משפחה לאור דבר אלוהים

 

מרכיבי המשפחה ותפקיד כל אחד מבניה (חלק א)

המילה “משפחה” אולי נשמעת מילה קטנה, אך ראוי שנזכור את הנתונים הבאים:

  1. משפחה: זה התא המשותף הראשון שאלוהים ברא.
  2. בניית תא משפחתי על בסיס עקרונות התנ”ך מביא את הרווח הגדול ביותר לכל עם.
    כמו שהדבר נכון על בסיס לאומי, כך הדבר נכון במסגרת הקהילה.

למרות שבקהילה אנו לומדים את דבר אלוהים, הרי שעיקר הלימוד והדוגמה האישית חייבת להיעשות בתוך כל אחת ממשפחותינו ובקהילה כמשפחה “מורחבת”.

מכיוון שעדות החיים המשפחתיים כה משמעותיים, אנו נלמד איך אלוהים מצפה ממשפחה משיחית (כזו המאמינה בישוע המשיח כאדון ומושיע מן החטא) לחיות.

אתחיל בהסבר תיאורטי ואמשיך עם דוגמאות מעשיות מדבר אלוהים:
בספר בראשית ב 24 מתאר אלוהים איך הוא רואה ומחשיב את התא המשפחתי:

“על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד”.
אלוהים יעד את הגבר לדבוק באישה; והדבקות הזו מתוארת כבשר אחד, גוף אחד.

אלוהים קרא לזה “בשר אחד”, גוף אחד, כדי ללמדנו שכל איבר באותו גוף מייצג את כלל הגוף, ושהגוף הזה הנקרא – אחד – לא מיועד לפירוד או חלוקה.
זה נשמע מאוד נחמד, אך איך שתי אישויות, הוויות שונות צריכות לפעול כגוף אחד?

לכולנו ידוע שכאשר נוצר שיתוף, מיד מתחיל חיכוך והצורך להתחשב בגורם נוסף ובדיעה נוספת.
אם כן, על פי איזו דוגמה של אחדות צריכה המשפחה לחיות?
הדוגמה השיתופית הראשונה היא השלמות האלוהית.

אנו מאמינים באלוהים אחד.

השלמות האחת הזו מורכבת משלוש הוויות: רוח אלוהים, אלוהים האב ואלוהים הבן (ישעיה מח 16; בשורת מתי כח 19).

שלמות זאת פועלת בהרמוניה מושלמת, ללא ויכוחים, אי הסכמות או גירושין.
מדוע אנו, גם כמאמינים, איננו מסוגלים לחיות בכזו הרמוניה ושלמות בתא המשפחתי?

התשובה היא: החטא
החטא של אדם וחווה הביא מיד מוות רוחני, ואחריו מוות פיזי לחיי בני האדם “ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות” (בראשית ב 17).

עד לפני החטא, אדם וחווה נועדו לחיות לנצח. הם יכלו לשבת בהתחברות מושלמת עם אלוהים. גם לא היו שום ויכוחים ביניהם, וכל פעולה שעשו הייתה נעשית בצורה מושלמת ומשלימה זה את זו.

לאחר החטא, הם החלו מזדקנים עד מוות, והופסקה ההתחברות עם אלוהים. אלוהים קבע מגבלות על אדם וחווה כחלק מעונש על החטא.

אלוהים עשה זאת גם כדי לווסת את חייהם המשותפים בעולם רווי חטא ומוות.

בראשית ג 16-19: “אל האישה אמר, הרבה ארבה עצבונך והריונך, בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך. ולאדם אמר, כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמור, לא תאכל ממנו, ארורה האדמה בעבורך, בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך. וקוץ ודרדר תצמיח לך, ואכלת את עשב השדה; בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב”.
החטא של אדם וחווה השפיע על כל תחום בחייהם, ובחיי שאר בני האדם. כמו כן, הרס כל שלמות.

אפסים ב 1-4: “גם אתם שהייתם מתים בפשעיכם וחטאיכם, בעבר התהלכתם בהם לפי עידן העולם הזה, כרצון השר אשר לו השלטון באוויר, והוא הרוח הפועל עתה בבני המרי. וגם אנחנו כולנו היינו מעורבים עמהם בעבר; עסקנו בתאוותינו הבשריות, מילאנו את תשוקות הגוף ואת דחף המחשבות, והיינו מטבענו בני זעם כשאר בני אדם. אבל אלוהים המלא רחמים אהב אותנו …”

אז מה עושים נגד השפעת החטא?

איך פותרים את הכישלונות בחיינו? איך אפשר להשיג שלמות ואחדות בחיי נישואין? איך אפשר לבנות משפחה בריאה ומוצלחת? איך אפשר לחיות כמו האחדות האלוהית בעולם רווי חטא?

איך יוצאים ממעגל המוות והקללה לחיים מלאי ברכה וסיפוק?

התשובה טמונה בשתי דרכים:

א. כפרת חטאים

מכיוון שהחטא הנו המקור לכל כישלון, הפסד ומוות, הרי שהדרך היחידה להצלחה, ברכה, שלמות וניצחון על החטא, היא על-ידי הסרת החטא.

התנ”ך הגדיר במדויק מי יכול להסיר את החטא ולהחזיר אותנו למצבינו הקודם:

ישעיה נב 13 – נג 12

נג 4-6: “אכן חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע מוכה אלוהים ומעונה. והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו, מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו. כולנו כצאן תעינו, איש לדרכו פנינו, ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו”.
דמות אחת בהיסטוריה האנושית מתאימה לנבואה זו ולמאות נבואות רבות אחרות – הוא ישוע המשיח, אל-שדי (אפסים ב 5-10).

שאול השליח מציין בדרך ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים:

אל הרומים י 9-10: “ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים – תיוושע. הרי בלבו מאמין איש ויוצדק, ובפיו יודה ויוושע”.
מי שמאמין שאלוהים לבש בשר וירד ארצה לשלם בדמו את מחיר כפרת החטאים שלו – חטאיו נסלחו.

רוח החיים של אלוהים חוזרת לחיות בו כפי שהייתה לפני החטא הראשון של אדם וחווה (ראשונה לקורינתים ג 16).

הפעולה הזו נקראת: פדות, גאולה, ומשמעה שכעת אנו רכושו של הפודה, הגואל, ונדרשים לחיות על פי דרכו. (אל הקולוסים א 14; אפסים א 7; ראשונה לפטרוס א 18; גלטים ג 13, ה 1; אל הרומים יב 1). קראו את ספרי הבשורה ולמדו להכיר את ישוע, את מעשיו והלך מחשבתו.
השלב השני שעלינו להשלים על מנת לחיות חיי משפחה באחדות ושלמות הוא:

ב. חיים תחת הדרכה ושלטון של רוח הקודש

שאול השליח מלמד את המאמינים באפסוס איך חיים על פי אור אלוהים:

“אל תשתכרו מיין, שכן זה מביא לידי פריצות, אלא הימלאו ברוח והשמיעו ביניכם תהילות ותשבחות ושירות רוחניות, ובכל עת הודו על הכל לאלוהים אבינו בשם אדונינו ישוע המשיח” (אל האפסים ה 18-20).

“אל תשתכרו מיין” הוא אומר; משמע, אל תחיו תחת השפעה של אלכוהול.

אדם שיכור אינו אחראי על מעשיו. הוא מדבר שטויות, פוגע ומסכן את הסובבים אותו. הוא לא מועיל ואינו יכול לייצג את אלוהים בדרך מכובדת. כמו כן, אינו יכול למלא את המשימות שאלוהים יעד בחייו.

אל תחיו תחת השפעה מזיקה כלשהי. חיים שכאלו הורסים משפחה. זה יכול להיות סמים, חברים רעים או כל השפעה שאינה מאלוהים.

לעומת זאת, הימלאו ברוח!

למה הכוונה? הרי רוח אלוהים כבר שוכן בתוכינו…

הכוונה שתאפשר לרוח אלוהים לשלוט על מהלך חייך, על מחשבותיך ועל מעשיך.

תאפשר לרוח אלוהים לאחוז בהגה של החיים שלך.

איך עושים זאת?

  1. לומדים את דבר אלוהים,
  2. מתפללים ומבקשים מאלוהים את הכוח לציית, ולהתמיד לציית.
    ומה יקרה אז? מה יתרחש בחייו של מאמין בישוע המאפשר לרוח אלוהים להנהיג את חייו?

א. תוכל להבין את הרוחב, האורך, הגובה והעומק של אהבת המשיח (אפסים ג 18-19).

ב. פרי הרוח, התכונות המושלמות של המשיח מתחילות להתבטא בחיים שלך:

“לעומת זאת, פרי הרוח הוא אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי – על מידות אלו אין תורה חלה” (גלטים ה 22-23).

זיכרו, רוח הקודש השוכן בנו הנו אישיות. פרי הרוח הם ביטוי כל תכונותיו של המשיח ישוע בחיינו.
רבותיי, כשפרי הרוח מתבטא בחיינו, התוצאות נראות מיד:

– קשה לריב כשיש אהבה אמתית.

– קשה לכעוס כשיש שמחה, נדיבות, טוב לב ואורך רוח.

– קשה להתפרץ כשיש ריסון עצמי.

ובמילים פשוטות: אם אנו רוצים לבנות משפחה בריאה בעיני אלוהים והעולם, עלינו לאפשר לרוח אלוהים את השלטון על מהלך חיינו (אל האפסים ד 17-32).
לאחר שלמדנו את הבסיס הזה, נלמד את החלק המעשי בשיעור הבא.
לסיכום:

  1. משפחה הנה התא הראשון והמושלם שאלוהים ברא.

התא המשפחתי צריך לפעול לאור דוגמת השלמות האלוהית.

(המשך השיעורים נמצאים ב-נושאים: משפחה).
2. החטא של אדם וחווה הרס כל שלמות בעולם, וביניהם את התא המשפחתי.

  1. הדרך היחידה להתמודד נגד החטא ולהקים משפחה שלמה ובריאה בעיני אלוהים היא:

א. לקבל את ישוע כאדון ומושיע מן החטא.

ב. לחיות על פי הדרכת רוח אלוהים.
בשיעור הבא, בעזרת השם, נלמד איך נדרש מכל איבר במשפחה לחיות, ועד כמה תלויים אנו בכוח ובהדרכת רוח אלוהים.

 

מרכיבי המשפחה ותפקיד כל אחד מבניה (חלק ב)

בשיעור שעבר התחלנו בלימוד אודות התא המשפחתי – יעודו ותפקיד כל אחד מאיבריו.

הבה נרענן את הנקודות העיקריות:

  1. משפחה הנה התא הראשון והמושלם שאלוהים ברא.

התא המשפחתי, שהוא הבסיס לכל חברה ועם, צריך לפעול לאור דוגמת השלמות האלוהית.

  1. החטא של אדם וחווה הרס כל שלמות בעולם, וביניהם את התא המשפחתי.
  2. הדרך היחידה להתמודד נגד החטא ולהקים משפחה שלמה ובריאה בעיני אלוהים היא:

א. לקבל את ישוע כאדון ומושיע מן החטא, ובכך להבטיח את שכינת רוח אלוהים בך.

ב. לחיות על פי הדרכת רוח אלוהים המבוססת על דבר אלוהים – התנ”ך והברית החדשה.
ישנם מספר מקומות בתנ”ך המדריכים אותנו לחיות חיי משפחה מושלמים. אתבסס על הכתוב בספר אל האפסים פרק ה, ובהמשך אתייחס גם לקטעים אחרים.

בשיעור שעבר סיימתי עם דגש על פסוק 18: “המלאו ברוח…”

המשמעות הייתה: להיות תחת השפעת והדרכת רוח הקודש השוכן בתוך המאמין.
באיגרת אל האפסים פרק ה פסוקים 19-20 שאול אומר:

“השמיעו ביניכם תהילות ותשבחות ושירות רוחניות. שירו וזמרו לאדוני בלבבכם, ובכל עת הודו על הכל לאלוהים אבינו בשם אדוננו ישוע המשיח”.

שאול השליח מלמד אותנו, בשני משפטים, את הגישה שצריכה לאפיין את חיינו.

חיי המאמין, הנשוי או הרווק, צריכים להתאפיין בידיעת דבר אלוהים ושינונם – בגישה של הודיה עבור כל הדברים שאלוהים מציב בחייו.

כל זאת, למרות שהעולם בו אנו חיים מלא בכעס, באבל, בנקמה, בלבבות שבורים ובחוסר סליחה.
מדוע גישה זו וההדרכה כה חשובות?

מכיוון שנפש מודה, היא נפש שמחה יותר ומוכנה לעזור ולבנות – נוח להיות לידה ולעבוד עמה.

נפש, השמחה בגלל ביטחון בחסד אלוהים, היא כזו שקל יותר לעבור עמה תקופה קשה.

נפש שכזו, היא כלי יעיל לבישור לסובבים אותה; והדבר נכון לכל אחד מאיתנו, בין אם רווק או נשוי.
במקום לבכות על מר גורלי ולתכנן את הפירוד או את הנקמה, אלוהים מצפה מילדו להודות לו על הכל ולהיות בעל לב רך ומוכן לשינוי, לפשרה, לוויתור ועזרה.

הגישה החיובית וההודיה אינם כלים ריקים או תרגיל פסיכולוגי!

הכלים הללו חוקיים ונכונים מכיוון שהם מבוססים על הבטחתו של אל חי וקיים – אל עליון:

א. הוא מצווה עלינו להודות לו תמיד.

ב. אלוהים הבטיח לנו חסד להתמודד עם כל מקרה וניסיון שיבוא בחיינו:

“שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכלתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו” (ראשונה לקורינתים י 13).

“שמחו באדון בכל עת; אומר שוב, שמחו. נועם התנהגותכם יוודע נא לכל אדם. האדון קרוב. אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע” (אל הפיליפים ד 4-9).

זה לא קל, אך כך רוצה אלוהים והוא הבטיח לעזור.
עם אמונה בריאה המאפשרת לרוח הקודש להדריך את מחשבותינו ולציית לדבר אלוהים, ובגישה של הודיה וביטחון בנוכחות אלוהים בחיינו ולצדנו, נוכל לצעוד לשלב הבא של חיים משותפים ובריאים.
פסוק 21: “הכנעו איש לרעהו מתוך יראת המשיח”.

הציווי הזה אינו נוגע רק לזוגות נשואים, אלא מתייחס גם ליחס ההדדי בין המאמינים.

משמעות המילה “להיכנע” בפסוק היא: להיות תחת סמכות או מרות. כל אחד מאיתנו צריך לראות את השני כבכיר ממנו.

הפסוק הזה מלמד, שלכל איבר ערך חיוני לשלמותו של הכלל, שלכל אחד מאיתנו העניק המשיח יכולת, דיעה ויעוד שרק אם נתחשב בו – נתקרב לשלמות (ראשונה לקורינתים יב).

פעולה שכזו, המבטאת ענווה וצניעות, יכולה להעשות כאשר אנו מבקשים לכבד ולהעריך את ישוע המשיח.

כשאנו מביטים על עצמנו ובוחנים את חיי משפחתנו, אנו מגלים שיש לנו הרבה מה לשנות.

מהיכן נובעות כל המחלוקות והמריבות?

יעקב אומר באיגרתו בפרק ד: שהכל נובע מאנוכיות וגאווה, מהרצון להאיר את כל הפנסים לעברי – במקום לעבר האדון.

אנשים כה רוצים לקבל את מבוקשם וזכויותיהם, רוצים שדעתם תהיה שלטת ומוכנים לדחוף, להפיל ולהשפיל אחרים כדי להשיג את דרישותיהם! כן, גם בין בעלים לנשים…

לעומת גישה אנוכית ושחצנית, ישוע המשיח מצווה עלינו לכבד את סמכותם של אחרים, לשמוח במקום אחרון, ולשרת בשמחה (ראשונה לקורינתים טז 16; ראשונה לפטרוס ב 13, ה 5; אל העברים יג 17).

גישה שכזו מבליטה את האדון דרך חיינו, וזו משמעות המילה יראת המשיח.
אלוהים אינו מצפה מאיתנו לנחש איך להתנהג. עבור כל ציווי שנתן לנו, הוא גם הציג דוגמה אישית.

בספר אל הפיליפים ב 1-11 נאמר: ישוע המשיח, למרות היותו אלוהים -מרצונו החופשי ומתוך אהבתו אותנו – הריק את עצמו, נטל דמות עבד ובא בדמות אדם.

כאדם, הוא השפיל עצמו וציית עד מוות.

למרות שכל אחת מההוויות באלוהים שווה זו לזו, ישוע המשיח מלמד אותנו איך כל הוויה ממלאת את תפקידה בצניעות, בציות ובכבוד הדדי אחד כלפי השני.

כניעתו של אלוהים הבן לאלוהים האב לא ציינה שוני בערך, אלא שוני בתפקידים. הכבוד והכניעה שאלוהים הבן מציג ורוכש כלפי אלוהים האב אינם ציון של חולשה, אלא עבודה בהרמוניה מושלמת.

את הדוגמה הזו עלינו להפנים אחד כלפי השני, ובמיוחד בתוך המשפחה.

דברי ישוע במתי כח 18: “ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ”; לעומת דבריו ביוחנן ד 34: “… מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את פעלו”.
בפסוקים 22-24 שאול פונה לנשים: “הנשים, היכנענה לבעליכן כמו לאדונינו, כי האיש הוא ראש האישה כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה – המושיע של הגוף. וכשם שהקהילה נכנעת למשיח, כן גם הנשים תכנענה לבעליהן בכל דבר”; (פסוק מקביל באל הקולוסים ג 18: “הנשים, היכנענה לבעליכן, כמו שיאה לנוכח האדון…”)
הבה נבוא כולנו, בעלים ונשים, אל הפסוקים הללו עם המטען והכלים שכבר קיבלנו:

א. מודרכים על-ידי רוח אלוהים;

ב. נפש מודה ומהללת את טוב ה’;

ג. אלוהים מקבל כבוד כשאנו מכבדים ומשרתים זה את זה.
למרות שלנשים ולגברים ישנו ערך זהה מול האדון (גלטים ג 28: “…לא זכר ולא נקבה, משום שכולכם אחד במשיח ישוע”) – הרי שאלוהים קבע סדר סמכותי בתא המשפחתי, על מנת שהתא יפעל בצורה תקינה (ראה גם ראשונה לטימותיאוס ב).
כמו שישוע המשיח הוא ראש הקהילה, כך הבעל הוא הראש של האישה.

כמו שהקהילה לומדת, מתפללת ומשתדלת לחיות באופן הרצוי והראוי לישוע המשיח, כך האישה צריכה להכיר את רצון בעלה, להתפלל ולשאוף לרצות אותו באהבה ושמחה.

כמו שהעולם מביט אל הקהילה ומזהה גוף הפועל על פי החוקים של דבר ה’ – כך האישה הסובבת את בעלה, צריכה להכיר את רצונו ואופן מחשבתו ואמונתו על פי הלך החיים, ואופן פעולתו כלפיה.
אלוהים מצפה מהאישה להיכנע לרצון בעלה, לא בעצב, אלא בשמחה וברצון – ממש כמו הגישה כלפי ציות למשיח.

כאשר הקהילה פועלת על פי הלך מחשבתו של המשיח – היא זוכה לברכה והגנה. ידוע לנו שאלוהים מברך ועונה לתשובות ילדיו המצייתים.

כך גם כלפי האישה הנשואה – הגנתה וכבודה נובעים מתוך כניעתה למרות בעלה.

אלוהים מגן עליה מכיוון שהיא נכנעת לרצונו, ובעלה מכבדה בגלל גודל אהבתו כלפיה.

אני מאמין שברכת אלוהים רחבה יותר במשפחות שבהן האישה מקדישה זמן ללמוד את דבר אלוהים ומקנה זאת לילדיה, מבלה זמן איכותי עם בעלה ומטפלת בביתה. (ארחיב זאת כשנלמד את משלי פרק לא).

כשהעולם שומע את המילים הללו, הוא דוחה אותן. עלינו לבחור בין: אם למצא חן בעיני העולם, או בעיני אלוהים.
אני משער, שמספר נשים בקהל חושבות: האם עלינו להיכנע לכל רצון של הבעל, גם אם הוא אינו תואם לדבר אלוהים?

א. אינני מצפה מאשתי למלא את רצוני במידה ורצוני סותר את רצון אלוהים ומהווה כפירה.

במצב שכזה, אני מקווה שהיא תהיה חכמה להזהיר אותי – ובאהבה תאיר את עיניי – ללמד אותי מה נכון יותר לעשות. במקרים בולטים וקיצוניים אני מקווה שהיא אף תבקש את עזרת שאר האחים והאחיות בקהילה לתקן את דרכי. (ארחיב בנושא כשנלמד את הראשונה לפטרוס ג).

במידה ואין מדובר בכפירה, אלא בהחלטה “מנהלתית”, ראוי שהאישה תכבד את רצון בעלה.
ב. דבר אלוהים מלמדינו שבעל ואישה הם בשר אחד – גוף אחד.

כששאול השליח מלמד איך זוג נשוי צריך להתנהג, הוא אומר באיגרת הראשונה לקורינתים בפרק ז 3-4, שהיחס ביניהם אינו כמו מנהל לפועל – הגוף של הבעל שייך לאשתו וכן ההיפך: “האישה אין גופה ברשותה אלא ברשות בעלה; כן גם האיש אין גופו ברשותו אלא ברשות אשתו”.

למרות שישנה היררכיה של סמכות, העניין מורכב יותר מכיוון שמדובר ב”גוף אחד”.

לכן, בעלים ונשים, אנא זיכרו שהחלטות או רצונות פסולים פוגעים בשניכם מכיוון שאתם “בשר אחד”!
ג. אישה, התפללי תמיד עבור בעלך על מנת שרצון אלוהים יהיה תמיד לנגד עיניו.

ד. לבעלים המתפללים, אלוהים יביא להם אישה, שבאהבה ובנאמנות תמלא את רצונם.

 

בעל יקר, ובעל לעתיד,

אם אתה מצפה שאשתך תציית ותיכנע לרצונך, השתדל להידמות לישוע בתכונותיך ובאישיותך על מנת שהכניעה לך תהיה מתוך רצון ולא מתוך כורח וסבל.

ובמילים פשוטות:

רוצה אישה אלוהית? התנהג כמו גבר אלוהי.

על כך בשיעור הבא.

 

לסיכום:

  1. נפש מודה ומהללת את אלוהים היא כזו שנוח לחיות עמה.
  2. למרות שבעל ואישה שווים ערכית בעיני אלוהים, הרי שאלוהים קבע סדר סמכותי, שאותו הוא מצפה שנכבד. הבעל הוא ראש האישה. אלוהים מצפה מהאישה להיות תחת מרות בעלה מתוך כבוד ויראה.
  3. הסדר האלוהי בבית המאמין עומד בניגוד להלך המחשבה או החינוך החילוני. עלינו להחליט את מי אנו מעוניינים לרצות – את העולם או את המשיח.
  4. חיים על פי העקרונות הללו אינם דבר קל. הכוח ניתן לאלו המאמינים בישוע כאדון ומושיע מן החטא, וחיים על פי הדרכת רוח הקודש.