ספר זכריה פרק יב
1 מַשָּׂא דְבַר־יהוה עַל־יִשְׂרָאֵל; נְאֻם־יהוה, נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ׃ {פ}
2 הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלָיִם סַף־רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב; וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל־יְרוּשָׁלָיִם׃ 3 וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלָיִם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים, כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ; וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃ 4 בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יהוה, אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן, וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן; וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי, וְכֹל סוּס הָעַמִּים, אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן׃ 5 וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם; אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם, בַּיהוה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם׃
6 בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר, וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב; וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלָיִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּיְרוּשָׁלָיִם׃ {פ}
7 וְהוֹשִׁיעַ יהוה אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה; לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד, וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם עַל־יְהוּדָה׃ 8 בַּיּוֹם הַהוּא, יָגֵן יהוה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם, וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד; וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאַךְ יהוה לִפְנֵיהֶם׃ 9 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא; אֲבַקֵּשׁ, לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם, הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלָיִם׃
10 וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם, רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים, וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ; וְסָפְדוּ עָלָיו, כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד, וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר׃ 11 בַּיּוֹם הַהוּא, יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלָיִם, כְּמִסְפַּד הֲדַדְ־רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן׃ 12 וְסָפְדָה הָאָרֶץ, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד; מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד, מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ 13 מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד; מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד, וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ 14 כֹּל, הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד; וּנְשֵׁיהֶם לְבָד׃ {ס}