ישעיה פרק כ”ז

 

הצלת ישראל והשבת שבותה
פרק כז עשיר יחסית בתיאורים ציוריים ומכאן החשיבות הרבה להבנה נכונה ומדויקת של הסמלים.

ניווכח שוב שלעם ישראל יש תפקיד חשוב בעתיד.

פסוק 1:

“בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקוֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם.”

הנביא פותח במילים: “בַּיּוֹם הַהוּא”. מונח זה חוזר על עצמו מפי הנביא לעתים קרובות (פרקים י, יא, כו, ועוד) ומתייחס להתערבות אלוהים בתקופת הצרה הגדולה, סיומה והקמת מלכות המשיח בציון.

בפתח פרק כו הנביא מציין את השירה שתהיה בפי בני ישראל בתקופה האמורה: “בַּיּוֹם הַהוּא, יוּשַׁר הַשִּׁיר־הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה…” עם ישראל יכיר את מושיעו ישוע ויקרא לו בשמו (ראה גם זכריה יב 10, יג 8-9).

הנביא אומר שאלוהים יכה “בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם.” – מה הן החיות האלה, ומה הן מסמלות?

האם הנביא רוצה לומר לנו שבאחרית הימים אלוהים יהרוג את מפלצות הים? האם הרג חיות הים יביא לשלווה בישראל? (חיות ים: ראה איוב מ 25, ג 8; ישעיהו נא 9; תהילים עד 13-14). – להבנה שכזו אין כל חיזוק בתנ”ך!
דימויים אלה  מתייחסים לכוחות הגויים השולטים בעולם. כך הבינו זאת עמים כנענים… כמו שהמפלצות נחשבות למלכי הים, כך הכוונה לממלכות ואימפריות הגויים השולטות בעולם (ראה ישעיהו יז 12; התגלות יז 1, 15; יחזקאל כט 3, לב 2; דניאל ז).

בעתיד, כשהמשיח יחזור ארצה להקים את ממלכתו, יכה ישוע המשיח את צבאות העמים הנאספים להשמיד את ישראל. הנביא זכריה מציין זאת בפרקים יב – יד, וכך עושה גם יוחנן בספר ההתגלות פרק יט 15:

“מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב חַדָּה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת הַגּוֹיִם וְהוּא יִרְעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל…” (ראה גם תהילים ב).

מכיוון שהכוח המניע מאחורי מרידת עמי הגויים הוא השטן בכבודו ובעצמו, הרי סביר שהנביא מציין שלושה שמות של מפלצות כדי לתאר את

  • השטן,
  • צר המשיח
  • ונביא השקר – השילוש השקרי (התגלות יט 17 עד כ 3).

 

ומה מתרחש במקביל להרס כוחות הרשע העומדים נגד אלוהים ונגד קיום ישראל?

פסוקים 2-6:

“בַּיּוֹם הַהוּא, כֶּרֶם חֶמֶד עַנּוּ־לָהּ; 3 אֲנִי יהוה נוצְרָהּ, לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה. פֶּן יִפְקוד עָלֶיהָ, לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה; 4 חֵמָה אֵין לִי; מִי־יִתְּנֵנִי שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה, אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה יָּחַד; 5 אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי, יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה־לִּי; 6 הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקב, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל; וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל תְּנוּבָה.”

המונח “בַּיּוֹם הַהוּא” חוזר שוב, ללמדנו שאירוע זה יתרחש באותו פרק זמן. הנביא משתמש במשל כמו בפרק ה, בו תיאר את ישראל ככרם המניב פרי באושים. – בפסוקים אלו אנו רואים את ההפך. כאן הנביא מתאר כרם פורה וטוב! ללמדנו שיש עתיד לישראל בשירות אלוהים … בַּיּוֹם הַהוּא. שם, משל הכרם תיאר את עם ישראל החוטא; ופה, את עם ישראל הממושמע והחוזר בתשובה (6).

אלוהים מציין שהוא שומר על ישראל (פסוק 3). אלוהים מתואר כגנן המשקה בעדינות את כרמו ומספק לו את כל תזונתו וההגנה הנדרשת לבל יקרה דבר רע כלשהו לעצי הכרם.

בפסוק 4 יכול עם ישראל לשמוח – לאלוהים אין יותר טענות כלפיו! בשל כך, יכול הכרם – קרי ישראל – לשמוח ולומר: מי יכול שוב לבוא ולהפוך אותי לשדה קוצים? אף אחד! מי שיעז לעשות זאת ימצא עצמו נלחם נגד אלוהים.

בפסוק 5 אומר הנביא: מי שיקשור גורלו עם מעוז הכרם, עם המגן על ישראל, יזכה גם הוא לשלום.

בפסוק 6 ישעיהו הנביא מציין את אחת הברכות הגדולות ביותר עבור ישראל:

“הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקב, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל; וּמָלְאוּ פְנֵי־תֵבֵל תְּנוּבָה.”

בימים שיבואו, עם ישראל יעמיק את שורשו באדמתו ואצל אלוהים. כתוצאה מכך, עם ישראל יזכה לפרוח – כלומר, לגדול ולפעול בדרך ברוכה ומפוארת.

שים לב:  הברכה של עם ישראל אינה מוגבלת לארץ ישראל!

הנביא אומר דבר חשוב: כשעם ישראל יפרח בשירות אלוהים, כל עמי הגויים ייהנו מהתוצאות. – מפרי הצדקה הזה ייהנו כלל העמים, כל יושבי תבל.
ישנם הטוענים  שעם ישראל סיים את תפקידו אצל אלוהים לאחר שקהילת המשיח קמה. אחרים טוענים, שהקהילה החליפה לנצח את תפקיד עם ישראל.

הנה ישעיהו אומר במפורש שבימים ההם – בעתיד, כשהמשיח יחזור – עם ישראל יחזור בתשובה ובעקבות כך ייהנו כל העמים מברכה רבה (נתונים אלו חופפים לדברי ירמיהו הנביא בפרק לא 35-37 ולדברי שאול השליח באיגרת אל הרומים יא 11-16):

  • ירמיהו אומר שישראל יישאר כעם כל עוד סדרי גרמי השמים במקומם.
  • שאול השליח אומר שאם כל עם ישראל יאמין, תהיה הברכה רבה לגויים.

האם אתם, הגויים, אוהבים את עמכם? האם אתם רוצים ברכה רבה? – התפללו לישועת ישראל! (תהילים קכ”ב 6), התמידו בבישור ובעידוד (ישעיהו מ 1; מתי כח 18-20).
בפסוקים 7-8 הנביא שוב מתאר את היחס המיוחד הקיים בין אלוהים לישראל:

“הַכְּמַכַּת מַכֵּהוּ, הִכָּהוּ: אִם-כְּהֶרֶג הֲרֻגָיו, הוֹרָג. 8. בְּסַאסְּאָה, בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה; הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה, בְּיוֹם קָדִים.”

האם אלוהים הכה אותנו כמו שהכה את אויבנו? הרג אותנו כמו שהרג את אויבנו? – לא! למרות המכות נשאר שורש שיכול לפרוח ביד אלוהים.

בפסוק 8 הנביא אומר שגם כאשר אלוהים שלח אויבים להכות אותנו, או שלח אותנו לגלות, כל דבר נעשה על פי מידה שנקבעה (סאסאה = מידה של סאה. ראה ישעיהו מ 2).

 

החטא נסלח

בפסוק 9 אנו פוגשים את השיא:

“לָכֵן, בְּזאת יְכֻפַּר עֲוֹן-יַעֲקב, וְזֶה, כָּל-פְּרִי הָסִר חַטָּאתוֹ: בְּשׂוּמוֹ כָּל-אַבְנֵי מִזְבֵּחַ, כְּאַבְנֵי-גִר מְנֻפָּצוֹת, לא-יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים, וְחַמָּנִים.”

מה צריך ישראל לעשות כדי שחטאתו יכופר? – הנביא עונה במילים אלו: להסיר ולנתוץ את כל אבני מזבחות האלילים. לא יישאר אצלו זכר לעבודת אלילים כלשהי (מיכה ו 6-8; מיכה ג 11; שמואל א טו 22).

בפרק יז 7-8 ישעיהו מחדד את אותה דרישה:

“בַּיּוֹם הַהוּא, יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל־עושֵׂהוּ, וְעֵינָיו אֶל־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּרְאֶינָה; וְלא יִשְׁעֶה, אֶל־הַמִּזְבְּחוֹת מַעֲשֵׂה יָדָיו; וַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעותָיו לא יִרְאֶה, וְהָאֲשֵׁרִים וְהָחַמָּנִים.”

המונח קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הנו אחד משמותיו הרבים של אל שדי, שהוא ישוע המשיח.

ולכן, ישועת ישראל מתעכבת מכיוון שישוע המשיח – קדוש ישראל – אינו זוכה למקום ראשון בלב ובמוח של ישראל! עם ישראל אינו מתמקד או בוטח בישוע, באלוהים כמושיע ומגן.

מה הם האלילים והמזבחות של עם ישראל אז וגם היום?

האלילים של עם ישראל הם:

  • תורות אדם (ישעיהו כט 13)

 

  • הסתמכות על כוחם, חכמתם הארצית וכספם (ירמיהו ט 22).

ביום שבו ישראל יכיר בישוע המשיח כמושיע וכאדון – ייוושע ישראל ויזכה לראות את מושיעו לוחם עבורו בכל תחום. הדבר הזה יתרחש לצערנו רק בסיום תקופת הצרה הגדולה.

ירמיהו הנביא בפרק ט 22 אומר לישראל: “כל עוד תמשיכו לסמוך על כוחכם, חכמתכם וכספכם, לא תיהנו ממלוא כוח אלוהים במאבקכם.”

מה המסר עבורינו היום?

מה עלינו לעשות היום על מנת שאלוהים יסיר את עוונותינו?

ישעיהו הנביא אומר: אלוהים דורש שנסיר מעלינו וממוחנו כל מחשבה או עיסוק המסתירים לנו את ישוע המשיח – את קדוש ישראל. “ביום ההוא” זה אכן יקרה! (זכריה יב 10, יג 9).

עליי לא רק להסיר, אלא להילחם נגד כל דבר המסתיר ממני את ישוע המשיח.

כל אחד מאיתנו צריך לעשות את חשבון הנפש שלו, ולשאול:

  • איזה חטא מפריד ביני לבין ישוע?

 

  • איזה חטא בחיי מערפל את דמותו ורצונו של ישוע המשיח?

 

  • איזה מעשה או תכונת אופי רעה נטוע בי כך שעדותי המשיחית נפגעת?

 

  • מה עליי להסיר מחיי על מנת שיהיה ניתן לראות את דמות ישוע המשיח דרכי? – איזה פרט באופי שלי, סגנון החיים שלי, התמכרות כלשהי?

כל פרט המעכיר את טוהר וקדושת המשיח בחיי, חייב להיות מוסר, ומייד!

מיכה הנביא ו 6-8  מוסיף ואומר: חזרה בתשובה אמיתית מתבטאת בציות לרצון אלוהים ויישום צדקתו וקדושתו בחיים שלנו. אם לא נעשה כך, אנו מרמים את עצמנו.

התהליך אינו קל. זה דורש מלחמה יום יומית והקרבה מוחלטת. לכן אומר הנביא: “לנתץ את כל המזבחות ולפורר את אבניהן” (ראה מעשי השליחים יט).

מכיוון שהקרב כה קשה, רק מאמינים אמיתיים יכולים להתמיד בו! דרוּש מלוא כוח האלוהים לקרב הזה. מלוא כוח האלוהים נתון רק בידי אלו הנולדים מחדש מלמעלה (ראשונה לקורינתים י 13: “… נֶאֱמָן הוּא הָאֱלוהִים וְלא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמוד בּוֹ”).

 

ל ס י כ ו ם :

אנבואתו של ישעיהו נועדה לנחם את ישראל.

  • אלוהים עתיד להשמיד ממלכות אדירות וחזקות יותר מהעמים הלוחצים עלינו היום.
  • אלוהים מאפשר לתהליכים להתרחש, אך לא ייתן לשום גורם לשנות את תכניתו.

בלעם ישראל תפקיד בממלכת המשיח.

  • כשעם ישראל ייוושע, פרי צדקתו ימלא את העולם, וממנו ייהנו ויתברכו כל עמי הגויים.

 

  • הגויים יעשו נכונה אם ישקיעו בתפילה ועשייה עבור ישועת ישראל.

געוון מכופר כאשר קדוש ישראל, ישוע המשיח, מול עינינו וחיינו מתנהלים על פי רצונו. רק אז מלוא כוחו פועל בנו כדי להתגבר על כל מכשול וקרב בחיים.