
הסמכות הכבירה הזו לא נועדה להגביר את גאוותנו אלא ההפך, להגביר את ענוותנו ואת רצוננו ללמוד את כל דבר אלוהים והיטב.
הסמכות הזו נועדה להטיל יראה הגורמת לנו לחקור את נפשנו ולוודא שאנו באים אל האח בטוהר הלב ובסמכות הכתובים שאותם אנו יודעים על בוריים.
כגודל הסמכות שאלוהים מפקיד בידינו כך גודל היראה והענווה הדורשת צדק וטוהר שצריכה לשכון בלבנו.
כאשר ילדי אלוהים משרתים כעדים נאמנים המכירים את דבר אלוהים ומבקשים לאור הכתוב בדבר אלוהים, אלוהים מבטיח להם שכל שיבקשו ויחליטו הוא יכבד ויעשה! (תהילים ל”ז 4-5, ראשונה ליוחנן ה’ 13-15).
לסיכום
שאול השליח מכין את המאמינים בקורינתוס לביקורו הקרוב. על מנת שהביקור ינוצל להתחברות קדושה וגדילה רוחנית, שאול הנחה את הקורינתיים לחזרה בתשובה כנה. עליהם לסלק מקרבם את מורי השקר ולהסיר מליבם את הוראת השקר ששמעו מהם. התקדשות היא הסרת החטא, ורק אז קיים מצע ראוי להתחברות המפארת את שם האדון ישוע (יוח”א א 4).
בקטע הנוכחי שאול השליח מבהיר לקורינתיים שהמשיח אינו מתכונן לוותר על כלתו, אלא יפעל בכל כוחו הריבוני כדי לטהרה ולהסיר מקרבה כל גורם המאיים על קדושתה. שאול משתמש בסמכות שאלוהים הפקיד בידו, וביד הנהגת הקהילה, כדי להוציא לפועל משמעת קהילתית.
משמעת קהילתית נועדה ל:
א. להחזיר אח סוטה אל דרך הישר, לזרועות המשיח ישוע – להחזיר את השה האובד. להבהיר את המחיר האיום של המשך החטא.
ב. להרחיק אח מדומה מצאן אלוהים (יוח”א א 9). להרחיק את החטא מהקדושה למען לא יהרסו ילדי אלוהים מהשפעה מזיקה.
לכן, משמעת קהילתית מהווה כלי הכרחי להבטיח התחברות קדושה.
הסמכות ליישם עונש וחרם נגד אדם המתמיד בחטא בקהילה ניתנת לזקני הקהילה מאלוהים. מה שהנהגת קהילה תקבע – על פי ההנחיות הכתובות בכתבי הקודש, יזכה לאישורו והסכמתו של אלוהים.
מה עלינו ללמוד מכך?
האם עלינו לחכות לאיומים של אלוהים על מנת להסיר את החטא מחיינו?
חס וחלילה!
הבה נחזור בתשובה מיד על כל חטא בחיינו. נעשה זאת כרגע, כאשר אנו קוראים את דבר אלוהים, היום, וכך נוכיח לכל שאנו מכבדים את אבינו שבשמיים.
היום נקרא בשמו, והיום נלך בקדושתו וצדקתו. כך נוכל לבנות התחברות קדושה וטהורה בקהילה ונעמוד מוכנים לפגוש את האדון ישוע – כשיבוא.

שניה לקורינתיים י”ג 5-10.
כותרת פרקים י’-י”ג: שאול מגן על מעמדו כשליח. השליח מפציר בקורינתיים להתכונן כראוי לביקורו – חיזרו בתשובה! הסירו מקרבכם את מורי השקר והשפעתם המרעילה, כדי שתוכלו שוב ליהנות מהתחברות משיחית ושירות משיחי נאמן.

כותרת השיעור: עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית
חלק ג: אמיתות האמונה (חקר הנפש – בחינת אמונתנו)
חלק א: חזרה בתשובה כנה
חלק ב: משמעת קהילתית – כניעה לסמכות הכתובים.
נושא עיקרי של הקטע:
שאול מתכנן להגיע אל הקורינתיים וזה יהיה הביקור השלישי שלו שם. תקוותו שהביקור לא יתבזבז על בעיות משמעת ומריבות אלא יימלא בהתחברות קדושה, למען גדילתם הרוחנית של המאמינים בקורינתוס (י”ג 10).
לשם כך, על הקורינתיים לחזור בתשובה כנה ולהסיר מתוכם את הגורם שהרס את ההתחברות המשיחית, השירות המשיחי והגדילה הרוחנית. שאול מכנה את התהליך הזה במילים: “שתבואו לידי תיקון…” (י”ג 9).
עליהם לסלק את מורי השקר והשפעתם המזיקה מקרבם, וכינון המשיח ישוע מחדש בלב המאמינים.
בשיעור הקודם שאול השליח הבהיר שלא יהסס להפעיל את מלוא הסמכות שהאדון ישוע מעניק לשליח, כדי להסיר מקרב הקהילה את אלו שבחרו בדרך החטא ואינם מוכנים לחזור בתשובה (ככל הנראה מדובר במיעוט קטן [ז’ 13-16], אך גם מעט שאור מחמיץ את כל העיסה).
לאחר שעודד אותם לחזור בתשובה כנה (חלק א ו-ב), שאול מבקש כעת מהקורינתיים שיבחנו את אמיתות אמונתם.
מדוע?
אם יסכימו למבחן הזה ויעברו אותו בהצלחה (ושאול בטוח בכך), הם יוכיחו שרוח הקודש שוכן בקרבם. אז הם יבינו ששאול הוא שליח מטעם האדון ישוע והוראתו היא דבר יהוה. מתוך מסקנה שכזו תתחזק התחברותם.

נושא עיקרי של השיעור:
בקטע לפנינו נלמד אודות הצורך לבחון את אמיתות ועומק אמונתנו וכן את הקריטריונים על פיהם אמונתנו בישוע ובגרותנו הרוחנית צריכים להיבחן.

נקרא את פסוקים 5-10:
5. “נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה, בחנו את עצמכם. או שמא אתם עצמכם אינכם מבחינים שהאדון ישוע בקרבכם? – אם אמנם לא נכשלתם אתם במבחן.
6. אבל מקווה אני שתכירו כי אנחנו לא נכשלנו.
7. ואנחנו מתפללים לאלוהים שלא תעשו שום רע, לא כדי שאנחנו נראה מהימנים, אלא כדי שאתם תעשו את הטוב ואנחנו נהיה כבלתי מהימנים.
8. הרי אין אנו יכולים לעשות מאומה נגד האמת, אלא בעד האמת.
9. אנו שמחים כאשר אנחנו חלשים ואתם חזקים, וזוהי גם תפילתנו – שתבואו לידי תיקון.
10. על כן כתבתי את הדברים האלה בהיותי רחוק מכם, כדי שבהיותי אצלכם לא אצטרך לנהוג בחומרה על פי הסמכות שנתן לי האדון – לבנות ולא להרוס.”

5 ἑαυτοὺς πειράζετε εἰ ἐστὲ ἐν τῇ πίστει, ἑαυτοὺς δοκιμάζετε. ἢ οὐκ ἐπιγινώσκετε ἑαυτούς, ὅτι Ἰησοῦς Χριστὸς ἐν ὑμῖν ἐστίν; εἰ μή τι ἀδόκιμοί ἐστε. 6 ἐλπίζω δὲ ὅτι γνώσεσθε ὅτι ἡμεῖς οὐκ ἐσμὲν ἀδόκιμοι. 7 εὔχομαι δὲ πρὸς τὸν Θεόν, μὴ ποιῆσαι ὑμᾶς κακὸν μηδέν, οὐχ ἵνα ἡμεῖς δόκιμοι φανῶμεν, ἀλλ᾿ ἵνα ὑμεῖς τὸ καλὸν ποιῆτε, ἡμεῖς δὲ ὡς ἀδόκιμοι ὦμεν. 8 οὐ γὰρ δυνάμεθά τι κατὰ τῆς ἀληθείας, ἀλλ᾿ ὑπὲρ τῆς ἀληθείας. 9 χαίρομεν γὰρ ὅταν ἡμεῖς ἀσθενῶμεν, ὑμεῖς δὲ δυνατοὶ ἦτε· τοῦτο δὲ καὶ εὐχόμεθα, τὴν ὑμῶν κατάρτισιν. 10 διὰ τοῦτο ταῦτα ἀπὼν γράφω, ἵνα παρὼν μὴ ἀποτόμως χρήσωμαι, κατὰ τὴν ἐξουσίαν ἣν ἔδωκέ μοι ὁ Κύριος εἰς οἰκοδομήν, καὶ οὐκ εἰς καθαίρεσιν.

תוכן עניינים: עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית חלק ג: אמונה אותנטית ובגרות משיחית
I. הקריאה למבחן אמיתות האמונה (פ. 5-6)
II. הוכחה לאמונה אותנטית – תיקון! (פ. 9א-7)
III. אמונה אותנטית בונה את הקהילה (פ. 9ב-10)

  1. הקריאה למבחן אמיתות האמונה (פ. 5-6)
    5. “נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה, בחנו את עצמכם. או שמא אתם עצמכם אינכם מבחינים שהאדון ישוע בקרבכם? – אם אמנם לא נכשלתם אתם במבחן…
    6. אבל מקווה אני שתכירו כי אנחנו לא נכשלנו.”

שאול מכיר את הקורינתיים. שאול יודע היטב שרובם אכן נושעים באמת. שאול השליח היה זה שהביא את הבשורה אליהם וראה במו עיניו איך חלקם מקבלים את האדון ישוע באמונה כנה.
אילו לא היו נושעים, שאול היה מסיים את האיגרת בדרך אחרת לחלוטין.

הקריאה של שאול להעמיד את אמונתם במבחן נועדה לעודד אותם שהם אכן יכולים למגר את השקר מתוכם, ויכולים לחדש את ההתחברות הנפלאה שהייתה להם טרם נכבש ליבם על ידי מורי השקר.

מה ששאול מבקש אינו ישים ללא נושעים, אך בהחלט אפשרי ומומלץ לנושעים.

שאול כבר הוכיח להם שהוא שליח אמת מטעם האדון ישוע באותות והגבורות שעשה בקרבם (י”ב 12). אם ישנם אנשים שצריכים להתעודד ולהתחזק בכך שהם אכן נושעים באמת, ושהמשיח שוכן בקרבם במלוא כוחו ועוזו, זה הקורינתיים בלבד!

שאול מאתגר את הקורינתיים בשאלות הבאות:
– ‘האם אתם מחשיבים עצמכם נושעים באמת?’ (מן הסתם הם יאמרו: בוודאי!, אם כן…
– ‘איך תדעו שאתם נושעים באמת?’
– ‘איך תדעו אם תיתכן חזרה בתשובה בקהילתכם?’
– ‘איך תדעו שהאדון ישוע אכן שוכן בקרבכם?’

התשובה טמונה במבחן הבא:
נראה אתכם מוכנים להעמיד את אמיתות אמונתכם במבחן!
האם קיים בכם הרצון והנכונות לבחון את אמיתות אמונתכם?
רק אם תוכיחו שאתם באמת נושעים, תיתכן בקרבכם האפשרות לחידוש התחברות משיחית ושירות משיחי אותנטי. שהרי, הדרך לפעול את פעלי אלוהים, ולכבד ולפאר את שמו, יתכנו רק בעזרת רוח הקודש, וזו שוכנת רק בנושעים.

איך עושים זאת?
הנה לפנינו דוגמאות מנושעים אחרים בכתבי הקודש שהסכימו להעמיד את אמיתות אמונתם במבחן:
– איוב י”ג 23: כַּמָּה לִי עֲו‍ֹנוֹת וְחַטָּאוֹת, פִּשְׁעִי וְחַטָּאתִי הֹדִיעֵנִי.
– איוב ל”א 4-6: הֲלֹא-הוּא יִרְאֶה דְרָכָי, וְכָל-צְעָדַי יִסְפּוֹר. אִם-הָלַכְתִּי עִם-שָׁוְא, וַתַּחַשׁ עַל-מִרְמָה רַגְלִי. יִשְׁקְלֵנִי בְמֹאזְנֵי-צֶדֶק, וְיֵדַע אֱלוֹהַּ תֻּמָּתִי.
– תהילים י”ז 3: בָּחַנְתָּ לִבִּי, פָּקַדְתָּ לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִי בַל-תִּמְצָא; זַמֹּתִי, בַּל-יַעֲבָר-פִּי.
– תהילים כ”ו 2: בְּחָנֵנִי יְהוָה וְנַסֵּנִי, צרופה (צָרְפָה) כִלְיוֹתַי וְלִבִּי.
– תהילים קל”ט 23-24: חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי. וּרְאֵה אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי, וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.
– איכה ג 40: נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה, וְנָשׁוּבָה עַד-יְהוָה (זעקת ירמיה).
– חגי א 5,7: וְעַתָּה, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל-דַּרְכֵיכֶם…
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל-דַּרְכֵיכֶם.
– ראשונה לקורינתיים י”א: ההשתתפות בסעודת האדון דורשת בחינת הלב והנפש… האם יש דרך עוצב בי?
– מתי ה 23: “…לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחריך דבר נגדך… עזוב…לך להתרצות…”

מה המשותף לכל האנשים המוזכרים? רק לזכור שכל אחד מהם נחשב לצדיק..
כל אחד מאותם צדיקים ביקש שאלוהים יבחן את אמיתות אמונתו לאור הכתוב והנאמר מפי אלוהים. כל אחד מהם העמיד את עמקי ליבו חשופים לפני אלוהים, והיה מוכן לקבל את דין הביקורת מאלוהים. כל אחד מהם ידע היטב שחייו הם רכושו של אלוהים, וככזה, הוא חייב לחיות על פי הנחיות אלוהים ורצונו ולא על פי תאוות אדם.
ועל פי מה שפט ובחן אלוהים את ליבם?
האם אלוהים ירד ונפגש איתם על כוס קפה ושאל מיליון שאלות? האם הזמין את כל בני הקהילה לחוות דיעה? האם קרא לאשת הנביא כדי לשאול איך הוא מתנהג בבית? האם כל אחד מילדיו התבקש למלא שאלון?
לא!
אלוהים שפט ובחן את אמיתות אמונתם ואת בגרותם הרוחנית על פי אדיקותם ונאמנותם לחיות וליישם את דבר אלוהים הכתוב, באמונה ואהבה, ללא כל תנאי ובכל מצב.
כתבי הקודש, דבר אלוהים, הם אמת המידה על פיו נמדדת אמיתות אמונתנו.
לפיכך, חזרה בתשובה כנה היא לחזור לכתבי הקודש ולבחון כל פרט בחיינו לאור הכתוב בכתבי הקודש.
מה המסקנה? מה כל אחד מאיתנו יכול ללמוד מכך?
על מנת לשמור על התחברות קדושה בבית ובקהילה, כל ירא אלוהים נושע באמת, החפץ לפאר את אלוהים בחייו, חייב לקרא וללמוד באופן עקבי את כתבי הקודש (ראה את תפילת השמע – דברים ו’ 4-11). לכתבי הקודש יש סמכות ריבונית בחיי אדם נושע. כתבי הקודש הם האמת המוחלטת. הם מוצא פיו של אלוהים. בקריאת כתבי הקודש אנו כאילו שומעים את אלוהים מדבר בקול.
כל ירא אלוהים נושע באמת, חייב להגיב בחיוב לפסוק שמוכיח לו שהוא טועה. זה מבחן אמיתות האמונה שלנו!
איך אנו מגיבים לקולו של אלוהים המדבר דרך כתבי הקודש?
האם אנו מנסים להצטדק לפני אלוהים וממציאים תירוצים, או שאנו מרכינים ראש, מבקשים סליחה, מתוודים על חטא ומתפללים לכוח אלוהים שיעזור לנו לא ליפול שוב?
הביקורת מאלוהים לא רק מגיעה מפסוק כתוב, אלא לעיתים מאח או אחות נושעים. אלוהים בחסדו העניק לנו גם אחים ואחיות נאמנים שחפצים לשרת את אלוהים לא פחות מאיתנו.
האם אנו סותמים את פיהם או מקשיבים בענווה?
האם אנו מכים את המבקרים אותנו כמו שעשה צדקיהו בן כנענה למיכיהו הנביא, (דברי הימים ב’ י”ח 23), או נכנעים לפני אמת אלוהים שנאמרת מפיו של שליח אלוהים?
האם אנו מוכנים לשמוע ביקורת מהרעיה, מילדינו, מחבר או אפילו עובר אורח שאמר מילת ביקורת מוצדקת?
בכתבי הקודש דוגמאות מאלפות לכך:
1. נתן הנביא ביקר את מעשיו הפסולים של דוד המלך בנוגע לאלישבע ואוריה החיתי. נתן הנביא גם אמר לדוד שהחרב לא תסור מביתו…
דוד לא היכה את נתן ולא סתם את פיו, אלא נכנע לאמת ואמר: “חטאתי ליהוה” (שמ”ב י”ב 10-13), כי ליבו היה רך למלא את רצון אלוהים. אמונתו של דוד הייתה אותנטית.
2. שאול השליח ביקר את מעשהו הפסול של פטרוס כשהיה באנטיוכיה (גלטים ב). שמעון פטרוס לא רב עם שאול השליח אלא קיבל את הביקורת כראוי ותיקן את דרכיו. אמונתו של שמעון פטרוס הייתה אותנטית (פטר”ב ג’ 15-16).
החברים המידיים שלנו אינם נתן הנביא או שאול השליח, אך לכל אחד מאיתנו שמתחבר בקהילה, יש אחים ואחיות נושעים עם אחריות וערבות הדדית איש לרעהו (אל הגלטים ו 1-2, יוחנן ט”ו 34-35).
יישומון:
האם גם אנו בוחנים את אמיתות אמונתנו? האם גם אני שואל את אלוהים כמו שדוד עשה?
הדרך לשאול את אלוהים היא לקרא וללמוד את כתבי הקודש ולהתאים את פועל חיי לרצון אלוהים.
אם לכתבי הקודש סמכות ריבונית בעיני, כי אז גם יראת אלוהים שבי תגרום לי לתקן את הטעות ולחזור בתשובה.

האם גם הסובבים אותי יכולים להעיד שאני מאמין בישוע שחי את אמונתו?
מתי שאלתי לאחרונה את אשתי, ילדיי, חבריי: האם חיי ועדותי האישית מוכיחים שאני תלמיד נושע של ישוע?
ואם שמעתי תשובתם, האם איישם את הביקורת בהכנעה ואפנה לאדון עם לב המתכוון לשנות ולחזור בתשובה?
האם אתקן את הדרוש תיקון ואחזור לאותם אנשים לאחר זמן לבחון אותי שוב?
אמונה אמיתית וכנה תעמוד במבחן הזה. אמונה כנה תשאף לכך ולא תברח מכך. חיים משיחיים גלויים הם סימן ההיכר של ילדי אלוהים השואפים להפיץ את חדשות הבשורה בעולם. אנו שגרירי המשיח (קור”ב ה 20), וככאלו חיינו חייבים להציג את האמת ולא להסתירה.

סיפור מהחיים:
1. ביודעי שאני עומד ללמד את הקטע הזה בקהילה, החלטתי ליישם את הנאמר בחיי האישיים. יצאתי עם אשתי למסעדה טובה, ושם כאשר רעיתי נהנית מארוחה נהדרת, שאלתי אותה:
איך היא מדרגת את חיי הרוחניים?
מה לדעתה אינני עושה כראוי וצריך לשפר?
אלוהים ברך אותי ברעיה נפלאה שאמרה לי את האמת וכעת עליי לפעול בכוח אלוהים כדי להידמות יותר למשיח ישוע.
2. מי שאמת בליבו, אינו מפחד מבדיקה.
לאחר שגנבו את רכבי, הגיע סוכן הביטוח לביתי כדי לחקור את האירוע. על מנת לוודא שאינני משקר, הוא שאל אותי: האם אתה מוכן להיבדק כרגע בפוליגרף? מיד עניתי בחיוב ובבטחון רב, שהרי רכבי אכן נגנב וכל שאמרתי היה אמת.
הסוכן ביטוח מיד אישר את התביעה.
כך צריכה להיות הגישה שלנו למבחן האמונה. כאשר אנו בטוחים בישועתנו ומשאת נפשנו לפאר את שם אלוהים, אין אנו מפחדים מבדיקת אמונתנו וקבלת משוב לתיקון הטעון שיפור.
מבחן אמיתות האמונה אינו מסתיים רק בלדעת מהי האמת, אלא חייב לכלול את הכניעה לאמת וציות להוראותיה. לולא כן, אמונתי אינה שונה מאמונת השדים ואינה אמונה מושיעה (יעקב ב 19).
באיגרת אל העברים המחבר מצטט את דברי מזמור צ”ה 7: “היום אם בקולו תשמעו…”.
ההקשר הוא: בגלל חוסר אמונה בני ישראל החוטאים לא נכנסו לארץ ההבטחה.
עם ישראל לא סבל מחוסר ידיעת האמת או חוסר ידיעת אלוהים. העם נענש בגלל חוסר אמונה מושיעה שהניבה חוסר תגובה ראויה לביקורת של אלוהים.
הנמשל ברור: אמונה חיה ואמיתית מתבטאת בכניעה וציות לדבר אלוהים.
ללא אמונה כנה ואמיתית, אף אדם לא ייכנס למנוחה של אלוהים – לישועה ולקרבתו. מי שאינו שומע בקולו של אלוהים, הריהו מוכיח שאינו נושע ואמונתו בישוע אינה אמיתית.
הכניעה לאמת שבדבר אלוהים היא מבחן לאמיתות האמונה בישוע!
לכן, ההמלצה של שאול להעמיד את אמונתנו במבחן חייבת להתקבל כצו אלוהי, בציות מידי ולא בשאננות.

בהמשך פסוק 5 שאול השליח מביע את בטחונו שהקורינתיים אכן נושעים. מסיבה זו הוא אומר להם: אינכם רואים שהמשיח שוכן בקרבכם?
איך שאול ידע בביטחון כה רב שהמשיח ישוע אכן שוכן בקרבם? איך שאול ידע שהם אכן נושעים?
א. בפרק ז’ 13-16 שאול השליח ציין את המשוב והיחס שקיבל טיטוס כאשר ביקר בקורינתוס:
“…אבל הרבה יותר משנוחמנו שמחנו בשמחת טיטוס, שכן כולכם גרמתם לו נחת רוח. אם במידת מה התגאיתי בכם לפניו, לא התאכזבתי – אלא כשם שתמיד דברנו אליכם אמת, כן גם דברי התגאותנו לפני טיטוס הוכחו כאמת. הוא רוחש לכם אהבה רבה עד מאוד, כי זוכר הוא את הציות של כולכם כשקבלתם אותו ביראה ובחרדה. אני שמח שבכל דבר אני בטוח בכם.”
התייחסותם כלפי טיטוס היוותה הוכחה לאמיתות אמונתם, ולנוכחות רוח הקודש בקרבם. מסיבה זו שאול השליח ידע שאם הם יעמידו את אמיתות אמונתם במבחן, הם יצליחו וייווכחו לדעת גם כן שאלוהים נמצא בקרבם. האמת הזו תעודד אותם לעמוד כחזית אחידה נגד מורי השקר.
ב. יש לנו הבטחה מאלוהים שהוא שוכן בקרב ילדיו (אל הקולוסים א 27, ג’ 11, יוח”א ג’ 24, קור”א ג’ 16-17, אל הגלטים ב’ 19-20, אל האפסים ג’ 17, יוחנן ו’ 56, י”ד 20, ט”ו 4-5, י”ז 23,26).
האדם הנושע הופך לבריאה חדשה כי רוח הקודש מעניק לו את תכונותיו ואופיו של אלוהים בכבודו ובעצמו – פרי הרוח – גלטים ה 22-23.
אדם הטוען שהינו מאמין ואי אפשר להבחין בכך דרך אופיו והתנהגותו היומיומית, הריהו ככל הנראה אינו נושע או תינוק מפוחד מבחינה רוחנית. מצב שכזה לא יכול להימשך לאורך זמן.
שאול השליח לא חשב לרגע שכל הקורינתיים סטו מדרך האמת. שאול ידע שהוא שליח אמת עם בשורת חיים, ולכן ידע היטב שפעולתו בקרבם לא הייתה לשווא.
שאול הבין שחלקם חזרו בתשובה וכבר יודעים היטב מי הם מורי השקר. שאיפתו של שאול הייתה שכל הקהילה תתנקה מהשפעת מורי השקר, וכל הקהילה כאחד יאחזו באמת. הדבר היה נחוץ לבריאותם הרוחנית, לבניית קהילתם.
איך הקורינתיים יכלו לדעת בביטחון מוחלט שהאדון ישוע בקרבם?
– הם הסירו את מורי השקר מקרבם. הם העדיפו את האמת שבדבר אלוהים ואת המסר ממורי האמת על פני השקר ממורי השקר.
– הם קיבלו בלב שלם את שאול כשליח מטעם האדון ישוע, וככזה, הוראתו היא דבר אלוהים במלוא מובן המילה ובמלוא סמכות אלוהים.

שאול מסיים חלק א באומרו בפסוק 6: “…אבל מקווה אני שתכירו כי אנחנו לא נכשלנו…”
אחד מהוכחות לאמיתות האמונה של הקורינתיים זה קבלת שאול כשליח של ישוע, והוראתו כדבר אלוהים.
לשאול לא היה ספק שכך יהיה, שהרי הוא ידע מי שלח אותו והוכיח זאת לקורינתיים באותות וגבורות ובאהבה מקריבה (י”ב 12). אך חשוב היה לשאול ולקורינתיים להכריז את ההצהרה הזו בקול רם!
את האמת מכריזים ולא משקיטים. האמת זועקת מן הגגות כי רק היא יכולה להושיע אובדים מאגם האש ולהעבירם לנוכחות אלוהים.

ואיך ניתן להבחין שישוע נמצא בקרבנו?
– הודעתנו הפומבית שאנו מאמינים בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים. אינני בוש בבשורת המשיח…
– חרטה כנה על חטא. הפסקת החטא באופן מידי וחזרה לדרך האמת. אמונה כנה המבוססת על הכרה אינטימית של אלוהים ומחיר הישועה שקבלנו בקורבן ישוע המשיח, מולידים ענווה, צער וחרטה כנה על חטא (הדרשה על ההר, מתי ה 3 ואילך, תהילים ל”ב 5, יוח”א א’ 7-10)
– רעב ללימוד דבר אלוהים – קבלת דבר אלוהים כסמכות ריבונית ורדיפה אחר חיים של צדקה התואמים לאופי של אלוהים – מתי ה’ 20.
– להתרחק מן הרע על כל צורותיו (הוראת שקר ומעשי החטא – תסל”א ה’ 22)
– קבלת ביקורת נכונה בהכנעה
– ציות לדבר אלוהים! (לוקס ו’ 46, מתי ז’ 21, 22-27, יוחנן ח’ 31, י”ד 15, 23-24, ט”ו 10). בזאת נדע שאנו תלמידיו…יוח”א ב’ 3-5, ג’ 24, ה’ 2-3)
– יישום פרי הרוח בחיי היומיום: בבית עם המשפחה, בעבודה, בנהיגה בשירות המילואים ובכלל (גלטים ה 22-23, גלטים ו’ 1-8, אהבת אלוהים ואהבת הזולת. ההיפך ממה שיש ביעקב ד’, ראה גם יוחנן ט”ו 34-35.
– התחברות בקהילה. התחברות עם אחים ואחיות נושעים, ולא לחיות תחת השפעה של חברים שאינם נושעים, וחיים בדרך הסוטה מקדושת אלוהים (קור”א ט”ו 33, תהילים א’).
– שירות בגוף המשיח על פי מתנת הרוח (אל האפסים ד, אל הרומים י”ב, קור”א י”ב)

סיכום:
א. שאול השליח ידע היטב שרובם של הקורינתיים נושעים. מן הסתם שאול היה עד וגורם מרכזי בישועתם. שאול גם ידע שהם יעמדו בהצלחה במבחן אמיתות אמונתם.
שאול דחף את הקורינתיים לבחון את אמיתות אמונתם בישוע, כי:
– הדבר יגרום להם לחזור לנלמד מכתבי הקודש ולבחון את אמונתם ומעשיהם על פי אמת הצדק של אלוהים.
– כנושעים באמת, הם יחזרו בתשובה כנה.
– הם יבינו ששאול הוא אכן שליח מטעם ישוע ולכן דברו והוראתו הם כדבר אלוהים.
– הם ידעו לאשורה מי הם מורי השקר ויסלקו אותם מקרבם.

ב. מאמין אמיתי לעולם לא צריך לפחד ממבחן אמונה.
לילדי אלוהים הנושעים יש ההבטחה שאלוהים שוכן בתוכנו, ומלוא כוחו עומד לצידנו, כאשר אנו חפצים לפעול על פי רצונו, ולפאר אותו בציות שלנו.
צדיקים גדולים מאיתנו כמו איוב ודוד המלך פנו לאלוהים בלב שבור ובקשו ממנו שיבחן את טוהר ליבם.

ג. מבחן אמיתות אמונה אינו מסתיים בלקבל משוב, אלא חייב להתבטא ביישום הביקורת בכניעה מלאה ורצון עז לחזרה בתשובה ותיקון כל חטא בחיינו.
מתי הייתה הפעם האחרונה שהעמדנו את אמונתנו למבחן לפני הקרובים לנו?
מה חושבת אשתי על אמיתות אמונתי?
מה חושבים ילדיי על אמיתות אמונתי?
מה חושבים הקרובים לי והעדים למהלך חיי על אמיתות אמונתי?
האם דעתם חשובה לי?
האם אפנה לאלוהים ובתפילה אתחנן לכוח לתקן את החטא בחיי?

אמונה כנה מעידה על בריאה חדשה.
אמונה כנה מבטיחה שבכל יום נצעד להיות דומים יותר לישוע, ומבטיחה התחברות משיחית במשפחה ובקהילה שתפאר את שם האדון ישוע.
האם חיינו מעידים על אמונה כנה ואמיתית בישוע?

בשיעור הבא נתמקד על הציות, תיקון, כהוכחה לאמיתות האמונה.

  1. הוכחה לאמונה אותנטית – תיקון! (פ. 9-7)
    7. ואנחנו מתפללים לאלוהים שלא תעשו שום רע (kakon), לא כדי שאנחנו נראה מהימנים (איננו מקווים שתצליחו רק בכדי להאדיר שמנו ולהיראות כמוצלחים), אלא כדי שאתם תעשו את הטוב ואנחנו נהיה כבלתי מהימנים.
    8. הרי אין אנו יכולים לעשות מאומה נגד האמת, אלא בעד האמת.
    9. אנו שמחים כאשר אנחנו חלשים (לא נזקקים לצורך להפעיל משמעת קהילתית בכוח הסמכות שניתנה לנו) ואתם חזקים (בוגרים מבחינה רוחנית ומצייתים לדבר האדון), וזוהי גם תפילתנו – שתבואו לידי תיקון.

[מה המיקוד של השיעור הזה?
– כוחה וחשיבותה של התפילה
– אמונה כנה וחזרה בתשובה כנה מתבטאים בתיקון הרע]

כאמור, שאול יודע שהאיגרת עומדת לפני סיום.
הוא יודע שהמילים הללו מסיימות את האיגרת ובהן הוא מניח את תקוות נפשו.
כששאול היה נוכח בקורינתוס, הוא לימד את כל האמת.
כשהיה בקרבם, הוא חי את האמת לנגד עיניהם והיווה מופת לחיים משיחיים. כשהיה עימם הוא הסביר מה נכון או פסול ותיקן את הטעון תיקון בזמן אמת…
כעת שאול עומד לפני אתגר.
איך הוא יכול לפעול עבור התיקון הנדרש בקורינתוס, למרות שהוא אינו נוכח ביניהם באופן פיזי?

שאול ידע שאלוהים מעולם לא נטש את הילדים שלו בקורינתוס. שאול ידע שרוח הקודש שוכן בגופו של כל נושע (קור”א ג’ 16-17).
מסיבה זו, שאול מציג את הבקשה לפני אלוהים בתפילה, ובוטח בו שיפעל בלב הקורינתיים, דרך רוח הקודש,
– למען יזכרו את שלמדו וראו,
– יפנימו את האמת,
– יפסיקו לעשות את הרע ויתקנו את דרכם (יוחנן י”ד-ט”ו: פעילות רוח הקודש).
כן, שאול השליח יודע שהמפתח לתיקון מוצלח בקרב הקורינתיים הינו תפילה

תפילה
מהי תפילה?
תפילה היא בקשה מאלוהים, תחינה, דברי תחנונים (אבן שושן).
תפילה היא לא פעולה חד-צדדית ביננו לאלוהים. תפילה היא בהחלט שיחה עם אלוהים. אנו מתפללים כי יש לנו קשר אישי ואינטימי עם אל חי, שאחד משמותיו זה – אבא!, השומע לתחינת ילדיו ועונה להם. אנו זכאים, בחסד המשיח ישוע לקרא לאלוהים אבא! אנו בהחלט מצפים בכל רגע לתשובתו (אל הרומים ח’ 15, אל הגלטים ד’ 6, תהילים כ”ו).
אנו לא מבקשים בקשה מדמות ערטילאית פרי מחשבתנו, אלא פונים אל אלוהים חי וקיים שברא את היקום וכל אשר בו, ויש לו חלק עיקרי ומלא בכל פרט בחיינו. אנו פונים אל אלוהים שיעד תכלית לחיינו – לפאר את שמו, ולשם כך הוא הבטיח להעניק לנו את כל הכלים (בראשית א’ 26-29, אל האפסים ב’ 10, טיטוס ב’ 14).
אלוהים עונה לנו בערוצים רבים:
האלוהים שמתואר לנו בכתבי הקודש, מדבר אלינו דרך הבריאה – כתזכורת לקיומו, ריבונותו, אחריותו ומעורבותו בחיי כל חי (תהילים י”ט), דרך כתבי הקודש, דרך רוח הקודש השוכן בתוכנו – ילדיו, דרך אירועים המתרחשים סביבנו ובחיינו, וכן דרך שאר אחים ואחיות השותפים לאמונתנו.
כן, התפילה מבטאת את תלותנו באלוהים.
תפילה היא גם ביטוי לביטחון והסתמכות שלנו באלוהים. אנו באמת מתפללים שאלוהים ימלא אחר בקשתנו, כאשר הבקשה תואמת את רצונו ולתכלית פועלו בחיינו (תהילים ל”ז 3-5, דברי הימים ב פרק כ).
אנשים רבים ואנו לעיתים בתוכם, משתמשים בתפילה כאמצעי אחרון…
בשלב ראשוני אנו נעשה הכל בכוח הזרוע, החכמה שלנו והאמצעים הכלכליים העומדים לרשותנו. כשכל אלו נכשלו, אז אנו נזכרים שיש אלוהים ואליו פונים בתפילה…
זו טעות.
אנו חייבים להתרגל להתפלל תמיד (תסל”א ה’ 17), להתחיל כל פעולה ולהתמודד עם כל אתגר, קודם כל בתפילה. מי שמכיר את האדון ישוע – מכיר את אלוהים. אדם שכזה יודע שהתפילה פועלת וממלאת את הנפש בשלום, סיפוק ובטחון.

תפילה זו אחת מהדרכים שלנו לפאר את אלוהים
כאשר אנו מערבים את אלוהים בכל דבר ובכל שלב, אנו מפארים את שמו, אנו מוכיחים בפועל את תלותנו בו. כתוצאה מכך, אנו מבטיחים את ברכתו ומלוא כוחו בפתרון הבעיה.
צ’רלס ספורג’ן ציין נקודה חשובה בנוגע לתפילה:
כאשר אתה סומך ובוטח בבני אדם, אתה תשיג דברים בסדר גודל של בני אדם.
כאשר אתה בוטח במוסדות וארגונים, אתה תשיג דברים בסדר גודל של מוסדות וארגונים.
כאשר אתה מתפלל ובוטח באלוהים, אתה תשיג דברים בסדר גודל של אלוהים!
שאול השליח ידע היטב מה שצ’רלס ספורגן כתב 1700 שנים מאוחר יותר.
שאול השליח אכן רצה שתתרחש בין הקורינתיים פעולה בסדר גודל שרק אלוהים יכול לעשות: לסלק את מורי השקר ולהתנער מהוראתם. לחזור לחיק שליחי ישוע וסמכות הכתובים.
שאול פנה אל אלוהים כי נדרש כוח של אלוהים כדי לפעול בלב הקורינתיים ולשנות את הבנתם ורצונם כדי שיאמצו את הטוב ולא את הרע.

שאול אומר: “…ואנחנו מתפללים לאלוהים שלא תעשו שום רע…”. שתתקנו!
התפילה היא הכלי ביד שאול השליח כדי להביא את הקורינתיים לתיקון.
מהו הרע ששאול מתכוון ומתייחס אליו?
בכל הקשור לקורינתיים הרע היה:
– כניעה להוראת מורי שקר ודחייה של שליחי המשיח הנאמנים ותורת אלוהים
– סטייה מהאמת שישועה היא על סמך אמונה בלבד ולא על סמך שלמות של קיום מצוות. שליחי השקר הרסו את השירות המשיחי בקרב המאמינים בקורינתוס.
התוצאות היו הרות אסון:
– איבוד השלום בקרב בני הקהילה (יב 20).
– איבוד השירות המשיחי. איבוד העדות האישית.
– איבוד הברכה ומעורבות אלוהים בקרבם ובמעשיהם – נגזרתם מן החסד…
שאול השליח לא התפלל רק עבור המאמינים בקורינתוס. שאול התפלל עבור כל קהילה שהיה מעורב בהקמתה. שאול אף ציין על מה התפלל בכל איגרת.
אם נאסוף את כל הנושאים שבעבורם שאול התפלל, נדע בבירור מהם הדברים הטובים שעלינו כקהילה צריכים להתמיד בהם ולחזק, וכן מהם הדברים הרעים שעלינו להתרחק מהם.
אני אציין מספר פסוקים המפרטים את הנושאים עליהם התפלל שאול:
באיגרת אל האפסים א’ 16-23 שאול מתפלל שאלוהים ישמור את המאמינים באפסוס מלאי חכמה והכרה ראויה של אלוהים וכך יתעסקו בעשיית הנכון והראוי לאלוהים.
באיגרת לפיליפים א’ 9-11 שאול אומר:
“תפילתי היא שאהבתכם תרבה יותר ויותר ותלווה בדעת ובכל תבונה, למען תבחינו מה הם הדברים המצוינים ותהיו זכים וללא דופי ליום המשיח ומלאים פרי צדקה שמניב ישוע המשיח, לכבודו ותהילתו של אלוהים.”
באיגרת לקולוסים א’ 9-11 שאול השליח מתפלל ש:
“משום כך גם אנו, מיום ששמענו את זאת, איננו חדלים להתפלל בעדכם ולבקש שתימלאו דעת רצונו, בלוויית כל חכמה ותבונה רוחנית, למען תתהלכו כיאות לפני האדון, ככל חפצו, ולמען תניבו פרי בכל מעשה טוב ותגדלו בדעת אלוהים, ותתחזקו בכל כוח כפי עוצם כבודו, ותהיה לכם סבלנות ואורך רוח בכל…”
מילים דומות כתב השליח גם באיגרת השניה לתסלוניקים א’ 11-12.
“… לכך אנו גם מתפללים בעדכם בכל עת, שאלוהינו יעשה אתכם ראויים לקריאתו, ובגבורתו ימלא כל שאיפה טובה וישלים כל מעשה אמונה, למען יכובד שם אדוננו ישוע בכם ואתם תכובדו בו, כפי חסד אלוהינו והאדון ישוע המשיח.”
מהו ‘טוב’ על פי הנתונים הללו בכל הקשור לקורינתיים?
הטוב משמע שהקורינתיים, ומן הסתם גם כל אחד מאיתנו, מכירים את ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים.
הטוב זה להכיר את שליחי ישוע כמורים של האמת ולציית להוראתם, כי דרכם אלוהים הפיץ את בשורת החיים בדם המשיח ישוע.
הטוב זה ליישם בחיינו את הוראת הכתובים במלוא חכמה ודעת.
הטוב זה להגביר את האחדות והאהבה בין האחים.
מה יהיה הפרי של ציות מבורך של הקורינתיים?
– סילוק מורי השקר מקרבם ותיקון הוראת השקר.
– חידוש השירות המשיחי של הקהילה דרך חיים התואמים את דבר ה’
– החזרת השלום וההתחברות מלאת האהבה בקהילה.
– בנוסף, כאשר שאול יגיע לבקר, הוא ישקיע את כל זמנו בהתחברות מבורכת ולא בבעיות משמעת.
התוצאה הכללית – גוף המשיח – הקהילה תהיה בריאה מבחינה רוחנית, מאוחדת, מבורכת, ושם המשיח ישוע יתפאר!
בשורת האמת תופץ לעוד אוזניים וברכת הישועה תגיע למחוזות רחוקים יותר.
הנה, שאול השליח לימד אותנו שהשינוי הגדול והמהותי בקרב הקהילות אותן הקים, נעשה בכוח התפילה

יישומון:
אחים יקרים. יש פתגם שאומר: ילדים קטנים בעיות קטנות, ילדים גדולים בעיות גדולות. לאורך חיינו למדנו שהפתגם נכתב בדם.
יש לנו כהורים מספר שנים קצר ומוגבל בהם אנו מלמדים ומחנכים את ילדינו את דרך האמת והטוב, ומראים להם מופת בחיינו האישיים. לכן, חשוב ביותר לנצל את הזמן הקצר הזה כדי ללמד אותם את הטוב, ולהראות להם את הטוב של אלוהים בדוגמא אישית בחיים שלנו כהורים. בזוגיות שלנו, ביחס לשאר בני המשפחה, דודים, דודות וכו’, בחיי השירות שלנו לאדון, בהתחברות הקהילתית וכו.
כשהילדים גדלים ומתבגרים הם צריכים להחליט בעצמם בנוגע לדרך חייהם ואמונתם.
בשלב הזה, בצומת הזה בחייהם, כאשר אנו לא נוכחים פיזית לידם, כל שנותר לנו זה להתפלל ולזעוק לאלוהים כדי שיזכרו את העצות הטובות שלימדנו אותם, שייצמדו לדבר אלוהים ויפעלו על פי עקרונות האמת שבכתבי הקודש.
וכאשר זה לא קורה, לא נותר לנו אלא ליפול על ברכינו ולבכות יום ולילה לאלוהים, למען יעשה עימנו חסד ויפעל בחיי ילדינו למען יחזרו לדרך הטוב.
לעיתים אנו דואגים בנושא הזוגיות של ילדינו…
מה יהיה? מתי יהיה?
הדאגות הללו אינן מועילות לנו ובטח לא לילדינו…
דווקא בתחום הזה עלינו להניח את הכל בידו של אלוהים בתפילה ואמונה רבה.
דווקא בתחום הזה אנו חייבים לשדר שלווה ובטחון באלוהים, שהוא יעניק לכל אחד את הראוי לו בזמן שאלוהים קבע.
הדבר החשוב ביותר שנתפלל עבורו זה, שילדינו יתמידו באדון וישרתו את מושיעם בטוהר וקדושה בכל עת, גם כאשר הם רווקים.
דוגמא מן החיים:
אשתי ואנוכי יכולים להעיד, שגם אנו חווינו תקופות מאתגרות בחיים של ילדינו. שנינו יכולים להעיד שדווקא בתקופה המאתגרת ביותר, הלא נעימה ביותר, הקשה ביותר, למדנו להכיר את אלוהים עמוק יותר – כאבא. דווקא דרך התפילות והזעקה עבור ילדינו, למדנו לבטוח עוד ועוד באלוהים ולהפקיד יותר מחיינו בידיו הנאמנות. אלוהים עשה עימנו חסד – הוא פעל בקרב היקרים לנו ושינה את חייהם. אלוהים גרם להם לתקן, הוא עשה, לא אנחנו.
כשקוראים את תפילת האדון ישוע בגת שמנים לומדים שהוא בכה דמעות דם…
לא בכינו דמעות דם, אך למדנו שתפילה לעיתים היא מאמץ קורע לב.
תפילה היא לא מלל שפתיים חסר ערך וחסר עוצמה. תפילה כנה ועמוקה מערבת את כל נפשנו. היא משפיעה על הרגשתנו, על יחסינו עם הסובבים אותנו, התפילה משפיעה על התיאבון שלנו…
התוצאה של החוויה האישית הזו, לימדה אותנו להתפלל יותר, ולערב את אלוהים יותר ויותר, ממש בכל תחום בחיינו, גם בקלים…

אחים ואחיות יקרים: הבה נבין קצת יותר את חשיבות ונחיצות התפילה.
מה נעשה אם מחר תפרוץ מלחמה בדרום או בצפון וילדינו ישתתפו בה?
אני משער שנבוא, מי שיכול, לבית הקהילה, ובמיוחד ההורים לילדים לוחמים, ונזעק ביחד לאלוהים מסביב לשעון, עד שיחזרו כל ילדינו הביתה, עד שתחדל המלחמה.
אך מלחמה הרסנית אף יותר מתחוללת בחיי ילדינו ועמנו בכל רגע, דווקא בעת של שלום ונוחות פוליטית. זו מלחמה רוחנית המפילה קורבנות רבים יותר מכל מלחמה פיזית.
במלחמה היומית השקטה מובסות נפשות רבות ונשארות מנותקות לנצח נצחים מאהבת אלוהים. הן נשלחות לאבדון נצחי, לאגם האש.
מסיבה זו עלינו להתפלל כל העת לישועת ילדינו, בני הקהילה, עמנו, למען יתקנו דרכם.
מכיוון שרבים יותר הם קורבנות המלחמה הרוחנית, אנא נתעודד לפחות להגיע לאסיפות התפילה השבועיות כדי לזעוק ביחד לאלוהים למען חיי הנצח של ילדינו ועמנו.

שאול השליח הבין היטב את המצב ההרסני והמסוכן בו עמדו הקורינתיים, ולכן אמר: אנו מתפללים עבורכם…
שאול הבין שרק כוח ריבוני יכול להביא שינוי בלב הקורינתיים, לכן הוא אומר:
אנו מתפללים עבורכם…
שאול מבהיר בסוף פסוק 7 שהמניע שלו לתקן את הקורינתיים נובע מאהבה טהורה ולא מתוך אג’נדה נסתרת.
אני רוצה שתתקנו את דרכיכם למענכם ולמען פאר שם האדון, ולא כדי חס וחלילה להוכיח לכולם שהשירות שלנו לא נכשל ביניכם.
אנו לא מנסים לשכנע אתכם לתקן דרכיכם רק כדי להאדיר את שמנו…
שם האדון וטובתכם הם המניעים היחידים העומדים לנגד עינינו.

מדוע כל כך חשוב לעשות מיד את התיקון?
בפסוק 8 שאול עונה: “…הרי אין אנו יכולים לעשות מאומה נגד האמת, אלא בעד האמת…”

מהי האמת?
האמת היא כל דבר אלוהים.
האמת היא גם אישיות – הדבר (יוחנן א’ 1, י”ד 6) הוא גם אלוהים אשר לבש בשר ודם, בא לעולם בדמות אדם, חי בשלמות ללא כל חטא, מת מות כפרת חטאים, כדי להושיע חוטאים – כמונו!
האמת היא ישוע!
האמת היא בן האלוהים, המשיח.

לכן, שאול מבהיר לקורינתיים.
אמת אלוהים לעולם לא תתעקם או תעגל פינות כדי להיות נוחה למישהו…
אלוהים לא ירחיב את ‘הדרך הצרה’ או יגביה את ‘השער’ כדי להתאים לנו…
אמת אלוהים לעולם לא תובס.
לאור הנאמר, התיקון של הקורינתיים חייב להתבטא ב:
– לאמץ את האמת מאלוהים – את האדון ישוע כאמת מוחלטת,
– להיכנע לאמת אלוהים שבדבר אלוהים
– לחיות את חיינו על פי האמת של אלוהים

שאול כביכול אומר: את מה שאנו אמרנו ולימדנו עשינו מתוך כניעה לאמת. גם אנו, כמה שחזקים אנו, איננו יכולים לעמוד נגד האמת ולשנות אותה – אלא רק להיכנע לה! לכן קורינתיים יקרים: תסירו מקרבכם את השקר והטעות ותתיישרו על פי האמת של האדון ישוע, של דבר אלוהים.

שאול יודע היטב מה קורה לאדם הנלחם נגד האמת…
שאול נלחם נגד הבשורה של ישוע והפך לרוצח.
שאול דחה את אמת אלוהים ומצא עצמו כאויבו של אלוהים.
אלוהים בחסדו החליט שהאמת תקבע פגישה עם שאול – בדרך לדמשק ותשנה את חייו (מע”ש ט’)
אז ישוע אמר לשאול: עד מתי תבעט בדורבנות?
עד מתי תמשיך להתנגד לי? הרי אתה יודע שאין לך סיכוי!

אז קורינתיים יקרים.
אין לי ספק שהאמת תנצח ולבסוף תתגלה ותעמוד ביניכם.
הזעקה שלי היא שתיכנעו לאמת מהר כדי ששם המשיח ישוע יתנשא ויתפאר. היכנעו לאמת כדי שמלוא כוחו של אלוהים יפעל ביניכם. היכנעו לאמת – תתקנו, כי האופציה השניה היא אלוהים נלחם נגדכם.

יישומון:
כמו בכל קהילה, גם בקרבנו ישנם משפחות מסוכסכות לאורך שנים.
גם אתם יודעים את האמת – האדון דורש תיקון!
האדון דורש ענווה.
האדון דורש סליחה.
אלוהים לא ישנה את דעתו… עלינו מוטלת האחריות להשתנות ולהידמות לו.
תתקנו את הטעות. אל תעבירו את הבעיה לדור הבא!
תתקנו היום, כי היום זה יום ישועה. היום זה יום תיקון.

בפסוק 9 שאול מבהיר שוב את משאת נפשו:
“…אנו שמחים כאשר אנחנו חלשים ואתם חזקים, וזוהי גם תפילתנו – שתבואו לידי תיקון.”

מה משמעות דברי שאול: “אנו שמחים כאשר אנחנו חלשים ואתם חזקים?”
חלש: ששאול לא יצטרך להשתמש בכוח ובסמכות שאלוהים העניק לו בכל הקשור בלהוציא לפועל משמעת קהילתית נגד החוטאים בקהילת קורינתוס.
“אתם חזקים”: משמע – אתם הקורינתיים חזרתם בתשובה, תיקנתם את חטאיכם והוכחתם שאתם חיים על פי רוח הקודש – חזקים מבחינה רוחנית.

וכעת למילה האחרונה: תתקנו את טעויותיכם. אל תילחמו ואל תתנגדו לאמת של אלוהים.

אחים ואחיות:
לכל אחד מאיתנו יש מה לתקן.
לכל אחד מאיתנו יש תחום או תחומים בחיים שאינם תואמים לרצון אלוהים ולאמת הכתובים.
– לימוד מדבר אלוהים במקום לראות סרטים מיותרים או מדיה לא מוסרית
– יחס ראוי לבן הזוג
– מהירות החזרה בתשובה והתוודות על חטא
– ציות להוראת אלוהים מרגע שהבנתי שאני חוטא
– התחברות בקהילה באופן קבוע
– סוגי חברים
– שירות משיחי בבית אלוהים או במסגרת משיחית
– אהבת הקהילה, אהבת משרתי הקהילה
– נתינה מתוך אמונה והקרבה
– תפילה
– פרי הרוח
כפי שלמדנו שיעור שעבר: מי שאל את אשתו: איך את מדרגת את חיי הרוחניים?
הבה ניקח ברצינות את מצוות אלוהים לתקן את הדרוש תיקון בחיינו. אנו שגרירי המשיח וחיינו שייכים לאדון שפדה אותנו.

חזרה בתשובה אותנטית תמיד תתבטא בשינוי דרך חיים.
חזרה בתשובה אותנטית לעולם תתיישר עם האמת של אלוהים.

לסיכום:
א. מה התכלית של האיגרת?
להחזיר את הקורינתיים לידי שליח המשיח ישוע.
להחזיר את הקורינתיים למסלול של שירות משיחי אותנטי
להחזיר את השלום וההתחברות הקדושה לקהילת קורינתוס.
תכלית האיגרת מבחינתו של שאול להביא תיקון רוחני בקורינתוס כדי שבני הקהילה יחזרו להיות כלי כבוד ופאר לשם המשיח ישוע.

ב. שאול לימדנו שאחד הכלים הדומיננטיים לתיקון הבעיה בקורינתוס הייתה – תפילה. איך אנו מתקנים, במיוחד כשאיננו נוכחים?
בתפילה אנו מפקידים את הבעיה בידי אלוהים
בתפילה אנו מבטאים את תלותנו באלוהים
בתפילה אנו מפארים את שם אלוהים
בתפילה, אנו משיגים תוצאות בסדר גודל הכוח של אלוהים.
האם אנו מתפללים בכל עת? האם אנו מתפללים עבור ישועת בני הקהילה, עמנו?

ג. אי אפשר לעוות או לעקם את האמת של אלוהים.
האמת של אלוהים זה אישיות!
האמת של אלוהים זה האדון ישוע, והוא גם דבר אלוהים.
מי שנלחם נגד האמת של אלוהים, הריהו נלחם נגד אלוהים בכבודו ובעצמו.
מאבק שכזה מנציח את הקושי בחיינו ואת חוסר הברכה.

הדבר הנכון והמבורך זה לאמץ את האמת באמונה, להיכנע לאמת של אלוהים באהבה, ולבקש מאלוהים את כל הכוח לציית לכל מילת והוראת האמת שבכתבי הקודש.
האם יש תחום בחיים שלנו בו אנו ועדיין נלחמים נגד האמת? (יחס משפחתי, טוהר אישי)
הבה נוודא שנפסיק מיד, נחזור בתשובה ונבקש מאלוהים את כוח רוח הקודש כדי לעצב כל תחום בחיינו על פי האמת של אלוהים.
כעת, היום, כי היום זה יום ישועה!