“לידה מחדש” היא ביטוי המציין אמונה בישוע כאדון ומושיע מן החטא אשר בעקבותיה מעניק אלוהים למאמין  סליחת חטאים. הנושע זוכה מיידית לנוכחות רוח אלוהים בגופו, אשר משלב זה והלאה מנווט את חייו על פי רצון אלוהים, ומעניק לו את היכולת והרצון לחיות חיים המפארים את אלוהים.

הצורך להיוולד מחדש נובע מן העובדה שכל מי שנולד לבן-אדם רגיל, יורש עם לידתו גם את האופי החוטא ואת קללת המוות שהטיל אלוהים על כל חוטא (בראשית ב 17, תהילים נא 7, קוהלת ז 20).

מכאן, לידה מחדש היא ביטוי לתיאור לידה רוחנית שאדם חווה, המסירה את קללת המוות שהטיל אלוהים על בני אדם חוטאים, ומחזירה את האדם להתחברות קדושה, טהורה ואינטימית עם אלוהים.

אדם שנולד רק מבחינה פיזית, לא יוכל לחזור לנוכחות אלוהים לעולם.

אדם שנולד פעמיים – פיזית ורוחנית, יזכה לחזור לנוכחות אלוהים ולהיות במחיצת אלוהים לנצח נצחים.

הלידה החדשה מבטיחה:

א. סליחת חטאים.

ב. נוכחות רוח אלוהים בגופו של המאמין בישוע.

ג. תכלית חיים בשירות אלוהים.

ד. חיי נצח עם אלוהים.

רוח הקודש מעניק לנושע סל תכונות אופי חדש הדומה לזה של המשיח ישוע (אל הגלטים ה 22-23). רוח הקודש גם מעניק לנושע את הכוח לציית ולמלא את תכלית אלוהים בחייו (אל האפסים ה 18, יוחנן יד-טז).

מכיוון שהישועה משנה כל כך את האדם הנושע, נקרא התהליך: “לידה מחדש”.

במקומות הבאים אותו תהליך גם נקרא: בריאה חדשה (אל הגלטים ו 15, קור”ב ה 17).

הביטוי “להיוולד מחדש” לקוח מתוך תשובתו של ישוע המשיח לרב יהודי מכובד בשם נקדימון. שיחתם מתועדת בבשורת יוחנן ג 1-21.

נקדימון היה עד לפעילויותיו העל טבעיות של ישוע המשיח אך לא הבין ולא הפנים את עובדת היות ישוע בן האלוהים, המשיח המובטח.

נקדימון חפץ מאוד לעשות את פעילות הצדקה שראה את ישוע עושה, ובשיחה ודיון עם רבנים אחרים, הוא הגיע למסקנה שרק אדם שזכה למנת כוח מיוחדת מאלוהים יכול לעשות את שישוע עשה.

נקדימון פנה אל ישוע ורצה לשאול אותו את השאלה הבאה:

מה עלי לעשות [בכוחי, ובעוצם ידי וחכמתי] כדי שגם אני אוכל לפעול את רצון אלוהים כפי שראיתי אותך עושה?

נקדימון ציפה לשמוע מישוע איך הוא קיים מצווה כזו או אחרת שבעקבות כך העניק לו אלוהים יכולת יתר.

ישוע המשיח לעומת זאת הבהיר לנקדימון שכל הרוצה לפעול את רצון אלוהים ולחוות את כוח אלוהים בחייו, חייב להיוולד מחדש על ידי רוח הקודש.

השיב ישוע ואמר אליו: “אמן אמן אני אומר לך, אם לא ייוולד אדם מלמעלה, לא יוכל לראות את מלכות האלוהים. (יוחנן ג 4).

משמע: ללא הכרה אישית בחוסר האונים הרוחני שלך כאדם, וללא הבנה ואמונה שאלוהים סלח לחטאי בני האדם בזכות קורבנו המכפר של ישוע המשיח, לא יוכל אף אדם לחוות את סליחת החטאים ולהיחשב ילדו של אלוהים הזכאי לשרתו בטוהר, קדושה ובמלא כוח רוח הקודש (יוחנן ג 14-15).