תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק מו

1 וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל־אֲשֶׁר־לוֹ, וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע; וַיִּזְבַּח זְבָחִים, לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק׃ 2 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב;
וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי׃
3 וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל־תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי־לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם׃ 4 אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם־עָלֹה; וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל־עֵינֶיךָ׃
5 וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְאֶת־טַפָּם וְאֶת־נְשֵׁיהֶם, בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר־שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ׃ 6 וַיִּקְחוּ אֶת־מִקְנֵיהֶם, וְאֶת־רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה; יַעֲקֹב וְכָל־זַרְעוֹ אִתּוֹ׃ 7 בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ, בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל־זַרְעוֹ; הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה׃ {ס}

8 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו;
בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן׃ 9 וּבְנֵי רְאוּבֵן; חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי׃ 10 וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר; וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית׃ 11 וּבְנֵי לֵוִי; גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי׃ 12 וּבְנֵי יְהוּדָה, עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח; וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיִּהְיוּ בְנֵי־פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל׃ 13 וּבְנֵי יִשָׂשכָר; תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרוֹן׃ 14 וּבְנֵי זְבוּלֻן; סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל׃






15 אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם, וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ; כָּל־נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ׃


16 וּבְנֵי גָד, צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן; עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי׃ 17 וּבְנֵי אָשֵׁר, יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם; וּבְנֵי בְרִיעָה, חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל׃

18 אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה, אֲשֶׁר־נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ; וַתֵּלֶד אֶת־אֵלֶּה לְיַעֲקֹב, שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ׃


19 בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב,
יוֹסֵף וּבִנְיָמִן׃ 20 וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָלְדָה־לּוֹ אָסְנַת, בַּת־פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן; אֶת־מְנַשֶּׁה וְאֶת־אֶפְרָיִם׃ 21 וּבְנֵי בִנְיָמִן, בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל, גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ; מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ׃

22 אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל, אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב; כָּל־נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר׃


23 וּבְנֵי־דָן חֻשִׁים׃ 24 וּבְנֵי נַפְתָּלִי; יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם׃

25 אֵלֶּה בְּנֵי בִלְהָה, אֲשֶׁר־נָתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ; וַתֵּלֶד אֶת־אֵלֶּה לְיַעֲקֹב כָּל־נֶפֶשׁ שִׁבְעָה׃
26 כָּל־הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה יֹצְאֵי יְרֵכוֹ, מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי־יַעֲקֹב; כָּל־נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ׃ 27 וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר־יֻלַּד־לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם; כָּל־הַנֶּפֶשׁ לְבֵית־יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים׃ {פ}
28 וְאֶת־יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל־יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה; וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן׃ 29 וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ, וַיַּעַל לִקְרַאת־יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה; וַיֵּרָא אֵלָיו, וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָיו, וַיֵּבְךְּ עַל־צַוָּארָיו עוֹד׃
30 וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל־יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם; אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת־פָּנֶיךָ, כִּי עוֹדְךָ חָי׃
31 וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו וְאֶל־בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה אֵלָיו, אַחַי וּבֵית־אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ־כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי׃ 32 וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן, כִּי־אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ׃ 33 וְהָיָה כִּי־יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה; וְאָמַר מַה־מַּעֲשֵׂיכֶם׃ 34 וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד־עַתָּה, גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם־אֲבֹתֵינוּ; בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, כִּי־תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל־רֹעֵה צֹאן׃
ישראל יורד למצריים
1 ישראל יצא לדרך עם כל אנשיו ורכושו. הוא הגיע לבאר שבע, שם הקריב קרבנות לאלוהי יצחק אביו. 2 בלילה קרא אלוהים לישראל: "יעקב! יעקב!".
"כן, אדוני".
3 "אני האל, אלוהי אביך. אל תחשוש לרדת למצריים כי אעשה אותך שם לעם גדול. 4 אני עצמי ארד אתך למצריים ואני עצמי אַעלה אותך משם. במותך, יוסף יעצום את עיניך".
5 יעקב יצא מבאר שבע. בני ישראל הסיעו את יעקב אביהם, את ילדיהם ואת נשותיהם בעגלות ששלח פרעה 6 וירדו למצריים עם עדריהם ועם כל מה שצברו בארץ כנען. 7 יעקב הביא אתו למצריים את בניו ונכדיו, את בנותיו ונכדותיו ואת כל צאצאיו.
שמות בני ישראל שנולדו מלֵאָה (פסוקים 8-15)
8 אלה שמות בני ישראל (יעקב וצאצאיו) שבאו למצריים:
רְאוּבֵן, בנו הבכור של יעקב – בני רְאוּבֵן: חֲנוֹךְ, פַּלוּא, חֶצְרוֹן, כַּרְמִי
שִׁמְעוֹן – בני שִׁמְעוֹן: יְמוּאֵל, יָמִין, אוֹהַד, יָכִין, צוֹחַר, שָׁאוּל בן הכנענית
לֵוִי – בני לֵוִי: גֵרְשׁוֹן, קְהָת, מְרָרִי
יְהוּדָה – בני יְהוּדָה: עֵר, אוֹנָן, שֵׁלָה (ער ואונן מתו בכנען), פֶּרֶץ, זֶרַח – בני פֶּרֶץ: חֶצְרוֹן, חָמוּל
יִשָׂשכָר – בני יִשָׂשכָר: תוֹלָע, פּוּוָה, יוֹב, שִׁמְרוֹן
זְבוּלוּן – בני זְבוּלוּן: סֶרֶד, אֵלוֹן, יַחְלְאֵל
15 אלה הבנים שילדה לאה ליעקב בפַדַן אֲרָם וצאצאיהם, גם את דינה בתו ילדה לו. מספר כל צאצאיו שלושים ושלושה.
שמות בני ישראל שנולדו מזִלְפָּה (פסוקים 16-17)
גָד – בני גָד: צִפְיוֹן, חַגִי, שׁוּנִי, אֶצְבּוֹן, עֵרִי, אֲרוֹדִי, אַרְאֵלִי
אָשֵׁר – בני אָשֵׁר: יִמְנָה, יִשְׁוָוה, יִשְׁוִוי, בְּרִיעָה ואחותם שֶׂרַח – בני בְּרִיעָה: חֶבֶר, מַלְכִּיאֵל
18 אלה צאצאי זִלְפָּה, השפחה שנתן לבן ללאה בתו. אלה הבנים שילדה זלפה ליעקב וצאצאיהם, סך הכול שישה עשר איש.
שמות בני ישראל שנולדו מרחל (פסוקים 19-22)
19 בני רחל אשת יעקב:
יוֹסֵף – בני יוסף: מְנַשֶׁה ואֶפְרַיִם, נולדו ליוסף במצריים מאָסנַת בת פּוֹטי פֶרַע כוהן אוֹן
בִּנְיָמִין – בני בִּנְיָמִין: בֶּלַע, בֶּכֶר, אַשְׁבֵּל, גֵרָא, נַעֲמָן, אֵחִי, רֹאשׁ, מוּפִּים, חוּפִּים, אָרְד
22 אלה הבנים שילדה רחל ליעקב וצאצאיהם, סך הכול ארבעה עשר איש.
שמות בני ישראל שנולדו מבִּלְהָה (פסוקים 23-24) דָן – בני דָן: חוּשִׁים
נַפְתָלִי – בני נַפְתָלִי: יַחְצְאֵל, גוּנִי, יֵצֶר, שִׁלֵם 25 אלה צאצאי בִּלהה, השפחה שנתן לבן לרחל בתו. אלה הבנים שילדה בלהה ליעקב וצאצאיהם, סך הכול שבעה איש.
26 מספר כל האנשים שבאו עם יעקב למצריים, כל צאצאיו חוץ מנשות בניו, היה שישים ושישה איש. 27 נוסף על שני בני יוסף שנולדו במצריים, מִספר כל בני משפחת יעקב במצריים היה שבעים.
28 ישראל שלח לפניו את יהודה אל יוסף כדי שיסביר לו איך להגיע לגוֹשֶׁן. כשהגיעו ישראל ובניו לגושן, 29 הכין יוסף את מרכבתו ויצא לקראת אביו. יוסף פגש את יעקב אביו, חיבק אותו ובכה זמן רב.
30 "עכשיו, אחרי שראיתי שאתה חי", אמר ישראל ליוסף, "אני מוכן למות".
31 יוסף אמר לאֶחיו ולבני משפחתו: "אלך לפרעה ואומר לו, 'אחיי ובני משפחתי באו אליי מארץ כנען. 32 הם רועי צאן כי יש להם עדרים גדולים, והם הביאו אתם את הצאן והבקר שלהם ואת כל רכושם'. 33 אם יקרא לכם פרעה וישאל מה עיסוקכם, 34 אִמרו לו, 'אנחנו וגם אבותינו רועי צאן מנעורינו ועד היום'. כך תאמרו כדי שירשה לכם לגור בגושן, כי המצרים בזים לרועי צאן".