תנ"ך מבואר

ספר מלכים א פרק ד

1 וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, מֶלֶךְ עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל׃ {ס} 2 וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר־לוֹ; עֲזַרְיָהוּ בֶן־צָדוֹק הַכֹּהֵן׃ {ס} 3 אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים; יְהוֹשָׁפָט בֶּן־אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר׃ 4 וּבְנָיָהוּ בֶן־יְהוֹיָדָע עַל־הַצָּבָא; וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים׃ {ס} 5 וַעֲזַרְיָהוּ בֶן־נָתָן עַל־הַנִּצָּבִים; וְזָבוּד בֶּן־נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ׃ 6 וַאֲחִישָׁר עַל־הַבָּיִת; וַאֲדֹנִירָם בֶּן־עַבְדָּא עַל־הַמַּס׃ {ס} 7 וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים־עָשָׂר נִצָּבִים עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וְאֶת־בֵּיתוֹ; חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל־אֶחָד (הָאֶחָד) לְכַלְכֵּל׃ {ס} 8 וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם, בֶּן־חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם׃ {ס} 9 בֶּן־דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן בֵּית חָנָן׃ {ס} 10 בֶּן־חֶסֶד בָּאֲרֻבּוֹת; לוֹ שֹׂכֹה וְכָל־אֶרֶץ חֵפֶר׃ {ס} 11 בֶּן־אֲבִינָדָב כָּל־נָפַת דֹּאר; טָפַת בַּת־שְׁלֹמֹה, הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה׃ {ס} 12 בַּעֲנָא בֶּן־אֲחִילוּד, תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ; וְכָל־בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל, מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה, עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם׃ {ס} 13 בֶּן־גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד; לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד, לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת, חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת׃ {ס} 14 אֲחִינָדָב בֶּן־עִדֹּא מַחֲנָיְמָה׃ 15 אֲחִימַעַץ בְּנַפְתָּלִי; גַּם־הוּא, לָקַח אֶת־בָּשְׂמַת בַּת־שְׁלֹמֹה לְאִשָּׁה׃ 16 בַּעֲנָא בֶּן־חוּשָׁי, בְּאָשֵׁר וּבְעָלוֹת׃ {ס} 17 יְהוֹשָׁפָט בֶּן־פָּרוּחַ בְּיִשָׂשכָר׃ {ס} 18 שִׁמְעִי בֶן־אֵלָא בְּבִנְיָמִן׃ {ס} 19 גֶּבֶר בֶּן־אֻרִי בְּאֶרֶץ גִּלְעָד; אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃

20 יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּם לָרֹב; אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים׃
שרי שלמה
1 שלמה המלך מָלך על כל ישראל. 2 אלה השרים שהיו לו: עֲזַרְיָהוּ בן צָדוֹק שירת ככוהן גדול, 3 אֱלִיחוֹרֶף ואֲחִיָה בני שִׁישָׁא שימשו כמזכירים ראשיים, יְהוֹשָׁפָט בן אֲחִילוּד היה השר הראשי של המלך, 4 בְּנָיָהוּ בן יְהוֹיָדָע היה ממונה על הצבא, צָדוֹק ואֶבְיָתָר שירתו ככוהנים, 5 עֲזַרְיָהוּ בן נָתָן היה ממונה על המושלים האזוריים, זָבוּד בן נָתָן היה היועץ האישי של המלך, 6 אֲחִישָׁר היה ממונה על בית המלך ואֲדוֹנִירָם בן עַבְדָא היה ממונה על העובדים בכפייה. 7 לשלמה היו שנים עשר מושלים אזוריים בכל ישראל. כל אחד מהם סיפק למלך ולבני ביתו מזון במשך חודש בשנה. 8 אלה שמותיהם: בן חוּר – בהרי אפרים, 9 בן דֶקֶר – במָקַץ, בשַׁעַלְבִים, בבית שמש ובאֵילוֹן בית חָנָן, 10 בן חֶסֶד – באֲרוּבּוֹת, בתחומו היו שׂוֹכֹה ואזור חֵפֶר, 11 בן אֲבִינָדָב – בכל אזור דוֹר (הוא נשא לאישה את טָפַת בת שלמה), 12 בַּעֲנָא בן אֲחִילוּד – בתַעְנַךְ ובמְגִידוֹ, בכל אזור בית שְׁאָן עד צָרְתָן מדרום ליִזְרְעֶאל, מבית שְׁאָן עד אָבֵל מְחוֹלָה ועד מֵעבר ליָקְמְעָם, 13 בן גֶבֶר – ברָמוֹת גִלְעָד, בתחומו היו חוות יאיר בן מנשה שבגלעד, חבל אַרְגוֹב שבבָּשָׁן ושישים ערים גדולות מוקפות חומה ששעריהן ננעלו בבריחי נחושת, 14 אֲחִינָדָב בן עִדוֹא – במַחֲנָיִים, 15 אֲחִימַעַץ – בנפתלי (גם הוא נשא לאישה את בת שלמה, את בָּשְׂמַת), 16 בַּעֲנָא בן חוּשָׁי – באָשֵׁר ובְעָלוֹת, 17 יְהוֹשָׁפָט בן פָּרוּחַ – ביִשָׂשכָר, 18 שִׁמְעִי בן אֵלָא – בבנימין, 19 גֶבֶר בן אוּרִי – בגִלְעָד, ארצם של סִיחוֹן מלך האֱמוֹרִים ועוֹג מלך הבָּשָׁן, ומושל אחד שהיה ממונה על כל הארץ.
20 בני יהודה וישראל היו רבים כמספר גרגרי החול שעל שפת הים, וכולם אכלו, שתו ושמחו.