תנ"ך מבואר

ספר מיכה פרק ב

1 הוֹי חֹשְׁבֵי־אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם; בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ, כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדָם׃ 2 וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ, וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ; וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ, וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ׃ {פ}

3 לָכֵן, כֹּה אָמַר יהוה, הִנְנִי חֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת רָעָה; אֲשֶׁר לֹא־תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹתֵיכֶם, וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה, כִּי עֵת רָעָה הִיא׃ 4 בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל, וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ, חֵלֶק עַמִּי יָמִיר; אֵיךְ יָמִישׁ לִי, לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק׃ 5 לָכֵן לֹא־יִהְיֶה לְךָ, מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל; בִּקְהַל יהוה׃
6 אַל־תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן;
לֹא־יַטִּפוּ לָאֵלֶּה, לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת׃ 7 הֶאָמוּר בֵּית־יַעֲקֹב, הֲקָצַר רוּחַ יהוה, אִם־אֵלֶּה מַעֲלָלָיו; הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ, עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ׃ 8 וְאֶתְמוּל, עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם, מִמּוּל שַׂלְמָה, אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן; מֵעֹבְרִים בֶּטַח, שׁוּבֵי מִלְחָמָה׃ 9 נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן, מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ; מֵעַל עֹלָלֶיהָ, תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם׃ 10 קוּמוּ וּלְכוּ, כִּי לֹא־זֹאת הַמְּנוּחָה; בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ׃ 11 לוּ־אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב, אַטִּף לְךָ, לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר; וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה׃ 12 אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ, קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה; כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ, תְּהִימֶנָה מֵאָדָם׃ 13 עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם, פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ, שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ; וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם, וַיהוה בְּרֹאשָׁם׃ {פ}
אוי לרשעים
1 אוי לחושבים מחשבות רעות, למתכננים מעשים רעים כשהם שוכבים על מיטותיהם, וכשהבוקר מאיר עושים את מה שתכננו כי הם יכולים לעשותו. 2 הם משתוקקים לשדות ולוקחים אותם בכוח, משתוקקים לבתים וחוטפים אותם. הם מנצלים גברים ומשפחותיהם, אנשים ורכושם.
3 לכן כך אמר ה': "אני מתכנן להביא על העם הזה אסון שלא תצליחו לחלץ ממנו את צווארכם, לא תוכלו להרים את ראשכם כי הזמנים יהיו רעים. 4 ביום ההוא ילעגו לכם, ישירו שירי אבל ויאמרו, 'אנחנו הרוסים! את נחלת אבותינו חילק ה', אותנו הרחיק ואת שדותינו חילק לאלה שלקחו אותנו בשבי!'. 5 לכן לא יהיו לכם יורשים שיקחו חלק ונחלה בקהל ה' ".
6 "אל תטיפו!", הם מטיפים.
"לא יטיפו לאלה שאינם מתביישים ואינם מתקנים את דרכם. 7 אִמרו, בני משפחת יעקב, האם ה' חסר סבלנות? האם כך הוא נוהג לעשות? הרי דבריי מיטיבים עם מי שנוהג ביושר. 8 זה שנחשב אתמול לעמי קם נגדי כאויב. אתם מפשיטים את בגדיהם של השבים ממלחמה, העוברים בדרך בביטחון, 9 את נשות עמי אתם מגרשים מהבתים שהן אוהבות, מהתינוקות אתם לוקחים את אמם לעולם. 10 קומו ולכו כי כאן לא תהיה לכם מנוחה. כיוון שטימאתם את הארץ יבואו עליה יסורי לידה, יסורי לידה קשים. 11 אם איש שקרן ורמאי היה משקר לכם, 'אטיף לכם לשתות יין ולהשתכר', הוא היה נחשב למטיף של העם הזה!
12 "אאסוף את יעקב כולו. אקבץ את שארית ישראל. יחד אשים אותם במכלאת צאן, כמו עדר במִרעה הומה אדם. 13 הפורץ ילך בראש. אחריו יפרצו כולם את השער ויצאו דרכו ומלכם ילך לפניהם – ה' ילך בראשם!".