תנ"ך מבואר

ספר מיכה פרק ז

1 אַלְלַי לִי, כִּי הָיִיתִי כְּאָסְפֵּי־קַיִץ, כְּעֹלְלֹת בָּצִיר; אֵין־אֶשְׁכּוֹל לֶאֱכוֹל, בִּכּוּרָה אִוְּתָה נַפְשִׁי׃ 2 אָבַד חָסִיד מִן־הָאָרֶץ, וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן; כֻּלָּם לְדָמִים יֶאֱרֹבוּ, אִישׁ אֶת־אָחִיהוּ יָצוּדוּ חֵרֶם׃
3 עַל־הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב, הַשַּׂר שֹׁאֵל, וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם; וְהַגָּדוֹל, דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ׃ 4 טוֹבָם כְּחֵדֶק, יָשָׁר מִמְּסוּכָה; יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה, עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם׃ 5 אַל־תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ, אַל־תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף; מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ, שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִיךָ׃ 6 כִּי־בֵן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ; אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ׃ 7 וַאֲנִי בַּיהוה אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי; יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי׃
8 אַל־תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי; כִּי־אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ, יהוה אוֹר לִי׃ {ס} 9 זַעַף יהוה אֶשָּׂא, כִּי חָטָאתִי לוֹ; עַד אֲשֶׁר יָרִיב רִיבִי וְעָשָׂה מִשְׁפָּטִי, יוֹצִיאֵנִי לָאוֹר, אֶרְאֶה בְּצִדְקָתוֹ׃ 10 וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה, הָאֹמְרָה אֵלַי, אַיּוֹ יהוה אֱלֹהָיִךְ; עֵינַי תִּרְאֶינָּה בָּהּ, עַתָּה תִּהְיֶה לְמִרְמָס כְּטִיט חוּצוֹת׃
11 יוֹם לִבְנוֹת גְּדֵרָיִךְ; יוֹם הַהוּא יִרְחַק־חֹק׃ 12 יוֹם הוּא וְעָדֶיךָ יָבוֹא, לְמִנִּי אַשּׁוּר וְעָרֵי מָצוֹר; וּלְמִנִּי מָצוֹר וְעַד־נָהָר, וְיָם מִיָּם וְהַר הָהָר׃ 13 וְהָיְתָה הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה עַל־יֹשְׁבֶיהָ; מִפְּרִי מַעַלְלֵיהֶם׃ {ס}
14 רְעֵה עַמְּךָ בְשִׁבְטֶךָ, צֹאן נַחֲלָתֶךָ, שֹׁכְנִי לְבָדָד, יַעַר בְּתוֹךְ כַּרְמֶל; יִרְעוּ בָשָׁן וְגִלְעָד כִּימֵי עוֹלָם׃ 15 כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם; אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת׃ 16 יִרְאוּ גוֹיִם וְיֵבֹשׁוּ, מִכֹּל גְּבוּרָתָם; יָשִׂימוּ יָד עַל־פֶּה, אָזְנֵיהֶם תֶּחֱרַשְׁנָה׃ 17 יְלַחֲכוּ עָפָר כַּנָּחָשׁ, כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ, יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם; אֶל־יהוה אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ, וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ׃

18 מִי־אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ; לֹא־הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי־חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ 19 יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל־חַטֹּאותָם׃ 20 תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם; אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃
שחיתות בעם
1 אוי לי, אני כמו איש שמחפש פרי בסוף הקיץ, כמו איש שמחפש ענבים אחרי הבציר – אין אשכול ראוי למאכל. אני משתוקק לתאנה בשלה. 2 לא נותרו בארץ עוד אנשים טובים, לא נותרו בני אדם ישרים. כולם אורבים כדי להרוג, יוצאים לצוד זה את זה.
3 הם נושאים את הרָשע על כפיים ומיטיבים אתו. השר מבקש שוחד והשופט דורש תשלום והשופט העליון פוסק כרצונו. הם מעוותים את הצדק! 4 הטוב שבהם הוא כמו קוץ, הישר שבהם כמו גדר קוצים. היום שצָפו לכם הנביאים, יום עונשכם, הגיע וכעת תהיו נבוכים! 5 אל תאמינו לחבר, אל תבטחו באהוב, היזהרו מלספר אפילו לנשותיכם האהובות. 6 כי בן מזלזל באביו, בת מורדת באִמה, כלה בחמותה. אנשי ביתו של אדם הפכו לאויביו 7 אבל אני מאמין בה', בוטח באלוהי ישועתי. אלוהיי ישמע אותי.
אור וישועה
8 אל תשמחי, אויבת שלי. אמנם נפלתי אך אקום, אם אשב בחושך ה' יהיה אורי. 9 חטאתי לה', לכן אסבול את כעסו עד שיגן עליי ויעשה לי צדק, יוציא אותי מחושך לאור ואֶראה את ישועתו. 10 האויבת שלי תראה זאת ובושה תמלא אותה, זו שאמרה עליי: "איפה ה' אלוהיך?". אראה אותה בעיניי כשהיא תירמס כמו בוץ ברחובות.
11 יבוא יום שחומותייך יבָּנו מחדש. היום ההוא רחוק מאוד. 12 ביום ההוא יבואו עד אליך מאשור ומערי מצריים, ממצריים ועד נהר פְּרָת, מיָם עד יָם, מהר עד הר. 13 הארץ תהיה לשממה בגלל המעשים של תושביה.
14 רְֵעֵה במטֵה שלך את עמך, את הצאן ששייך לך. הוא שוכן לבד ביער, בשדה פורה. הם ירעו בבשן ובגלעד כמו שרעו בעבר הרחוק. 15 הַראה לנו נפלאות כמו שעשית כשיצאת ממצריים. 16 יראו העמים ויתאכזבו מכוחם, יכסו בידם את פיהם ואוזניהם יהיו חירשות. 17 הם ילקקו עפר כמו נחש, כמו חיות הזוחלות על הארץ. הם ימהרו לצאת בפחד ממבצריהם, אליך, ה' אלוהינו. הם יפחדו ממך ויכבדו אותך.
18 מי אל כמוך? מי סולח על חטאים ואינו מעניש את שארית בני עמו על פשעיהם? מי אינו שומר את כעסו לנצח כי הוא אוהב חסד? 19 הוא ישוב לרחם עלינו, ירמוס את פשעינו, ישליך למעמקי הים את כל חטאינו. 20 הֱיה נאמן ליעקב, גלֵה חסד לאברהם כפי שנשבעת לאבותינו בימי קדם.