תנ"ך מבואר

ספר מיכה פרק ו

1 שִׁמְעוּ־נָא אֵת אֲשֶׁר־יהוה אֹמֵר; קוּם רִיב אֶת־הֶהָרִים, וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ׃ 2 שִׁמְעוּ הָרִים אֶת־רִיב יהוה, וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ; כִּי רִיב לַיהוָה עִם־עַמּוֹ, וְעִם־יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח׃ 3 עַמִּי מֶה־עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ; עֲנֵה בִי׃ 4 כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ; וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ, אֶת־מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם׃ 5 עַמִּי, זְכָר־נָא מַה־יָּעַץ, בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה־עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר; מִן־הַשִּׁטִּים עַד־הַגִּלְגָּל, לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יהוה׃

6 בַּמָּה אֲקַדֵּם יהוה, אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם; הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת, בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה׃ 7 הֲיִרְצֶה יהוה בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי־שָׁמֶן; הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי׃ 8 הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה־טּוֹב; וּמָה־יהוה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם־עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם־אֱלֹהֶיךָ׃ {פ}
9 קוֹל יהוה לָעִיר יִקְרָא, וְתוּשִׁיָּה יִרְאֶה שְׁמֶךָ; שִׁמְעוּ מַטֶּה וּמִי יְעָדָהּ׃ 10 עוֹד, הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע, אֹצְרוֹת רֶשַׁע; וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה׃ 11 הַאֶזְכֶּה בְּמֹאזְנֵי רֶשַׁע; וּבְכִיס אַבְנֵי מִרְמָה׃ 12 אֲשֶׁר עֲשִׁירֶיהָ מָלְאוּ חָמָס, וְיֹשְׁבֶיהָ דִּבְּרוּ־שָׁקֶר; וּלְשׁוֹנָם רְמִיָּה בְּפִיהֶם׃

13 וְגַם־אֲנִי הֶחֱלֵיתִי הַכּוֹתֶךָ; הַשְׁמֵם עַל־חַטֹּאתֶךָ׃ 14 אַתָּה תֹאכַל וְלֹא תִשְׂבָּע, וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ; וְתַסֵּג וְלֹא תַפְלִיט, וַאֲשֶׁר תְּפַלֵּט לַחֶרֶב אֶתֵּן׃ 15 אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר; אַתָּה תִדְרֹךְ־זַיִת וְלֹא־תָסוּךְ שֶׁמֶן, וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה־יָּיִן׃ 16 וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי, וְכֹל מַעֲשֵׂה בֵית־אַחְאָב, וַתֵּלְכוּ בְּמֹעֲצוֹתָם; לְמַעַן תִּתִּי אֹתְךָ לְשַׁמָּה, וְיֹשְׁבֶיהָ לִשְׁרֵקָה, וְחֶרְפַּת עַמִּי תִּשָּׂאוּ׃ {פ}
משפט ה'
1 שִמעו את מה שה' אומר: "קום, טען את טענותיך לפני ההרים וישמעו הגבעות את קולך!". 2 שִמעו, הרים, את טענות ה', שִמעו, יסודות הארץ החזקים! לה' יש טענות נגד עמו, ועִם ישראל יתווכח: 3 "עמי, מה עשיתי לך, במה הקשיתי עליך? העד נגדי! 4 הרי הוצאתי אותך מארץ מצריים, שחררתי אותך מארץ העבדות ושלחתי את משה, אהרון ומרים להנהיג אותך. 5 עמי, זְכור מה תכנן בָּלָק מלך מואב ומה ענה לו בִּלעָם בן בְּעוֹר. זְכור מה שקרה בין שִׁיטִים לגִלגל, כדי שתדע אילו ישועות עשה ה' למענך".
6 מה אביא לה'? איך אכנע לאלוהי השמים? האם אביא לו קרבנות עולה או עגלים בני שנה? 7 האם ירצה אלפי אֵילים, עשרות אלפי נחלים של שמן? האם אתן לו את בני הבכור תמורת הפשע שלי, את הילד שלי כקרבן על החטא שלי? 8 הוא אמר לך, אדם, מה טוב ומה ה' דורש ממך: לעשות צדק, לאהוב חסד ולנהוג בצניעות לפני אלוהיך.
9 קול ה' קורא לעיר ואדם נבון יכבד את שמו. שִמעו על העונש שיבוא ועל מי שתכנן אותו. 10 "האם עדיין יש בבית הרשע אוצרות שהושגו ברֶשע וכלי מידה מוקטנים מאוד המעוררים זעם? 11 האם אוכל לזַכות אותו מאשמה כשברשותו מאזניים לא אמינים ובכיסו משקולות שנועדו לרמות? 12 עשירי העיר רשעים ואלימים ותושביה משקרים, ופיהם מלא רמאות.
13 "אכה אותך מכה קשה. אביא עליך שממה בגלל חטאיך. 14 אתה תאכל אך לא תשְׂבע, ומה שתאכל ישאר בבטנך. את מה שתסתיר לא תצליח להציל ואת מה שתציל אשמיד במלחמה. 15 אתה תזרע ולא תקצור. אתה תפיק מזיתים שמן ולא תמשח בו את גופך, תדרוך ענבים ולא תשתה מהיין. 16 אתם שומרים את חוקי עָמְרִי ועושים את מעשי משפחת אַחְאָב. אתם נוהגים כפי שהם נהגו, לכן אהפוך את ארצכם לשממה. מה שאעשה לתושביה יעורר שריקות פליאה, בני עמי ילעגו לכם".