אתם יכולים לדעת מהו רצון אלוהים

(דגש על “יכולים”)

קולוסים א 9ב – 12

כדאי שספר הכתובים יהיה פתוח לפניכם. כך תכלו לראות גם בעיניים שלכם מה דבר אלוהים אומר. הרי זה מה שחשוב: מה שהוא אומר — לא מה שאני אומר.

  • מה שהוא אומר יכול לשנות חיים.
    •  מה שהוא אומר יכול לשנות אתכם.
    •  לכן, תבדקו תמיד שהדברים שאני אומר תואמים את מה שהוא אומר.

 

נפתח בתפילת שאול השליח עבור המאמינים בעיר קולוסֶה — קולוסים א 9ב – 12.

(כולם פתחו?)

שימו לב:
•  האיגרת שכעת פתוחה לפנינו היא חלק מדבר אלוהים;
•  דבר אלוהים מכוּון לכל בני־האדם;
•  קטעים שפונים ספציפית למאמינים, הם מופנים לכל המאמינים בכל הזמנים.
•  לכן, כאשר שאול השליח מתפלל עבור הקולוסים, הוא למעשה מתפלל עבור
כולנו כאן היום.

נקרא את התפילה (קולוסים א) מאמצע פסוק 9 ועד פסוק 12:

9ב … אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית, 10 לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְתִגְדְּלוּ בְּדַעַת אֱלֹהִים,
11 וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ בַּכֹּל, וּבְשִׂמְחָה 12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר.

?         מי כאן שאל פעם, “מהו רצון אלוהים עבורי? — מה אלוהים רוצה שאני אעשה?”

זוהי שאלה טובה — שאלה שבמקום — כי הרי אין דבר חשוב יותר מרצון אלוהים.

 

ובכן, כבר ממש בתחילת הפסוקים שקראנו מתבררת …

  • נקודה ראשונה של מהו רצון אלוהים עבור כולנו:

9ב       “אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם.”

?         מי מבטיח את זה? — שאול השליח; אותו שליח שציווה על המאמינים בפיליפים ג 17:

אַחַי, הִתְנַהֲגוּ כָּמוֹנִי. שִׂימוּ לְבַבְכֶם אֶל הָאֲנָשִׁים הַמִּתְהַלְּכִים עַל־פִּי הַדֻּגְמָה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בָּנוּ.

“הִתְנַהֲגוּ כָּמוֹנִי.” — “קחו דוגמה! — אם אני לא מפסיק להתפלל עבורכם, גם אתם אל־תפסיקו להתפלל אחד עבור השני.”

■         ז”א זהו רצון אלוהים שמנהיגי קהילות — רועי קהילה וזקני קהילה — יתפללו עבור חברי הקהילה האחרים.

שימו לב לדגש: “אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל.” — יש כאן התמדה, נאמנות בתפילה: “כל עוד אני חי ומתָפקד ומסוגל לחשוב, אני אתפלל בעדכם.”

כמו עם כל דבר, כך גם בתפילה: קל להתחיל, אבל קשה לתהמיד! — מאמינים בישוע אמורים להיות אנשים שמתמידים, גם בתפילה עבור אחרים.

?         האם שאול השליח מהווה דוגמה אישית רק עבור מנהיגים? — לא. —
כולנו נקראים להתפלל אחד עבור השני.

איפה זה כתוב? — באפסים ו 18:

בְּכָל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד בְּרוּחַ. שִׁקְדוּ בִּתְפִלַּתְכֶם וְהַתְמִידוּ בִּתְחִנָּה בְּעַד כָּל הַקְּדוֹשִׁים.

“הַתְמִידוּ בִּתְחִנָּה בְּעַד כָּל הַקְּדוֹשִׁים.” — זה בדיוק כמו בפסוק הראשון שקראנו — קולוסים א 9 — רק שכאן לא מדובר בתפילת הפגעה של מנהיג — כאן יש ציווי לכולנו להתפלל אחד עבור השני, ולהתמיד בתפילות האלה.

?         כמה זמן יש להתמיד? — עד שיש תשובה. עד שרואים שינוי.

לכן זה חשוב שכמה שיותר מהתפילות שאנחנו מתפללים אחד עבור השני יהיו ספציפיות — תפילות עבור בעיה מסויימת, תחינות בעניין שמוגדר היטב — לא תפילות כלליות מאוד כמו: “אלוהים, בבקשה עשה שלכל האחים בקהילה יהיה טוב!”

דוגמה לתפילה ספציפית — מדוייקת — נמצאת ביעקב ה 16:

הִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיכֶם אִישׁ לִפְנֵי רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְּלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ, לְמַעַן תֵּרָפְאוּ. גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלַּת צַדִּיק בִּפְעֻלָּתָהּ.

יש כאן…

א.        תפילה לסליחת חטא בעקבות ווידוי;

ב.        תפילה לריפוי.

■         אם כן, רצון אלוהים עבורנו הוא שנתפלל אחד בעד השני — ושנתמיד ונהיה נאמנים בתפילות האלה.

?         התחלתם לכתוב רשימה? — רשימה עם הכותרת “מהו רצון אלוהים עבורי?” — אז הנה נקודה מס’ 1 ברשימה: אלוהים רוצה שאתפלל עבור האחים שלי.

 

נחזור לפסוק הראשון שלנו — קולוסים א 9 — ונראה מה השליח מבקש בצורה מדוייקת וספציפית כשהוא מתפלל עבורינו:

9ג                   “אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם  וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ.”

להִתמלא ב-“דַּעַת רְצוֹנוֹ.” — אתם רואים? אלוהים רוצה שנדע את רצונו. הוא אפילו מצווה עלינו: “התפללו כדי שכל אחד מכם יידע מהו רצוני!”

?         ומהו המקור הראשון והעיקרי שבו אנחנו יכולים למצוא מה אלוהים רוצה? — דברו הכתוב, כמובן. התנ”ך והברית החדשה. — מי שקורא בספר הזה לא יכול אלא לגלות…

  • נקודה שנייה של מהו רצון אלוהים עבור כולנו:

אלוהים רוצה שניוושע.

?         איפה זה כתוב? — בטימ”א ב 4-3:

טוֹב הַדָּבָר הַזֶּה וְרָצוּי בְּעֵינֵי אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ, 4 הֶחָפֵץ שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם יִוָּשְׁעוּ וְיַגִּיעוּ לְהַכָּרַת הָאֱמֶת.

…וגם בפטר”ב ג 9ב:

אֵין הוּא [אלוהים] רוֹצֶה שֶׁיֹּאבַד אִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל יָבוֹאוּ לִידֵי תְּשׁוּבָה.

שוב אנחנו רואים בברור מהו רצון אלוהים: אלוהים רוצה לראות “תְּשׁוּבָה” ו”הַכָּרַת הָאֱמֶת”. [ לחזור על זה: “תְּשׁוּבָה” ו”הַכָּרַת הָאֱמֶת”.]

הוא רוצה לשמוע אותי אומר: “אלוהים בורא עולם, אני חוזר בתשובה אליך:

  • אני מודה שאני לא מסוגל לעשות את רצונך,
  • אני מודה שאני אדם חוטא,
  • אני יודע שהחטא מטמא אותי ומפריד אותי ממך, כי אתה קדוש וטהור,
  • אני לא מסוגל לעשות שום דבר שיכפר על אין־ספור הפעמים שבהם הפרתי את המצוות שלך,
  • אני יודע שכל אחת מההפרות האלה דנה אותי למוות נצחי.”

“אלוהים בורא עולם, אני הגעתי “לְהַכָּרַת הָאֱמֶת”:

  • אני מאמין שישוע בא להיות הכפרה עבורי,
  • אני מאמין שהוא לקח על עצמו את החטא שלי — החטא שדן אותי למוות,
  • אני מאמין שהוא מת במקומי — הוא, הצדיק … במקומי, החוטא,
  • אני מאמין שישוע הוא אלוהים שבא לעולם בגוף אדם בשר ודם בדיוק למטרה הזו: להיות הכפרה עבור חטאיי,
  • אני מאמין שאתה, אלוהים, קיבלת את הקורבן המכפר של ישוע, ולכן הקמת אותו מן המתים ביום השלישי,
  • אני מאמין שאתה סלחת לי והלבשת אותי בצדקתו של ישוע,
  • אני יודע שעל סמך האמונה שלי בישוע כמושיעי וכמלכי — אני נושע.”

אלוהים לא רוצה שמישהו ימשיך לבוא לפה שבוע אחרי שבוע, יתבונן מהצד על כל מה שאנחנו עושים — כמו צופה בקרקס — אבל הוא לא באמת איבר בגוף הזה.

■         אלוהים רוצה לראות אותנו נושעים.

ועכשיו…

  • נקודה שלישית של מהו רצון אלוהים עבור כולנו:

אלוהים רוצה שנלמד את דברו.

?         איפה זה כתוב? — בטימ”א ד 13:

שְׁקֹד עַל קְרִיאָה בְּצִבּוּר שֶׁל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, עַל הַהַטָּפָה וְעַל הַהוֹרָאָה.

היום במקום הקריאה בציבור באה הקריאה העצמית, כי הרי לכולנו יש ספרי תנ”ך משלנו. אם כן, רצון אלוהים הוא שנקרא את דברו בעצמנו, וגם נלמד דרך הטפה והוראה בקהילה.

?         האם בכך זה מסתיים — שנקרא ונלמד ונדע הרבה? — ממש לא!

לא לחינם כתוב בטימ”ב ג 16:

כָּל הַכָּתוּב נִכְתַּב בְּרוּחַ אֱלֹהִים, וּמוֹעִיל הוּא לְהוֹרָאָה, לְתוֹכֵחָה, לְתִקּוּן, לְחִנּוּךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק.

“לְתוֹכֵחָה.” — דבר אלוהים מוכיח אותי על חטא ועל טעות.

“לְתִקּוּן.” — דבר אלוהים מלמד אותי איך לתקן את הטעות ואיך לא לחזור על החטא.

“לְחִנּוּךְ בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק.” — דבר אלוהים מחנך אותי לחיי קדושה ולהיבדלות מחטאי העולם.

 

■         אתם רואים? כבר התחלנו כצת להימלא ב-“דַּעַת רְצוֹנוֹ” של אלוהים עבור כולנו.

למדנו שאלוהים רוצה…

  • שנתפלל אחד עבור השני,
    •       שניוושע,
    •       שנלמד את דברו ושנציית בחיי היומיום למה שלמדנו.

נגענו רק בקצה הקרחון בנושא רצון אלוהים, ב-“דַּעַת רְצוֹנוֹ”. —
מי שקורא בכתובים רואה בברור מה אלוהים רוצה עבור כל מאמין בתחומים נוספים.

למשל:

  • נקודה רביעית:
  • טבילה. — אם אתה מאמין בישוע, אם אתה נושע, אלוהים רוצה שתטבל.

?         איך אנחנו יודעים זאת? — מהכתוב במעשי השליחים ב 38-37. כשפטרוס נשא את הדרשה שלו בחג השבועות, שומעיו הבינו שהם חטאו לאלוהים ושהם זקוקים למושיע. הם שאלו (פס’ 37): “אֲנָשִׁים אַחִים, מֶה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת?”

?         ומה ענה להם פטרוס (פס’ 38)? — “שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְהִטָּבְלוּ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לִסְלִיחַת חֲטָאֵיכֶם, וּתְקַבְּלוּ אֶת מַתְּנַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ.”

■         הטבילה היא רצון אלוהים עבור כל מאמין.

ועכשיו…

  • נקודה חמישית של מהו רצון אלוהים עבור כולנו:
  • התחברות עם מאמינים בקהילה מקומית.

אם אתה שייך לישוע, אלוהים רוצה שתתחייב להתחברות סדירה עם אלה שמאמינים בו כמוך.

וואו — אני יודע: כשאני אומר דבר כזה, זה נשמע כאילו אני רוצה לחייב מישהו לבוא לפה — ורק לפה — כל שבוע, במטרה שהאולם הזה יהיה תמיד מלא.

אבל אנחנו לא כת שמלמדת שאם אתה עוזב ומחליט להצטרף לקהילה אחרת, אתה הולך לגיהינום. — לא!

מה שאני מדגיש זו מחוייבות להתחברות סדירה בקהילה שמלמדת נכון את דבר אלוהים. — ואיך קוראים לפסטור … זה בכלל לא חשוב.

עברים י 25 מזהיר: “בַּל נַזְנִיחַ אֶת הִתְכַּנְּסוּתֵנוּ כְּמִנְהַג כַּמָּה אֲנָשִׁים,” ויש לאזהרה הזו סיבות טובות:

נניח שנכנס אח חדש לקהילה, ומתוך השיחה אתו אתה מבין שהוא בתחילת הדרך — שהוא ממש תינוק באמונה.

  • בשבת אחרי זה הוא לא מגיע, אלא הולך לקהילת “שמן ששון;”
    •  ובשבוע עחרי זה ל”מלך המלכים”;
    •  ובשבת הבאה הוא עושה טיול בסטף — כי הרי שבת, זה היום החופשי היחיד
    שיש לו בשבוע;
    •  שבת אחרי זה הוא בכנס תפילה, הלל וריפוי שקבוצה משיחית מחו”ל מארגנת על
    שפת הכנרת;
    •  אחרי זה הוא לוקח שלושה חודשים פסק זמן מאסיפות בכלל, כי המאמינים פגעו
    בו ונמאס לו מהצביעות שלהם;
    •  ואז, באיזשהו שלב, הוא מופיע שוב בקהילה שלנו, אחרי שהתחבר כמה חודשים
    ב-Christ Church;

…ואתה פוגש את אותו המאמין אחרי 5 שנים, וגם אחרי 10 שנים — והוא לא גודל, ולא משתנה ולא מתבגר:

  • הוא תמיד עושה אותם טעויות,
    •  נופל באותן חולשות,
    •  מתלונן על המאמינים,
    •  כועס על הפסטורים,
    •  מציג בפניך בגאווה את ההישגים האקדמיים והמקצועיים של ילדיו — כמו כל
    הורה נורמלי — אבל אף אחד מילדיו לא מאמין בישוע,… (וכו’)

?         פגשתם אחים ואחיות כאלה? — כל זה היה יכול להיות אחרת…

  • לו אותו מאמין היה מקפיד על התחברות סדירה ומחייבת;
    •  לו היה מוכן להשקיע בלימוד שיטתי של דבר אלוהים במסגרת הקהילה;
    •  לו היה נכנע לתיקון כאשר אותו תיקון היה במקום ובהתאם לעקרונות דבר
    אלוהים;
    •  לו היה שואף להשתמש במתנות וביכולות ובאמצעים שלו כדי לשרת את האחים
    בקהילה — ובדרך זו לשרת את אלוהים;
    •  לו היה מציית למצווה ברומים יב 10 שאומרת: “הַקְדִּימוּ לִנְהֹג כָּבוֹד אִישׁ
    בְּרֵעֵהוּ,” — דהיינו: “קודם האח, אחר־כך אני”;
    •  לו היה לומד את התכונה מס’ 2 בחשיבותה אחרי האהבה — התכונה שנקראת
    ענווה.

הרי את כל הדברים הללו אפשר ללמוד רק במסגרת הקהילה — תוך־כדי התחברות מתמשכת ומחייבת.

■         לכן, התחברות עם מאמינים בקהילה מקומית, היא בהחלט חלק מרצון אלוהים עבור כל מי שמאמין בישוע.

ועכשיו…

  • נקודה שישית של מהו רצון אלוהים עבור כולנו:
  • תפילה כאורח חיים.

קודם הזכרנו רק את תפילת ההפגעה למען האחים והאחיות באמונה. נכון, זהו בהחלט דבר שאלוהים רוצה. — אבל כשהכתוב מצווה עליונו להתפלל, הוא מתכוון להרבה יותר מזה.

שמעו את המצווה שב-פיליפים ד 6:

בְּכָל דָּבָר הַצִּיגוּ מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לֵאלֹהִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים
וּבְהוֹדָיָה.

“בְּכָל דָּבָר” יש להתפלל. לא רק באסיפות הקהילה, לא רק לפני האוכל, לא רק כשהילדים הולכים לישון. — “בְּכָל דָּבָר” משמע שאנחנו נערב את אלוהים
בכל דבר ממש — שאנחנו נדבר אתו כל היום:

  • “אבא, בבקשה עזור לי להחליט נכון — להחליט לפי רצונך.”
    •  “אבא, עזור לי להתייחס נכון לבן־אדם הזה. אתה יודע
    כמה שקשה לי אתו.”
    •  “אבא, תשמור אותי מטעות.”
    •  “אבא, בבקשה סלח לי. ועזור לי לתקן את הנזק שגרמתי.”
    •  “אבא, אני לא מסוגל לעשות את זה לבד, אבל אתך הכל אפשרי.”

פיליפים ד 6 ממשיך:

“בְּכָל דָּבָר הַצִּיגוּ מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לֵאלֹהִים [לא רק] בִּתְפִלָּה [אלא גם] בְתַחֲנוּנִים.” — כאן מדובר על התפילות שאנחנו חוזרים עליהן כל יום, לפעמים במשך שנים:

  • התחינה שאלוהים יושיע את הילד שלנו שמתעקש ללכת בדרכי העולם;
    •  התחינה שאלוהים ישלח את בן הזוג הנכון לבִתנו הרווקה;
    •  התחינה שאלוהים יעזור לנו לשמור על העדות המשיחית בפני השכנים
    שלא בדיוק עושים לנו את החיים לקלים;
    …ואתם תוסיפו את הדוגמאות שלכם.

הפסוק החשוב הזה על תפילה מתחיל במילים “בְּכָל דָּבָר” — בכל דבר התפללו! זהו רצון אלוהים עבורכם.

?         אבל שמתם לב איך הפסוק מסתיים? — עם המילה “הוֹדָיָה”. “בְּכָל דָּבָר” יש גם להודות!

זה כתוב לנו עוד פעם ב-תסל”א ה 18:

“הוֹדוּ עַל כָּל דָּבָר; כִּי זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.”

?         יותר ברור מזה? — “זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם.”

  • אם התפללת לעזרה לפני מבחן קשה — והמבחן אכן עבר בהצלחה — זכור גם
    להודות לאלוהים.
    •  אחרי שנהג שנסע באדום כמעט דרס אותך — זכור להודות לאלוהים ששמר
    עליך.
    •  אם קיבלת משכורת בסוף החודש — זכור להודות לאלוהים.
    •  אם הילד שלך נושע ומציית לישוע — זכור להודות על כך כל יום. הרי זוהי המתנה
    הגדולה ביותר שאלוהים יכול לתת לך כהורה.
    •  אם אתה ואישתך חיים יחד בשלום ובאהבה — זִכרו להודות על כך. זוהי מתנה
    משמיים שהופכת ליותר ויותר נדירה.

■         ראינו שגם זה רצון אלוהים עבור כל ילדיו:

  • תפילה כאורח חיים;
    •  ולב מודה — לב ששופע הודייה!

ועכשיו…

  • נקודה שביעית של מהו רצון אלוהים עבור כולנו:
  • נתינה בלב אוהב ובנדיבות.

איפה זה כתוב? במשלי ג 9:

כַּבֵּד אֶת יהוה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ.

הפסוק הזה כבר מכיל הגדרה מה אנחנו נותנים: את הטוב ביותר. את ה-“רֵאשִׁית” —הביכורים.

בַפרקטיקה זה אומר שעדיף לנו לתת בתחילת החודש — מיד אחרי קבלת המשכורת. מי שמחכה עם הנתינה עד סוף החודש — מי שאומר: “נעבור קודם את החודש בשלום, ואם נשאר משהו, אז אני יודע שאני יכול לתת” — אדם כזה לא ייתן, כי לא יישאר מה לתת.

וחוץ מזה, לא נותנים לאלוהים שאריות.

?         מי בתנ”ך נתן קורבן של שאריות לאלוהים? — קין. — וכולנו יודעים שאלוהים לא רצה את קורבנו של קין.

?         כמה לתת?

בקור”א טז 2 כתוב שכל אחד ייתן “כְּפִי שֶׁיָדוֹ מַשֶֹגֶת.” — זאת אומרת שהגורם הראשון שמשפיע על היקף הנתינה שלי הוא מצבי הכלכלי: בעל עסק מצליח ייתן סכום אחר מתלמיד שמקבל דמי כיס מהוריו.

גודל הסכום לא חשוב לאלוהים, אלא גישת הלב של הנותן. הגישה הנכונה כתובה לנו בקור”ב ט 7-5.  [כדאי לפתוח]

  • פס’ 7 מלמד ש”כָּל אִישׁ יִתֵּן כְּפִי שֶׁיִּדְּבֶנּוּ לִבּוֹ.” — זאת אומרת, רוח הקודש ייצור בלב המאמין את הרצון לתת;
  • מתוך פסוק 5 אנחנו לומדים כי נתינה נכונה היא “מִתּוֹךְ נְדִיבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ קַמְצָנוּת”;
  • ופסוק 7 מוסיף כי נתינה נכונה תעשה “לֹא מִתּוֹךְ … הֶכְרֵחַ [אלא] בְּשִׂמְחָה.”

מעבר לכך…

  • הנתינה מזכירה לנו שכל מה ברשותנו ניתן לנו מאלוהים.
  • היא מלמדת אותנו לבטוח שאלוהים יספק לנו את כל צורכנו, גם כשאנו נותנים לנזקקים אחרים חלק ממה שבעצם נחוץ לנו.
  • הנתינה מכבדת את אלוהים. היא מלמדת אותנו להציב את תכניתו בעולם במקום מרכזי בחיינו. הרי המקום הראשון בסדר העדיפויות איננו מגיע לצורך שלי אלא למילוי רצון אלוהים.

…ונקודה אחרונה:

  • נתינה לזולת או לעבודת אלוהים היא ביטוי של אהבה. מי שאוהב — נותן.

■         אלוהים רוצה שנלמד לתת — ושנִתן בלב אוהב ובנדיבות.

עוד…

  • נקודה שמינית של מהו רצון אלוהים עבור כול מאמין:
  • בישׂור.

אלוהים רוצה שכל מאמין יספר לסובבים אותו על ישוע. זהו בישור.

איפה זה כתוב? — במתי כח 19:

עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, הַטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.

… וכדי שאף אחד לא יטען שלבשֶׂר צריך רק לגויים ולא ליהודים, ישוע אומר במה”ש א 8:

תִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ.

נכון שבהרבה מקרים הבשורה שבפינו לא מתקבלת:

  • יש אלה שמתנגדים לה בכעס — “לא רוצה לשמוע על השם הזה! לך מפה!”
  • יש אחרים שמביעים חוסר עניין — “עזוב אותי מדת.”
  • יש גם אלה שאומרים: “כן, ישוע הוא טוב, אבל הוא רק אחד מני רבים שדרכם אפשר לבוא לאלוהים. למוסלמים יש את מוחמד, להינדים יש גם את קרישנה וחבריו, ולנו, ליהודים, יש את הקבלה. — תן לכל אחד למצוא את אלוהים בדרך שלו.”
  • והרוב כל כך טובים — הם, לדעתם, לא צריכים ישועה. הם יגידו לך: “איך אתה יכול לקבוע שאני חוטא? אני לא פושע, אני לא גנב, אני לא עושה רע לאף אחד. ההיפך, אני עוזר לאנשים ועושה להם טוב.”

?         אבל מה אומר ישוע ביוחנן יד 6 ?

“אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי.”

“אֲנִי הַדֶּרֶךְ.” — יש רק דרך אחת, בלעדית, שבה בני־אדם יכולים לבוא אל תוך נוכחות אלוהים.

“אֲנִי הָאֱמֶת.” — יש רק אמת אחת, בלעדית, והיא: “אֲנִי הַתְּחִיָּה וְהַחַיִּים. הַמַּאֲמִין בִּי יִחְיֶה גַּם אִם יָמוּת” (יוחנן יא 25). אף אחד אחר לא ניצח את המוות. אף אחד אחר לא יכול לתת לכם חיי נצח.

“אֲנִי הַחַיִּים.”

…ואותה בלעדיות נשמעת גם במהש ד 12:

אֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר, כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע.

אלוהים מוכן לסלוח חטא, ואלוהים רוצה להעניק חיים נצחיים — אבל רק בתנאים שהוא קבע: רק על־ידי האמונה בישוע המשיח.

■         לכן, רצון אלוהים עבור כל מאמין הוא שנבשׂר — שנספר לאנשים על ישוע בכל דרך אפשרית:

  • בעל־פה,
    •  בכתב על־ידי עלונים וספרים,
    •  במדבקות ומגנטים שמפנים את הקורא לבשורה,
    •  ב-youtube, באתרי אינטרנט ובמדיה החברתית,
    •  והכי חשוב: באורח חיים שתואם את מה שאנחנו אומרים. — אמרת שאתה אוהב
    את ישוע? — אז דע לך שכל מי שסיפרת לו רוצה כעת לראות אותך מציית לישוע
    בחיי היומיום. תהיה עדות חייה.

 

סיכום

?         כולם זוכרים מה הנושא שלנו הבוקר? — מה הייתה הכותרת?

אתם יכולים לדעת מהו רצון אלוהים

נגענו רק בנקודות בודדות של מה שנקרא “רצון אלוהים הכללי” — דהיינו דברים שעליהם אנחנו יכולים להגיד בוודאות: “זה מה שאלוהים רוצה לראות בחיים שלי. זה מה שאלוהים רוצה לראות החיים של כל מאמין בישוע.”

הנקודות היו:

  1. ישועה. — זהו הבסיס. למי שעוד לא נושע, כל הנקודות האחרות הן חסרות משמעות.
  2. תפילת הפגעה. — אלוהים רוצה שנתפלל עבור האחים שלנו באמונה.
  3. לימוד דבר אלוהים. — לימוד שנמשך כל החיים — לימוד שעוזר לנו להבין ביתר ברור מהו רצון אלוהים עבורינו.
  4. טבילה. — אם אתה מאמין בישוע, אם אתה נושע, אלוהים רוצה שתטבל.
  5. התחברות עם מאמינים בקהילה מקומית.
  6. תפילה כאורח חיים. — להתפלל “בְּכָל דָּבָר”. לערב את אלוהים בכל דבר ממש. — לדבר אתו כל היום. זהו רצונו.
  7. נתינה בלב אוהב ובנדיבות.
  8. בישׂור. — אלוהים רוצה שכל מאמין יספר לסובבים אותו על ישוע.

 

ישנן יותר מ-8 נקודות. — הרבה יותר. רק צריך לפתוח את הכתובים כדי לראות אותם. כמו, למשל:

אפסים ה 25: “הָאֲנָשִׁים, אֶהֱבוּ אֶת נְשֵׁיכֶם.” — זהו רצון אלוהים עבורינו, הגברים הנישואים.

רומים יב 3: “אִישׁ אַל יַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ לְיוֹתֵר מִשֶּׁרָאוּי לוֹ לַחְשֹׁב, אֶלָּא יְהֵא צָנוּעַ בְּהַעֲרָכָתוֹ.” — ענווה, היא רצון אלוהים עבורינו.

שמות כ 16: “לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.” — תהיו דוברי אמת. זהו רצון אלוהים עבורינו.

שמות כ 17: “לֹא תַחְמֹד.” — הודו לאלוהים על מה שהוא נותן לכם, וזאת מבלי לקנא באנשים אחרים. זהו רצון אלוהים עבורינו.

יעקב א 27: “זֹאת הִיא עֲבוֹדַת אֱלֹהִים טְהוֹרָה וּתְמִימָה לִפְנֵי אֱלֹהִים אָבִינוּ: לִפְקֹד אֶת הַיְתוֹמִים וְהָאַלְמָנוֹת בְּצָרָתָם.” — האם זה יכול להיות יותר ברור?

 

כל הנקודות הללו נוגעות רק ל”רצון אלוהים הכללי” — למה שאלוהים רוצה עבור כל בני האדם, או עבור כל המאמינים בישוע.

יש עוד נושא גדול, והוא “רצון אלוהים האישי” — דברים שאלוהים רוצה ספציפית עבורך.

 

לכל מי שרוצה ללמוד עוד על רצון אלוהים, אני מציע את הספר שלנו על איגרת יעקב.
הפרק הארוך ביותר בספר מוקדש בלעדית לנושא החשוב הזה (עמודים 188 עד 229).

 

9ג       אלוהים רוצה “שֶׁתִּמָּלְאוּ … כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית.” — זה גורם לנו לשאול שאלָה משולשת:

?                   1.  מה אלה, “חוכמה רוחנית ותבונה רוחנית? האם הן שונות מחוכמה “רגילה”?
2.  למה צריך אותן?
3.  ואיך משיגים אותן?

כדי לדעת מה הן “חוכמה רוחנית” ו”תבונה רוחנית” נצטרך לפנות לאיגרת יעקב
(יעקב ג 13).[ חשוב לפתוח, כך שכל אחד יקרא בעצמו מהו רצון אלוהים עבורו ]

כאן אנחנו קוראים:

מִי בָּכֶם חָכָם וְנָבוֹן? יַרְאֶה נָא מִתּוֹךְ הִתְנַהֲגוּתוֹ הַטּוֹבָה אֶת מַעֲשָׂיו הַנַּעֲשִׂים בַּעֲנָוָה וְ-חָכְמָה.

במילים אחרות, החוכמה שאנחנו אמורים להתמלא בה לא תתבטא בדיבורים מחוכמים ודרך הרצאות אקדמיות. יש לה מאפיינים אחרים. — הנה הם:

  • ראשון”מַעֲשָׂיו הַנַּעֲשִׂים בּ…חָכְמָה.” — החוכמה הזו תתבטא במעשים;
  • שני היא תגרום ל”הִתְנַהֲגוּת” שלגביה כולם מסכימים שהיא “טּוֹבָה”, התנהגות שנחשבת ל”טּוֹבָה” אפילו בעיני אלוהים;
  • שלישי חוכמת אלוהים תתבטא “בַּעֲנָוָה.”

שימו לב לנקודה החשובה הזו:     אדם שמלא בחוכמת אלוהים, הוא לעולם לא יהיה גאוותן.  —  וההיפך: פגשתם גאוותן? אדם שבכל משפט חייב להגיד 10 פעמים “אני עשיתי, אני הצלחתי, אני אמרתי, אני בניתי, אני זה, ואני זה…”? — סביר להניח שהוא לא מדבר ולא פועל מתוך חוכמת אלוהים, גם אם הוא קורא לעצמו “מנהיג רוחני”.

אדם שמלא בחוכמת אלוהים, “מַעֲשָׂיו …נַּעֲשִׂים בַּעֲנָוָה.”

השארו ביעקב ג ודלגו שלושה פסוקים מטה:

יעקב ג 17 נותן לנו עוד 7 מאפיינים נוספים של חוכמת אלוהים:

“הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל,…”

  • “רֵאשִׁית [ מאפיין ראשון ] טְהוֹרָה הִיא.” — ז”א שחוכמת אלוהים היא לא כלי שיעזור לי להצליח בחטא. הרי גם רומים טז 19 אומר: “תִּהְיוּ חֲכָמִים לַטּוֹב וּתְמִימִים לְגַבֵּי הָרַע.”

דוגמה:  אם הצלחתי לפרוץ את ההגנות של הבנק הכי גדול בעולם, העברתי לעצמי 100 מיליון דולר, ולא תפסו אותי — סימן שאני חכם מאוד. — אבל זאת חוכמת העולם, לא חוכמת אלוהים.

חוכמת אלוהים תועיל רק למטרות טהורות וקדושות.

עוד מאפיינים:

  • שני”[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל] אוֹהֶבֶת שָׁלוֹם.” — אין צורך להסביר, נכון? כולם מבינים מיד ש”לאהוב שלום” זה ההיפך מ”לאהוב ריב.”
  • שלישי”[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, הִיא] סוֹבְלָנִית.” — זוהי סובלנות שתמשיך להשקיע זמן ומאמץ ותשומת לב בזולת, גם אם זמן רב לא ייראו תוצאות להשקעה הזו. אדם סובלני מוכן לוותר על זכויותיו למען אחרים.
  • רביעי”[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, הִיא] נוֹחָה לְהִתְרַצּוֹת.” — מה זה?

דוגמה:  נגיד שעשיתי טעות או גרמתי למישהו נזק באשמתי — איך עשוי להגיב אדם חכם מבחינת העולם הזה? — הוא יתבע אותי למשפט על מנת לקבל את הפיצוי המקסימלי האפשרי על הטעות שלי.

ואם הכעסתי אותו מאוד, הוא ישתמש במערכת המשפט ובכל הדרכים האפשריות כדי לרמוס אותי ולהרוס לי את החיים, כך שלא אקום עוד על הרגליים. — זוהי התנהגות של “חוכמת העולם.”

לעומת הגישה הזאת, “[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, הִיא] נוֹחָה לְהִתְרַצּוֹת.” — חוכמת אלוהים עושה אותנו מוכנים לסלוח. אנחנו…
•  לא חייבים לעמוד על זכויותינו בכל מחיר,
•  לא מקשים על החוטא כשהוא מתחרט,
•  אחרי שביקש סליחה, לא מזכירים לו את חטאו נגדינו עוד אחרי
10 שנים.

כך אנחנו כמאמינים בישוע אמורים להיות — נוחים להתרצות — כי הרי אלוהים סלח לכולנו — סלח לנו הרבה!

עוד מאפיין:

  • חמישי”[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, הִיא] מְלֵאָה רַחֲמִים.” — מישהו זוכר את הדוגמה שיעקב נותן בפרק ב, כדי להסביר מה זה להיות “מלא רחמים”? — בואו נרענן את הזכרון (יעקב ב 16-15):

15 אָח אוֹ אָחוֹת אִם יִהְיוּ בְּעֵירֹם וְאֵין לָהֶם לֶחֶם חֻקָּם, 16 וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר לָהֶם, “לְכוּ לְשָׁלוֹם, הִתְחַמְּמוּ וְאִכְלוּ לָשׂבַע,” וְלֹא תִּתְּנוּ לָהֶם צָרְכֵי גּוּפָם — מַה הוֹעַלְתֶּם?

במילים אחרות, להגיד “אוי מסכן” ולא לעשות כלום — זה לא להיות “מלא רחמים.” מי שמלא רחמים רואה את הצורך של האח — ועוזר.

[ נחזור ליעקב ג 17  ונראה את ]  המאפיין הבא של חוכמת אלוהים:

  • שישי”[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל, הִיא] מְלֵאָה פְּרִי טוֹב.” — אם אתה מאמין בישוע, אלוהים רוצה לראות פרי בחיים שלך — את פרי רוח הקודש.

“הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל” היא בעצם החוכמה של רוח הקודש. הרי לא לחינם אחד השמות של רוח הקודש הוא “רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה” (ישעיהו יא 2).

“הִיא… מְלֵאָה פְּרִי טוֹב.” — ואיך נראה הפרי הטוב הזה? — הפירוט נמצא בגלטים ה 23-22: “פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אֹרֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת, 23 עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי.”

?         שימו לב:  הרשימה הזו היא באיגרת אל הגלטים. — נכון? — ואתם רואים את הקשר ההדוק למאפיינים של “הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל” שאנחנו כרגע לומדים מאיגרת יעקב?

יודעים למה קיימת החפיפה הזאת? — זה בגלל שכל דבר אלוהים הוא מִקְשָה אחת. הכל קשור להכל: קולוסים, גלטים, יעקב, ישעיהו, בראשית… — אם רק נמשיך לקרוא וללמוד, לאט־לאט תתברר לנו התמונה הגדולה.

ועוד מאפיין אחרון של חוכמת אלוהים   [ יעקב ג 17 ]:

  • שביעי”[הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל] אֵין עִמָּהּ מַשּׂוֹא פָּנִים וּצְבִיעוּת.”

“אֵין … מַשּׂוֹא פָּנִים.” — אדם שמלא בחוכמת אלוהים לא ייתן יחס מועדף לעשירים ולמכובדים, במחשבה שמהם אפשר להרוויח משהו.

הוא גם לא יתייחס בצורה משפילה או בזלזול לנזקקים, או לָפּחות אטרקטיביים בחברה, במחשבה שאומרת: “איזו תועלת כבר תצמח לי מלהשקיע באדם נכשל שכזה?”

או כאן בקהילה — (הרי למה ללכת רחוק?):

אם אתה בחור צעיר, והבחורה הכי יפה בקהילה פונה אליך, נכון שתדבר אתה יפה, בשיא הנימוס ובשיא הנעימות שאתה יכול להביע, כדי שהשיחה הזו תימשך כמה שיותר זמן?

אבל כשפונה אליך זו שלפי דעתך לא כל כך יפה, זו שלא מתלבשת לטעמך, זו עם המבטא שאתה לא אוהב — אז אותה אתה מנפנף? — זהו “מַשּׂוֹא פָּנִים.”

זכור כי “הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל… אֵין עִמָּהּ מַשּׂוֹא פָּנִים וּצְבִיעוּת.” — השתיים תמיד באות בצרור אחד: משוא הפנים והצביעות.

?         “צְבִיעוּת.” — שמתם לב שבזה מאשימים אותנו הכי הרבה? — “אתם, המאמינים בישוע, אתם המיסיונרים — אתם צבועים!”

  • כשאתם אומרים “בוקר טוב” ו”מה נשמע” לשכנים בבניין שלכם, בזמן שכל האחרים חולפים אחד על־פני השני כאילו הוא אוויר מה חושבים אז השכנים? — “אאאה, איזה צבועים המשיחיים האלה. מחייכים ואומרים יפה ‘בוקר טוב’, כדי לגנוב את הנפשות שלנו.”
  • וכשרואים אתכם מתקופפים בחדר המדרגות כדי להרים את אריזות הממתקים שהילדים שלהם הפילו — וכשלמחרת רואים אתכם שוב מתקופפים — הפעם עם סמרטוט ספונג’ה ביד כדי לנקות את מיץ הזבל ואת כתמי הארתיק — לכל האורך מקומה 4 ועד היציאה מהבניין — אז הם אומרים לעצמם: “תראו איך המיסיונרים האלה משקיעים כדי לגנוב את הנפשות שלנו — אין גבול לצביעות שלהם!”
  • אבל אם אחרי 5 שנים — בחסד אלוהים ובעזרתו — אתם עדיין אומרים “בוקר טוב” עם חיוך, ועדיין מתקופפים ומנקים — אז מישהו עלול להגיד: “וואו — זאת לא צביעות. זה אמיתי. בחיים לא ראיתי אדם מתנהג כך. הישוע שלהם באמת עושה הבדל.”

“הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל… אֵין עִמָּהּ … צְבִיעוּת.”

…ויעקב גם אומר לנו איך לקבל את החוכמה הזו (יעקב א 5):

אִישׁ מִכֶּם אִם יֶחְסַר חָכְמָה, יְבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לַכֹּל בִּנְדִיבוּת וּבְלֹא גְּעָרָה, וְתִנָּתֵן לוֹ.

לבקש מאלוהים — דהיינו להתפלל. — ומפני שזו בוודאות תפילה לפי רצון אלוהים — הוא ייתן לכם את חוכמתו. הבטחה!

?                    האם שמתם לב תוך־כדי הלימוד, איך דבר אלוהים מסביר את דבר אלוהים?

  • נתקלנו ב-קולוסים א בביטוי “חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית”, ושאלנו: “מה זה?” —
    רצינו הסבר.
  • והנה, ההסבר נמצא באיגרת יעקב. — יעקב מסביר ומעמיק ומרחיב את הנושא.
  • ועוד לא פנינו לספר משלי. שם מחכה עוד אוצר למי שרוצה ללמוד על
    “הַחָכְמָה אֲשֶׁר מִמַּעַל.”   [ אבל זה בפעם אחרת ]

■         דבר אלוהים הוא כמו פאזל עצום. — כמו שכבר אמרנו: הכל קשור להכל. — ולמי שקורא ולומד, לאט־לאט תתגלה “התמונה הגדולה” — “התמונה הגדולה” של תכנית אלוהים ושל רצון אלוהים.

 

כעת נחזור לקטע שלנו באל הקולוסים א:

אנחנו מבינים עכשיו מה זה “להתמלא ב’דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית’,” ופסוקים 10-9 ברורים לנו:

9ב-10          9ב … אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית, 10 לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב.

  • למדנו מה זה “להתמלא ב’דַּעַת רְצוֹנוֹ’ של אלוהים:
    • לדעת מה אלוהים רוצה;
  • למדנו מה זה “להתהלך ‘כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ'”:
    • זהו לציית לרצון אלוהים כפי שהוא מתגלה בדברו הכתוב;
  • פִּרָטנו איך נראה ה”פְּרִי” של אותו ציות:
    • הוא הפרי שרוח הקודש מניב בנו, והוא מפורט
    בגלטים ה 23-22;
  • נתנּו דוגמאות ל”מַעֲשֶׂה טוֹב” — לאמונה משיחית שמתבטאת במעשים, ולא רק בדיבורים (יעקב א 22);

10ב     …וכעת נאמר לנו (בסוף פסוק 10) שכל אלה פועלים יחד כדי שנגדל “בְּדַעַת אֱלֹהִים.”

זאת אומרת שלא רק נלמד לדעת מה אלוהים רוצה. אם נציית לרצון הזה גם נלמד להכיר את אלוהים עצמו. זוהי פריווילגיה אדירה: לגדול “בְּדַעַת אֱלֹהִים.” — להיות ילדים שיכולים לקרוא לבורא העולם מתוך נסיון אישי: “אַבָּא, אָבִינוּ” (רומים ח 15).

 

11א     הסעיף הבא בתפילתו של שאול עבור הקולוסים — ועבורינו — הוא פסוק 11:

אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁ … 11 תִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ.

מתפללים שנתחזק. — יופי. — תודה. — הָלְאָה לפסוק הבא!  —  [Kunstpause ]

?         אה, באמת? — שמתם לב בכלל למה שקראנו פה? — מתפללים “שֶׁ…תִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ.”

השליח מתפלל שאלוהים ישתף אותנו בכוח שלו — בכוח שברא את היקום. ומאחר שהאיגרת אל הקולוסים היא חלק מדבר אלוהים, זוהי תפילה לפי רצונו — תפילה שאלוהים עונה עליה בחיוב:

זהו רצון אלוהים שנתחזק “בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ.”  —  מדהים!

ישוע אמר דבר דומה ביוחנן יד 12: “הַמַּאֲמִין בִּי יַעֲשֶׂה גַּם הוּא אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה; וּגְדוֹלִים מֵאֵלֶּה יַעֲשֶׂה.”

?                    אני יודע שההבטחה הזו מעלה הרבה שאלות. — מאמינים שואלים: “אז למה אני לא מחולל ניסים כפי שעשה ישוע? למה הפריצ’רים המפורסמים בטלוויזיה — אלה שטוענים שהם עושים ניסים על בסיס יומיומי — למה אפילו הם לא מסוגלים ללכת לביה”ח הדסה ולרוקן את המחלקה האונקולוגית?

אני חושב שהבעיה היא בהבנה שלנו מה אלוהים מגדיר כ”מַּעֲשִׂים …גְדוֹלִים” — מה הן פעולות שללא “עֹצֶם כְּבוֹדוֹ” אין שום דרך לבצע אותם.

?         מא אתם חושבים? …

  • שכדי לברוא פיתות ודגים עבור 5000 סועדים על גבעה ליד הכנרת נדרשו 5000 קילוואט של “עֹצֶם כְּבוֹדוֹ” של אלוהים — דהיינו, זה נופל תחת ההגדרה של “מַּעֲשִׂים …גְדוֹלִים”?
  • ולעומת זאת, כדי לשמור אותך נאמן לישוע עד סוף חייך, אלוהים יצטרך להשקיע רק 10 קילוואט של “עֹצֶם כְּבוֹדוֹ”? — דהיינו, להביא אותך למימוש ישועתך ביום חזרתו של ישוע, זה בשבילו “מעשה קטן” יחסי?

?         ומא אתם חושבים? …

  • כשמה”ש ה 16-15 מדווח כי אלפי חולים הושכבו ברחובות ירושלים “כְּדֵי שֶׁבְּבוֹא כֵּיפָא אֲפִלּוּ רַק צִלּוֹ יָצֵל עַל כַּמָּה מֵהֶם … וְכֻלָּם נִרְפְּאוּ” — אז בשביל זה נדרשו לפחות 2 מגה־וואט של “עֹצֶם כְּבוֹדוֹ” של אלוהים — דהיינו, זה היה “מעשה גדול” עבורו;
  • ולעומת זאת, כשאתה מספר לחבר בלימודים או בעבודה על ישוע, והחבר הזה נושע — נולד מחדש — מקבל סליחת חטאים וחיי נצח — אז הנס הזה הוא בגדר “מעשה קטן” עבור אלוהים? דבר זניח כזה הוא עושה בלא יותר מ40 וואט של “עֹצֶם כְּבוֹדוֹ”?

?         שמתם לב אילו דוגמאות נתתי?

  • הנס שישוע עשה ליד הכנרת היה נצחון זמני על הרעב הפיזי של 5000 גברים, פלוס מספר לא ידוע של נשים וטף. מהבשורות אנחנו יודעים שמעט מאוד מאלה שאכלו אכן האמינו בישוע ונושעו (יוחנן ו 58-26).

הם היו אמנם עדים לנס גדול — לנס שעבורינו שייך לקטגוריה של “מַּעֲשִׂים …גְדוֹלִים” — אך בסוף חייהם הם הלכו לאבדון. — תוצאת הנס היתה זמנית.

  • ולעומת זאת, הנס האישי היומיומי שלך — העובדה ש”עֹצֶם כְּבוֹדוֹ” של אלוהים שומר אותך נאמן לישוע דרך כל הניסיונות וכל הנפילות — הנס שיגרום לך להחזיק מעמד באמונה אפילו ברדיפה הקשה ביותר — הנס האישי הזה יוביל בסופו של דבר לחיי נצח במלכות המשיח. — דהיינו, תוצאת הנס הזה תהיה נצחית!

…ואותה השוואה תכלו לערוך…

  • בין הריפוי באמצעות צילו של פטרוס — ריפוי זמני, כי בסוף חייהם אותם נרפאים הלכו ברובם לאבדון,
  • ומצד שני נס ישועתו של החבר שלכם — נפש שתחיה יחד אתכם במלכות המשיח לנצח נצחים.

?         אתם תגידו לי: — משני הניסים הללו, איזה יותר גדול עבור אלוהים?

אתם רואים, לא לחינם אלוהים מבהיר לנו בישעיהו נה 9-8:

“כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי,” נְאֻם יהוה. 9 ”כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ, כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.”

הבורא לא חושב כמונו!

תראו עכשיו באיזה קונטקסט הוא רוצה שנתחזק “בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ.” — תראו מה הם הדברים שעבורם אנחנו זקוקים לכוחו העל־טבעי של אלוהים:

( חזרה לטקסט שלנו בקולוסים א )

11ב             …וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ,
וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ בַּכֹּל.

בתרגום דליטש הקשר יותר ברור. הוא כתוב ברצף על…

לְהִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחַ … לְכָל סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ.    [ אסביר: ]

?         “סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ.” — נכון שאלה לא נשמעים לנו כמו “מַּעֲשִׂים …גְדוֹלִים”?

אבל אלה הם מרכיבים של פרי רוח הקודש — מרכיבים של מה שאלוהים יוצר בך בניגוד לטבע הישן והחוטא שלך.

“סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ.” — זה נשמע אולי צנוע, אבל אם זה מה שרוח הקודש יוצר בך, אזי זה לא פחות על־טבעי מריפוי פיזי או בריאת פיתות מאוויר.

■                     לכן, אל תקל ראש בחשיבוּת של “סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ”! אם אתה — בעזרת רוח הקודש — מסוגל להישאר סבלן ולשמור על “אֹרֶךְ רוּחַ” בסביבה שבה כל האחרים עצבנים ותוקפנים — זהו ביטוי של כוח האלוהים, של “עֹצֶם כְּבוֹדוֹ.”

קלטנו !ועכשיו הלאה לפסוק הבא:

12א                “וּבְשִׂמְחָה 12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ.”

“שִׂמְחָה” — זוהי עוד תכונה של פרי רוח הקודש (גלטים ה 23-22) — עוד מרכיב של רצון אלוהים עבור כולנו.

שימו לב:   מאמינים בישוע אינם מצוּוים להיות כל הזמן “הֶפִּי”, כמו נָחְנָחִים. חיוך מלאכותי אינו הסמל המסחרי של האדם הנושע. כשאתה עצוב, מותר לבכות. הרי כּנוּת היא לא חטא.

“וּבְשִׂמְחָה 12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ.” — נפנה רגע לדוגמתו של שאול השליח כדי להבין יותר טוב באיזו שמחה מדובר. הוא כותב בפיליפים ד 5-4:

4 שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן בְּכָל עֵת; אֹמַר שׁוּב, שִׂמְחוּ. 5 נֹעַם הִתְנַהֲגוּתְכֶם יִוָּדַע נָא לְכָל אָדָם. הָאָדוֹן קָרוֹב.

?         מישהו זוכר באיזה מקום שאול כתב את המילים הללו? — בכלא ברומא. שם היה בגלל נאמנותו לישוע.

ובכל זאת הוא שמָח, והוא מעודד אותנו לשמוח “בְּכָל עֵת” — בכל מצב — לא משנה הנסיבות.

אחת הסיבות מדוע שום דבר לא יכול לכבות את השמחה הזאת לגמרי כתובה לנו בסוף הקטע שציטטנו מפיליפים ד: “הָאָדוֹן קָרוֹב.” — שתי מילים אלה מבטאות שתי סיבות לשמחה:

  1. האדון ישוע קרוב לכל אחד מילדיו. — תמיד! — כך הוא הבטיח ביוחנן יד 20: “בַּיּוֹם הַהוּא תֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי בְּאָבִי וְאַתֶּם בִּי וַאֲנִי בָּכֶם.” — הוא “בָּנוּ.” יותר קרוב מזה אי־אפשר להיות.
  2. גם חזרתו קרובה. — הרי כבר לפני 2000 שנה כתב שאול ברומים יג 11: “כָּעֵת הַשָּׁעָה לְהִתְעוֹרֵר מִן הַשֵּׁנָה, כִּי יְשׁוּעָתֵנוּ קְרוֹבָה עַכְשָׁו יוֹתֵר מִשֶּׁהָיְתָה בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַלְנוּ לְהַאֲמִין.” — אם זה היה נכון אז, כמה שיותר היום: ההילקחות יכולה להתרחש בכל רגע. “הָאָדוֹן קָרוֹב!”

ישוע בָּנוּ, וישוע חוזר. — אלה שתי סיבות לשמחה שאף אחד לא יכול לקחת מאתנו.

ויש עוד סיבה שלישית:  הישועה!  לכן הכתוב קורא לשמחה האיתנה הזו גם “שמחת הישועה” (או “ששון הישועה” — תהילים נא 14).

דברים שמתרחשים בעולם הזה עלולים לקחת לנו את הכל, כמו שקרה לאיוב.

?         אתם זוכרים? — הוא איבד את רכושו, וגם את משפחתו, וגם את בריאותו. אבל יש דבר אחד שאפילו המוות לא יכול לקחת לנו: את הישועה.

אפילו בתוך הסבל העמוק ביותר איוב היה מסוגל להגיד (איוב יט 25): “וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי, וְאַחֲרוֹן עַל עָפָר יָקוּם.” — “יש לי תקווה. יש לי גואל. וגם אחרי שמכל אוצרות העולם, ואפילו מגופי, ישאר רק עפר — ‘גֹּאֲלִי חָי’, ואני אחיה אתו!”

“וּבְשִׂמְחָה 12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ.” — אפשר לשמוח, כי לנו היום יש הבטחות הרבה יותר ברורות משהיו לאיוב.

נקח רק אחת מני רבות — פטר”א א 3 + 5:   [ כדאי מאוד לפתוח ולעקוב ]

3 בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים, אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בְּרֹב רַחֲמָיו הוֹלִיד אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ לְתִקְוָה חַיָּה בִּתְחִיַּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים.

?         אתם רואים כמה זה ברור? מה שאיוב רק ראה במעורפל, דבר שהוא רק רמז אליו — אנחנו קוראים בשפה פשוטה, מילה־מילה: “אֱלֹהִים, אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ … הוֹלִיד אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ.”

ראשית, אנחנו קוראים את השם האדיר הזה: “אֱלֹהִים, אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.”

  • הוא לא “השם” — שם סודי שכל כך הרבה זמן היה אסור לבטא, עד שכולם שכחו מה הוא;
  • הוא לא אלוהי המסורת — אלוהים שמקפיד על כך שכל שנה נבדוק את הקלף שבמזוזה, ושנדליק נר של שבת בדיוק בדקה שרשומה לנו על הלוח;
  • הוא “אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.”

…ותראו מה השם האדיר הזה מלמד על ישוע:

  • הוא בן האלוהים;
  • הוא “אֲדוֹנֵנוּ.” — הוא האדון ב”ה”־הידיעה. הוא מלך המלכים. הוא אלוהים;
  • שמו “יֵשׁוּעַ.” — הוא המושיע. הוא אותו “גואל” שכבר איוב קיווה אליו;
  • הוא “הַמָּשִׁיחַ.” — הוא זה שעליו ניבאו כל נביאי התנ”ך.

את כל זה למדנו רק מהשם שניתן כאן לאלוהים.

אבל בנוסף גם כתוב לנו מה הוא עשָׂה: הוא “הוֹלִיד אוֹתָנוּ מֵחָדָשׁ.” — שימו לב שזה בזמן עבר:

  • אם אתה מאמין בישוע, אתה נולדת מחדש;
  • אם אתה נולדת מחדש, אתה חי את חיי הנצח כבר עכשיו;
  • אם קיבלת חיי נצח, אזי המוות הפיזי יהיה רק מעבר לחיים טובים יותר — לחיים מושלמים בממלכת המשיח.

החלק השני של הפסוק מפרט שזוהי “תִקְוָה חַיָּה”, ז”א, ציפייה לדבר בטוח לחלוטין.

?         ומה מוכיח שאנחנו מקווים לדבר בטוח לחלוטין? — סוף הפסוק: “תְחִיַּת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ מִן הַמֵּתִים.” כי הרי ההבטחה בקור”א ו 14 אומרת במפורש: “אלֹהִים הֵקִים לִתְחִיָּה אֶת אֲדוֹנֵנוּ — וּבִגְבוּרָתוֹ יָקִים גַּם אוֹתָנוּ.”

?         ראיתם? — שמחת הישועה שלנו מבוססת על עובדות מוצקות.

וזה עוד לא הכל. — אנחנו עדיין בהבטחה שבפטר”א א. כעת פסוק 5:

כאן נאמר שאנחנו, המאמינים בישוע שנולדו מחדש, “שְּׁמוּרִים בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים, בִּזְכוּת אֱמוּנָה.”

שמורים לְמה? — [ סוף הפסוק ] “שְּׁמוּרִים … אֱלֵי יְשׁוּעָה הָעֲתִידָה לְהִגָּלוֹת בְּעֵת קֵץ.”

?         קלטתם את זה? — זהו הפסוק שמוכיח את בטחון הישועה: “גְבוּרַת אֱלֹהִים”, היא ששומרת אותנו לקראת המימוש הסופי של ישועתנו שיתרחש “בְּעֵת קֵץ” — בחזרתו של ישוע לעולם.

?         אם “גְבוּרַת אֱלֹהִים” שומרת לך את הישועה, האם אתה יכול לאבד אותה? האם מישהו יכול לקחת אותה ממך?

עכשיו אנחנו יודעים על מה מבוססת שמחת הישועה, אותה שמחה שהזכרנו בפסוק שלנו בקולוסים א 12:   [ חוזרים לשם ]

12ב                “בְשִׂמְחָה 12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ.”

הנה עוד דבר שהוא רצון אלוהים עבור ילדיו: מתן “תּוֹדָה.” — המצווה הזו חופפת למה שלמדנו בשבוע שעבר מ-תסל”א ה 18:

“הוֹדוּ עַל כָּל דָּבָר; כִּי זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ.”

?         יותר ברור מזה? — “זֶהוּ רְצוֹן אֱלֹהִים לְגַבֵּיכֶם”: להודות! להודות “עַל כָּל דָּבָר.” להודות אפילו בזמנים קשים, כי אתה נושע — נושע לנצח.

 

ועכשיו הסיומת.  [ קולוסים א 12 ג ]  — החזיקו חזק, כדי לא לפול מהכסאות:

12ג                 12 תְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם  לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר.

עוד דבר בטוח לחלוטין:   הנחלה.

“אָבִינוּ” — אלוהים עצמו — “הִכְשִׁיר [אותך] לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר.” אם אתה נושע, אתה “מוכשר” לקבל את הנחלה הזו. אלוהים בכבודו ובעצמו “הִכְשִׁיר” אותך לכך. — וואו! — לא יכול להיות דבר בטוח יותר.

?         ומהי אותה נחלה? — רומים ח 17 עוזר לנו בהבנת המונח: “אִם [אתם אכן] בָּנִים, אֲזַי [אתם] יוֹרְשִׁים: יוֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים וְגַם יוֹרְשִׁים הַשֻּׁתָּפִים לַמָּשִׁיחַ.”

מדובר ב”נַחֲלַת אֱלֹהִים”, ובשותפות באותה נחלה יחד עם ישוע המשיח.

?         מה זה כולל, “נַחֲלַת אֱלֹהִים”? — מה ישוע ירש? — במה אנחנו “שֻּׁתָּפִים” לו?

יוחנן ג 35 (גם יג 3) אומר:

הָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ וְאֶת הַכֹּל נָתַן בְּיָדוֹ.

“הַכֹּל” — כל הבריאה החדשה — השמיים החדשים והארץ החדשה (פטר”ב ב 13; התגלות כא 1). כל תלמידי ישוע יהיו שותפים לנחלה העצומה והמושלמת הזו.

לכן: “תְּנוּ תּוֹדָה!” — ראוי בהחלט להתחיל כבר עכשיו להודות על מתנת אלוהים. “תְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר.”

נסיים בפסוק שמסביר באיזה אור מדובר — התגלות כב 5, שמתאר את ירושלים החדשה:

וְלַיְלָה לֹא יִהְיֶה עוֹד וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְאוֹר מְנוֹרָה וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ,
כִּי יהוה אֱלֹהִים יָאִיר עֲלֵיהֶם,  וְיִמְלְכוּ לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

זהו האור שאתם תחיו בו לנצח — אורו של אלוהים.

 

■         מעכשיו והלאה, כל פעם כשבקריאה שלכם תגיעו לקולוסים א, תכלו להגיד: “אאה, את זה אני מכיר! את תפילת השליח עבור המאמינים אני מבין. למדתי את זה!”

נסיים בקריאת הפסוקים (קול’ א 12-9):

9ב … אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית, 10 לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְתִגְדְּלוּ בְּדַעַת אֱלֹהִים,
11 וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כֹּחַ כְּפִי עֹצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאֹרֶךְ רוּחַ בַּכֹּל, וּבְשִׂמְחָה 12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר.