באומרנו גיהנום, אנו מתכוונים למקום שאליו נשלחים לנצח נצחים, נפשות האנשים שלא נושעו, וכן השטן וכל המלאכים שהתחברו אליו ולמעשיו (מתי כה 41).

כתבי הקודש מכנים את המקום הזה בשם: אגם האש הבוער בגופרית (התגלות כ 14-15, 10, יט 20, כא 8).  מכאן, ניתן לקבוע שמקום משכנם הנצחי של הדוחים את ישוע כאדון ומושיע, הינו מקום של סבל, כאב ועצב נצחיים.

ניתן ללמוד יותר אודות “גיהנום” על סמך הדברים שיהיו בנוכחות אלוהים בממלכתו ולא באגם האש.

בספר ההתגלות כא-כב מתוארים החיים בנוכחות אלוהים בעולם חדש נטול כל חטא וקללת החטא.

ומה יש שם בממלכת אלוהים?

בריאה חדשה נטולת קללת החטא, נוכחות אלוהים, אין בכי, אין מוות, אין אבל או זעקה ואין כאב. כל אלו עברו ואינם עוד חלק מחיי הנצח של הנושעים.

מכאן, כל מה שנפשות הנושעים חווים ונהנים מהם לנצח נצחים – איננו קיים בחיי נפשות הלא נושעים הנמצאים באגם האש הבוער בגופרית.

ומה נשאר כאשר מתרחקים מנוכחות אלוהים ואהבתו?

כל ההיפך – הרוע בתמצית מרוכזת ביותר.

יללה וחרוק שניים (מתי כד 51).

אש בלתי נכבית (מתי ג 12)

מסקנה: בוא אל ישוע המשיח, תחווה את חסד אלוהים המתבטא בסליחת חטאים ותוכל לקרא לאלוהים- אבא (אל הרומים ח 15). את ילדיו אלוהים שומר בחיקו, רחוק מכל רע.