תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק לט

1 וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה; וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה׃ 2 וַיְהִי יהוה אֶת־יוֹסֵף, וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ; וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי׃ 3 וַיַּרְא אֲדֹנָיו, כִּי יהוה אִתּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה, יהוה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ׃ 4 וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ; וַיַּפְקִדֵהוּ עַל־בֵּיתוֹ, וְכָל־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ׃ 5 וַיְהִי מֵאָז הִפְקִיד אֹתוֹ בְּבֵיתוֹ, וְעַל כָּל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, וַיְבָרֶךְ יהוה אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף; וַיְהִי בִּרְכַּת יהוה בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה׃ 6 וַיַּעֲזֹב כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ בְּיַד־יוֹסֵף, וְלֹא־יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם־הַלֶּחֶם אֲשֶׁר־הוּא אוֹכֵל;

וַיְהִי יוֹסֵף, יְפֵה־תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה׃ 7 וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת־אֲדֹנָיו אֶת־עֵינֶיהָ אֶל־יוֹסֵף;
וַתֹּאמֶר שִׁכְבָה עִמִּי׃ 8 וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל־אֵשֶׁת אֲדֹנָיו, הֵן אֲדֹנִי, לֹא־יָדַע אִתִּי מַה־בַּבָּיִת; וְכֹל אֲשֶׁר־יֶשׁ־לוֹ נָתַן בְּיָדִי׃ 9 אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת הַזֶּה מִמֶּנִּי, וְלֹא־חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה, כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ; וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת, וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים׃
10 וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל־יוֹסֵף יוֹם יוֹם; וְלֹא־שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ׃ 11 וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ; וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת׃ 12 וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר שִׁכְבָה עִמִּי; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׃ 13 וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ, כִּי־עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ; וַיָּנָס הַחוּצָה׃ 14 וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ, וַתֹּאמֶר לָהֶם לֵאמֹר, רְאוּ, הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי לְצַחֶק בָּנוּ; בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי, וָאֶקְרָא בְּקוֹל גָּדוֹל׃ 15 וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ, כִּי־הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי, וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה׃ 16 וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ; עַד־בּוֹא אֲדֹנָיו אֶל־בֵּיתוֹ׃ 17 וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר; בָּא־אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר־הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי׃ 18 וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא; וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה׃
19 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת־דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, אֲשֶׁר דִּבְּרָה אֵלָיו לֵאמֹר, כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, עָשָׂהּ לִי עַבְדֶּךָ; וַיִּחַר אַפּוֹ׃ 20 וַיִּקַּח אֲדֹנֵי יוֹסֵף אֹתוֹ, וַיִּתְּנֵהוּ אֶל־בֵּית הַסֹּהַר, מְקוֹם אֲשֶׁר־אסורי (אֲסִירֵי) הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים; וַיְהִי־שָׁם בְּבֵית הַסֹּהַר׃

21 וַיְהִי יהוה אֶת־יוֹסֵף, וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד; וַיִּתֵּן חִנּוֹ, בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר׃ 22 וַיִּתֵּן שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר בְּיַד־יוֹסֵף, אֵת כָּל־הָאֲסִירִם, אֲשֶׁר בְּבֵית הַסֹּהַר; וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם, הוּא הָיָה עֹשֶׂה׃ 23 אֵין שַׂר בֵּית־הַסֹּהַר, רֹאֶה אֶת־כָּל־מְאוּמָה בְּיָדוֹ, בַּאֲשֶׁר יהוה אִתּוֹ; וַאֲשֶׁר־הוּא עֹשֶׂה יהוה מַצְלִיחַ׃ {ס}
יוסף בבית פוטיפר
1 יוסף הובא למצריים ופוֹטִיפַר קנה אותו מהישמעאלים שהביאו אותו לשם. פוטיפר היה מצרי, אחד משרי פרעה, ושימש כמפקד המשמר שלו. 2 יוסף הצליח בבית אדונו המצרי כיוון שה' היה אתו. 3 אדונו ראה שה' עם יוסף ושבכל מעשיו גורם לו ה' להצליח. 4 יוסף מצא חן בעיני אדונו והיה למשרתו האישי. פוטיפר מינה אותו לנהל את ביתו והפקיד בידיו את האחריות על כל רכושו. 5 מאז שמינה אותו פוטיפר לנהל את ביתו ומסר לו את האחריות על כל רכושו, בירך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ברכת ה' הייתה על כל מה שהיה לפוטיפר, גם בבית וגם בשדה. 6 פוטיפר מסר בידי יוסף את כל מה שהיה לו ולא התעניין בְּדבר חוץ מהאוכל שאכל.
יוסף היה בחור מאוד יפה. 7 לאחר זמן מה אשת פוטיפר שָׂמה לב ליוסף.
"שכב אתי!", אמרה לו, 8 אבל יוסף סירב ואמר לאשת אדונו: "אדונִי אינו בודק את מעשיי בביתו. הוא מסר בידי את האחריות לכל רכושו. 9 אף אחד אינו חשוב ממני בבית הזה, ואדוני לא מנע ממני דבר חוץ ממך, כי את אשתו. איך אוכל לעשות רעה גדולה כזאת ולחטוא לאלוהים?".
10 אף על פי שביקשה ממנו יום יום, לא שמע לה יוסף ולא הסכים לשכב אִתה ולהיות עִמה. 11 באחד הימים בא יוסף למלא את תפקידו כשאיש מאנשי הבית לא היה בבית. 12 אשת פוטיפר תפסה בבגדו ואמרה: "שכב אתי!". יוסף השאיר את בגדו בידה וברח החוצה. 13 כשראתה אשת פוטיפר שיוסף השאיר את בגדו בידה וברח החוצה, 14 קראה לאנשי הבית ואמרה להם: "ראו, הֵביאו אלינו את האיש העברי כדי לבייש אותנו. הוא ניסה לשכב אתי, אבל צעקתי בקול רם. 15 כששמע שהרמתי את קולי, עזב את בגדו אצלי וברח החוצה". 16 האישה השאירה את בגדו של יוסף אצלה עד שבא בעלה הביתה, 17 ואז חזרה על דבריה: "העבד העברי שהבאת לנו בא אליי כדי לבייש אותי. 18 כאשר הרמתי את קולי בצעקה, עזב את בגדו וברח החוצה".
19 פוטיפר שמע את דברי אשתו שאמרה: "כך וכך עשה לי עבדך", וכעס מאוד. 20 הוא תפס את יוסף וכלא אותו בבית הסוהר שאסרו בו את אסירי המלך. כך הגיע יוסף לבית הסוהר.
יוסף בבית הסוהר
21 ה' היה עם יוסף ובחסדו גרם לכך שיוסף ימצא חן בעיני מפקד בית הסוהר. 22 המפקד מינה את יוסף על כל האסירים ויוסף היה אחראי לכל מעשיהם. 23 אף מפקד בבית הסוהר לא השגיח על יוסף כיוון שה' היה אתו וגרם לו להצליח בכל מעשיו.