התגלות פרק כ’

מלכות 1000-השנים – ממלכת המשיח עלי אדמות

4 רָאִיתִי כִּסְאוֹת; הִתְיַשְּׁבוּ עֲלֵיהֶם וּמִשְׁפָּט נִתַּן בְּיָדָם. וְנַפְשׁוֹת הַנֶּעֱרָפִים עַל עֵדוּת יֵשׁוּעַ וְעַל דְּבַר אֱלֹהִים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתָּו עַל מִצְחָם וְעַל יָדָם — חָיוּ וּמָלְכוּ עִם הַמָּשִׁיחַ אֶלֶף שָׁנִים.
5 שְׁאָר הַמֵּתִים לֹא חָיוּ עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים. זֹאת הַתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה.
6 מְאֻשָּׁר וְקָדוֹשׁ מִי שֶׁחֶלְקוֹ בַּתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה; עַל אֵלֶּה אֵין לַמָּוֶת הַשֵּׁנִי שִׁלְטוֹן, כִּי יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים וְלַמָּשִׁיחַ וְיִמְלְכוּ אִתּוֹ אֶלֶף שָׁנִים.
7 אַחֲרֵי כְּלוֹת אֶלֶף הַשָּׁנִים יֻתַּר הַשָֹטָן מִכִּלְאוֹ
8 וְיֵצֵא לְהַתְעוֹת אֶת הַגּוֹיִם בְּאַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ, אֶת גּוֹג וּמָגוֹג, לֶאֱסֹף אוֹתָם לַמִּלְחָמָה; וּמִסְפָּרָם כְּחוֹל הַיָּם.
9 הֵם עָלוּ עַל מֶרְחַב הָאָרֶץ וְהִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת הָעִיר הָאֲהוּבָה; יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָכְלָה אוֹתָם.
10 וְהַשָֹטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, אֲשֶׁר שָׁם גַּם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וִיעֻנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
11 רָאִיתִי כִּסֵּא לָבָן גָּדוֹל וְאֶת הַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֲשֶׁר נָסוּ מִפָּנָיו הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם, וּמָקוֹם לֹא נִמְצָא לָהֶם.
12 וְרָאִיתִי אֶת הַמֵּתִים, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ. גַּם סֵפֶר אַחֵר נִפְתַּח, סֵפֶר הַחַיִּים. וְהַמֵּתִים נִשְׁפְּטוּ מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם.
13 הַיָּם נָתַן אֶת הַמֵּתִים אֲשֶׁר בּוֹ, מָוֶת וּשְׁאוֹל נָתְנוּ אֶת מֵתֵיהֶם, וְאִישׁ אִישׁ נִשְׁפְּטוּ לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם.
14 הַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל הֻשְׁלְכוּ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ. זֶהוּ הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי — אֲגַם הָאֵשׁ.
15 וּמִי שֶׁלֹּא נִמְצָא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים, הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ.

 

הפסוקים מתארים את התקופה שבה השטן כבול לאלף שנים, ומלך המלכים ואדון האדונים — ישוע המשיח — מולך על תבל.

שנים רבות אנו קוראים את הפסוק “שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם…” (תהילים קכב 6), והנה אנו לומדים על אודות התקופה בה הפסוק הזה מתגשם.

 

בפסוקים 4-6 יוחנן מתאר את תפקידם ואחריותם של ילדי אלוהים במלכות המשיח.

ראשית עלינו לזכור שישוע חוזר ארצה יחד עם כל אלו שמתו מאמינים או שנלקחו לשמים עם הקהילה (ראשונה לתסלוניקים ד 13-18; התגלות יט 14; זכריה יד 5).

ישוע המשיח הבטיח משימות בממלכתו, לאלו שנלקחו השמימה ולאלו אשר מסרו את חייהם בעבור אמונתם בו. והנה בפסוקים אלו אנו עדים למילוי הבטחות.

 

בספר דניאל ז 27 נאמר שהמלכות והשלטון ינתנו לעם קדושי עליון:

“וְהַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן וּגְדוּלַּת הַמַּלְכֻיּוֹת אֲשֶׁר תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִנָּתְנוּ לְעַם קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן. מַלְכוּתוֹ מַלְכוּת עוֹלָם, וְכָל הַשַּׁלִּיטִים לוֹ יַעַבְדוּ וְיִשְׁמָעוּ.”

ישוע המשיח אמר לתלמידיו (מתי יט 28):

“אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אַתֶּם הַהוֹלְכִים אַחֲרַי, כַּאֲשֶׁר תִּתְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה וּבֶן־הָאָדָם יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ, תֵּשְׁבוּ גַּם אַתֶּם עַל שְׁנֵים־עָשָׂר כִּסְאוֹת לִשְׁפֹּט אֶת שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.”

שאול כתב באיגרותיו (הראשונה לקורינתים ו 2; שנייה לטימותיאוס ב 12):

“הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהַקְּדוֹשִׁים יִשְׁפְּטוּ אֶת הָעוֹלָם?”
“אִם נַחֲזִיק מַעֲמָד, גַּם נִמְלֹךְ אִתּוֹ.”

… ובספר ההתגלות כתוב (ה 10):

“…הַמְנַצֵּחַ וְשׁוֹמֵר אֶת מַעֲשַׂי עַד קֵץ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ סַמְכוּת עַל הַגּוֹיִם” (ב 26); “הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לָשֶׁבֶת אִתִּי עַל כִּסְאִי כְּמוֹ שֶׁגַּם אֲנִי נִצַּחְתִּי וְיָשַׁבְתִּי עִם אָבִי עַל כִּסְאוֹ” (ג 21); “וְעָשִׂיתָ אוֹתָם מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים לֵאלֹהֵינוּ, וְיִמְלְכוּ עַל הָאָרֶץ.”

מכאן ניתן לקבוע כי היושבים על כיסאות המשפט ומשרתים כשופטים, הם אלו אשר מתו כמאמינים ושבו עם ישוע משמים לממלכתו הארצית בת אלף השנים.

מדוע תפקידים כה רגישים, כמו משפט ושלטון, יינתנו דווקא לאנשים אלו?

אותם מאמינים אשר קמו מן המתים וחזרו עם ישוע, קיבלו גוף חדש, ללא חטא וללא יכולת לחטוא. לכן, משפטם והחלטותיהם יהיו כהחלטות ומשפט אלוהים (ראשונה לקורינתים טו 35-58).

 

בפסוק 5 יוחנן מציין שיהיו כאלו אשר לא יקומו לתחייה ליהנות בממלכתו של המשיח בת אלף השנים:

“שְׁאָר הַמֵּתִים לֹא חָיוּ עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים. זֹאת הַתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה”.

דניאל הנביא בפרק יב 2 כבר לימד אותנו שיהיו כאלו שיקומו לחיי עולם ואחרים לחרפות ולדראון עולם:

“וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם”.

כלומר, קיימות מספר תחיות מן המתים: האחת של צדיקים, והשנייה של חסרי אמונה.

 

תחיית הצדיקים תהיה בעת חזרתו של ישוע ארצה כדי שישתתפו בממלכתו. דוד המלך יהיה נשיא (יחזקאל לד 24):

“וַאֲנִי יהוה, אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם; אֲנִי יהוה דִּבַּרְתִּי.”

(קרא גם: לוקס יד 14; מעשי השליחים כד 15; יוחנן ה 29; ראשונה לקורינתים טו 23).

בסיום תקופת המלכות בת אלף השנים תהיה תחייתם של הבלתי מאמינים. הם יתיצבו למשפטם האחרון מול אלוהים.
בפסוק 6 יוחנן מדגיש את אושרם וברכתם של אלו אשר יקומו בתחייה הראשונה:

מְאֻשָּׁר וְקָדוֹשׁ מִי שֶׁחֶלְקוֹ בַּתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה; עַל אֵלֶּה אֵין לַמָּוֶת הַשֵּׁנִי שִׁלְטוֹן, כִּי יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים וְלַמָּשִׁיחַ וְיִמְלְכוּ אִתּוֹ אֶלֶף שָׁנִים.

המוות השני לא יפגע או ישפיע עליהם. הם יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיח, וימלכו אתו בממלכתו. אגב, זהו מעמדינו כמאמינים כבר היום! כך כתוב בראשונה לפטרוס ב 9: “אֲבָל אַתֶּם עַם נִבְחָר, מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, עַם סְגֻלָּה, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹתָיו שֶׁל הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחֹשֶׁךְ אֶל אוֹרוֹ הַנִּפְלָא”.

המוות השני”   

  • מהו המוות השני?

 

  • מתי הוא יתרחש?

 

  • מי יטעם ממנו? (פסוקים 11-15)

המוות השני יתרחש בסיום תקופת מלכות אלף השנים של המשיח בארץ (פסוק 5: “שְׁאָר הַמֵּתִים לֹא חָיוּ עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים. זֹאת הַתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה”).

אלוהים יקים את כל בני האדם שמתו כחסרי אמונה בו, מאז בראשית. כל אלו יעמדו מול כיסאו הלבן והגדול של אלוהים. ספרים, המכילים את כל מעשיהם, ייפתחו. גם ספר אחר ייפתח – “סֵפֶר הַחַיִּים”.

סֵפֶר הַחַיִּים” ייפתח כדי להוכיח כי שמם אינו רשום שם, ולכן אין להם כל חלק עם אלוהים ומלכותו הנצחית. ספר החיים הנו ספר מרשם האוכלוסין של אזרחי שמים (פיליפים ג 20; דניאל יב 1; מלאכי ג 16; לוקס י 20; עברים יב 23).

מכיוון ששמם אינו כתוב בספר החיים, ייפתחו ספרי המעשים כדי להראות להם את כל מעשיהם ומחשבותיהם שנעשו נגד רצון אלוהים. האמת האלוהית תעמוד מול כל נאשם, וכך רשעתו ואשמתו תיראה לנגד עיניו. לאחר שהאשמה מוכחת, הוא נשלח לאגם האש לנצח נצחים. זהו המוות השני.

לשם נשפטים אלו שדחו את דם הכפרה של ישוע. הם חשבו כי דרכם טובה יותר!

אותם חסרי אמונה יבינו מאוחר מדי שדברי השטן היו שקר. בראשית ג 4, 5: “… לֹא מוֹת תְּמֻתוּן; 5 כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי טוֹב וָרָע” – כלומר, לא תמותו אלא תהיו כמו אלוהים. והנה אלוהים יוכיח כי כל אדם הנשאר עם החטא וללא אלוהים ימות לנצח.

אין חזרה

שימו לב שהתנ”ך אינו מלמד על הזדמנות שנייה לאחר המוות. ראה קוהלת ט 5-6:

“כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר, כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם. 6 גַּם אַהֲבָתָם, גַּם שִׂנְאָתָם, גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ”.

תקופת ניסיוננו היא כל עוד שאנו חיים. אנא, ננצל תקופה זו כדי להכיר את מושיענו ישוע!

 

אף־על־פי שהמשפט לאגם האש מאוד קשה וחמור, עלינו לזכור שמי שמנהל אותו זה אלוהים קדוש השופט בצדק. אלוהים בכל מאודו והנה השמים והארץ נסים מפניו (פסוק 11):

“רָאִיתִי כִּסֵּא לָבָן גָּדוֹל וְאֶת הַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֲשֶׁר נָסוּ מִפָּנָיו הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם, וּמָקוֹם לֹא נִמְצָא לָהֶם.”

שימו לב: לילדי אלוהים אין כל חלק במוות השני. לכן אמר יוחנן בפסוק 6:

“מְאֻשָּׁר וְקָדוֹשׁ מִי שֶׁחֶלְקוֹ בַּתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה; עַל אֵלֶּה אֵין לַמָּוֶת הַשֵּׁנִי שִׁלְטוֹן…”

מדוע למאמינים אין חלק במשפט כיסא הלבן והגדול?

מכיוון שאלוהים הבטיח שדם הכפרה של השה מכפר וסולח על חטאותינו (ישעיהו נג; שנייה לקורינתים ה 21; ראשונה לפטרוס ב 24; פיליפים ג 9; שנייה לתסלוניקים א 9).

כשאלוהים סולח, הוא שוכח. חטאותינו רחוקים ממנו כמרחק מזרח ממערב (תהילים קג 12):

“כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב, הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ.”

איזו ברכה יש לנו כשאלוהים חותם את שמנו בספר החיים ומוחק את מעשינו מספר המעשים!

 

המלחמה האחרונה

בפסוקים 7-10 יוחנן מתאר את פעילותו האחרונה של השטן לפני זריקתו לאגם האש.

בתחילת פרק כ למדנו שהשטן נכבל בתהום לאלף שנים. בסיום תקופה זו, השטן ישוחרר כדי להטעות את הגויים בארבע קצוות תבל.

יוחנן מציין שהשטן יצליח לגייס מספר עצום ורב של תומכים.

שאלהאיך ייתכן שיהיו כה רבים בלתי מאמינים לאחר אלף שנות מלכות של ישוע המשיח על תבל?

כדי לענות על שאלה זו חשוב לדעת מי אלה שייכנסו למלכות אלף השנים:

אכל אלו שחזרו עם ישוע וקמו מן המתים. הם יבואו ויחיו עם גוף חדש, גוף נצחי אשר אינו מסוגל לחטוא. הם לא יתחתנו שוב ולא יקימו משפחות (מתי כב 30: “בַּתְּחִיָה אֵין הָאֲנָשִׁים מִתְחַתְּנִים, אֶלָּא שֶׁהֵם כְּמַלְאֲכֵי שָׁמַיִם”. שמחתם וסיפוקם ינבע משירות המשיח במלכותו לנצח נצחים.

בקבוצה שנייה היא אותם ניצולים מתקופת הצרה בת שבע השנים:

שליש מעם ישראל ישרוד וייוושע (זכריה יג 8-9: “וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יהוה, פִּי שְׁנַיִם בָּהּ, יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ. וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב; הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי, וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ, אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא, וְהוּא יֹאמַר יהוה אֱלֹהָי”).

עם אותה שארית מישראל יקים אלוהים את ממלכת הכוהנים בממלכתו (זכריה ח 23).

שארית תישאר גם מעמי הגויים. הם יקבלו את ישוע כאדון ומושיע ויכנסו לממלכתו בגופם (זכריה ח 22, יד 16-21; מיכה ד 1-8).
אף־על־פי שכל אלו שייכנסו לממלכת אלף השנים של ישוע יהיו מאמינים, הרי רק אלו אשר ייכנסו בגופם יוכלו להתרבות ולהמשיך את זרע האנושות. צאצאיהם יצטרכו ללמוד ולבקש את כפרת אלוהים במשיח ישוע. חלקם יעשו זאת בחסד אלוהים, אך רבים אחרים יעדיפו לפסול את אלוהים וילכו בדרכם שלהם.

מכיוון שבתקופת המלכות של ישוע בני האדם יחיו מאות רבות של שנים, ופוריות האדם תהיה כמו בתחילת ספר בראשית, הרי שכל זוג יוכל להוליד צאצאים רבים (ישעיהו סה-סו).
ישנה שאלה שמאוד מטרידה אותי, והיא:

איך ייתכן שבתקופה שבה ישוע בכבודו ובעצמו יישב בציון, דוד המלך יהיה נשיא, אברהם, נוח ושאר אבות העם יחיו בינינו, עדיין יהיו כאלו שיאמרו: “אלוהים אינו ריבון, ואין אנו מאמינים בו!”?

איזה נס או אות חסר להם? הרי יומיום הם חיים באווירה של נס. לנגד עיניהם האריה אוכל תבן, הילד משחק עם נחש, הנמר עם גדי והדוב עם פרה… (ישעיהו יא).

מסקנהחוסר נסים ואותות אינם הסיבה לחוסר אמונה. חוסר אמונה נובע מאי רצון להיכנע לאלוהים, ומהרצון להיות אדון של עצמך ולעשות מה שבראשך.

אם בתקופה אשר בה כל יום הוא “נס” עדיין גדל מספר הבלתי מאמינים, האם מישהו יכול לטעון כי היום הקהילות הן קטנות מפאת חוסר נסים ואותות?

 

השטן המשוחרר יאסוף את כל אלו אשר בחרו לדחות את אלוהים, ועמם הוא יעלה לירושלים. מטרתו היא לכבוש את עיר המושב של ישוע המשיח.

מכיוון שתקופת הצרה שינתה את הגיאוגרפיה העולמית, הרי שירושלים תהיה המקום הגבוה העולם (מיכה ד 1-8: “וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יִהְיֶה הַר בֵּית יהוה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים. 2 וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יהוה, וְאֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב…”).
פסוק 9:

הֵם עָלוּ עַל מֶרְחַב הָאָרֶץ וְהִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת הָעִיר הָאֲהוּבָה; יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָכְלָה אוֹתָם.

“מַחֲנֵה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת הָעִיר הָאֲהוּבָה”, מתייחסים לירושלים וארץ ישראל (תהילים עח 68: “וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה, אֶת הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב”, פז 2: “אֹהֵב יְהוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב”).

הקרב הזה יהיה מהיר והחלטי. אש אלוהים תרד מהשמים ותכלה את אלו שרצו להשמיד את ילדי אלוהים (ראה מלכים ב א 9-12).

השטן בשלב זה סיים את תכלית קיומו והוא נשלח להתענות לנצח נצחים באגם האש.
לסיכום:

אאלו שמתו ללא אמונה בישוע כאדון ומושיע מן החטא, יקומו לתחייה לאחר ממלכת אלף השנים. אז הם יעמדו למשפט אלוהים שיוכיח להם כי אינם כתובים בספר החיים.

הם אינם אזרחי שמים. מעשיהם הרשומים בספר המעשים יעידו על חיים בנפרד מרצון אלוהים. אנשים אלו יידונו לאגם האש לנצח נצחים. זהו המוות השני.
באלו שמאמינים בישוע כאדון ומושיע מן החטא נחשבים בעיני אלוהים מאושרים וקדושים. למוות השני אין שליטה עליהם, אלא יחיו עם אלוהים והמשיח לנצח נצחים.

אלוהים בחסדו ועל־פי הבטחתו חתם אותם בספר החיים והרחיק את חטאותיהם כרחוק מזרח ממערב.

לאור ההבטחות והחסד הרב שאלוהים מעניק לנו היום ומכין לנו לנצח נצחים, עד כמה ראוי שנחיה היום על־פי הייעוד שאליו נקראנו: כוהנים למשיח!

בסופו של דבר כל לשון תודה וכל ברך תכרע לפני ישוע כאדון. הבה נעשה זאת כילדיו הנצחיים ולא כאויביו באגם האש!