תנ"ך מבואר

ספר חגיי פרק ב

1 בַּשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ; הָיָה דְּבַר־יהוה, בְּיַד־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר׃ 2 אֱמָר־נָא, אֶל־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה, וְאֶל־יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; וְאֶל־שְׁאֵרִית הָעָם לֵאמֹר׃ 3 מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר, אֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה, בִּכְבוֹדוֹ הָרִאשׁוֹן; וּמָה אַתֶּם רֹאִים אֹתוֹ עַתָּה, הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם׃ 4 וְעַתָּה חֲזַק זְרֻבָּבֶל נְאֻם־יהוה וַחֲזַק יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַחֲזַק כָּל־עַם הָאָרֶץ נְאֻם־יהוה וַעֲשׂוּ; כִּי־אֲנִי אִתְּכֶם, נְאֻם יהוה צְבָאוֹת׃ 5 אֶת־הַדָּבָר אֲשֶׁר־כָּרַתִּי אִתְּכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְרוּחִי עֹמֶדֶת בְּתוֹכְכֶם; אַל־תִּירָאוּ׃ {ס}
6 כִּי כֹה אָמַר יהוה צְבָאוֹת, עוֹד אַחַת מְעַט הִיא; וַאֲנִי, מַרְעִישׁ אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ, וְאֶת־הַיָּם וְאֶת־הֶחָרָבָה׃ 7 וְהִרְעַשְׁתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם, וּבָאוּ חֶמְדַּת כָּל־הַגּוֹיִם; וּמִלֵּאתִי אֶת־הַבַּיִת הַזֶּה כָּבוֹד, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ 8 לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב; נְאֻם יהוה צְבָאוֹת׃
9 גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן־הָרִאשׁוֹן, אָמַר יהוה צְבָאוֹת; וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם, נְאֻם יהוה צְבָאוֹת׃ {פ}
10 בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ; הָיָה דְּבַר־יהוה, אֶל־חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר׃ 11 כֹּה אָמַר יהוה צְבָאוֹת; שְׁאַל־נָא אֶת־הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה לֵאמֹר׃ 12 הֵן יִשָּׂא־אִישׁ בְּשַׂר־קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ, וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל־הַלֶּחֶם וְאֶל־הַנָּזִיד וְאֶל־הַיַּיִן וְאֶל־שֶׁמֶן וְאֶל־כָּל־מַאֲכָל הֲיִקְדָּשׁ; וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא׃ 13 וַיֹּאמֶר חַגַּי, אִם־יִגַּע טְמֵא־נֶפֶשׁ בְּכָל־אֵלֶּה הֲיִטְמָא; וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא׃ 14 וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר, כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־יהוה, וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם; וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא׃

15 וְעַתָּה שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם, מִן־הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה; מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן בְּהֵיכַל יהוה׃ 16 מִהְיוֹתָם בָּא אֶל־עֲרֵמַת עֶשְׂרִים, וְהָיְתָה עֲשָׂרָה; בָּא אֶל־הַיֶּקֶב, לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה, וְהָיְתָה עֶשְׂרִים׃ 17 הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּבַבָּרָד, אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם; וְאֵין־אֶתְכֶם אֵלַי נְאֻם־יהוה׃ 18 שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם, מִן־הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה; מִיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַתְּשִׁיעִי, לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר־יֻסַּד הֵיכַל־יהוה שִׂימוּ לְבַבְכֶם׃ 19 הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה, וְעַד־הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה וְהָרִמּוֹן וְעֵץ הַזַּיִת לֹא נָשָׂא; מִן־הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ׃ {ס}

20 וַיְהִי דְבַר־יהוה שֵׁנִית אֶל־חַגַּי, בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר׃ 21 אֱמֹר אֶל־זְרֻבָּבֶל פַּחַת־יְהוּדָה לֵאמֹר; אֲנִי מַרְעִישׁ, אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ׃ 22 וְהָפַכְתִּי כִּסֵּא מַמְלָכוֹת, וְהִשְׁמַדְתִּי, חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם; וְהָפַכְתִּי מֶרְכָּבָה וְרֹכְבֶיהָ, וְיָרְדוּ סוּסִים וְרֹכְבֵיהֶם, אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו׃ 23 בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יהוה צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם־יהוה, וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם; כִּי־בְךָ בָחַרְתִּי, נְאֻם יהוה צְבָאוֹת׃
הבית השני יהיה מפואר מהראשון
1 בעשרים ואחד בתשרי אמר ה' לחגי הנביא: 2 "אמור לזרובבל בן שאלתיאל מושל יהודה וליהושע בן יהוצדק הכוהן הגדול ולשארית העם, 3 'אלה מביניכם שנשארו, שראו את כבוד הבית הראשון – איך נראה לכם הבית עכשיו? הלוא הוא נראה לכם חסר ערך. 4 התחזק זרובבל', אמר ה'. 'התחזק יהושע בן יהוצדק הכוהן הגדול, התחזקו כל תושבי הארץ ופעלו כי אני אתכם', אמר ה' צבאות. 5 'כפי שהבטחתי לכם בברית כאשר יצאתם ממצריים, רוחי אתכם, אל תפחדו!'.
6 "כך אמר ה' צבאות, 'עוד מעט ארעיד את השמים ואת הארץ, את הים ואת היבשה. 7 ארעיד את כל העמים. אוצרות כל העמים יבואו ואת הבית הזה אמלא כבוד', אמר ה' צבאות. 8 'שלי הכסף ושלי הזהב', אמר ה' צבאות.
9 'הבית הזה, השני, יהיה מפואר מהראשון', אמר ה' צבאות, 'ובמקום הזה אתן שלום', אמר ה' צבאות".
10 בעשרים וארבעה בכסלו, בשנה השנייה למלכות דרייווש, אמר ה' באמצעות חגי הנביא: 11 "כך אמר ה' צבאות, 'שאל את הכוהנים מה הן ההוראות: 12 "אם ישא איש בקצה בגדו בשר מהקרבנות המוקדשים לה', וקצה הבגד יגע בלחם או בתבשיל, ביין, בשמן או במאכל אחר, האם מה שנגע בו יהיה מקודש?" ' ". הכוהנים ענו: "לא". 13 חגי אמר: "אם אדם שנטמא כי בא במגע עם גופת מת יגע באחד מאלה, האם יהיה הדבר טמא?". הכוהנים ענו: "כן, הוא יהיה טמא". 14 חגי ענה: "ה' אמר, 'כך גם בני העם הזה שעומדים לפניי, כל מעשיהם וכל הקרבנות שהם מקריבים במקדש, יהיו טמאים' ".
15 "שימו לב מהיום והלאה, לפני שתשימו אבן על אבן בהיכל ה'. 16 כשבאתם אל ערימה של עשרים מידות, היו עשר. כשבאתם ליקב לשאוב חמישים מידות, היו עשרים. 17 הבאתי עליכם ועל כל הגידולים שלכם מחלות וברד אבל אינכם פונים אליי", אמר ה'. 18 "שימו לב מהיום והלאה, מהעשרים וארבעה בכסלו, מהיום שנוסד היכל ה', שימו לב: 19 האם עדיין יש זרעים באסם? הגפן, עצי התאנה, הרימון והזית עוד לא נתנו פרי אבל מהיום הזה אברך".
הבטחה לזרובבל
20 ה' דיבר שוב אל חגי בעשרים וארבעה לחודש ואמר: 21 "אמור לזרובבל מושל יהודה שארעיד את השמים ואת הארץ, 22 אפיל ממלכות, אשים סוף לכוחן של ממלכות העמים. אהפוך מרכבות, סוסים ורוכביהם, רוכבים יפלו זה על חרבו של זה. 23 'ביום ההוא', אמר ה' צבאות, 'אקח אותך, זרובבל בן שאלתיאל עבדי, ואשמור עליך כמו על חוֹתָם כי בחרתי בך' ", אמר ה' צבאות.