תנ"ך מבואר

ספר הושע פרק י

1 גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל, פְּרִי יְשַׁוֶּה־לּוֹ; כְּרֹב לְפִרְיוֹ, הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת, כְּטוֹב לְאַרְצוֹ, הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת׃ 2 חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ; הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם, יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם׃ 3 כִּי עַתָּה יֹאמְרוּ, אֵין מֶלֶךְ לָנוּ; כִּי לֹא יָרֵאנוּ אֶת־יהוה, וְהַמֶּלֶךְ מַה־יַּעֲשֶׂה־לָּנוּ׃

4 דִּבְּרוּ דְבָרִים, אָלוֹת שָׁוְא כָּרֹת בְּרִית; וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט, עַל תַּלְמֵי שָׂדָי׃ 5 לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן, יָגוּרוּ שְׁכַן שֹׁמְרוֹן; כִּי־אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ, עַל־כְּבוֹדוֹ כִּי־גָלָה מִמֶּנּוּ׃ 6 גַּם־אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָל, מִנְחָה לְמֶלֶךְ יָרֵב; בָּשְׁנָה אֶפְרַיִם יִקָּח, וְיֵבוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מֵעֲצָתוֹ׃ 7 נִדְמֶה שֹׁמְרוֹן מַלְכָּהּ; כְּקֶצֶף עַל־פְּנֵי־מָיִם׃ 8 וְנִשְׁמְדוּ בָּמוֹת אָוֶן, חַטַּאת יִשְׂרָאֵל, קוֹץ וְדַרְדַּר, יַעֲלֶה עַל־מִזְבְּחוֹתָם; וְאָמְרוּ לֶהָרִים כַּסּוּנוּ, וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלֵינוּ׃ {ס}

9 מִימֵי הַגִּבְעָה, חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא־תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל־בְּנֵי עַלְוָה׃ 10 בְּאַוָּתִי וְאֶסֳּרֵם; וְאֻסְּפוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים, בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עינתם (עוֹנֹתָם)׃
11 וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ, וַאֲנִי עָבַרְתִּי, עַל־טוּב צַוָּארָהּ; אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה, יְשַׂדֶּד־לוֹ יַעֲקֹב׃ 12 זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה קִצְרוּ לְפִי־חֶסֶד, נִירוּ לָכֶם נִיר; וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת־יהוה, עַד־יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם׃ 13 חֲרַשְׁתֶּם־רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם אֲכַלְתֶּם פְּרִי־כָחַשׁ; כִּי־בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ׃ 14 וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ, וְכָל־מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה; אֵם עַל־בָּנִים רֻטָּשָׁה׃ 15 כָּכָה, עָשָׂה לָכֶם בֵּית־אֵל, מִפְּנֵי רָעַת רָעַתְכֶם; בַּשַּׁחַר נִדְמֹה נִדְמָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל׃
1 ישראל דומה לגפן עלובה שמניבה פרי שדומה לה. ככל שיש לו יותר פרי כן הוא מרבה לבנות מזבחות, ככל שטוב לארצו כן הוא מרבה להקים מצבות לכבוד האלילים. 2 לב בני ישראל חצוי. בקרוב יענשו. ה' יהרוס את המזבחות שלהם, ישבור את המצבות שלהם. 3 אז יאמרו: "אין לנו מלך ואיננו יראים את ה' – ומה יוכל המלך לעשות לנו?".
4 הם רק מדברים, נשבעים שבועות שקר וכורתים בריתות. אי הצדק מתפשט כמו צמח רעיל בשדה. 5 תושבי שומרון חוששים לשלום העגל שבבית אָוֶון. עמו מתאבל עליו וכוהניו רועדים מפחד כי אוצרותיו נלקחו ממנו. 6 גם אותו יובילו לאשור כמתנה למלך הגדול. בושה תיפול בחלקו של אפרים, ישראל יתאכזב מיועציו. 7 מלך שומרון יֹאבד כמו קצף על פני המים. 8 מקומות הפולחן בבית אוון, שהיו מקור חטאם של בני ישראל, יֵהרסו. קוצים ודרדרים יצמחו על המזבחות שלהם, ובני ישראל יאמרו להרים: "כסו אותנו!", ולגבעות: "נִפלו עלינו!".
9 "עוד מימי הגבעה חטאתָ, ישראל, ומאז המשכת לחטוא. האם לא תשיג אותם המלחמה בגבעה כמו שהשיגה את בני הרֶשע? 10 כשאֶרצה אעניש אותם. עמים יֵאספו לתקוף אותם, יאסרו אותם בעול כפול.
11 "אפרים דומה לפרה מנוסה שאוהבת לדוש. ליטפתי את צווארה החזק, רתמתי את אפרים, גרמתי ליהודה לחרוש וליעקב לפורר את אדמת השדה. 12 זִרעו מעשי צדקה, קִצרו לפי חסד. חִרשו את השדות שלכם. הגיע הזמן לפנות אל ה' עד שיבוא וימטיר עליכם צדק. 13 חרשתם מעשי רשע, קצרתם מעשים רעים. אכלתם פרי מִרמה כי בטחתם בדרככם, בגיבוריכם הרבים. 14 מהומת מלחמה תפרוץ בעמך, כל מבצריך יֵהרסו, כשם שהָרַס שַׁלְמַן את בית אַרְבֵאל במלחמה ורצח באכזריות אמהות וילדיהן. 15 כך יעשה לכם, אנשי בית אל, בגלל רעתכם הגדולה. בקרוב יֹאבד מלך ישראל".