ספר מלאכי – פרק ב, פסוקים 1-9

 

הנביא מלאכי מניף אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הרוחנית של העם ומאשים אותה בביזיון עבודת האלוהים.

ההתלהבות לשרת את אלוהים בקודש הוחלפה בפעולות פורמליות נטולות רגש וחיבה. ליבו של העם החל מתרחק מאלוהים.

הכוהנים זלזלו בציווי התורה והגישו על מזבח אלוהים קורבנות פסולים. קורבנות עיוורים, פסחים וחולים, הכוהנים הגישו לאלוהים קורבנות באיכות כזו שלא היו מעזים להביא כמתנה למושל, לבן אדם!

אלוהים אמר לעם על ידי הנביא שעדיף שהמקדש ייסגר מאשר שתימשך בו עבודה בזויה.

כמה עצוב שתוך פרק זמן של מספר עשרות שנים הם שכחו שחייהם תלויים בחסד ה’.

 

כדי להראות עד לאיזה שפל הגיע העם בריחוקו מאלוהים, אמר הנביא מלאכי ששם אלוהים מפואר בכל עמי הגויים אבל לא בתוך עמו וארצו!.

ישעיה הנביא שחי כמעט 300 שנים לפני מלאכי תיאר את המצב הרוחני של העם בתקופתו שלו, ואמר: “ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא יתבונן!”. ישעיה א’ ג’.

מתברר שהחזרה בתשובה שאפיינה את תקופתם של עזרה ונחמיה היתה זמנית ביותר, והעם חזר לסורו הרוחני.

 

בפרק א’ בפסוק ו’ אלוהים מבהיר לעמו שמצבם הנוכחי לא יוכל להימשך לאורך זמן.

מכיוון שאלוהים נחשב לאב ועם ישראל לבנים, הרי שמתפקידו של האב גם לדאוג לחינוך ילדיו.

בפרק ב’ בפסוק א’ ו־ 2א, אלוהים מציב אולטימטום לפני הכוהנים:

“ועתה אליכם המצווה הזאת הכוהנים: אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי, אמר יהוה צבאות…”

אלוהים אומר שמבחן האמונה והציות של הכהונה עומד על:

שמיעה וכבוד לשם אלוהים.

למה ה’ מתכוון באומרו: לתת כבוד לשמו? מדוע ה’ לא אומר: לתת לי כבוד? לכבדני?

אגב, המילה שמי מופיעה 6 פעמים רק בפרק א’! ושיאה יבוא בפרק ג’!

 

על פי מספר פסוקים בתנ”ך ובברית החדשה ניתן להבין שהמילה שמי, ברבים מהמקרים מתייחסת למשיח, למשיח אלוהים.

לדוגמא: אוסף מזערי של דוגמאות!

שמות כ”ג כ’־כ”ג

אלוהים אומר שהוא שולח לפני ישראל את מלאכו, לשמור את ישראל ולהביאם לארץ. אלוהים מזהיר את העם לשמוע ולציית לכל הוראותיו מכיוון ש….”שמי בקרבו”

מכאן, השם ה’ נימצא בתוך אותו מלאך.. או, ה’ גילה עצמו דרך אותו המלאך!

אם תשמעו לו, תבורכו, אם לא, תפגעו!

אי ציות לדברו כמוהו כאי ציות לה’ בכבודו ובעצמו.

 

שמות י”ג כ”א ו-י”ד י”ט מציינים בפירוש שאלוהים בכבודו ובעצמו הינו אותו מלאך ה’ ההולך לפני מחנה ישראל בעמוד האש ובענן. שומר ישראל הינו המשיח, ושם ה’ בקירבו. הוא אותו מלאך פניו של אלוהים שמות ל”ג י”ד ־ ט”ו.

 

מכיוון שה’ בעצמו ירד בבשר ודם להוביל את עמו במדבר, העם קיבל אזהרה מקדימה.

מדוע?

מכיוון שבעבור כל אדם, אלוהים נחשב לדבר גדול ומרוחק.

אם אלוהים ירד ארצה ויראה מבחינה חיצונית כאחד האדם, העם עלול להתייחס כלפיו בדרך פסולה.

העם הוזהר כדי שיחסו כלפי אלוהים יהיה מכובד ומתאים.

(ראה בראשית י”ח ־ שלושה אנשים מופיעים לפני אברהם. אחד מהם הוא אלוהים והשניים האחרים הם מלאכים).

 

דוד המלך מציין במזמור נ”ד ג’ ששם אלוהים מושיע!

במזמור ע”ב כל המזמור מהלל את המשיח בעת מלוכתו בארץ ובפסוק י”ז המשיח נקרא ־ שמו!

נבואות כמו ירמיה כ”ג  ה’־ו’ מלמדות ששם אלוהים הוא המשיח אשר ישכון בבית אלוהים בעתיד ומשם ישפוט את כל העמים.

מכאן, האישיות ששם אלוהים נימצא בא ־ הוא המושיע!, משיח ישראל!.

 

כשישוע הופיע כמשיח הוא פנה אל הסופרים והפרושים ואמר להם:

ספר בשורת יוחנן פרק ה’ פסוק כ”ג: “..מי שאינו מכבד את הבן, אינו מכבד את האב אשר שלח אותו”

יוחנן ח’ י”ט : “..השיב ישוע: “גם אותי גם את אבי אינכם מכירים. אילו הכרתם אותי, גם את אבי הייתם מכירים”. (אותו פסוק גם בפרק י”ד ז’).

 

מכאן, מאז ומתמיד עמד אותו מבחן לפני עם ישראל:

אלוהים בחן את אמונת הכוהנים וציותם לדברו על פי יחסם למשיחו.

 

ובכן, מה יקרה לכוהנים אם הם לא ישמעו לדבר ה’ ויתנו כבוד לשמו?

בפסוקים ב’, ג’ ו־ט’ אלוהים מפרט באילו עונשים הוא יעניש את הכוהנים.

ב,א “וְעַתָּה, אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת–הַכֹּהֲנִים.  ב,ב אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם-לֹא תָשִׂימוּ עַל-לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת-הַמְּאֵרָה, וְאָרוֹתִי אֶת-בִּרְכוֹתֵיכֶם; וְגַם אָרוֹתִיהָ, כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל-לֵב.  ב,ג הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת-הַזֶּרַע, וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל-פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם; וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.  ב,ד וִידַעְתֶּם–כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת:  לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת-לֵוִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  ב,ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם-לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי; וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא.  ב,ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא-נִמְצָא בִשְׂפָתָיו; בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו?ֹן.  ב,ז כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ:  כִּי מַלְאַךְ יְהוָה-צְבָאוֹת הוּא.  ב,ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה; שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  ב,ט וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל-הָעָם:  כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת-דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה.”

 

גם אם לא נפרש במדויק את משמעות העונשים, הרי מקריאה ראשונה ברור שמדובר במצב מאוד חמור ומביך.

א. אלוהים מקלל את ברכות הכוהנים.

תפקיד הכוהנים לברך את העם (במדבר ו’ כ”ג) ואלוהים עומד להפוך את הברכות הללו לקללות.

מכאן, אלוהים מזהירם בביטול מוחלט של תפקידם. כי הרי אם כל פתיחת פה תוביל לקללה, אז עדיף שישתקו ולא יעשו דבר.

ב. אלוהים יכסה את פניהם בהפרשות שנוקו מהקורבנות , כך יביישם ויטמאם לעמוד כשרים לשרותו. יתכן שאלוהים השתמש בשפה הברורה להם באותה תקופה כדי לומר ־

אני אשפיל אתכם! הטקסט בפסוק ט’ ברור יותר.

כמו שאתם בזיתם והשפלתם את אלוהים, כך אלוהים יבזה אתכם וישפיל אתכם לעיני העם!

 

שאלה.

מדוע אלוהים דורש כה רבות מהכוהנים? מדוע העונש כה חמור?

הכוהנים הינם בני שבט לוי. כהונה הינה שם התפקיד המוטל רק על שבט לוי.

פסוק ד’: “וידעתם כי שילחתי אליכם את המצווה הזאת להיות בריתי את לוי אמר ה’ צבאות”.

כבר בהיות עם ישראל במדבר, בחר אלוהים בבני לוי להיות לו בן בכור מתוך העם.

במדבר ו’ י”א ־ י”ג. מהבן הבכור נדרש להוות דוגמא!

 

שבט לוי היה גם השבט היחידי אשר פנה לצד משה במקרה העגל במדבר והדביר את עבודת האלילים בקרב העם. בכך תפסו בני שבט לוי את מקומם כשומרי הטוהר בעם. שמות ל”ב

 

מאוחר יותר בעת מסעם במדבר, (במדבר כ”ה) היה זה הכהן הגדול פנחס, נכדו של אהרון בן שבט לוי, אשר הוציא להורג נואף ונואפת עובדי אלילים מתוך העם אשר נאפו בפרהסיה וביזו את מצוות אלוהים.

בעקבות אותה קנאה לטוהר מצוות ה’, הסיר ה’ את חמתו מהעם ובישר לפנחס הכהן כי הוא כורת עם הכהונה ברית שלום .

 

בפסוקים ו’־ז’ מלאכי מציין שה’ ציפה מהכוהנים ללמד את תורת ה’ וכך להשיב רבים מעוון.

הכוהנים היוו למעשה שגרירי אלוהים בקרב העם. ויקרא י’ י”א.

אך במקום למלא את ייעודם, פסוק ח’ מציין שהכוהנים:

א. סרו מן הדרך

ב. הכשילו רבים בתורה

ג. טימאו, שיחתו את ברית השלום שכרת אלוהים עם הכהונה.

 

ה’ כועס כל כך על הכוהנים מכיוון שטעותו של מורה תמיד מוכפלת במספר תלמידיו.

נציגי ומורי הטוהר פשעו, וגרמו לעם שלם לסטות מתורת ה’.

 

סיכום שיעור שלישי

מאז ומתמיד בחן אלוהים את אמונת האדם על פי הציות לדברו והיחס לשמו, למושיע.

מאז ומתמיד העניק אלוהים את מלוא ברכותיו בכך שעמד לימין נאמניו וסיפק את כל צורכיהם של אלו אשר ראו בו אב ומושיע.

גם ללא כהונה משבט לוי, דאג אלוהים להעמיד שגרירים ומורי דברו בקרב בני האדם.

יוחנן השליח אומר בספר ההתגלות א’ ו’, ה’ י’ ו־כ’ ו’ שאלוהים רואה במאמיניו כוהנים.

 

באיגרתו הראשונה מציין שמעון השליח בפרק ב’ פסוק ט’ את מה שנדרש ממאמין אשר אלוהים רואה בו משרת ככהן.

“אבל אתם עם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם סגולה, למען תספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא:”

 

רבותיי, כמו שכל העם הביט אל הכהונה ולמד ממנה אודות עבודת ה’, כך בני האדם בוחנים את כל דברינו ומעשינו מרגע ידיעתם את אמונתנו.

כל מאמין ללא הבדל הינו שגריר המשיח ומשמש פה לאלוהים. האחריות עצומה מכיוון שמדובר בחיים ובמוות. (האיגרת השניה של שאול לקורינתיים פרק ה’)

אנא, בל נהפוך את האמונה הקדושה לדת פורמלית חסרת אהבה ולב כמו שעשו הכוהנים בתקופת הנביא מלאכי אלא נציג ונשרת את אלוהים באהבה ובחום, מגיע לו הרבה יותר!

פרק ב, פסוקים 10-17

 

בשיעור שעבר למדנו שאלוהים מציב אולטימטום לפני הכוהנים ומתנה את ברכתו בשמיעה וכיבוד לשמו. (ב’ 1).

על פי דוגמאות לאורך התנ”ך ראינו ששם ה’ מתייחס לאישיות ואותה אישיות הינה משיח ישראל, ישוע המשיח.

נוכחנו לדעת שאבן הבוחן לאמונה נכונה היתה מאז ומתמיד היחס שלנו, האמונה שלנו בשם אלוהים, המשיח הגואל ישוע שנתן את חייו כקורבן כפרה עבור חטאינו.

הכוהנים, בני שבט לוי נבחרו להיות בנים בכורים בתוך העם ועליהם הוטלה האחריות להוות דוגמא לשירות ועבודת אלוהים טהורה.

הכוהנים כשלו ומכיוון שהם שימשו מורי העם, הם הכשילו את העם וגרמו לעם לחטוא ולהיענש על ידי אלוהים. כאמור ־ טעותו של המורה מוכפלת במספר תלמידיו..

 

בפרק ב’ בפסוקים 10-17 הנביא מציין את חוסר נאמנותם של בני ישראל לאלוהים. תוצאת עדותם הבאושה של כהני ישראל.

לאורך 7 הפסוקים מופיעה המילה בגד 5 פעמים והיא מתארת את יחס העם לאלוהים ויחס בני ישראל לנשותיהם.

בפסוק 10 מלאכי פותח את המסר הבא במשפטי פליאה.

ב,י “הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ; מַדּוּע, נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ.  ב,יא בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָיִם:  כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ יְהוָה אֲשֶׁר אָהֵב, וּבָעַל בַּת-אֵל נֵכָר.  ב,יב יַכְרֵת יְהוָה לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב; וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַיהוָה צְבָאוֹת. ב,יג וְזֹאת שֵׁנִית תַּעֲשׂוּ כַּסּוֹת דִּמְעָה אֶת-מִזְבַּח יְהוָה בְּכִי וַאֲנָקָה; מֵאֵין עוֹד פְּנוֹת אֶל-הַמִּנְחָה וְלָקַחַת רָצוֹן מִיֶּדְכֶם.  ב,יד וַאֲמַרְתֶּם, עַל-מָה:  עַל כִּי-יְהוָה הֵעִיד בֵּינְךָ וּבֵין אֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ, אֲשֶׁר אַתָּה בָּגַדְתָּה בָּהּ, וְהִיא חֲבֶרְתְּך, וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ.  ב,טו וְלֹא-אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ, וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים; וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל-יִבְגֹּד.  ב,טז כִּי-שָׂנֵא שַׁלַּח, אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכִסָּה חָמָס עַל-לְבוּשׁוֹ, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם, וְלֹא תִבְגֹּדוּ. ב,יז הוֹגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ:  בֶּאֱמָרְכֶם, כָּל-עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אַיֵּה, אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט.”

הנביא רואה לנגד עיניו את פשעי העם ושואל את עצמו:

הרי אל אחד לכולנו, אב אחד ברא אותנו. (א’ 6 ־ אלוהים רואה עצמו כאב האומה)

למעשה העם כולו עומד לפני אלוהים כמשפחה אחת! נשים וגברים.

אם כולנו עומדים מול אלוהים כאחים ואחיות, אז מדוע אנו מכאיבים כל כך אחד לשני?

מדוע אנו בוגדים אחד בשני?

מדוע אנו מחללים את הברית שכרת אלוהים עם אבותינו?

 

איך עם ישראל בגד באלוהים ואיש ברעהו?

בפסוק 11 הנביא מתאר את החטא.

הנביא טוען שיהודה בגדה ומעשים מתועבים נעשו בישראל.

בספר שמות ל”ד: 15-16, בשלב כה מוקדם של היווצרות העם, הזהיר אותם אלוהים לבל יזנו אחר בנות ניכר, מכיוון שהדבר יוביל לעבודת אלילים.

למרות שאלוהים חזר על האזהרה פעמים נוספות (דברים ז’, יהושע כ”ג) בני ישראל הפרו את ההוראה האוסרת עליהם להינשא לבנות ניכר, ובכך הכניסו שוב לארץ את עבודת הבעל.

המשפט בעברית משתמש במשחקי לשון: “ובעל בת אל ניכר” בעל = שכב עם, נהיה לבעל וגם שמו של האל שאותן נשים השתחוו לו. בעל פעור (במדבר כ”ה 1-4).

 

גם בברית החדשה שאול השליח אמר את אותו הדבר באיגרת השניה לקורינתיים ו’ 14-18.

אל תרתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים. איזו שותפות יש לצדקה עם עוולה?, לאור עם חושך? ולאלוהים עם אלילים? (ראה גם דברים כ”ב 10 שור וחמור לא יחרשו יחדיו…)

 

חשוב:

למרות שאלוהים אסר להינשא לבני עם אחר, האיסור הוחל רק על בעלי אמונה זרה.

רחב הכנענית ורות המואביה הינן דוגמאות של נישואיי תערובת חוקיים בגלל אמונתן באלוהי ישראל.

מכאן, המילה תערובת התייחסה לאמונה שונה וזרה ולאו דווקא למוצא הפיזי.

 

פסוקים 14-15 מציינים שחטאם של בני ישראל היה כפול מכיוון שלא רק שנישאו לבנות אמונה זרה ויחד עימן עבדו אלילים, אלא, הגברים גם נטשו את רעיותיהם, את אשת נעוריהם ואם ילדיהם לטובת אותה עובדת אלילים.

בפסוק 14 הנביא מזכיר להם, וגם לנו היום שנישואים אינם סתם החלטה עסקית הנוחה לשני בני הזוג.

בכל נישואין כשרים, עומד אלוהים כעד בין בני הזוג. “כי ה’ העיד בינך ובין אשת נעוריך”.

אלוהים רואה את הנישואין כברית נצחית בעוד בני ישראל ראו בנישואין חוזה זמני.

בני ישראל זלזלו בעדותו של אלוהים ופנו לספק את תשוקות גופם.

ובכן, מה דעתו של אלוהים בנושא גירושין באופן כללי?

פסוק 16: “כי שנא שלח, אמר ה’ אלוהי ישראל…”.

לא יעזור שום תירוץ, לא יעזור שום מאמר של פרופסור כזה או אחר.

אלוהים מעולם לא עודד גירושין ומעולם לא ראה בהם תהליך טבעי וחיובי.

אלוהים קבע בבראשית ב’ 24 שגבר ואישה הופכים לבשר אחד, ואלוהים בעצמו מעולם לא הפריד את הקשר הזה. על פי דברי שאול השליח לקורינתיים באיגרת הראשונה בפרק ז’, רק המוות הינו גורם טבעי המפריד בין בני זוג.

 

בספר מתי י”ט 1-12 הפרושים ניסו את ישוע בשאלות בנושא גירושין.

ישוע ענה להם שאלוהים לא רוצה בכך והסיבה שבגללה נתן משה חוקים בנושא גירושין, נבעה מתוך עיקשותם. (אלוהים לא רצה מלך אך העם התעקש ולכן קיבל).

קריאה זהירה של חוקי הגירושין מראה שהתנ”ך לא מצווה לגרש, אלא, במקרה שקורים גירושין, (הנובעים בעיקרון מעיקשות לב בני האדם) אז התנ”ך סיפק דרך להגן על האישה ולשלח אותה עם ספר כריתות. (דברים כ”ד)

אגב, על פי חוקי היהדות הרבנית בתקופתו של ישוע, גבר היה יכול להתגרש מאישתו גם במידה והאוכל שבישלה לא היה טעים! בשורת מתי י”ט 3 מרמז על גישת הפרושים לגירושין: “האם מותר לגרש על כל דבר?”

ניתן ללמוד יותר לעומק בנושא הנישואין והגירושין בספר הבשורה של מתי פרק ה’ פסוקים 31-32.

 

איך אלוהים מתייחס כלפי אלו שזלזלו בו כעד לברית נישואיהם? מה היתה תוצאת הבגידה הכפולה של רבים מאנשי ישראל? (באשת נעוריך ובאלוהים)

פסוקים 12-13.

המילים מאוד קשות ולמעשה מבהירות את חומרת הבגידה.

אלוהים יכרת זרע, המשך וברכה לכל גבר אשר יתגרש מאישתו לטובת בת אל נכר, או שיינשא לבת אל נכר.

המילים ער ועונה ־ מבהירים שהעונש אינו פוסח על שום אדם. ללא הבדל.

יתרה מכך, אתם בוכים ומתחננים לתשובת אלוהים עד כי דמעותיכם מכסות את המזבח

ואלוהים אינו עונה.

מדוע אלוהים אינו עונה לתחינותיכם? מכיוון שבגדתם באשת נעוריכם! הפרתם את ברית הנישואים שצריכה להיות נצחית (עד כי המוות יפריד). כל דמעותיכם לא תעזורנה! עד כי תחזרו בתשובה ותחיו על פי רצון אלוהים.

משלי ט”ו 8: “זבח רשעים תועבת ה’ ותפילת ישרים רצונו”

 

התנ”ך מצווה על האישה להיכנע לרצון בעלה ולמעשה מעמיד את הבעל כראש המשפחה.

(אפסיים ה’, קולוסים ג’ 18-19) ומצד שני, יחד עם התפקיד התנ”ך גם מטיל אחריות על הגבר.

הבעל מחויב לאהוב ולכבד את אשתו.

ההוראה הזו כל־כך חשובה, עד כי אלוהים אמר מפי השליח שמעון באיגרתו הראשונה פרק ג’ פסוק 7:  שאלוהים יעקב, (לא יענה, ידחה) לתפילות הגבר שלא יתנהג נכונה כלפי אישתו.

רק אדם שמכיר את טוב אלוהים יכול להבין עד כמה חמור עונש שכזה!

 

מה הפתרון שאלוהים נותן להפסקת הגירושין והבגידות?

בפסוקים 15-16 הנביא מציג את תשובת אלוהים לשלום בית ולשלום רוחני.

פעמיים חוזר הנביא על הפתרון:

“ונשמרתם ברוחכם ואל תבגוד באשת נעוריך”

 

למה הכוונה ונשמרתם ברוחכם?

אלוהים נתן תנ”ך על מנת שנוכל לחיות בברכה וכל רצונו שנשאר מאוחדים כלפיו וכלפי נשותינו.

התרחקות רוחנית, אי קיום רצון אלוהים הכתוב בתנ”ך עלול להוביל לתוצאות קשות שאלפי גאונים לא ימצאו להם תשובה! גירושים ובגידה הינם תופעות פסולות המשחיתות אמות מידה קדושות.

 

לפני מספר חודשים העיתונים יצאו בתגלית חשובה.

‘הרצון לבגוד באישה טבוע בגן, ולכן האדם אינו אשם, הוא פשוט בנוי לכך.’

רבותיי

העולם הלא מאמין ינסה לעשות הכל על מנת להעלים ולהלבין את אשמתו ואת חטאו.

במקום להילחם בתופעה אז מחפשים דרך להכשיר אותה! כך העולם יראה יפה יותר. הסטטיסטיקות יצביעו על עולם טוב יותר! ההומניזם מצליח!

פעם קראו לזה בגידה, והיום קוראים לזה “רענון נישואין” קוראים לזה מודרניזציה חברתית…

 

אצל אלוהים אין מודרניזציה, הוא נצחי וריבוני. וכשאלוהים אומר ונשמרתם ברוחכם הוא מתכוון שנקפיד להיות מכוונים אליו דרך דברו. שנמשיך להיזהר מהחטא מכיוון שהחטא מפריד בינינו לאלוהים, שנקפיד להכיר לציית ולכבד את שם קודשו של אלוהים, את ישוע המשיח.

אל נשכח, הפרק פותח באולטימטום:

שמעו וכבדו את שם אלוהים המשיח כדי להתברך.

 

סיכום שיעור רביעי:

עדותם הפסולה של הכוהנים הביאה את העם לסטות מתורת אלוהים ולזלזל בבסיס האמונה.

דבר ה’ מוכיח שטומאה רוחנית , ריחוק מאלוהים עלול להוביל לטומאה בתוך התא המשפחתי, כשמסירים את האיסור של אלוהים אז הכל נשאר פרוץ ונתון לשיקולו של כל אדם.

 

אגב, מה עלינו לעשות במסגרת הקהילה על מנת להתברך בנישואין מבורכים עבור אלוהים ועבור בני הזוג?

א. להתפלל עבור הרווקים בקהילה שאלוהים ייתן להם את הסבלנות לחכות למתאימה עבורם, ותפילה עבור הזוגות הנישואים שיקפידו לשמור על דבקותם לדבר ה’ ולטוהר נישואיהם.

 

ב. לגבי הרווקים: לוודא ששני בני הזוג נושעים, ששניהם רואים בישוע, משיח אשר מת עבור

חטאיהם ובחסדו הוא נתן להם חיים לשרת אותו.

ג. האם אתם מאוהבים אחד בשני? או שמה סיבה אחרת עומדת לנגד אחד מכם?

ד. הבה נלמד ביחד מכתבי הקודש כדי לדעת מה מצפה אלוהים מאיתנו כבני זוג, ושנמלא את חובותינו אחד כלפי השני וכלפי אלוהים.

ה. לזוגות החושבים להינשא: תבלו המון זמן בשיחות, (רק בשיחות), תנו לזמן (לפחות מספר חודשים בודדים) להציג את האני האמיתי לפני בני הזוג.. פתרון בעיות וכו’.

ו. אם לפני אלוהים אתם שקטים ובטוחים בקשר ביניכם, הרי שהשקט והביטחון הינם כתשובה מאלוהים, הינם פעולת רוח הקודש בכם כדי לעזור לכם לכרות את ברית הנישואים ביניכם.

תהליך שכזה יברך אותנו בזוגות אשר יבלו את כל חייהם ביחד, בזוגות אשר רוח הקודש מנחה את חייהם כדי לשרת את אלוהים ולחנך את צאצאיהם לאהוב את אלוהים.

 

הבה נקפיד לשמור על חיי אישות טהורה כרווקים או נשואים על מנת שגם בדרך זו נציג אלוהים קדוש ואמיתי.

 

בפסוק 17 הנביא מציין שהעם מוסיף זלזול באלוהים באומרו שאלוהים חפץ בעושי הרע, מדוע? מכיוון שבדרך כלל הפושעים מצליחים. אם כך אז איה צדק אלוהים?, איה אלוהי המשפט? בעזרת השם, נלמד זאת בשיעור הבא.