חלק ד’: פרשת בלק (נבואות בלעם).
פרקים כ”ב-כ”ד.

מכיוון שארבעת פרשות השבוע (שלח לך, קורח, חוקת ובלק) מהוות סיפור אחד מושלם, חשוב שנזכור את סיכום האירועים בשלושת פרשות השבוע הקודמות.

פרשת שלח לך: העם מביע את חוסר אמונתו ובטחונו באלוהים בכך ששלח מרגלים לבחון את האפשרות והסיכויים לכבוש את הארץ שאלוהים הבטיח. כעונש, העם נשאר במדבר 40 שנה והמרגלים המורדים הומתו.

פרשת קורח: 250 נשיאים משבט לוי מביעים את חוסר אמונה וביטחון באלוהים בכך שהם מורדים נגד משה ומאשימים אותו בניצול לרעה של מעמדו. הם לא הסתפקו בשירות שאלוהים קבע להם ורצו את מה שאלוהים יעד למשה ואהרון. בתגובה, אלוהים שרף אותם ופתח את האדמה שתבלע אותם ואת רכושם.

פרשת חוקת: משה ואהרון גם כן הוכיחו שאין בהם את האמונה הנדרשת להיכנס להבטחת אלוהים. משה היכה בסלע פעמיים במקום לדבר אל הסלע כדי להוציא מים. בתגובה, אלוהים אסר על משה ואהרון להיכנס לארץ ההבטחה.

מטרת הסיפור השלם להוכיח ש:

  • אין בקרב בני ישראל אמונה מושיעה כדי להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים.
  • נדרשת אמונה מושיעה כדי להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים. אי אפשר לפרוץ לנחלת ההבטחה ללא אמונה.
  • אלוהים מכניס את עמו לנחלת ההבטחה בגלל הבטחת הברית לאברהם אבינו בבראשית ט”ו.

מכיוון שאין מספיק אמונה בקרב בני ישראל כדי להיכנס לארץ ההבטחה, מדוע שאלוהים יכניס את עם ישראל לארץ כנען? לארץ ההבטחה?

התשובה המלאה בפרשת השבוע הזו – פרשת בלק.

כולנו מכירים פחות או יותר את סיפור בלעם. לפחות הרוב זוכרים את הסיפור בגלל החמור המדבר.

לפני שאפרט את העלילה בפרשת השבוע הנוכחית, פרשת בלק, אני מבקש להזכיר לכולנו את ההבטחה המיוחדת של אלוהים לאברהם בספר בראשית י”ב 2-3 ו- ט”ו 5.

י”ב 2: “ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה”

י”ב 3: “ואברכה מברכיך ומקלליך אאור…”

ט”ו 5: “…הבט נא השמיימה וספור הכוכבים אם-תוכל לספור אותם. ויאמר לו כה יהיה זרעך.”

לפני שניכנס לפרטי הכתוב בספר במדבר כ”ב-כ”ד, הבה ננסה להבין מה מתחולל במוחו של בלק מלך מואב.

עם ישראל צועד במדבר זה כמעט 40 שנה.

העם הזה מאורגן למופת וצועד בסדר שבטי מופתי. במרכז נמצא אוהל, ומעליו ענן ביום ועמוד אש בלילה.

העם הזה צועד עם אלוהיו בתוכו.

האלוהים הזה מספק להם מזון ומים בכל יום ובשפע, וכל זאת במדבר!

עמים רבים ניסו לעמוד בדרכו של עם ישראל וכולם הובסו או הושמדו.

מסקנה הנכונה שבלק מלך מואב הסיק: נגד העם הזה נלחמים בכלי נשק אסטרטגיים שאינם מהעולם החומרי אלא הרוחני.

מסיבה זו בלק משלם כל מחיר שבידו כדי להביא את בלעם המכשף כדי להסיר מנגד עיניו, את האיום שנקרא עם ישראל.

ובכן, מי שקורא את פרקים כ”ב-כ”ג, אינו יכול לפספס אוצר מילים מאוד מיוחד המזכיר את הברכה שאלוהים הבטיח לאברהם.

  • כ”ב 3: “ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא…”
  • כ”ב 5: “…הנה עם יצא ממצרים, הנה כיסה את עין הארץ…”
  • כ”ב 6: “ועתה לכה-נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני, אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ, כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר.”
  • כ”ב 11: “…עתה לכה קבה-לי אותו…”
  • כ”ב 12: “ויאמר אלוהים אל בלעם לא תלך עימהם. לא תאור את העם כי ברוך הוא…” (למרות שלא נמצא בעם אמונה…).
  • כ”ב 17: “…ולכה נא קבה לי את העם הזה…”
  • כ”ג 8: “מה אקוב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה?”
  • כ”ג 10: “מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל?….”
  • כ”ג 13: “..וקבנו לי משם…”
  • כ”ד 9: “כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו? מברכיך ברוך ואורריך ארור.” (איזכור לברכת יעקב לבנו יהודה בבראשית מ”ט 8-12).

סיכום חלק ד’:

אחים ואחיות יקרים. כל ירא אלוהים יכול להבין את הכתובת על הקיר.

  • אין אמונה בישראל הראויה להכניסם לארץ ההבטחה.
  • כל פרט בעם ישראל נכשל במבחן האמונה.
  • ללא אמונה, אי אפשר להיות רצויים לאלוהים ובוודאי לא להיכנס לארץ ההבטחה.

אם כן, מדוע שאלוהים בכל אופן יכניס את עם ישראל לארץ ההבטחה?

התשובה היא פשוטה וישירה.

אלוהים נאמן להבטחת הברית שכרת עם אברהם.

עם ישראל עתיד להיכנס לארץ ההבטחה לא בגלל יכולת אישית מיוחדת.
עם ישראל יזכה לחוות את כל ההבטחות של הברית רק בגלל נאמנותו של אלוהים להבטחות שנתן לעם הזה דרך מולידיהם, אברהם, יצחק ויעקב.

מסקנות ויישומים:

איזו מסקנות אני צריך להסיק היום מכל הסיפורים הללו שנאמרו לבני ישראל לפני כ- 3400 שנים?

א. ארבעת הפרשות מהווים הוכחה לכך שעם ישראל נכנס לארץ כנען המובטחת בגלל נאמנות אלוהים לברית שכרת עם אברהם, ולא בגלל הצלחה כלשהי של עם ישראל.

ב. ללא אמונה אי אפשר להיות רצויים לאלוהים (אל העברים י”א 6).

כמו שכל חסרי האמונה מתו במדבר ולא נכנסו להבטחה, כך כל מי שדוחה את ישוע המשיח היום, לא יראה את הבטחת אלוהים – את ממלכתו ואת הנצח הנפלא אתו אלא את אש הגיהינום.

ג. דרך ההתנסות של עם ישראל עם אלוהים, אתה ואני היום לומדים על אופיו ותכונותיו של אלוהים.

אלוהים נאמן לכל הבטחותיו. אלוהים נשאר נאמן להכניס את עם ישראל לנחלה ולשמור אותם בחיים כדי שיתגשמו כל ההבטחות שנתן להם.

באותה מידה אותו אלוהים נשאר נאמן לשמור את ישועתנו, להגן עלינו, לספק את צורכנו, ולקיים את כל אשר הבטיח לנו, ילדיו!

כל ההבטחות הללו תלויות בכוחו הריבוני ונאמנותו שאינה משתנה.

יש לנו אלוהים נפלא – הכן שלו כן, והלא שלו לא!

האם הוא האלוהים שלך? אם לא, אז אנא קרא כרגע והיום בשם ישוע, כי היום זה יום ישועה.