תנ"ך מבואר

ספר יואל פרק ד

1 כִּי, הִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵמָּה וּבָעֵת הַהִיא; אֲשֶׁר אשוב (אָשִׁיב) אֶת־שְׁבוּת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם׃ 2 וְקִבַּצְתִּי אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם, וְהוֹרַדְתִּים, אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם, עַל־עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם, וְאֶת־אַרְצִי חִלֵּקוּ׃ 3 וְאֶל־עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל; וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה, וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ׃ 4 וְגַם מָה־אַתֶּם לִי צֹר וְצִידוֹן, וְכֹל גְּלִילוֹת פְּלָשֶׁת; הַגְּמוּל, אַתֶּם מְשַׁלְּמִים עָלָי, וְאִם־גֹּמְלִים אַתֶּם עָלַי, קַל מְהֵרָה, אָשִׁיב גְּמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם׃ 5 אֲשֶׁר־כַּסְפִּי וּזְהָבִי לְקַחְתֶּם; וּמַחֲמַדַּי הַטֹּבִים, הֲבֵאתֶם לְהֵיכְלֵיכֶם׃ 6 וּבְנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלָיִם, מְכַרְתֶּם לִבְנֵי הַיְּוָנִים; לְמַעַן הַרְחִיקָם מֵעַל גְּבוּלָם׃ 7 הִנְנִי מְעִירָם, מִן־הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּם אֹתָם שָׁמָּה; וַהֲשִׁבֹתִי גְמֻלְכֶם בְּרֹאשְׁכֶם׃ 8 וּמָכַרְתִּי אֶת־בְּנֵיכֶם וְאֶת־בְּנוֹתֵיכֶם, בְּיַד בְּנֵי יְהוּדָה, וּמְכָרוּם לִשְׁבָאיִם אֶל־גּוֹי רָחוֹק; כִּי יהוה דִּבֵּר׃ {ס} 9 קִרְאוּ־זֹאת בַּגּוֹיִם, קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה; הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים, יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה׃ 10 כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת, וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים; הַחַלָּשׁ, יֹאמַר גִּבּוֹר אָנִי׃ 11 עוּשׁוּ וָבֹאוּ כָל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב וְנִקְבָּצוּ;
שָׁמָּה הַנְחַת יהוה גִּבּוֹרֶיךָ׃
12 יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם, אֶל־עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט; כִּי שָׁם, אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם מִסָּבִיב׃ 13 שִׁלְחוּ מַגָּל, כִּי בָשַׁל קָצִיר; בֹּאוּ רְדוּ כִּי־מָלְאָה גַּת, הֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים, כִּי רַבָּה רָעָתָם׃
14 הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ; כִּי קָרוֹב יוֹם יהוה, בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ׃ 15 שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ; וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם׃ 16 וַיהוה מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג, וּמִירוּשָׁלָיִם יִתֵּן קוֹלוֹ, וְרָעֲשׁוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ; וַיהוה מַחֲסֶה לְעַמּוֹ, וּמָעוֹז לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל׃ 17 וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם, שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי; וְהָיְתָה יְרוּשָׁלָיִם קֹדֶשׁ, וְזָרִים לֹא־יַעַבְרוּ־בָהּ עוֹד׃ {ס}
18 וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס, וְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, וְכָל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה יֵלְכוּ מָיִם; וּמַעְיָן, מִבֵּית יהוה יֵצֵא, וְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים׃ 19 מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה, וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה; מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם־נָקִיא בְּאַרְצָם׃ 20 וִיהוּדָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב; וִירוּשָׁלָיִם לְדוֹר וָדוֹר׃ 21 וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא־נִקֵּיתִי; וַיהוה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן׃
ה' שופט את העמים
1 "אכן, בימים ההם ובעת ההיא, כאשר אשיב את שבויי יהודה וירושלים, 2 אאסוף את כל העמים ואוריד אותם לעמק יְהוֹשָׁפָט ושם אשפוט אותם על מה שעשו לעמי ישראל ששייך לי. הם פיזרו אותו בין העמים וחילקו את ארצי. 3 הם הפילו גורל על בני עמי ומכרו ילד תמורת זונה וילדה תמורת יין, שאותו שתו מיד. 4 ומה לי ולכם, צור וצידון וכל אזורי הפלשתים? האם אתם גומלים לי? האם אתם משיבים לי גמול? מהר מאוד אגמול לכם על מעשיכם! 5 לקחתם את הכסף והזהב שלי, ואת כליי היפים הבאתם למקדשים שלכם. 6 את בני יהודה ואת בני ירושלים מכרתם לבני היוונים, כדי להרחיק אותם מארצם. 7 אני עומד להשיב אותם מהמקום שאליו מכרתם אותם, ולכם אגמול על מעשיכם. 8 אמכור את בניכם ואת בנותיכם לבני יהודה, והם ימכרו אותם לבני שְׁבָא, לעם רחוק", כך אמר ה'. 9 "הודיעו זאת בין העמים! הכריזו על מלחמה! הזמינו את הלוחמים המנוסים, יגשו ויבואו כל הלוחמים! 10 הִפכו את כלי החפירה שלכם לחרבות ואת המַזמֵרות לחניתות. החלש יאמר, 'אני גיבור!'. 11 מהרו ובואו, כל העמים שמסביב, והתאספו!".
הורד לשָם את גיבוריך, ה'.
12 "יקומו ויעלו העמים אל עמק יהושפט, כי שם אשב לשפוט את כל העמים שמסביב. 13 הושיטו את המגל, כי התבואה בשלה לקציר. רדו אל הגת כי היא מלאה, היקבים מוצפים כי רעתם רבה.
14 "המונים, המונים בעמק גְזר הדין, כי קרוב יום ה' בעמק גְזר הדין. 15 השמש והירח יחשיכו. הכוכבים יסתירו את אורם, 16 וה' מציון ישאג, מירושלים ישמיע את קולו, והשמים והארץ ירעדו, אבל ה' יהיה מחסה לעמו ומגן לבני ישראל. 17 אז תדעו שאני, ה' אלוהיכם, שוכן בציון, בהר הקדוש שלי. ירושלים תהיה עיר מקודשת, זרים לא יעברו בה עוד.
18 "ביום ההוא יטפו ההרים מיץ ומהגבעות יזרום חלב. בכל נחלי יהודה יזרמו מים ומבית ה' יצא מעיין שישקה את נחל השִׁיטִים. 19 מצריים תהיה לשממה ואֱדום למדבר שממה בגלל מעשי הרשע שעשו לבני יהודה כשהרגו בארצם חפים מפשע. 20 אבל יהודה תתקיים לעולם וירושלים לכל הדורות. 21 האם אתעלם מאשמת מצריים ואדום?! לא, לא אתעלם! וה' שוכן בציון".