התגלות פרק ז' פסוקים 1-8.
"גמר חתימה טובה"
אנו לומדים אודות תקופה בעתיד הנקראת צרת יעקב שבסיומה המשיח יחזור ארצה. (ירמיה ל' פסוק 7)
התקופה נקראת צרת יעקב מכיוון שאחת מהמטרות העיקריות היא לזקק את עם ישראל ולהושיע את השארית כדי שימלאו את ייעוד עם ישראל ככוהנים בממלכת המשיח.
בתקופה מרוכזת של 7 שנים (דניאל ט') אלוהים ישבור את העורף הקשה של עמו ושל שאר יושבי תבל. בהטילו על העולם מלחמות ונגעי טבע יסיר אלוהים מעל האדמה את שונאיו וישאיר עליה את אלו שזיקק וידע מקדם.
לאחר שיסיר מעל פני העולם את שונאיו, ימלוך האדון ישוע בעולם המוכן לקבל את יוצרו, בוראו ומקור חייו (מיכה ב; ישעיה ב, י"א-י"ב; תהילים ב).
כפי שלמדנו בפרק ו', בסיום אירועי החותם הרביעי ייהרגו רבע מכלל אוכלוסיית העולם (ו' 8). יושבי תבל יבינו היטב שהצרות והאסונות הם זעם אלוהים עליהם בעקבות חטאיהם וזלזול באלוהים, ולמרות זאת הם יבחרו להמשיך בסיפוק תאוותיהם ולא יחזרו בתשובה.
בהמשך, בסיום תקיעת השופר השישי, ייהרגו עוד שליש מאוכלוסיית העולם, כך שעד אותו שלב, חצי מכלל יושבי תבל יומתו (ו' 17).
בתקופה כה קשה בעולם, הנראית כאילו כל יסודות העולם מתפרקים, אלוהים ימשיך לבטא את אהבתו, רחמיו וחסדיו בדרך מאוד יחודית.
א. בישור:
אלוהים מאפשר לשני עדים רבי כח ועצמה (פרק י"א), מספר לא מבוטל של יהודים מאמינים (פרק ז'), ומלאך בשמיים (פרק י"ד:6), לבשר את הבשורה כדי שכל מי שעדיין לא שמע יוכל לשמוע ולדעת את האמת. כן, במהלך תקופת שבע שנות הצרה אנשים ייוושעו למרות שטף השקרים שיציף את העולם (תסל"ב ב 9-12).
ב. חתימת ילדיו:
אלוהים חותם את נציגיו, מעניק להם חסינות לחיים כדי לעמוד בהבטחתו לעמו ישראל ולאפשר לבחיריו למלא את היעוד שקבע לחייהם. ועל כך נלמד בשיעור הנוכחי.
נא לקרא את פרק ז' פסוקים 1-8:
- "אחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עומדים בארבע פינות הארץ, אוחזים את ארבע רוחות הארץ כדי שלא תישוב רוח לא על הארץ ולא על הים ולא על כל עץ.
- ראיתי מלאך אחר עולה ממזרח שמש וברשותו חותם אלוהים חיים. הוא קרא בקול גדול אל ארבעת המלאכים אשר ניתן להם לחבל בארץ ובים,
- באומרו: "אל תחבלו בארץ ובים ובעצים עד אשר נחתום את עבדי אלוהינו על מצחותיהם.
- ושמעתי את מספר החתומים – מאה וארבעים וארבעה אלף חתומים מכל שבטי בני ישראל.
- משבט יהודה שנים עשר אלף חתומים, משבט ראובן שנים עשר אלף, משבט גד שנים עשר אלף,
- משבט אשר שנים עשר אלף, משבט נפתלי שנים עשר אלף, משבט מנשה שנים עשר אלף,
- משבט שמעון שנים עשר אלף, משבט לוי שנים עשר אלף, משבט יששכר שנים עשר אלף,
- משבט זבולון שנים עשר אלף, משבט יוסף שנים עשר אלף, משבט בנימין שנים עשר אלף חתומים."
משלימי הדרשה:
א. מתי מתרחשים האירועים שבפרק ז? (פ. 1א)
ב. אילו הכנות נעשות לקראת חתימת 144000 מכלל שבטי ישראל? (פ. 1-3)
ג. מי אינו כלול בחתומים ומדוע?
א. מתי מתחילים הארועים שבפרק ז?
פרק ז מתחיל במילים: "אחרי כן". ז"א, אחרי האירועים המתוארים בפרק ו.
ההכנות לחתימת שניים עשר אלף איש מכל אחד משבטי ישראל המוזכרים בפרק מתחילות לאחר סיום האירועים הקשורים לחותם השישי.
ז"א, שמעל רבע מכלל יושבי תבל נהרגו עד כה.
בשלב זה יושבי תבל מבינים היטב שהאירועים הקשים נובעים מזעם השה, זעם אלוהים (ו 16-17).
מכיוון שצרות רבות ומרוכזות יותר עתידות לבוא על יושבי תבל, ומכיוון שבכוחן של מכות אלו למחוק אפילו את כל זרע ישראל, אלוהים פועל כדי להגן על בחיריו למען תתגשם תכניתו בעולם.
ניתן לשער שתחילת פרק ז' מציין את האירועים הקרובים לאמצע הצרה.
ב. אילו הכנות נעשות לקראת חתימת 144000 מכלל שבטי ישראל? (פ. 1-3)
בפסוקים 1-3 יוחנן מתאר את ההכנות לחתימת 144000 מבני ישראל.
יוחנן מאיר לפנינו מימד שניתן לראות רק בעיניים רוחניות.
ארבע מלאכים עומדים בארבע פינות העולם כדי שלא יזוז דבר. אין רוח. הים שקט, העצים דוממים.
נראה על פניו שיושבי תבל יחשבו שהצרה חלפה והנה הגיע אביב של שלווה, אך לא כך.
מדובר בשקט שלפני הסערה.
במקביל, עולה מלאך נוסף ממזרח שמש, בידו חותם אלוהים חיים.
המלאך שעלה ממזרח אומר לארבעת המלאכים האוחזים בארבע פינות העולם:
"אל תחבלו בארץ ובים ובעצים, עד שנחתום את עבדי אלוהינו על מצחותיהם."
מתוך הנתונים ניתן ללמוד אודות ריבונותו של אלוהים על כל המהלכים ביקום.
אלוהים ריבון על תזוזת כל עלה או איוושה בים.
זו לא הפעם הראשונה בכתבי הקודש בה אלוהים מוכיח את ריבונותו ושליטתו על כל פעולה בעולם. לאורך הכתובים זכינו לראות איך אלוהים גורם לסערה בים ולאחר מכן משקיטה במקרה של יונה הנביא. ועוד…
הנתון הזה מאוד מרגיע במיוחד בתקופה עשירה במלחמות, רעידות אדמה מאסיביות ושאר פגעי טבע. בעוד חסרי האמונה יחשבו שכדור הארץ עומד להתפרק, ילדי אלוהים יתחזקו בידיעה שאלוהים הוא זה שמחזיק את היקום ואת חייהם בידו החזקה, הריבונית והאוהבת.
גם היום אלוהים מחזיק את ידינו בכל רגע. אנו לעולם לא מחוץ לשליטתו ולעולם לא לבד. הוא תמיד עימנו ושוכן בתוכנו.
גם היום כל אירוע המתרחש בחיינו ובחיי יקירנו נעשה בידיעתו המושלמת של אלוהים ואישורו.
לא כל אירוע קשה הינו עונש על פשע ספציפי.
אלוהים מאפשר לעיתים חולשה וענווה כי במצבים הללו אנו קרובים יותר אליו וחזקים יותר מבחינה רוחנית.
תשאלו את שאול השליח בשניה לקורינתיים יב.
מכיוון ששליטתו של אלוהים על היקום הינה שליטה מוחלטת ובכל איבר בה, הרי שמושגים כמו "צירוף מקרים" או "מזל" אינם קיימים באוצר המילים של המשיחי.
מאמין כנה יודע שאלוהים מכוון את צעדיו ופועל בכל תחום בחייו.
ג. מי אינו כלול בחתומים ומדוע? (פ. 4-8)
יוחנן מציין שאלוהים חותם 12000 מכל שבט, ביחד 144000 גברים יהודים.
מבחינת הפסוקים מתברר ששני שמות חסרים – אפריים ודן.
- איך ניתן לדעת זהות שבטית?
- מדוע חסרים שמותיהם של שבטי דן ואפריים?
תשובות:
למרות שאיננו יכולים לדעת את זהותם השבטית של כלל בני ישראל, אין הדבר אומר שאלוהים אינו מסוגל גם כן.
אני מאמין שמדובר על 12 שבטי ישראל ולא ענין סמלי מכיוון שגם הנביא יחזקאל מציין שבתקופת מלכות ישוע בארץ, שתקום בסיום הצרה, תחולק ארץ ישראל לנחלת כל השבטים לפי שמם (יחזקאל מ"ז-מ"ח).
שמותיהם של אפרים ודן חסרים מהרשימה.
- אפרים מוזכר בדרך עקיפה – והיא – אביו יוסף קיבל ברכה כפולה שחולקה בין שני בניו, אפרים ומנשה.
מכיוון שמנשה ויוסף מוזכרים, ויוסף מהווה כיסוי לשני בניו, הרי שאפרים מוזכר תחת השם יוסף.
יתכן שהשמטת שמו של אפרים מרמזת על פעולתו הדומיננטית בפירוד שבטי ישראל וכו'.
- שבט דן אינו מוזכר, הסיבה אינה כתובה.
אנו בטוחים שהשבט לא נכחד מכיוון ששמורה לו חלקה בארץ בעת מלכות המשיח. (יחזקאל מ"ח 1-2).
יתכן מאוד שהשמטת שמו של שבט דן נובעת מתוך עיסוקו ההיסטורי הרחב באליליות (מלכים א' פרק י"ב 28-30). כמו כן, בספר דברים כ"ט 18-21 דבר אלוהים מצווה על הסרת שם אדם המציג אליליות לישראל.
מסורת קדומה מציינת שהסיבה להשמטת שבט דן נעוצה בעובדה (לדעתם) שמשבט זה יבוא צר המשיח. הם הצדיקו את טענתם בכך ש:
– יעקב אבינו בברכתו מציין את דן כנחש (בראשית מ"ט 17)
– פרשנות מוטעית לכתוב בירמיה ח 16.
אילו תכונות מיוחדות יש לאותם 144000 חתומים משבטי ישראל?
המלאך שעלה ממזרח אמר שחבלת הארץ תיעצר עד שיחתמו עבדי אלוהים מקרב עם ישראל.
- כמה עבדים אלוהים חותם? 144000 איש.
- מי הם?
פסוקים 4-8 מלמדים שאלוהים יחתום 12000 עבדי יהוה מכל אחד משבטי ישראל.
בפרק י"ד 1-5 יוחנן מציין כי מדובר ב- 144000 גברים, בתולים, מאמינים נאמנים ההולכים אחר ישוע בכל ענין ודבר. מרמה אין בהם ונקיים מדופי – ז"א – אין אשמה נגדם.
יוחנן גם מציין שהם נחשבים לפרי ביכורים (י"ד 4).
משמע – אחריהם יבואו רבים נוספים שימסרו חייהם לישוע מושיעם וימלאו בחייהם את רצון אלוהים. ניתן לראות זאת בהמשך פרק ז מפסוק 9. בני כל הלאומים עתידים להיוושע אך גם להירצח ולהירדף בשל אמונתם בישוע. על כך נרחיב בשיעור הבא.
הערה: ישנם הטוענים שהמילה "בתולים" אינה מתייחסת לחוסר נסיונם המיני אלא לתמימותם הרוחנית. ז"א, בתולים בכל הקשור לעבודת האלילים שבעולם.
אינני חושב כך.
אותם 144000 בני ישראל מכל שבטי ישראל לא היו מאמינים בישוע מלכתחילה ולכן לא היו "בתולים" מבחינה רוחנית.
לפיכך הכוונה היא ככתוב בפשטו: 144000 בני ישראל בתולים.
רבותי, היכן ניתן להשיג 144000 גברים יהודים פנויים המאמינים בישוע בכל ליבם?
שימו לב:
1. לפני תחילת הצרה, בעקבות שלום השווא ויתכן מאוד גם בניית בית המקדש בירושלים, יהודים רבים יעלו לארץ ישראל. מן הסתם תהיה התעוררות דתית לאומית.
2. חלק מבני עמנו פוקחים עיניים ומחפשים את האמת.
בני עמנו שומעים את דברינו, רואים את חיינו, ולמרות שהיום אינם מראים סימנים של אמונה, הרי יבוא היום שהאירועים שאותם אנו מלמדים יזעזעו אותם ויוכיחו להם כי דיברנו אמת.
אני משער שרובם המוחלט של 144000 החתומים משבטי ישראל יבואו מהחברה דתית חרדית.
- 3. יתכן מאוד שהעדות שלנו היום, דרך חיינו, דרך הבישור, מהווים בסיס לאמונתם העתידית של אותם החתומים.
לכן, אנא אל תתביישו לדבר על ההילקחות ועל אירועי אחרית הימים. למרות שיצחקו עלינו היום, הם יזכרו את המילים הללו בעתיד, וחלקם יפנו אל ישוע באמונה.
מה תכלית החתימה?
בפרק ט' פסוק 4 אנו לומדים כי חותמת אלוהים על 144000 מבני ישראל מבטיחה את הגנתם מפני פעולת השטן בארץ. החותמת מבטיחה להם חיים כדי להמשיך ולהוציא לפועל את מלוא רצון אלוהים בחייהם.
החותמת אינה מבטיחה שהם לא יסבלו או לא יחוו מחסור או צער, אלא החתימה מבטיחה שיהיו מוגנים מהשמדה על ידי המכות המיוצגות על ידי שבעת השופרות שמתחילות מפרק ח.
חתימה מגינה אינה מוזכרת לראשונה בספר ההתגלות:
יחזקאל: יחזקאל הנביא משתמש באותו מטבע לשון בציינו את ההגנה והחסינות של אלוהים על צדיקי הארץ מן הטבח של צבא בבל בירושלים (יחזקאל ט 4-8).
בתקופת הרדיפה של איזבל ואחאב: אומנם לא מוזכר חתימה, אך אלוהים הגן על 7000 הנבחרים מעם ישראל שלא כרעו לבעל בתקופת אליהו הנביא (מלכים-א י"ט 18).
איוב: אלוהים בחר בצדיק מכולם, איוב כדי להראות לכל את נאמנות ילדו.
אלוהים אמר לשטן שלא יפגע בחייו של איוב, ואכן, השטן היה מוגבל ועשה רק מה שאלוהים איפשר לו.
החתימה אינה איזה סימן חיצוני או איזה כובע סומבררו מקסיקני בולט. הסימן קיים במימד הרוחני והמלאכים הפועלים במימד הזה יודעים היטב את מי אלוהים בחר לשמור ואת מי בחר להקריב.
החותמת מציינת את הנחתמים כרכוש אלוהים (קור"ב א' 22). לראיה, בפרק י"ד 1 נאמר שכתב החותם כולל את שם המשיח ושם אלוהים האב. אך את הדבר הזה יראו ויבינו מלאכי אלוהים בלבד.
מכאן אנו למדים שחותמת אלוהים אינה ענין וירטואלי אלא ממשי ונחוץ ביותר.
מהי הסיבה העיקרית לחתימת אותם נבחרים מבני ישראל?
אילו לא היו נחתמים אותם בני ישראל, ספק רב אם היה נשאר זכר לעם ישראל לאחר הרדיפה של צר המשיח.
אלוהים יחתום את 144000 היהודים בין היתר כדי להבטיח את קיום ישראל וכן להבטיח שהבטחתו לעם ישראל תתגשם (ראה ירמיה ל"א 30-37).
במעמד הר סיני המתואר בספר שמות מפרק י"ט 5-6, אלוהים הבטיח שעם ישראל עתיד לשרת אותו ככוהנים בממלכתו.
אנו עדים ורואים איך אלוהים נאמן להבטחותיו ופועל להגשימן.
חתימת 144000 מבני ישראל אשר עתידים לבשר ולהגדיל את מספר הנושעים בקרב ישראל ובעולם, מהווה עדות והוכחה שאלוהים לא נטש את עמו, ועם ישראל לא סיים את הקשר שלו עם אלוהים (ראה אל הרומים ט'-י"א).
כל הרעיון והתיאולוגיה המלמדת שאלוהים נטש את ישראל לנצח והחליפו בקהילה, זה סילוף של דבר אלוהים המשרת רק את השטן ולא שום גורם אחר.
מכיוון שעם ישראל דחה ועדיין דוחה את מושיעו ישוע, העם אינו יכול לבשר את ישועת החיים לשאר בני העמים.
בעת בה עם ישראל דוחה את ישוע ואינו משרת את אלוהים ככהנים, הקהילה, גוף המשיח הבנוי מיהודים וגויים נושעים, עושה היום את התפקיד המכובד של כוהנים לאלוהים, אך כמורה מחליף, כגוף זמני, עד שעם ישראל יחזור בתשובה (פטר"א ב 9-10), וזה יקרה בסיום הצרה (אל הרומים י"א 26; זכריה י"ב 10).
מדוע הקהילה אינה מוזכרת בפרקים ו'-י"ח המפרטים את צרת יעקב?
הקהילה אינה מוזכרת כי היא נלקחה השמיימה לפני תחילת הצרה.[1] מכיוון שמשרתי אללוהים נלקחו אליו, אלוהים חותם את נבחריו מישראל כדי שימשיכו את עבודת הבישור בעולם באומץ ובכח אלוהים.
מדוע חתימת 144000 מבני ישראל לא נעשתה לפני פתיחת החותם הראשון?
דבר אלוהים אינו עונה על כך מפורשות ועל כן לנו רק נותר לשער. יתכן שהחתימה הייתה נחוצה דווקא לאחר החותם השישי כי רק מאמצע הצרה לערך, הרדיפה של צר המשיח ממוקדת נגד ישראל. ללא החותמת, לא היה נשאר כל זכר לעם ישראל.
האם יש חשיבות לסדר ציון השבטים בפסוקים 5-8?
לדעתי יש חשיבות כי כל הכתוב נכתב בהשראת רוח אלוהים ומלא במשמעות גם אם איננו מבינים זאת כרגע.
בכתבי הקודש קיימות מספר רשימות של כל השבטים.
- סדר הולדת הבנים (בראשית כ"ט 32 – ל"ה 18)
- סדר שמות הבנים במתן הברכות מיעקב (מ"ט 3-27)
- סדר חניית השבטים במדבר (במדבר ב' 3-31)
- סדר המפקד לפני הפלישה לכנען (במדבר כ"ו 4-51)
- סדר השבטים במעמד הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל (דברים כ"ז 12-13)
- סדר השבטים בעת ברכת משה (דברים ל"ג 6-25)
- סדר השבטים לפני הנשיא (במדבר א' 5-15)
- סדר השבטים במעמד ירושת הארץ המובטחת (יהושוע י"ג 7 – כ"ב 34)
- סדר השבטים לפי שמות הנשים והשפחות (דבר"ה-א ב' 1 – ח' 40)
- סדר השבטים לפי שמות שערי העיר ירושלים (יחזקאל מ"ח 31-34)
ומה המשמעות של סדר השבטים כפי שנכתבו בספר ההתגלות ז' 5-8?
כאמור, לנו רק נותר לשער, אך העובדה שיהודה נמצא בראש רק מחזקת את התגשמות נבואתו של יעקב בבראשית מ"ט שמשבט זה יצא המשיח ויעמוד בראש עמו (ראה גם התגלות ה' 5; אל העברים ז' 13-14 וכן דברי-הימים-א ה' 1-2).
יישום:
אלוהים לא חותם רק את 144000 היהודים בתקופת צרת יעקב.
התנ"ך מלמד שאלוהים חותם כל אחד מילדיו ברגע קבלתם את ישוע כאדון ומושיע.
חותם אלוהים אותנו אינו מבטיח חוסר סבל או צער, אלא מבטיח שתוכנית אלוהים בחיינו למען שמו אכן תתגשם במלואה (אל הפיליפים א' 6).
באיגרת אל האפסיים א' 13-14 אנו למדים שרוח אלוהים חותם אותנו.
לאור הכתוב באיגרת הראשונה לקורינתיים ג' 16, רוח אלוהים שוכן בתוך המאמין כמו במקדש אלוהים.
חתימת אלוהים את המאמין היום נועדה להבטיח:
- את שייכותינו הנצחית לאלוהים.
- את מלוא כח האלוהים בתוכנו כדי שנבין את רצונו ונוכל למלא אחר הוראותיו.
- פקדון הישועה. מכיוון שרוח אלוהים נמצאת בי לעד, הרי שהילקחותי לנוכחות אלוהים מובטחת. איזו מתנה נפלאה היא – חותם אלוהים.
- את העובדה שהשטן או שדיו אינם יכולים לשכון בתוך ילדי אלוהים.
להלחיץ ולהטריד – כן, אך לא לשכון בך.
לסיכום:
- אלוהים עתיד לחתום 144000 יהודים, 12000 מכל שבט כדי להבטיח את קיום עם ישראל ויעודו כממלכת כהנים בקרב העמים. אלוהים נאמן לקיים את כל הבטחותיו. כן, את כל ההבטחות שנתן לך ולי כילדיו הנושעים.
- אלוהים גם חותם את ילדיו היום. חתימתו מבטיחה את המתנות הבאות:
א. נוכחות ה' בך
ב. הגנת ה' עליך
ג. כח אלוהים בך.
ד. ישועה נצחית
המתנות הללו לא יהיו רק מנת חלקם של 144000 החתומים בתקופת הצרה אלא גם של כל מאמין היום.
ומה לגבי הלא חתומים? השטן חופשי לעשות איתם כרצונו. מה איתך?
- בעוד שבט לוי שירת את אלוהים ככוהנים למען בני ישראל, הרי שכלל ישראל מיועדים לשרת את אלוהים ככהנים בעבור שאר העולם.
האם פעולות העדות של החתומים מישראל יניבו פרי? את זה נלמד בשיעור הבא.
התגלות פרק ז' פסוקים 9-17.
כותרת: חג סוכות שמיימי
שיעור שעבר התחלנו בלימוד פרק ז'. למדנו שבעת הקשה ביותר על פני כדור הארץ, בתקופה בת שבע שנים הנקראת צרת יעקב (דניאל ט' 27, ירמיה ל'), חותם אלוהים בחותמת הגנה ושייכות מאה ארבעים וארבעה אלף איש מבני ישראל, שניים-עשר אלף מכל שבט שברשימה.
חתימת בני אדם כאמצעי הגנה ושייכות אינה דבר חדש לאלוהים. זה קרה בעבר בספר יחזקאל ט' 1-7 וזה קורה היום בחיי כל מאמין. כל נושע חתום ברוח הקודש כרכוש אלוהים ומוגן מפני שכינת השטן או שדיו בגופו. חשופים ללחץ? כן!, אך לעולם לא לשכינה קבועה של שדים.
חתימת 144000 היהודים נועדה להבטיח מספר דברים:
א. נצחיות ישראל – צר המשיח ירדוף עד חורמה את שארית עם ישראל ולכן אלוהים יחתום את בחיריו כדי שלא ייהרגו במהלך הצרה. זאת כדי להבטיח את קיום הנבואות העתידיות הקשורות לישראל. שהרי אלוהים נאמן למלא את הבטחותיו ואינו חוזר בהן (רומיים י"א 29).
ב. אהבת אלוהים – אלוהים מוכיח את אהבתו לכלל בני העולם בכך שהוא מבטיח את נוכחות משרתיו שהפקיד על הפצת הבשורה כדי להודיע את בשורת החיים בישוע המשיח לכל אדם.
האם עבודתם של 144000 החתומים יעילה? על כך נלמד בפסוקים 9-17.
נא לקרא בפרק ז' פסוקים 9-17.
- "אחרי כן ראיתי והנה המון רב, אשר לא יכול איש למנותו, מכל האומות והשבטים והעמים והלשונות – עומדים לפני הכסא ולפני השה כשהם לבושים גלימות לבנות וכפות תמרים בידיהם,
- וקוראים בקול גדול: "הישועה לאלוהינו היושב על הכסא ולשה."
- כל המלאכים עמדו סביב לכסא ולזקנים ולארבע החיות. הם נפלו על פניהם לפני הכסא והשתחוו לאלוהים
- באומרם: "אמן. הברכה והכבוד, החכמה והתודה, היקר והגבורה והעוז לאלוהינו לעולמי עולמים. אמן."
- דיבר אחד הזקנים ואמר אלי: "אלה הלבושים גלימות לבנות מי הם ומאין באו?"
- השבתי לו: "אדוני אתה יודע." אמר אלי: "אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה. הם כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותם בדם השה.
- לכן הם נמצאים לפני כסא אלוהים ועובדים אותו יומם ולילה בהיכלו, והיושב על הכסא יפרוש משכנו עליהם.
- לא ירעבו עוד ולא יצמאו, אף לא תכה עליהם השמש וכל שרב,
- כי השה אשר באמצע הכסא ירעה אותם וינהיגם אל מבועי מיים חיים, ואלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם."
בעוד שמונת הפסוקים הראשונים תיארו אירוע המתרחש על פני הארץ – חתימת 144000 מבני ישראל, הרי שמפסוק 9, יוחנן מסיט את מבטינו מהארץ אל הנעשה בשמים, ליד כסא אלוהים.
בפסוק 9 יוחנן אומר שאחרי חתימת 144000 היהודים, הוא ראה המון רב, מספר עצום של בני אדם, מכל האומות, השבטים, העמים והלשונות, עומדים לפני הכסא של אלוהים ולפני השה – ישוע המשיח.
ההמון לבוש גלימות לבנות, בידיהם כפות תמרים, והם מהללים את אלוהים.
משלימי הדרשה:
א. מי הם אותם המון רב שעומדים לפני הכיסא והשה ומהיכן הם באו? (פ.9, 13-15א)
ב. מה עושה אותו המון בשמיים? (פ. 10, 15א-14)
ג. איזה יחס וטיפול מעניק האדון ישוע להמון הזה בשמים? איך מרגישים אותם פדויים בשמיים? (15א – 17)
א. מי הם אותם המון רב? מהיכן הם באו? (פ.9, 13-15א)
בפסוק 14 יוחנן קיבל את התשובה הזו מאחד הזקנים שיושב מסביב לכסא אלוהים:
ההמון מכל העמים והלשונות הינם המאמינים אשר מגיעים כל הזמן מהצרה הגדולה. οὗτοί εἰσιν οἱ ἐρχόμενοι ἐκ τῆς θλίψεως τῆς μεγάλης
צרת יעקב מתוארת בכתובים כתהליך של חבלי לידה.
הציר הראשון בא פתאום. בהתחלה הקושי בדרגה נמוכה ועם הזמן הקושי מתעצם לדרגה קשה ביותר.
בעוד שלוש וחצי השנים הראשונות של הצרה תהיינה קשות, הרי שהחצי השני יהיה קשה הרבה יותר, ולכן נקרא – הצרה הגדולה. (מתי כ"ד 8, 21; מרקוס י"ג 14-23; לוקס כ"א 5-24; ראשונה לתסלוניקים ה' 3).
מכיוון שההילקחות של הקהילה תתרחש לפני תחילת הצרה יוצא שההמון הרב מכל העמים והלשונות שיוחנן ראה בשמיים, הינם אותם בני אדם שייושעו לאחר ההילקחות של הקהילה השמיימה, אך ישלמו בחייהם עבור נאמנותם לישוע. הם הקורבנות של רדיפה כלל עולמית בראשות צר המשיח ונביא השקר, נגד המאמינים אשר לא ישתחוו לפניו ויסרבו לקבל את חותם השטן על מצחותיהם או ידם (ראה פרק י"ג פסוקים 10, 17, וכן פרק י"ב)
המילה: 'הבאים' ἐρχόμενοι (erkhomenoi) מציינת תהליך מתמשך.[2] ז"א הם כל הזמן באים וממשיכים לבוא. לפיכך, הפסוקים הללו לא מתארים את ההילקחות שהרי ההילקחות הינה פעולה במהירות של מצמוץ עין ולא פעולה מתמשכת (קור"א ט"ו 52 – "…בן רגע וכהרף עין…").
זיכרו: בפרק י"ד פסוקים 1-5 כתוב ש- 144000 החתומים מבני ישראל הינם רק פרי הביכורים לאלוהים אשר ניפדו מבני האדם: "מאה וארבעים וארבעה אלף הפדויים מן הארץ… אלה נפדו מבני אדם ביכורים לאלוהים ולשה."
באיגרת הראשונה לקורינתיים ט"ו 20 כתוב שתקומתו של האדון ישוע היא "ביכורי כל ישני עפר." ז"א שישוע הוא הראשון ולאחריו יקומו כל בחיריו.
ומכאן, כמו שהביכורים מציינים דגימה של כלל הברכה, כך 144000 הנושעים מקרב עם ישראל הם הביכורים מקבוצה גדולה יותר של נושעים שייוושעו בעקבותיהם.
144000 הנושעים מקרב עם ישראל אינם השליש הנותר מעם ישראל – חס וחלילה. אלו חלק מהעם אשר בעקבות נאמנותם לישוע רבים מעם ישראל ומהעולם יוושעו.
ישוע המשיח אמר בבשורת מתי כ"ד 14 כשהוא תיאר את תקופת הצרה – שבשורת המלכות תוכרז בכל הגויים: "…ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ."
שאול השליח אמר באיגרת אל הרומיים פרק י"א 11-12: ככל שיהיו יותר יהודים מאמינים – כך תגדל ותתעצם הברכה לשאר הגויים. יהודים מאמינים בישוע זה טוב לעולם.
ניתן להסיק שעבודת הבישור של החתומים היהודים תהיה מוצלחת ביותר.
נאמנותם של החתומים יחד עם שירותם של שני העדים תביא את בשורת אלוהים ללבבות רבים ברחבי העולם.
הערה: ההמון הרב אינם הקהילה. אילו היו הקהילה, הם כך היו מיוצגים. הקהילה נלקחה השמיימה לפני תחילת הצרה. ההמון הרב הם המאמינים החדשים בעולם שלאחר ההילקחות.
מסקנות, לקחים ויישום:
האם אפשר לומר עלייך או עליך שאתה פרי ביכורים? האם כתוצאה מדבריך ועדות חייך אחרים מתקרבים לאלוהים או נושעים?
האם אתה מנצל את ההזדמנויות שאלוהים מעמיד בחייך כדי לבשר?
האם הנוכחות שלך בבית, בעבודה או בכל מקום אחר היא מקור לברכה?
אחים ואחיות, אם אחרים או אלוהים יסכם את חיינו או שהותנו הארוכה במקום מסויים, מה יאמרו עלינו?
כאזרחים, כהורים, כעובדים, כמאמינים…
הבה נקפיד היום, כרגע, לבחון כל מעשה בחיינו ולוודא שכל מעשינו מכבדים את אלוהים ונעשים על פי רצונו והדרכתו בכתבי הקודש.
ב. מה עושה אותו המון בשמיים? (פ. 10, 15א-14)
- בפסוקים 9-10, 14-15 יוחנן מציין שהפדויים מכלל העמים ילבשו גלימות לבנות. גלימות לבנות הינם לבושם של הנושעים הנמצאים בשמיים (ו' 11).
בנוסף לכך, אותם נושעים אוחזים כפות תמרים בידיהם ומהללים את אלוהים. בשמיים לא משעמם לרגע – שם משרתים את אלוהים בשמחה נצחית.
שם, בשמיים, אף אחד לא מפריע לנושעים למלא את ייעודם הנצחי – לפאר את אלוהים ולהלל אותו כל העת, שהרי זו תכלית בריאתנו (טיטוס ב 14)
רבותי – שימו לב!
בספר ויקרא פרק כ"ג פסוקים 40-44 אלוהים מפרט לעם ישראל איך עליהם לחגוג את חג סוכות. חלק ממצוות אלוהים בנוגע לחג הסוכות זה להציג לפני אלוהים כפות תמרים: ויקרא כ"ג 40: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלוהיכם שבעת ימים."
חג הסוכות הינו החג השביעי והוא מסמל את ההתחברות עם אלוהים במלכותו. זאת הסיבה שבפסוק 15 כתוב: "..יפרוש משכנו עליהם.."
החג מסמל את ההתחברות של ילדי אלוהים הנושעים עם מושיעם.
המועד השמיני לאחר סוכות נקרא: "עצרת", ובה משתתפים כל הנושעים וביחד מהללים את אלוהים בעבור ישועתו רבת החסד. שמיני עצרת מציין התחלה חדשה – את הנצח.
מכיוון שהנושעים מכל האומות אוחזים בידיהם כפות תמרים ומהללים את אלוהים, הרי שהדבר מציין שבשמיים אנו נהנה מהתחברות קדושה ומשירות טהור עם אלוהים לנצח נצחים. במילים פשוטות – התגשמות חג הסוכות לנצח נצחים.
(ראה גם ספר זכריה פרק י"ד פסוקים 16-21. בבשורת יוחנן י"ב ההמון נפנף בכפות תמרים בחג הפסח, כי להבנתם זכו לביקור המשיח, אך כשלו לקבלו כאדון בליבם. אותו ההמון לא הכיר את ישוע כאדון וכמושיע אישי מן החטא ולכן פעולתם היתה עקרה).
בבשורת מתי פרק י"ז נראה האדון ישוע יחד עם משה ואליהו בהדר שמיימי לכיפא, יעקב ויוחנן. כיפא חשב שהגיעה עת מלכות המשיח ומיד הציע להקים שלוש סוכות…
- ליוחנן נאמר שאותם פדויים כיבסו את גלימותיהם והלבינו אותן בדם השה.
האם דם בצבע אדום יכול להלבין בגד כלשהו? בוודאי שלא, הענין הינו סמלי (ראה ישעיה א 18).
הלובן של הגלימה מציין קדושה וטוהר. את הקדושה והטוהר אף אחד מאיתנו אינו יכול להשיג בעצמו. ללא ישוע – אין נקיון רוחני. ישועה הינה מתנת חסד של המשיח והיא ניתנת למאמינים בו (ישעיה ד' 4; זכריה ג'; אל הרומים י 9-10; אל האפסים ב 8-10; מעשי השליחים ד 12; יוחנן י"ד 6).
הפסוק מחדד ומדגיש כי הדרך היחידה לעמוד נקיים, קדושים וטהורים מול אלוהים היא רק אם נאמין כי דם ישוע המשיח ניקה אותנו מכל חטא.
זיכרו מה שרו הפדויים בפסוק 10: "הישועה לאלוהינו היושב על הכסא ולשה".
יישום:
דבר אלוהים מבהיר לנו שבחברת אלוהים נהיה עסוקים לחלוטין בכל דבר שעל פי רצון אלוהים ופינו מלא בתודה והלל לאלוהים על ישועתו וחלקו בחיינו.
האם חיי היום-יום שלך נחשבים להשתחוויה? האם אתה עסוק בעשיית רצון אלוהים?
האם פיך מלא תמיד בהודיה לאלוהים או באשמה ותלונות על כל מה שזז בבריאה?
האם כל מי שבוחן את חייך יכול להעיד שאתה מפאר את אלוהים וחיי לכבוד ישוע בכל תחום בחייך ובכל מצב?
עד כמה שונים חייך היום מהתמונה של הנושעים בשמיים?
ג. איזה יחס וטיפול מעניק האדון ישוע להמון הזה בשמים? איך מרגישים אותם פדויים בשמיים? (15א – 17)
נפלא! כי מובטחות להם שבע הבטחות הנכללות תחת הכותרת: "יפרוש משכנו עליהם".
פסוקים 15-17 מציינים כי ליד כסא אלוהים, מול המשיח נמצאת הברכה.
יוחנן מציין כי הפדויים:
– לא ירעבו,
– לא יצמאו,
– לא תכה עליהם השמש וכל שרב.
– ישוע המשיח ירעה אותם
– ינהיגם אל מבועי מיים חיים
– ה' ימחה כל דמעה מעיניהם
– נמצאים ליד כיסא אלוהים ועובדים אותו יומם ולילה בהיכלו.
רדיפה, סבל, כאב, אבל, צרות, השפלה היו מנת חלקם כאשר הם היו בארץ. אך ליד מושיעם הם לא יסבלו יותר. וכפי שכבר נאמר, הם יהיו עסוקים בהשתחוויה.
שים לב איך ההבטחות מתקשרות לתיאורים של ישוע בבשורת יוחנן ובתנ"ך:
א. מדוע לא ירעבו? כי ישוע לחם החיים (יוחנן ו' 35).
ב. מדוע לא יצמאו? כי ישוע מיים חיים. (יוחנן ד' 13-15; ו' 35). הרי גם לאורך כל הנדודים במדבר, ישוע היה הצור ממנו שתו, ואת המן והשלווים נתן להם בכל יום.
ג. מדוע לא תכה עליהם השמש וכל שרב? "כי יהוה שומרך יהוה צילך, על יד ימינך. יומם השמש לא יככה וירח בלילה." (תהילים קכ"א 5-6). כי השמש של אלוהים לא שורפת את ילדיו אלא היא שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג' 20).
ד. ישוע המשיח ירעה את ילדיו וינהיגם אל מבועי מיים חיים. ראה מזמור כ"ג.
"ה' רועי לא אחסר, בנאות דשא ירביצני, על מיי מנוחות ינהלני…"
ניתן לסכם את התיאורים הנפלאים הללו במילים אלו:
ילדי אלוהים יזכו לחוות את המשמעות המלאה של חג סוכות עם אלוהים לנצח נצחים. ילדי אלוהים עתידים לחוות חג סוכות שמיימי.
מי שרוצה לקחת חלק בהבטחות הללו חייב לנקות את ליבו עם דם המשיח.
לעומת זאת, אלו שדוחים את ישוע ימשיכו להיות רחוקים ממנו ומכל הברכות המתוארות פה לנצח נצחים.
הדוחה את ישוע, מזמין במו ידיו את כל הצרות לחייו לנצח נצחים. אנא אל תבחר בדרך זו. היום זה יום ישועה.
לסיכום:
- אותם חתומים מקרב עם ישראל נקראים פרי ביכורים. תוצאת שירותם והקרבתם לישוע מתבטאת בין היתר בישועת ההמון מכל העמים.
בישור אינו דבר קל, לפעמים זה מפחיד ואף יקר, אך ראו איזו ברכה זה מביא ללבבות רבים?
ביודעינו איזה חשיבות אלוהים מעניק לבישור, אנו צריכים להתעודד, לחדש כח ולהמשיך ולהביא את בשורת ישוע לכל מקום. האם את ואתה פרי ביכורים? האם עדותך מציגה בנאמנות את ישוע והבשורה לאחרים?
- אלוהים מבטיח הבטחות נפלאות – אך כל ההבטחות יכולות להינתן רק לאלו אשר רחצו את גלימותיהם בדם השה – בדמו של ישוע.
מי שרוצה לשרת את אלוהים לנצח נצחים – חייב להיכנע לישוע ולבקש את חסד סליחת החטאים היום!
- הנושעים יזעקו בשמיים: הישועה לאלוהינו היושב על הכסא ולשה.
הם שכבר שם, יודעים את כל האמת ועדותם רשומה – הבה נשמע להם.
איזו זעקה ואיזה הלל יוצאים מפיך?
האם חייך הם חיי השתחוויה המפארים את שם ישוע?
מכיוון שאין ישועה באחר ואינך יודע את שיוליד המחר – קרא בשם ישוע כבר הרגע, כדי שתזכה לחוות חג סוכות שמיימי ונצחי.
בשיעור הבא נתחיל בלימוד פרק ח. כתוב שכאשר נפתח החותם השביעי, היתה בשמיים דממה של חצי שעה.
מדוע? על כך בשיעור הבא.
[1] ראשונה לתסלוניקים ד' 13-18; ראשונה לקורינתיים ט"ו; התגלות ג' 10
[2] ἔρχομαι impv. ἔρχου, ἔρχεσθε; impf. ἠρχόμην; fut. ἐλεύσομαι; 1. of movement from one point to another, with focus on approach from the narrator’s perspective, come. a. of movement itself (Accordance Software)