תנ"ך מבואר

ספר ויקרא פרק א

1 וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יהוה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר׃ 2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם, כִּי־יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה; מִן־הַבְּהֵמָה, מִן־הַבָּקָר וּמִן־הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ אֶת־קָרְבַּנְכֶם׃
3 אִם־עֹלָה קָרְבָּנוֹ מִן־הַבָּקָר, זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ; אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד יַקְרִיב אֹתוֹ, לִרְצֹנוֹ לִפְנֵי יהוה׃ 4 וְסָמַךְ יָדוֹ, עַל רֹאשׁ הָעֹלָה; וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו׃ 5 וְשָׁחַט אֶת־בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי יהוה; וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־הַדָּם, וְזָרְקוּ אֶת־הַדָּם עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב, אֲשֶׁר־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד׃ 6 וְהִפְשִׁיט אֶת־הָעֹלָה; וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ׃ 7 וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל־הַמִּזְבֵּחַ; וְעָרְכוּ עֵצִים עַל־הָאֵשׁ׃ 8 וְעָרְכוּ, בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים, אֵת הַנְּתָחִים, אֶת־הָרֹאשׁ וְאֶת־הַפָּדֶר; עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃ 9 וְקִרְבּוֹ וּכְרָעָיו יִרְחַץ בַּמָּיִם; וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת־הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחוֹחַ לַיהוָה׃ {ס}

10 וְאִם־מִן־הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן־הַכְּשָׂבִים אוֹ מִן־הָעִזִּים לְעֹלָה; זָכָר תָּמִים יַקְרִיבֶנּוּ׃ 11 וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה לִפְנֵי יהוה; וְזָרְקוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת־דָּמוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב׃ 12 וְנִתַּח אֹתוֹ לִנְתָחָיו, וְאֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־פִּדְרוֹ; וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אֹתָם, עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ, אֲשֶׁר עַל־הַמִּזְבֵּחַ׃ 13 וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם; וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת־הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה, עֹלָה הוּא, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה׃ {פ}

14 וְאִם מִן־הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוָה; וְהִקְרִיב מִן־הַתֹּרִים, אוֹ מִן־בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת־קָרְבָּנוֹ׃ 15 וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל־הַמִּזְבֵּחַ, וּמָלַק אֶת־רֹאשׁוֹ, וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה; וְנִמְצָה דָמוֹ, עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ׃ 16 וְהֵסִיר אֶת־מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ; וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה, אֶל־מְקוֹם הַדָּשֶׁן׃ 17 וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל, וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה, עַל־הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל־הָאֵשׁ; עֹלָה הוּא, אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה׃ {ס}
קרבן עולה
1 ה' קרא למשה מאוהל מועד 2 ואמר לו להגיד לבני ישראל: "כאשר יקריב אדם קרבן לה' מהבהמות, יביא את הקרבן מהעדרים – מהבקר או מהצאן.
3 "אם זהו קרבן עוֹלָה [עולה – קרבן שנשרף כולו על המזבח] מהבקר, יקח המקריב זכר ללא פגם ויביא אותו אל פתח אוהל מועד. רק כך יהיה המקריב רצוי לה'. 4 המקריב יניח את ידיו על ראש קרבן העולה. כך יתקבל הקרבן ברצון ויכפר על חטאי המקריב. 5 אחר כך ישחט האיש את הפר הצעיר לפני ה'. בני אהרון הכוהנים יקחו את הדם ויתיזו אותו על כל צדי המזבח שבפתח אוהל מועד. 6 המקריב יסיר את עור העולה ויחתוך אותה לנתחים. 7 בני אהרון הכוהן ישימו גחלים על המזבח, יסדרו עליהם עצים 8 ויערכו את הנתחים, את הראש ואת השומן על העצים הבוערים שעל המזבח. 9 את האברים הפנימיים ואת השוקיים ירחץ הכוהן וישרוף הכול על המזבח כקרבן עולה הנשרף באש ומפיץ ריח נעים לה'.
10 "אם קרבן העולה הוא מהצאן – מהכבשים או מהעזים – יביא המקריב זכר ללא פגם 11 וישחט אותו לפני ה' בצד הצפוני של המזבח. בני אהרון הכוהנים יתיזו את דם הקרבן על כל צדי המזבח. 12 המקריב יחתוך את הקרבן לנתחים והכוהן יערוך אותם ואת הראש והשומן על העצים הבוערים שעל המזבח. 13 את האברים הפנימיים ואת השוקיים ירחץ המקריב, והכוהן ישרוף את הכול על המזבח כקרבן עולה הנשרף כולו באש ומפיץ ריח נעים לה'.
14 "אם קרבן העולה לה' הוא מהעופות, יביא המקריב את קרבנו מהתורים או מגוזלי היונה. 15 הכוהן יביא את העוף למזבח, יסיר את ראשו במשיכה וישרוף את הראש על המזבח. את הדם יטפטף על דופן המזבח. 16 את בית הבליעה ואת המזון שבתוכו יסיר הכוהן וישליך בצד המזרחי של המזבח, אל המקום שבו נאסף האפר. 17 אחר כך יקרע הכוהן את העוף במשיכה בכנפיו אך לא יפריד לגמרי את חלקיו, וישרוף אותו על העצים שעל המזבח כקרבן עולה הנשרף כולו באש ומפיץ ריח נעים לה'.