ספר זכריה פרק ד
1 וַיָּשָׁב הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי; וַיְעִירֵנִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר־יֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ׃ 2 וַיֹּאמֶר אֵלַי, מָה אַתָּה רֹאֶה; ויאמר (וָאֹמַר) רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל־רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ, שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל־רֹאשָׁהּ׃ 3 וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ; אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל־שְׂמֹאלָהּ׃ 4 וָאַעַן וָאֹמַר, אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר; מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי׃ 5 וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי, הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה־הֵמָּה אֵלֶּה; וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי׃
6 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר, זֶה דְּבַר־יהוה, אֶל־זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר; לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ, כִּי אִם־בְּרוּחִי, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ 7 מִי־אַתָּה הַר־הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא אֶת־הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה, תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ׃ {פ}
8 וַיְהִי דְבַר־יהוה אֵלַי לֵאמֹר׃ 9 יְדֵי זְרֻבָּבֶל, יִסְּדוּ הַבַּיִת הַזֶּה וְיָדָיו תְּבַצַּעְנָה; וְיָדַעְתָּ, כִּי־יהוה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵכֶם׃ 10 כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת, וְשָׂמְחוּ, וְרָאוּ אֶת־הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה־אֵלֶּה; עֵינֵי יהוה, הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל־הָאָרֶץ׃
11 וָאַעַן וָאֹמַר אֵלָיו; מַה־שְּׁנֵי הַזֵּיתִים הָאֵלֶה, עַל־יְמִין הַמְּנוֹרָה וְעַל־שְׂמֹאולָהּ׃ 12 וָאַעַן שֵׁנִית, וָאֹמַר אֵלָיו; מַה־שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים, אֲשֶׁר בְּיַד, שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב, הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב׃ 13 וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר, הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה־אֵלֶּה; וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי׃ 14 וַיֹּאמֶר אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי־הַיִּצְהָר; הָעֹמְדִים עַל־אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ׃