כן. מותו של ישוע המשיח הוא נצחונו של אלוהים.

האדון ישוע הגיע לעולם כבן אנוש במטרה ברורה – למות כקורבן חטאי בני האדם. מותו המכפר סיפק את דרישת אלוהים האב לכפרת חטאי בני האדם.

ישוע ידע את תכלית אלוהים האב בעבורו. בבשורת מתי טז 21-28 ישוע המשיח מבהיר לתלמידיו בפירוט רב את המהלכים שיתרחשו לפני מותו הקרב ובא. ישוע אף הבהיר לתלמידיו שהוא עתיד לקום לתחיה מן המתים לאחר שלושה ימים.

דניאל הנביא אף ציין שהמשיח “ייכרת”, ז”א ימות מוות אלים ולא מוות טבעי, לפני חורבן בית שני.

גם השטן בכבודו ובעצמו ידע שמותו של המשיח ישוע על הצלב, ולא בשום אופן אחר, נחשב לנצחונו של אלוהים. מסיבה זו ניסה השטן לאורך כל ימי ההיסטוריה להשמיד את עם ישראל אשר ממנו עתיד לבוא גואל האנושות, וזרע האישה שירוצץ את ראשו של השטן (בראשית ג 15, ו 1-4). כמו כן ניסה השטן להשמיד את ישוע בעת לידתו כאדם בכך שהשפיע על המלך הורדוס לרצוח את כל התינוקות בבית לחם בעת הסמוכה להולדת ישוע (מתי ב 13-18).

נשאלת השאלה לאורך היסטוריה:

אם ישוע המשיח בא לעולם כדי למות – להיצלב, שהרי נאמר שקללת אלוהים תלוי…אז מדוע מאשימים (הכנסיה הקתולית לאורך השנים) את עם ישראל ברצח המשיח?.

ישוע המשיח בא כדי למות על הצלב, מות כפרת חטאים. ישוע מת בעבור כל חטאי בני האדם, יהודים וגויים כאחד (אל האפסים א 7-14, וכן כל פרק ב).

מסיבה זו, כל בני האדם “אשמים” במותו של המשיח.

לעם ישראל אחריות יתרה.

לעם ישראל ניתנה התורה שהסבירה והבהירה את תכלית בואו של המשיח, יחד עם תיאור זהותו.

נדרש מעם ישראל שיכיר את המשיח ישוע גואלו (אל הגלטים ג 23-25), ויציג את האמת הזו לכלל בני האדם (שמות יט 5-6 – ממלכת כוהנים)

עם ישראל חטא בכך ש:

א. לא זיהה את המשיח ישוע כגואלו ומושיעו.

ב. רצה במותו של ישוע כפושע וכופר.

ג. בכך שלא ליווה את המשיח המובטח בכתבי הקודש אל מקום צליבתו בחיבה, אהבה, עידוד, כניעה, הלל, וזעקות תודה על רחמי אלוהים  וחסדיו.

לסיכום:

ישוע היה חייב למות, כדי שלנו, לי ולך בני אדם חוטאים תהיה כפרת חטאים. מי שמאמין שישוע הוא האדון אשר מת כקורבן כפרת חטאיו, ייוושע. ישועה כנה ואמיתית מתבטאת בחיי קדושה, טוהר וציות לרצון אלוהים הכתוב בכתבי הקודש (אל הרומים י 9-10).