תנ"ך מבואר

ספר יואל פרק ב

1 תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן, וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי, יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; כִּי־בָא יוֹם־יהוה כִּי קָרוֹב׃ 2 יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל־הֶהָרִים; עַם רַב וְעָצוּם, כָּמֹהוּ, לֹא נִהְיָה מִן־הָעוֹלָם, וְאַחֲרָיו לֹא יוֹסֵף, עַד־שְׁנֵי דּוֹר וָדוֹר׃ 3 לְפָנָיו אָכְלָה אֵשׁ, וְאַחֲרָיו תְּלַהֵט לֶהָבָה; כְּגַן־עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְאַחֲרָיו מִדְבַּר שְׁמָמָה, וְגַם־פְּלֵיטָה לֹא־הָיְתָה לּוֹ׃
4 כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ; וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן׃ 5 כְּקוֹל מַרְכָּבוֹת, עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְרַקֵּדוּן, כְּקוֹל לַהַב אֵשׁ, אֹכְלָה קָשׁ; כְּעַם עָצוּם, עֱרוּךְ מִלְחָמָה׃ 6 מִפָּנָיו יָחִילוּ עַמִּים; כָּל־פָּנִים קִבְּצוּ פָארוּר׃ 7 כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן, כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה; וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן, וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם׃ 8 וְאִישׁ אָחִיו לֹא יִדְחָקוּן, גֶּבֶר בִּמְסִלָּתוֹ יֵלֵכוּן; וּבְעַד הַשֶּׁלַח יִפֹּלוּ לֹא יִבְצָעוּ׃ 9 בָּעִיר יָשֹׁקּוּ, בַּחוֹמָה יְרֻצוּן, בַּבָּתִּים יַעֲלוּ; בְּעַד הַחַלּוֹנִים יָבֹאוּ כַּגַּנָּב׃ 10 לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם; שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם׃ 11 וַיהוה, נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ, כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ; כִּי־גָדוֹל יוֹם־יהוה וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ׃



12 וְגַם־עַתָּה נְאֻם־יהוה, שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל־לְבַבְכֶם; וּבְצוֹם וּבְבְכִי וּבְמִסְפֵּד׃ 13 וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל־בִּגְדֵיכֶם, וְשׁוּבוּ אֶל־יהוה אֱלֹהֵיכֶם; כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד, וְנִחָם עַל־הָרָעָה׃ 14 מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם; וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, מִנְחָה וָנֶסֶךְ, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ {פ}

15 תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ־צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה׃ 16 אִסְפוּ־עָם קַדְּשׁוּ קָהָל קִבְצוּ זְקֵנִים, אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם; יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ׃ 17 בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יהוה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יהוה עַל־עַמֶּךָ, וְאַל־תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל־בָּם גּוֹיִם, לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם׃
18 וַיְקַנֵּא יהוה לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל עַל־עַמּוֹ׃ 19 וַיַּעַן יהוה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת־הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם אֹתוֹ; וְלֹא־אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה בַּגּוֹיִם׃ 20 וְאֶת־הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, אֶת־פָּנָיו, אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ, כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת׃
21 אַל־תִּירְאִי אֲדָמָה; גִּילִי וּשְׂמָחִי, כִּי־הִגְדִּיל יהוה לַעֲשׂוֹת׃ 22 אַל־תִּירְאוּ בַּהֲמוֹת שָׂדַי, כִּי דָשְׁאוּ נְאוֹת מִדְבָּר; כִּי־עֵץ נָשָׂא פִרְיוֹ, תְּאֵנָה וָגֶפֶן נָתְנוּ חֵילָם׃ 23 וּבְנֵי צִיּוֹן, גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּיהוה אֱלֹהֵיכֶם, כִּי־נָתַן לָכֶם אֶת־הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה; וַיּוֹרֶד לָכֶם, גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן׃ 24 וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר; וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר׃ 25 וְשִׁלַּמְתִּי לָכֶם אֶת־הַשָּׁנִים, אֲשֶׁר אָכַל הָאַרְבֶּה, הַיֶּלֶק וְהֶחָסִיל וְהַגָּזָם; חֵילִי הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי בָּכֶם׃ 26 וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם, אֶת־שֵׁם יהוה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר־עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא; וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ 27 וִידַעְתֶּם, כִּי בְקֶרֶב יִשְׂרָאֵל אָנִי, וַאֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם וְאֵין עוֹד; וְלֹא־יֵבֹשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם׃ {ס}
1 "תִקעו בשופר בציון, קִראו בקול בהר הקדוש שלי, וכל תושבי הארץ יבהלו כי בא יום ה', כי קרוב הוא: 2 יום של חושך ואפֵלה. יום של עננים וערפל. עם חזק וגדול יופיע כמו שחר על ההרים. כמוהו לא היה מעולם ולא יהיה במשך כל הדורות. 3 אש תבער לפניו. להבות ילהטו אחריו. הארץ, שהייתה כמו גן עדן לפניו, תהיה אחריו כמו מדבר שממה, לא ישאר שריד.
4 "הם נראים כמו סוסים. הם מהירים כמו פרשים. 5 הם נשמעים כמו מרכבות הדוהרות על ראשי ההרים, כמו להבת אש בוערת בקש, כמו צבא חזק ערוך למלחמה. 6 עמים רועדים מפניהם, פני כולם מאדימים מפחד. 7 הם רצים כמו לוחמים מנוסים. כמו חיילים הם מטפסים על חומה. כל אחד מהם הולך ישר בדרכו, ואינו סוטה מהנתיב שלו. 8 הם אינם דוחפים זה את זה. כל אחד הולך במסלול שלו. הם עוברים בין החרבות ואינם נפגעים. 9 הם מתרוצצים בעיר, מסתערים על החומה, מתנפלים על הבתים, ונכנסים דרך החלונות כמו גנבים. 10 הארץ רועדת מפניהם והשמים מתנדנדים. השמש והירח מחשיכים והכוכבים מסתירים את אורם, 11 וה' משמיע את קולו לפני צבאו כי צבאו גדול מאוד, רבים הם עושי רצונו. אכן, גדול יום ה' ונורא מאוד, מי יוכל לשרוד בו?"
שובו לה'
12 "אפילו עכשיו", אמר ה', "שובו אליי באמת בכל לבבכם, בצום ובבכי ובאבל, 13 וקִרעו את לבבכם ולא את בגדיכם, ושובו אל ה' אלוהיכם, כי הוא אל סלחן ומלא רחמים. הוא סבלני ומלא חסד, הוא אינו מביא את האסון שאיים להביא. 14 מי יודע, אולי יתחרט ה' ויחזור בו. אולי ישאיר אחריו ברכה ותוכלו להביא קרבנות מִנחה ויין לה' אלוהיכם.
15 "תִקעו בשופר בציון! הכריזו על צום! קִראו לעם להתכנס! 16 אִספו את העם, הכריזו על אסֵפה. קבצו את הזקנים, אִספו את התינוקות ואת אלו שעדיין יונקים. החתן והכלה יֵצאו מחדרם. 17 הכוהנים, משרתי ה', יבכו בין האולם למזבח ויאמרו, 'ה', רחם על עמך! אל תיתן לעם ששייך לך להיות ללעג. אל תיתן שימשלו בו העמים. מדוע שישאלו העמים: "איפה אלוהיהם?" ' ".
18 אז יפעל ה' בקנאות למען ארצו וירחם על עמו. 19 הוא יענה לעמו ויאמר: "אני שולח לכם את הדגן, היין והשמן, ואתם תשְׂבעו מהם. לא אתן לכם עוד להיות ללעג בין העמים. 20 את האויב שבא מצפון ארחיק מכם ואשלח אותו למדבר יבש ושומם. את ראשוניו אשלח לים המלח ואת אחרוניו לים התיכון. ריח רע וסירחון יעלו מגופותיו כי עשה רעה גדולה.
21 "אל תפחדי, אדמה, שמחי והיי מאושרת, כי ה' יעשה גדולות. 22 אל תפחדו, בעלי החיים, כי דשא רב יצמח בשדות המרעה, העצים יצמיחו פרי, עצי התאנה והגפנים יתנו פֵּרות רבים. 23 ואתם, בני ציון, שִמחו והיו מאושרים בה' אלוהיכם כי הוא יתן לכם את היורה בזמן ובמידה הנכונה. הוא יוריד לכם גשם, את היורה, ובחודש ניסן את המלקוש. 24 הגְרָנוֹת יתמלאו תבואה, היקבים יוצפו יין ושמן, 25 ואפצה אתכם על השנים שבהן אכלו הארבה, הילק, החסיל והגזם (הצבא הגדול ששילחתי בכם) את היבול שלכם. 26 אתם תאכלו לשובע ותהללו את שם ה' אלוהיכם אשר עשה אִתכם נפלאות, ועמי לא יתבייש עוד לעולם. 27 אתם תדעו שאני שוכן בין בני ישראל, שאני ה' אלוהיכם ואין אחר! ועמי לא יתבייש עוד לעולם".