מרד הלויים בני קורח במשה

עלינו לזכור שארבעת פרשות השבוע (שלח לך ועד בלק) מהוות סיפור אחד מושלם.

מטרת הסיפור השלם להוכיח ש:

  • נדרשת אמונה מושיעה כדי להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים. אי אפשר לפרוץ לנחלת ההבטחה ללא אמונה.
  • אין בקרב בני ישראל אמונה מושיעה כדי להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים.
  • אלוהים מכניס את עמו לנחלת ההבטחה בגלל הבטחת הברית לאברהם אבינו בבראשית ט”ו.

בפרשה הקודמת בפרקים ט”ז – י”ח מתואר סיפור חוסר האמונה של שבטי ישראל באלוהים. הדבר התבטא בכך שהעם בחר לשלוח 12 מרגלים כדי לבדוק את הסיכויים לכבוש את ארץ ההבטחה.

בפרשה הנוכחית מדובר בקבוצה משבט לוי.

בפרשה זו אלוהים מוכיח שחוסר האמונה לא היה חטא השמור רק לשבטי ישראל המוזכרים בפרשה הקודמת, אלא חטא חוסר האמונה נמצא גם בקרב כלל שבט הלוי.

אם בפרשה הקודמת הוכח שאף אחד מהשבטים (לא כולל שבט לוי) אינו ראוי להיכנס לארץ ההבטחה כי אין לו אמונה ראויה, בפרשת קורח אנו למדים שגם בקרב שבט הלוי לא נמצאת אמונה ראויה על מנת להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים.

מה הייתה הטענה והתלונה של קורח ואנשיו?
הם האשימו את משה ואהרון בכך שהעניקו לבני משפחתם הקרובים את השירות העדיף, והנחשב מכובד יותר – הכהונה, ולשאר בני לוי את החלק הלוגיסטי, הנחשב מכובד פחות.

הבה נרענן את זיכרוננו – למרות שכל הכוהנים הם משבט לוי, לא כל הלוויים משרתים ככוהנים. הכוהנים הם רק ממשפחת אהרון (י”ז 5, י”ח 1).

אלוהים חילק את כל בני שבט לוי למחלקות שירות.

אלוהים קבע שבני אהרון ישרתו ככוהנים בקודש – זבחים ושירות המשכן, ושאר בני לוי ישרתו בתחום הלוגיסטי והכללי.

קורח ואנשיו לא הסתפקו ושמחו במשימות שאלוהים ייעד להם. הם לא נכנעו לסמכותו של משה. הם רצו גם כן שירות ככוהנים באוהל מועד.

אותה קבוצת לוויים בראשות קורח, הוכיחו את חוסר אמונתם באלוהים בכך שמרדו במשה ואלוהים.
הם טענו שמשה מנצל לרעה את מעמדו ומעניק את העבודה הנחשבת והנעלה למקורביו בלבד. הם לא רצו רק לטפל רק בבניית אוהל מועד, העברתו ממקום למקום ותיחזוק חלקי המשכן, יתדות, חבלים, עורות וכולי, משימות שנחשבו בעיניהם לבזויים וחסרי כבוד, אלא בזבחים ובדברים הנחשבים בעיניהם ראויים יותר (במדבר ד’ 21-49).

משה ביקש להוכיח להם שלא הוא קובע מי משרת בקודש אלא אלוהים. לפיכך הוא ערך מבחן.

קורח, ואנשיו ועימם דתן ואבירם, נקראו לקחת מחתות עם קטורת ולעמוד מול אוהל מועד.

אם אלוהים יקבל את מנחתם, הרי שטענתם צודקת ומשה עשה איפה ואיפה בכל הקשור לשירות בני לוי בכהונה.

אם אלוהים ידחה את המנחות של קורח ואנשיו, ידע כל העם שהם טעו ומשה צדק.

ואכן, אלוהים הוכיח את קורח ואנשיו על חוסר אמונתם ומרידתם בו ובנציגו משה. 250 הנשיאים אוחזי המחתות נשרפו בו במקום. האדמה פערה את פיה ובלעה אותם לחיקה.

על מנת להוכיח לכלל העם שהכהונה היא מאהרון משבט לוי, עשה אלוהים אות לנגד עמו. המטה של אהרון פרח… המקל הוציא עלים… וכך הוכיח אלוהים את בחירתו באהרון כזרע הכהונה משבט לוי (י”ז 16-28).

יישום:

  • האם אתה שמח במתנת השירות שאלוהים העניק לך? האם אתה מאמין שתוכנית אלוהים עבורך זה הדבר הנכון לך, ורק כך אתה יכול לפאר את אלוהים?
  • האם עיניך מקנאות באחר? לשרת את אלוהים בקהילה על פי מתנתנו היא הנוסחה לברכה. מי שאינו פועל כך, לא יראה פרי מבורך בעמלו.
  • אין מתנה רעה, יש שירות רע. הבה נשרת טוב באמונה, אהבה וענווה, על פי היעוד של אלוהים לחיים שלנו.

לאור הלקח מסיפור זה, ראוי שנאמץ את דברי שאול השליח באיגרת הראשונה לקורינתיים י”ב 18-26. עלינו ללמוד לעטוף, לחבק ולעודד גם את אלו המשרתים בתחומים פחות זוהרים. מילה טובה, הערכה ראויה, מעניקים סיפוק ושמחה.

סיכום חלק ב:

  • אין אמונה בשניים עשר השבטים.
  • אין גם אמונה בשבט לוי!
  • גם בני לוי אינם ראויים להיכנס לארץ ההבטחה.