תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק נד

1 רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה; פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא־חָלָה, כִּי־רַבִּים בְּנֵי־שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יהוה׃ 2 הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל־תַּחְשֹׂכִי; הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ, וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי׃ 3 כִּי־יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי; וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ׃ 4 אַל־תִּירְאִי כִּי־לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל־תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי; כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי־עוֹד׃ 5 כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל־הָאָרֶץ יִקָּרֵא׃

6 כִּי־כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יהוה; וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ׃ 7 בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ; וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ׃ 8 בְּשֶׁצֶף קֶצֶף, הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ; אָמַר גֹּאֲלֵךְ יהוה׃ {ס}
9 כִּי־מֵי נֹחַ זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, מֵעֲבֹר מֵי־נֹחַ עוֹד עַל־הָאָרֶץ; כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר־בָּךְ׃ 10 כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה; וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא־יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יהוה׃ {ס}
11 עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה; הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ, וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים׃ 12 וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל־גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי־חֵפֶץ׃ 13 וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהוה; וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ׃
14 בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי־לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא־תִקְרַב אֵלָיִךְ׃ 15 הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי; מִי־גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל׃ 16 הֵן (הִנֵּה) אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ, נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם, וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ; וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל׃ 17 כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יהוה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם־יהוה׃ {ס}
שמחי עקרה
1 "את, העקרה שלא ילדת, השמיעי קול שמחה, השמיעי והריעי, את שלא חשת צירי לידה, כי רבים יהיו בניה של הבודדה מבניה של הנשואה", אמר ה'. 2 "הרחיבי את האוהל שלך ומתחי את יריעות המשכן שלך, אל תְקמצי. האריכי את חבלי האוהל שלך וחזקי את היתדות 3 כי תתרחבי לימין ולשמאל. צאצאייך יכבשו ארצות עמים רבים, יתיישבו בערים שוממות. 4 אל תפחדי כי לא תדעי עוד בושה, אל תהיי נבוכה כי לא תדעי עוד חרפה. תשכחי את הבושה של נעורייך, את חרפת האלמנוּת שלך לא תזכרי עוד. 5 כי בעלך, זה שעשה אותך, הוא ה' צבאות, והגואל שלך הוא האל הקדוש של ישראל. הוא נקרא אלוהי כל הארץ.
6 "ה' יקרא לך אליו כמו לאישה עזובה ועצובה. 'האם ידחה בעל אישה שאהב מנעורים?', שאל אלוהייך. 7 'עזבתי אותך לרגע קצר ובהרבה רחמים אקרב אותך אליי. 8 בזעם מתפרץ התרחקתי ממך לרגע, ובחסד עולם ארחם עלייך', אמר ה' הגואל שלך.
9 "בעיניי זה כמו המבול של נח: כשם שנשבעתי שמבול כמו זה שהיה בימי נח לא יבוא עוד על הארץ, כך נשבעתי שלא אכעס עלייך ולא אגער בך. 10 גם אם ההרים יזוזו ממקומם והגבעות יתמוטטו, חסדי לא יזוז ממך וברית השלום שלי אתך לא תתמוטט", אמר ה', המרחם עלייך.
11 "את אומללה ונסערת שלא ניחמו אותך. אֲצפה את האבנים שלך בפּוּךְ* [פוך – אבקה צבעונית שהופקה מאבן ושימשה לאיפור העפעפיים] ואבנה אותך על יסודות מאבני סַפִּיר*. [ספיר – אבן יקרה בצבע תכלת] 12 את ראשי החומה שלך אצפה בכַדְכוֹד*, את השערים שלך באקדח* [כדכוד ואקדח – אבנים יקרות, לא ברור אילו] ואת החומה החיצונית שלך באבנים יקרות. 13 כל בנייך ילמדו מה' ויהנו משלום רב.
14 "במעשי צדק תתבססי. הימנעי מכל מעשה ניצוּל ואז לא תפחדי ואסון לא יקרב אלייך. 15 האם יעורר מישהו פחד אם לא ארצה בכך? מי שעורר בך פחד יפול לפנייך. 16 הרי אני בראתי את הנַפָּח המבעיר אש בגחלים ועושה כלים לצרכיו, ואני בראתי את האויב שבא להרוס. 17 כל כלי שיכוּון נגדך לא יצליח. את תתגברי על כל לשון שתאשים אותך במשפט. זאת נחלת עבדי ה', אני המצדיק אותם", אמר ה'.