יהושוע פרק א'
מדוע ללמוד את ספר יהושוע?
- הבנת הכתובים ביחס לבעלות של עם ישראל על אדמת ארץ ישראל דווקא כיום.
- לימוד נוסף הקשור לתפילה, לחיי קדושה ולציות לדבר ה', על מנת שאלוהים יוכל לברך אותנו.
- איזון בחומר הנלמד: תנ"ך וברית חדשה.
מטרת הספר
ספר יהושוע בא לתעד את התגשמות הבטחת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב לגבי ירושת הנחלה – ארץ ישראל: "חֲזַק וֶאֱמָץ; כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם" (א 6).
ההבטחה המקורית ניתנה בספר בראשית פרקים יב, יג, טו, יז. שם אלוהים כורת עם אברהם ברית עולם, ברית ללא תנאי. מלבד העובדה שאלוהים הבטיח לאברהם זרע, ה' גם הבטיח לאברהם את ארץ כנען לנחלת עולם: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶ?נָּה, וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" (בראשית יג 15).
אלוהים גם מתאר לאברהם את גבולות הארץ, ואז אומר לו במדויק אילו עמים עתידים צאצאיו לכבוש: "… בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יהוה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר־פְּרָת. 19 אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי, וְאֵת הַקַּדְמֹנִי; 20 וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים; 21 וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי" (בראשית טו 18-21).
בבראשית יז 19-21 אלוהים מבהיר לאברהם כי ההבטחה לגבי הזרע והנחלה יבואו דרך בנו יצחק ולא ישמעאל: "19 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו; 20 וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד; שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל; 21 וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת."
ספר יהושוע מתאר את כיבוש הארץ מהעמים היושבים בה, ובא להראות את התגשמות הבטחת אלוהים. זאת הסיבה שאלוהים אמר ליהושוע:
"כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה" (פרק א 3).
אלוהים אומר: כל מקום אשר תדרכו בו (בתוך גבולות הנחלה) כבר נתתי לכם בעבר.
המשפט הועתק בעיוות לספר הקוראן המוסלמי כ-2000 שנים לאחר שנאמר ליהושוע. שם, מכוונת ההבטחה לישמעאל ולצאצאיו.
- אלוהים הבטיח לאברהם זרע, ואמנם קיים.
- אלוהים הבטיח נחלת ארץ, והנה יהושוע בן־נון עומד להנהיג את העם לתוך נחלתו.
פעמים רבות אנשים נשאלות השאלות: "מדוע ה' השמיד את עמי הארץ? האם כך אמורים בני ישראל לקבל את אדמתם?"
ובכן, הבה נחזור לספר בראשית ונראה מדוע אלוהים ציווה על בני ישראל להשמיד את עמי הארץ. ארץ ישראל הייתה מיושבת על־ידי מספר עמים: האמורי, הקיני, הקניזי, הקדמוני, החיתי, הפריזי, הכנעני, הגרגשי והיבוסי. אותם עמים זלזלו בברכת אלוהים. לטענתם, הגשם, השמש וכו' היו ברכה מאליליהם, ובכך הביאו על עצמם עונש מאלוהים. אלוהים קבע כי חטאת העמים הגיעה לדרגה כזו שעליו להתערב ולהענישם. אלוהים החליט כי העונש על העמים הללו הנו השמדה כללית.
בראשית טו 16-21, שמות כג 23-33 – אלוהים התערב במעשי האדם (גם בזמנו של נח, ובסדום ועמורה).
אלוהים בחר בעם ישראל להיות הכלי לביצוע העונש, ובכך גם לנחול את האדמה אשר הבטיח להם. יחד עם העונש, אלוהים הציל את הנאמנים לו מקרב העמים הגויים. מכאן, המקור למלחמות בין עמי הארץ לישראל לא נבע מהתקפותיהם על ישראל, או מרצון התפשטות גיאוגרפי של עם ישראל, אלא מעונש ה' עליהם בגלל חטאותיהם. עם ישראל שימש ככלי ליישום צדקת ה'.
אם כן, מטרות ספר יהושוע הן:
א. להגשים את ההבטחה שניתנה מאלוהים לאברהם ולאבות בנוגע לירושת הארץ.
ב. להוציא לאור את צדקתו של ה' במשפטו נגד העמים החוטאים – הכנענים ושאר יושבי הארץ.
ג. ללמד את העם הנבחר: אם יישארו נאמנים וצייתנים לדבר ה', הם יצליחו ויתברכו בכל דבר.
רקע ליהושוע האיש ולספר
על מנת להבין את ספר יהושוע, מומלץ לחזור לימים של היציאה ממצרים ולעמוד על אופיו של בחור כבן 50 שנים בשם יהושוע בן־נון משבט אפרים.
סיפור חייו של יהושוע בן־נון יכול להסתכם במספר מילים: "כיבוש הנחלה בכח האמונה." יהושוע בן־נון נולד בשם הושע. משה שינה את שמו ליהושוע, ובכך הדגיש בשמו כי ה' הוא זה המביא ישועה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג 16).
יהושוע בן־נון היה גבר אמיץ אשר הוכיח תכונות אופי מתאימות על מנת להיות עוזר ומשרת למשה. מתברר כי עמדו לרשות משה מספר עוזרים למילוי המשימות. אחד מהם היה יהושוע בן־נון (במדבר יא 28: "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו…"). יהושוע מוזכר לראשונה בספר שמות פרק יז 9: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי".
אז הועלה הצורך להילחם באויבים הראשונים של עם ישראל בדרכו לנחלה: העמלקים. משה בחר ביהושוע לבחור אנשי מלחמה ולצאת להילחם בעמלקים. יהושוע נלחם וניצח. בסוף הקרב ציווה ה' על משה לכתוב את מהלך הקרב נגד עמלק, ולהקריא אותו באוזני יהושוע. באותו מעמד הבטיח ה' ליהושוע כי הוא, אלוהים, החליט למחות את עמלק מעל פני הארץ.
בפעם הבאה שיהושוע הוזכר היה כאשר משה נצטווה לעלות להר סיני לקבל את לוחות הברית. יהושוע היה הבחור שנתלווה אליו. ברור מאוד שאלוהים כבר אז הכין את יהושוע לתפקיד המנהיג הבא של עמו. יהושוע היה דבוק למשה על מנת ללמוד ממנו על אודות הקרבה לאלוהים והברכה אשר באה בעקבותיה.
יהושוע בן־נון משתקף כאדם נאמן לאלוהים, אדם אשר למד להבין כי התנאי לחיים מבורכים נעוץ באמונה וציות לדבר ה'. העיקרון של אדם בוגר המלמד צעיר, נראה גם בחייו של שאול השליח עם טימותיאוס. זוהי דוגמא נפלאה של חינוך מנהיגים – פשוט להיות אתם!
הבה נזכור כי האדם היחידי אשר זכה לחינוך מתקדם היה משה. הוא חונך ממיטב המורים במצרים במשך ארבעים שנה, ועל כן יכול היה ללמד את יהושוע בתחומים רבים בנוסף לקרבה לאלוהים.
יהושוע ושנים־עשר המרגלים
אחד הסיפורים המוכרים בתנ"ך הנו מעשה שנים־עשר המרגלים ששלח משה לבחון את הארץ. היום אנו יודעים כי הדבר היה תרגיל נפלא באמונה.
שנים־עשר בחורים נבחרו מתוך העם – אחד לכל שבט. הם ריגלו בארץ ישראל במשך ארבעים יום. כאשר חזרו למחנה, הם הביאו אתם פירות על מנת להראות לעם כי הארץ הייתה פורייה. אותם מרגלים עמדו מול העם ואמרו את מה שראו. כולם תיארו בצורה אמיתית את גודלה, חוזקה ופוריותה של הארץ.
עשרה מהם אמרו כי אין לעם סיכוי לגבור על יושבי הארץ. השניים הנותרים, יהושוע בן־נון וכלב בן־יפונה, גם ראו אך דרך עיני האמונה ועם לב בוטח באלוהים. הם אמרו: נכון שיש עמים חזקים בארץ ושהרבה קשיים צפויים לנו, אך אלוהים נתן לנו את הניצחון! בעקבות אותו מבחן אמונה החליט אלוהים לאפשר ליהושוע בן־נון ולכלב בן־יפונה להיכנס לארץ ההבטחה. שאר העם מעל גיל עשרים הוענש למות במדבר. רק הדור הצעיר יחד עם שני האנשים הנאמנים, הורשו להיכנס לארץ ההבטחה.
ובכן, עברו של יהושוע בן־נון הכין אותו לעמוד במבחנים קשים ביודעו כי אותו אחד אשר הצילו בעבר, יצילו גם בעתיד.
ספר יהושוע מסכם תקופה של כ-15 שנים, ובמהלכן מתועדות מלחמות רבות. בכולן יהושוע מתואר כעבד נאמן אשר נהנה מהבטחות ה' – "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ; כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךּ" (א 5). יהושוע עמד בדבר ה' וזכה לברכות רבות. הספר פותח בהבטחת ה' כי יהושוע יצליח לכבוש את ארץ ההבטחה, ובפרק כג 14 כתוב כי הבטחתו של ה' הושלמה: "וְהִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ הַיּוֹם, בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ; וִידַעְתֶּם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם כִּי לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֱלֹהֵיכֶם עֲלֵיכֶם, הַכֹּל בָּאוּ לָכֶם, לֹא נָפַל מִמֶּנּוּ דָּבָר אֶחָד."
אם כן, לפנינו ספר המתאר את כיבוש ארץ ישראל מהעמים היושבים בה, על מנת להגשים את הבטחת ה' לאבות. יהושוע בן־נון נבחר להנהיג את העם הנבחר לארץ ההבטחה.
ספר יהושוע מחולק לשלושה נושאים עיקריים:
- הכניסה לארץ כנען – פרקים א-ה.
- כיבוש ארץ כנען – פרקים ו-יב.
- חלוקת הארץ לשבטים – פרקים יג-כד.
ל ס י כ ו ם :
ספר יהושוע מציג את תעודת הבעלות על ארץ ישראל לעם ישראל.
ספר יהושוע מוכיח כי הקרקע ניתנה לעם ישראל בגלל הבטחת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב. לאורך מהלך הכיבוש, אלוהים הוכיח כי יעמוד לצד בני עמו רק אם ישמרו את דברו.
ספר יהושוע מתאר כיצד אלוהים מכניס את העם לארץ ההבטחה. באותה מידה שה' הבטיח ארץ ונתן אותה, כך הוא מבטיח לנו נחלה בשמים. מובטח לנו כי אלוהים יקיים את הבטחתו.
מתברר כי העקרונות שאלוהים מציג נשארים לעד: "היו ישרים וטהורים לפניי, ואתן לכם כל מה שתבקשו!" – הדבר נכון היום כפי שהיה נכון בזמנו של יהושוע.
מבוא
ספר יהושוע מתחיל בסיום שלושים ימי אבל על מות משה (דברים פרק לד: "…וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם; וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה").
יהושוע כבר ידע כי הוא ימלא את מקומו של משה (במדבר כז 15-23):
15 וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל יהוה לֵאמֹר׃ 16 יִפְקֹד יהוה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר; אִישׁ עַל הָעֵדָה׃ 17 אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יהוה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה. 18 וַיֹּאמֶר יהוה אֶל מֹשֶׁה: קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו;19 וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם. 20 וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 21 וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יהוה; עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה. 22 וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יהוה אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה. 23 וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה בְּיַד מֹשֶׁה.
מה עליו לעשות כעת, ומהו הצעד הבא?
יהושוע ידע כי אלוהים בכבודו ובעצמו הדריך את משה, והנה משה מת. בשלב זה כל העם – מדובר במאות אלפי בני אדם – עומד לפני הכניסה לארץ המובטחת.
א. יהושוע היה זקוק להדרכת וקרבת אלוהים כמו שהיה למשה.
ב. נהר הירדן מלא על כל גדותיו כי הרי הייתה עונת הקציר (ג 15: "וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו, כֹּל יְמֵי קָצִיר"), ועליהם לחצות.
ג. עמים רבים ועוינים שוכנים מעבר לגדה. כמה מלחמות עומדות בפתח?
ד. האם העם יקבלו כמנהיג, כמו את משה? מה עליו לעשות?
יהושוע היה לצד משה כארבעים שנה, והוא ידע מה לעשות במצב כזה: מתפללים ומחכים להנחיית אלוהים. יהושוע חיכה ולא התאכזב. תשובת אלוהים הגיעה במהרה.
יהושוע פרק א
1 וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה, וַיֹּאמֶר יהוה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן, מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר׃ 2 מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת; וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. 3 כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו; כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה׃ 4 מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר־פְּרָת, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. 5 לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ; כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךּ. 6 חֲזַק וֶאֱמָץ; כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה, אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. 7 רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול; לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. 8 לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ; כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל. 9 הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת; כִּי עִמְּךָ יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.
10 וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר׃ 11 עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר, הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה; כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ. 12 וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי, וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר׃ 13 זָכוֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד־יהוה לֵאמֹר: יהוה אֱלֹהֵיכֶם מֵנִיחַ לָכֶם, וְנָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. 14 נְשֵׁיכֶם טַפְּכֶם וּמִקְנֵיכֶם, יֵשְׁבוּ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן; וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם. 15 עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יהוה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם, וְיָרְשׁוּ גַם הֵמָּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם; וְשַׁבְתֶּם לְאֶרֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם וִירִשְׁתֶּם אוֹתָהּ, אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם, מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. 16 וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה, וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. 17 כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ; רַק יִהְיֶה יהוה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה.18 כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ, וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת; רַק חֲזַק וֶאֱמָץ.
פרק א מתעד את הסמכת יהושוע על העם על־ידי אלוהים.
פסוקים 1-9: אלוהים עונה ליהושוע.
פסוקים 10-15: יהושוע פונה אל העם ומציג לפניהם את הציווי מאלוהים.
פסוקים 16-18: העם מגיב לקריאת יהושוע ומקבל אותו כמנהיג.
פסוקים 1-9: אלוהים ענה על כל הצרכים והדילמות שעמדו בפני יהושוע:
א. יש לעבור את הירדן, ולא להמשיך לטייל מסביב (פסוק 2);
ב. אני ה' אהיה עמך, יהושוע, ולא יעמוד לפניך אף אדם (פסוק 5);
ג. שמור את מצוותיי, כך שאתן לך את כל הברכות (פסוקים 7-8).
כאשר אלוהים עונה, הוא לא מתפלסף! הוא מכיר בדיוק את הצרכים שלנו.
אלוהים אף מעודד ומחזק את עבדו יהושוע. שלוש פעמים אלוהים אומר לו "חֲזַק וֶאֱמָץ" (פסוקים 6, 7, 9).
"חֲזַק וֶאֱמָץ" – משמעו "עמוד איתן ואל תדע פחד!"
"אומץ" – משמעו "חוסר פחד".
אלוהים אומר לו פעמיים: "חֲזַק וֶאֱמָץ" בלבד (6 ו-9) – זאת כאשר הוא מתייחס ליחס בין יהושוע לעם ולעמים השוכנים בארץ. אבל כאשר יהושוע היה צריך חוזק ואומץ לשמור על דבר ה', אמר לו אלוהים: "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד" (פסוק 7).
מתברר שנחוץ יותר חוזק ואומץ לקיים את רצון אלוהים מאשר החוזק והאומץ הדרושים להנהיג עם או לנצח במלחמה!
אלוהים אומר ליהושוע: "אתה תתגבר על המכשולים, ואל לך לפחד כי אני עומד לידך! כבר נתתי לך את הארץ. אתה למעשה יודע את תוצאת הקרב עוד לפני שהחל" (פסוקים 3-4).
הקרב הקשה נמתחולל בפנים, בלב, אצל כל אחד מאתנו.
אלוהים הציב תנאי ליהושוע: אם אתה רוצה להנחיל את העם לנחלה, אם אתה רוצה חכמה ורוצה שאעמוד לידך כל הזמן, עליך להילחם קשה עם רצונך כדי לשמור את דבריי!
אלוהים הוגן. התנאים הוצגו לפני שנורה החץ הראשון, וכעת הבחירה בידכם!
התנאי שהוצב בפני יהושוע עומד גם היום בפני כל אחד מאתנו: רוצים ניצחון בחיי היומיום? אם כן, אז בואו ונמשיך להילחם קשה עם עצמנו על מנת לקיים ולמלא את רצון אלוהים.
מהו רצון אלוהים? – הוא נשאר כפי שהיה! ה' אומר ליהושוע בפסוק 7: "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי. אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ." – כלומר, "שמור את מצוותיי, אל תלך ימין ושמאל מדבריי, תהגה ולמד את דבריי יומם ולילה על מנת שתרבה חכמה ותצליח בדרכיך" (בראשונה ליוחנן ג 6 נאמר לעמוד במשיח – "כָּל הָעוֹמֵד בּוֹ לֹא יֶחֱטָא; כָּל הַחוֹטֵא לֹא רָאָהוּ אַף לֹא יְדָעוֹ").
התנאי לקבלת חכמה והצלחה טמון בקיום דבר ה'.
היום עומד בידינו דבר אלוהים המלא, ולא רק חמשת חומשי התורה שהיו בימי יהושוע.
הנביאים נבאו כי אלוהים יהרוס את בית המקדש, ובמקום קורבן הכבשים והבהמות הוא ישלח את בנו, המשיח, על מנת שזה הטהור ימות עבור חטאינו. סליחת החטאים באה בעקבות האמונה כי ישוע, בן האלוהים, מת עבור חטאיי וקם לתחייה:
"וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים — תִּוָּשַׁע. הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י 9-10).
אנשים נוטים לחשוב שהאמונה אמורה לבטל קשיים. אך התשובה היא שלילית.
אלוהים מעולם לא הבטיח חיים ללא קשיים, אבל הוא כן הבטיח כי לא ייתן לנו קושי שאין ביכולתנו להתמודד אתו: "שׁוּם נִסָּיוֹן לֹא בָּא עֲלֵיכֶם מִלְּבַד נִסָּיוֹן אֱנוֹשִׁי רָגִיל. נֶאֱמָן הוּא הָאֱלֹהִים וְלֹא יַנִּיחַ לָכֶם לְהִתְנַסּוֹת לְמַעְלָה מִיכָלְתְּכֶם, אֶלָּא עִם הַנִּסָּיוֹן יָכִין גַּם אֶת דֶּרֶךְ הַמּוֹצָא כְּדֵי שֶׁתּוּכְלוּ לַעֲמֹד בּוֹ" (ראשונה לקורינתים י 13).
אלוהים לא חסך מיהושוע את מלחמת הכיבוש. אלוהים הבטיח לו הצלחה כי יהיה אתו לאורך כל הדרך.
אלוהים מצווה על יהושוע לעבור את הירדן, וכבר אז אומר לו אילו גבולות מיועדים לעם ישראל: אורך הארץ – מהמדבר עד הלבנון, ומשם עד נהר פרת; ורוחב הארץ – מהים התיכון ועד ים המלח (ארץ החיתים).
בפסוקים 10-15 יהושוע מיישם את דבר אלוהים אליו.
בפסוק 1 מתואר יהושוע כמשרת – "מְשָׁרֵת מֹשֶׁה"; ובפסוק 10 יהושוע מקבל את סמכות ההנהגה על עם אלוהים, ופוקד אותו – "וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם".
בתהילים קי"ג 5 נאמר: "מִי כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת", ובפסוקים 7-8: "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן. לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ."
בפרק ד 14 אלוהים מילא את הבטחתו, והעמיד את יהושוע ראוי להנהגה בעיני עמו: "בַּיּוֹם הַהוּא גִּדַּל יהוה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל; וַיִּרְאוּ אֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר יָרְאוּ אֶת מֹשֶׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו."?
יהושוע לא היה אביון ומסכן, את מקומו כמנהיג קיבל מבורא עולם. לאורך התנ"ך אנו רואים כי שירות מוצלח לאלוהים מתחיל עם גישה של ענווה, גישה הטוענת: "אלוהים עזור לי, כי בלעדיך אינני יכול לעשות דבר!" (כך קרה לשאול השליח בדרך לדמשק: ספר מעשי השליחים פרק ט).
ובכן, יהושוע פונה לעם ומכין אותם לקראת הכניסה לארץ ישראל.
יהושוע אמר כי העם עומד לרשת את ארצו: "עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה, וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר, הָכִינוּ לָכֶם צֵידָה, כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יהוה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם לְרִשְׁתָּהּ" (פסוק 11).
המילה "לָרֶשֶׁת" באה מ"ירושה". אם עם ישראל יורש את הארץ שאלוהים נותן לו, יוצא מכך שאלוהים הוא בעל האדמה.
תהילים כד 1: "… לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ; תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ."
עם ישראל קיבל את הארץ מאלוהים, ולא מתוך רצון להתפשטות גיאוגרפית.
בפסוקים 12-15 נפתחת תיבת פנדורה ישנה. השבטים, ראובן, גד וחצי מנשה, בחרו להתיישב בחלק המזרחי של הירדן כי קסמו להם שטחי המרעה הירוקים (במדבר לב).
יהושוע מזכיר לשניים וחצי השבטים הסכם שכרתו עם משה. כבר אז משה הזהיר אותם כי יהיה עליהם לכבוש את ארץ ישראל עם אחיהם, ורק לאחר כיבוש הארץ יותר להם לחזור לאזור שבחרו בו ממזרח לירדן. זאת מסיבה מאוד חשובה: שלא יקרה מצב שבו חלק מהעם ינודה עקב העדרו בכיבוש הארץ. דבר שיכול לגרום לפילוג בעם. על כן משה ציווה עליהם להשתתף בכל קרבות הכיבוש.
מצד שני התגלה אופיים האמיתי: הם העדיפו "מראה־עיניים" מאשר ארץ שניתנה מאלוהים.
יהושוע מוצג כמנהיג בכל הדרו. שלמות העם הנו צעד חכם, במיוחד לפני משימה כה רצינית כמו כיבוש ארץ.
הפרק מסתיים במילים הנחוצות ביותר על מנת להמשיך: "יהושוע, חזק ואמץ! כך רוצה אלוהים וכך מצפה ממך העם". זוהי דוגמה למנהיגות מבורכת.
בואו נתפלל שהמנהיגים שלנו ילמדו מעט מהמשרתים ההיסטוריים הללו, אותם אנשים שכל חפצם היה להיות ראויים לפני אלוהים.
יש לנו הרבה מה ללמוד! כולנו צופים קשיים כאלו ואחרים, ולכל אחד מאתנו קיימת מטרה לכבוש. הבה נזכור כי הברכות שניתנו ליהושוע ניתנות גם לנו, אם נעמוד בתנאים שהם: אמונה וציות לדבר ה'.
סיכום פרק א:
אלוהים סומך ידו על מנהיגותו של יהושוע ומבטיח לו את כוחו והדרכתו, בתנאי שיהיה נאמן לדבר אלוהים.
יהושוע נכנס לתפקיד במקום משה וזוכה לאהדת העם, בתנאי שיהיה נאמן לאלוהים כמו שהיה משה.
ה' מכין את יהושוע לקרבות העומדים לבוא.
אלוהים מבהיר ליהושוע ולעם כי ניצחונות לא באים באופן אוטומטי, אלא מותנים בציות מלא לדבר אלוהים. כך היה לפני 3500 שנים, וכך זה גם היום.