ספר זכריה פרק ז
1 וַיְהִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע, לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ; הָיָה דְבַר־יהוה אֶל־זְכַרְיָה, בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי בְּכִסְלֵו׃ 2 וַיִּשְׁלַח בֵּית־אֵל, שַׂר־אֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו; לְחַלּוֹת אֶת־פְּנֵי יהוה׃ 3 לֵאמֹר, אֶל־הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית־יהוה צְבָאוֹת, וְאֶל־הַנְּבִיאִים לֵאמֹר; הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי, הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי, זֶה כַּמֶּה שָׁנִים׃ {פ}
4 וַיְהִי דְּבַר־יהוה צְבָאוֹת אֵלַי לֵאמֹר׃ 5 אֱמֹר אֶל־כָּל־עַם הָאָרֶץ, וְאֶל־הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר; כִּי־צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה, הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי׃ 6 וְכִי תֹאכְלוּ וְכִי תִשְׁתּוּ; הֲלוֹא אַתֶּם הָאֹכְלִים, וְאַתֶּם הַשֹּׁתִים׃ 7 הֲלוֹא אֶת־הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר קָרָא יהוה בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים, בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלָיִם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה, וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ; וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב׃ {פ}
8 וַיְהִי דְּבַר־יהוה, אֶל־זְכַרְיָה לֵאמֹר׃ 9 כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת לֵאמֹר; מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים, עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו׃ 10 וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי אַל־תַּעֲשֹׁקוּ; וְרָעַת אִישׁ אָחִיו, אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם׃ 11 וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב, וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת; וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמוֹעַ׃ 12 וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר, מִשְּׁמוֹעַ אֶת־הַתּוֹרָה וְאֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יהוה צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ, בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים; וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל, מֵאֵת יהוה צְבָאוֹת׃ 13 וַיְהִי כַאֲשֶׁר־קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ; כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ 14 וְאֵסָעֲרֵם, עַל כָּל־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא־יְדָעוּם, וְהָאָרֶץ נָשַׁמָּה אַחֲרֵיהֶם, מֵעֹבֵר וּמִשָּׁב; וַיָּשִׂימוּ אֶרֶץ־חֶמְדָּה לְשַׁמָּה׃ {פ}