ויקרא כ”ג 34-43:

” אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-יְהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן׃    מ וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים׃    מא וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ׃    מב בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת׃    מג לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם  אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם”

דברים ט”ז 13-14

“חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים  בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ׃    יד וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ׃”

 

חג סוכות הינו חלק ממועדי ה’ אשר מצויינים בתורה בספר ויקרא פרק כ”ג.

עלינו לזכור שמועדי אדוני, כשמם כן הם. הם לא המועדים שלנו, הם לא המועדים של עם ישראל, הם המועדים השייכים לאלוהים.

מאפייני חג הסוכות – ויקרא כ”ג 39-43, דברים ט”ז 13-14

  1. בחג זה אוספים את תבואת הארץ.
  2. האנשים מצווים לחיות בסוכה(מבנה ארעי,זמני) במשך שבעה ימים וזאת על מנת לזכור את יציאתם ממצרים מעבדות לחירות בזכות יד אלוהים.
  3. עלינו לשמוח בחג. יש לשים לב שאלוהים מצווה עלינו לשמוח.
  4. על כל העם לחגוג ביחד: עבדים, לויים, זרים, יתומים ואלמנות – על כולם היה לחגוג יחדיו.

 

כעת נשאלת השאלה, כיצד אלוהים יכול לצוות עלינו לשמוח?

האם ברגע שנאמר לעצמנו “תן חיוך, הכל לטובה” נהיה באמת שמחים וכל הבעיות שלנו יעלמו?

כמובן שלא. אלוהים לא מצווה כאן על שמחה מלאכותית.

אלוהים קבע את סוכות כזמן שיעזור לנו לזכור שיש לנו שבהחלט יש לנו על מה לשמוח ולהודות.

 

בעולם שלנו כיום להודות על מה שיש לנו זה תופעה נכחדת.

יותר מידי אנשים עסוקים במה שהם היו רוצים שיהיה להם, במקום במה שכבר יש להם.

אנשים שואלים: “על מה בדיוק יש לי להודות לאלוהים? הרי אני זה שעובד שקשה ומה שיש לי מגיע לי”.

 

אז חג הסוכות מזכיר לנו 4 תחומים בהם יש לנו על מה להודות לאלוהים:

  1. עלינו להודות על מה שאלוהים מספק עבורנו כרגע (האסיף).

חג הסוכות נקבע למועד הסיום של השנה החקלאית. אנשים כבר אספו את כל תבואת השדה ועכשיו יכולים להודות לאלוהים על הברכה והאספקה שלו עבורנו. זו אולי הסיבה מדוע בפעם הראשונה שהחג מוזכר בתנ”ך, בשמות כ”ג 16, הוא מוזכר בתור חג האסיף (אוספים את התבואה).

כמובן שרובנו היום לא חקלאים אלא “אוספים” את המזון מהמדפים בסופר, אבל זו הזדמנות טובה לזכור שהמקור של הברכה הזו שיש לנו הוא אלוהים. אלוהים בחסדו הוא זה שמעניק גשם, שמש, חום רוח ואת שאר התנאים לייצור המזון.

חשוב שנזכור באופן כללי להודות לאלוהים על הדברים שלעיתים אנחנו לוקחים כמובנים מאליהם, הרי כל מתנה טובה שיש לנו מגיעה מאלוהים – יציבות פוליטית ושלום בארץ, פרנסה, בריאות, יכולת לתפקד וכו’.

 

  1. עלינו להודות לאלוהים על מה שעשה עבורנו בעבר, על היציאה מעבדות לחירות במצרים ובמיוחד על כך שהוציא אותנו (בתור מאמינים שישוע) מעבדות לחטא אל החירות שבמשיח ישוע.

הציווי לחגוג את סוכות בספר ויקרא ניתן בין היתר “למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוצאי אותם…מארץ מצרים” (ויקרא כ”ג 43).

כלומר באופן עקיף בכל פעם שחוגגים את סוכות אמורים להזכר במועד אחר של אלוהים – חג הפסח.

על העם תמיד היה לזכור את הגאולה מעבדות, את שה הפסח שנזבח וגרם למוות “לפסוח” עליהם, את ניסיו של אלוהים במצרים ובמדבר, וכן את הבטחתו להביא את העם אל הארץ המובטחת.

לנו כיום זוהי תזכורת נוספת למושיענו וגואלנו ישוע המשיח, אשר שחרר אותנו מהעבדות לחטא במותו.

 

  1. החג מזכיר לנו להודות לאולהים על הבטחותיו לעתיד. הסוכה מזכירה לנו שאנחנו אזרחים זמניים בעולם, אך אזרחים נצחיים במלכות השמיים של אלוהים (2 לקורינתים ה 1, פיליפים ג’ 20).

הסוכה מזכירה לנו שנסיבות החיים שלנו בעולם הזה הן זמניות.

אך מדוע שנשמח מכך? הרי רובנו מעדיפים ביטחון ומנסים להבטיח חיים “ללא הפתעות מיותרות”.

ההיגיון של אלוהים לעיתים שונה מאוד משלנו.

הסוכה מהווה תזכורת לסוכות הזמניות שבנה עם ישראל במדבר בעבר.

רובנו כיום נודה לאלוהים ברגע שנצא מהסוכה על כך שיש לנו בית קבוע עם שירותים ומים זורמים וחימום, אך למאמין בישוע הסוכה מהווה דווקא תזכורת הפוכה במובן מסויים.

הסוכה מהווה תזכורת ביד אלוהים להזכיר לנו – אתם כרגע עדיין בשלב הזמני. הבתים שלכם, הרכוש שלכם, כל הדברים שעושים את חייכם לנוחים, כולם זמניים!

אנחנו עדיין במסע אל עבר המטרה החשובה החשובה מכל – האדון ישוע המשיח, כך שאין לנו מה להקשר יותר מידי לדברים שבעולם (2 לקורינתים ה 1).

עלינו להביט קדימה אל העתיד, אל האדון ישוע, מכיוון שאזרחותנו בשמיים.

זוהי בהחלט סיבה נוספת להודות לאלוהים.

 

  1. החג מלמד אותנו להודות לאלוהים על דברו: בעבר, בהווה ובעתיד.

בשני מקומות בכתובים, דברים ל”א 10-12 ונחמיה ח’, מוזכר חג הסוכות כאירוע בו לומדים ביחד כמשפחה את האפשרות ללמוד מדבר אלוהים. כל העם הגיע למקדש על מנת לשמוע את דבר אלוהים.

 

מעבר למצוות החג עצמו, סוכות כחלק ממועדי אדוני הוא גם חלק “מתחנות תכנית הישועה” של אלוהים.

אלו המועדים (התחנות) שהאדון ישוע כבר הגשים:

עד כה ישוע השלים את חג הפסח במותו כשה האלוהים עבורנו.

הוא השלים את חג המצות בכך שניקה אותנו מהחטא (מהחמץ).

הוא השלים את חג תנופת העומר כאשר קם מן המתים ביום ראשון שלאחר חג הפסח.

הוא השלים את חג השבועות בכך שרוח הקודש נשלחה בחג זה.

 

את חג הסוכות האדון ישוע יגשים לאחר שיחזור, במלכות אלף השנים.

בעתיד חג הסוכות יהיה הזמן בו יעלו העמים לירושלים להלל את המלך, את אלוהים שלבש דמות בשר ודם – האדון ישוע המשיח (זכריה י”ד 16, תהילים ב’).

האם אתה בטוח שתהיה שם?

האם כבר אכן קיבלת את האדון ישוע כשה הפסח שלך? האם מסרת לו את חייך?

אם כן, בהחלט תזכה לראות את הימים המתארים את חג הסוכות בעתיד.