תנ"ך מבואר

1 הוֹי עִיר דָּמִים; כֻּלָּהּ, כַּחַשׁ פֶּרֶק מְלֵאָה, לֹא יָמִישׁ טָרֶף׃ 2 קוֹל שׁוֹט, וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן; וְסוּס דֹּהֵר, וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה׃ 3 פָּרָשׁ מַעֲלֶה, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר; וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה, יכשלו (וְכָשְׁלוּ) בִּגְוִיָּתָם׃

4 מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה, טוֹבַת חֵן בַּעֲלַת כְּשָׁפִים; הַמֹּכֶרֶת גּוֹיִם בִּזְנוּנֶיהָ, וּמִשְׁפָּחוֹת בִּכְשָׁפֶיהָ׃
5 הִנְנִי אֵלַיִךְ, נְאֻם יהוה צְבָאוֹת, וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל־פָּנָיִךְ; וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ, וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ׃ 6 וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים וְנִבַּלְתִּיךְ; וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי׃ 7 וְהָיָה כָל־רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ, וְאָמַר שָׁדְּדָה נִינְוֵה, מִי יָנוּד לָהּ; מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ׃ 8 הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן, הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים, מַיִם סָבִיב לָהּ; אֲשֶׁר־חֵיל יָם, מִיָּם חוֹמָתָהּ׃ 9 כּוּשׁ עָצְמָה וּמִצְרַיִם וְאֵין קֵצֶה; פּוּט וְלוּבִים, הָיוּ בְּעֶזְרָתֵךְ׃ 10 גַּם־הִיא, לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי, גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת; וְעַל־נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל, וְכָל־גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים׃

11 גַּם־אַתְּ תִּשְׁכְּרִי, תְּהִי נַעֲלָמָה; גַּם־אַתְּ תְּבַקְשִׁי מָעוֹז מֵאוֹיֵב׃ 12 כָּל־מִבְצָרַיִךְ, תְּאֵנִים עִם־בִּכּוּרִים; אִם־יִנּוֹעוּ וְנָפְלוּ עַל־פִּי אוֹכֵל׃
13 הִנֵּה עַמֵּךְ נָשִׁים בְּקִרְבֵּךְ, לְאֹיְבַיִךְ, פָּתוֹחַ נִפְתְּחוּ שַׁעֲרֵי אַרְצֵךְ; אָכְלָה אֵשׁ בְּרִיחָיִך׃ 14 מֵי מָצוֹר שַׁאֲבִי־לָךְ, חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ; בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן׃ 15 שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ, תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב, תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק; הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק, הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה׃ 16 הִרְבֵּית רֹכְלַיִךְ, מִכּוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם; יֶלֶק פָּשַׁט וַיָּעֹף׃ 17 מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה, וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי; הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה, שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד, וְלֹא־נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם׃

18 נָמוּ רֹעֶיךָ מֶלֶךְ אַשּׁוּר, יִשְׁכְּנוּ אַדִּירֶיךָ; נָפֹשׁוּ עַמְּךָ עַל־הֶהָרִים וְאֵין מְקַבֵּץ׃ 19 אֵין־כֵּהָה לְשִׁבְרֶךָ, נַחְלָה מַכָּתֶךָ; כֹּל שֹׁמְעֵי שִׁמְעֲךָ, תָּקְעוּ כַף עָלֶיךָ, כִּי, עַל־מִי לֹא־עָבְרָה רָעָתְךָ תָּמִיד׃

1 אוי עיר הרצח! כולה רמאות. היא מלאה מעשי מרמה ואלימות. ההרג אינו נפסק בה. 2 קול שוטים וקול רעש גלגלים, סוסים דוהרים ומרכבות מקפצות, 3 פרשים שולפים חרבות נוצצות וחניתות מבריקות. רבים ההרוגים ומרובות הגופות, אין גבול למספר הגוויות, העוברים נתקלים בהן ונופלים.
4 כל זה בגלל מעשי הזנות הרבים של הזונה היפה, העושה כשפים, המוכרת עמים במעשי הזנות שלה ושבטים בכשפים שלה.
5 "אני יוצא נגדךְ", אמר ה' צבאות. "ארים את שולי הבגד שלך על פנייך ואחשוף אותך. אראה לעמים את גופך הערום ולממלכות את הבושה שלך. 6 אשליך עלייך לכלוך ואשפיל אותך, אציג אותך לראווה 7 וכל מי שיראה אותך יתרחק ממך ויאמר, 'נינווה נהרסה!' ". מי יניד עלייך ראש בצער? איפה אמצא לך מנחמים? 8 האם את טובה מנוֹא אָמוֹן, השוכנת בין התעלות ומוקפת מים, והנהר מגן עליה כמו חומה? 9 כוש החזקה, מצריים שאין גבול לכוחה, פוט והלובים עזרו לנוא אמון. 10 גם היא נלקחה בשבי ויצאה לגולה. גם ילדיה הקטנים רוסקו ברחובות ועל נכבדיה הפילו גורל. כל אנשיה החשובים נאסרו בשרשרות.
11 גם את תשתכרי ותסתתרי, גם את תחפשי מקלט מאויבייך. 12 כל המבצרים שלך דומים לעץ תאנה עם הפרי הראשון שלו. כאשר ינערו את העץ יפלו התאנים אל פיו של האוכל.
13 חיילייך יהיו כמו נשים. שערי ארצך יפָּתחו בפני אויבייך, אש תשרוף את הבריחים שלהם. 14 שאבי מים לימי המצור. חזקי את מבצרייך: דִרכי בוץ, רִמסי חומר והכיני את תבנית הלבנים. 15 שָם תשרוף אותך האש, המלחמה תשמיד אותך, היא תשמיד אותך כמו יֶלֶק*, גם אם תושבייך יהיו רבים כמו ילק, רבים כמו ארבה. 16 סוחרייך רבים מהכוכבים שבשמים אך הילק יפשוט עלייך ויעוף. 17 אנשייך החשובים יהיו כמו ארבה ונכבדייך יהיו כמו גוֹב* [ילק, גוב – מינים של ארבה או שלבים שונים בהתפתחותו] החונה על הגדרות ביום קר, וכשהשמש זורחת הוא עף ולא ידוע לאן.
18 מלך אשור, מנהיגיךָ יֵשנים ומפקדיך נחים. עמך התפזר על ההרים ואין מי שיאסוף אותו. 19 אין מַרפא למַפָּלָה שלך, המכה קשה. כל מי שישמע עליך ימחא כף, כי מי לא סבל תמיד מרשעותך?