תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק נח

1 קְרָא בְגָרוֹן אַל־תַּחְשֹׂךְ, כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ; וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם, וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם׃ 2 וְאוֹתִי, יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן, וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר־צְדָקָה עָשָׂה, וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב, יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי־צֶדֶק, קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן׃ 3 לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע; הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ־חֵפֶץ, וְכָל־עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ׃ 4 הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ, וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע; לֹא־תָצוּמוּ כַיּוֹם, לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם׃ 5 הֲכָזֶה, יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ; הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא־צוֹם, וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה׃


6 הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה; וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים, וְכָל־מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ׃ 7 הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת; כִּי־תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם׃ 8 אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יהוה יַאַסְפֶךָ׃ 9 אָז תִּקְרָא וַיהוה יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי;

אִם־תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר־אָוֶן׃ 10 וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם׃ 11 וְנָחֲךָ יהוה תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא־יְכַזְּבוּ מֵימָיו׃ 12 וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר־וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת׃

13 אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יהוה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר׃ 14 אָז, תִּתְעַנַּג עַל־יהוה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמוֹתֵי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ, כִּי פִּי יהוה דִּבֵּר׃ {ס}
הצום הרצוי בעיני ה'
1 "קְרא בקול גדול, אל תהסס! הרֵם את קולך כמו קול שופר. תאר לבני עמי את הפשע שלהם ולבני משפחת יעקב את חטאיהם. 2 הם פונים אליי יום יום ורוצים להכיר את דרכיי כאילו היו עם שעשה צדק ולא עזב את חוקי אלוהיו. הם שואלים אותי איך לנהוג בצדק, רוצים את קרבת אלוהים, 3 'למה צמנו ולא שמת לב? למה עינִינו את עצמנו ואתה לא התחשבת?'. הרי ביום הצום שלכם אתם נהנים ומעבידים קשה את כל העבדים שלכם. 4 אתם צמים כדי לריב ולהתקוטט ולהכות באכזריות. אינכם צמים ביום הזה כדי להשמיע את קולכם בשמים. 5 האם זה הצום שאני רוצה בו, יום שבו אדם מענה את עצמו, מתכופף כמו צמח שגדל באגמים, לובש בגדי אבל ושם אפר על ראשו? האם אתם קוראים לזה צום שה' רוצה בו?
6 "הלוא זה הצום שאני רוצה בו: פִּתחו את כבלי הרֶשע, התירו את חבלי העוֹל, שחררו את המושפלים ונתקו כל עוֹל. 7 חלק לרעֵב מהמזון שלך, הבא לביתך עניים חסרי בית. כאשר תראה ערום, כסה אותו, אל תתעלם מבן עמך. 8 אז יפרוץ אורך כמו אור השחר והרפואה שלך תבוא במהרה, לפניך ילכו מעשי הצדק שלך וכבוד ה' אחריך. 9 אז תקרא וה' יענה, תזעק והוא יאמר, 'הנה אני!'.
"אם תסיר עוֹל מהמשועבדים לך, תפסיק ללעוג ולדבר דברי רשע, 10 תיתן לרעב מעצמך ותדאג שהמעונה יהיה שָׂבע, אורך יזרח בחושך והאפלה שלך תאיר כמו צהריים, 11 וה' ינחה אותך תמיד, גם בשממה ידאג שתהיה שָׂבע ויחזק את עצמותיך, תהיה כמו גן שופע מים, כמו מעיין שמימיו אינם פוסקים לנבוע, 12 ילדיך יבנו בתים שנחרבו מזמן, תקים מחדש יסודות שנהרסו לפני דורות ויקראו לך בונה חומות פרוצות, משפץ דרכים להתיישבות.
13 "אם תפסיק לחלל את השבת ולעשות את רצונך ביום המוקדש לי, אם השבת תהיה בעיניך לתענוג, יום המוקדש לה', אם תכבד אותו ולא תעסוק בענייניך, בעשיית רצונך ובדיבורים חסרי ערך, 14 תיהנה מה' ואברך אותך מאוד, אאכיל אותך מיבול נחלת יעקב אביך", כך אמר ה'.