תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק מב

1 הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ־בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא׃ 2 לֹא יִצְעַק וְלֹא יִשָּׂא; וְלֹא־יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ קוֹלוֹ׃ 3 קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת יוֹצִיא מִשְׁפָּט׃ 4 לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד־יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ אִיִּים יְיַחֵילוּ׃ {פ}

5 כֹּה־אָמַר הָאֵל יהוה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ׃ 6 אֲנִי יהוה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם׃ 7 לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת; לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר, מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ׃ 8 אֲנִי יהוה הוּא שְׁמִי; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא־אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים׃ 9 הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה־בָאוּ; וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד, בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם׃ {פ}


10 שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ, תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ; יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ, אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם׃ 11 יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו, חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר; יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע, מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ׃ 12 יָשִׂימוּ לַיהוָה כָּבוֹד; וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ׃ 13 יהוה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה; יָרִיעַ אַף־יַצְרִיחַ, עַל־אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר׃ {ס}

14 הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם, אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק; כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה, אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד׃ 15 אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת, וְכָל־עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ; וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים, וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ׃ 16 וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים, בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, בִּנְתִיבוֹת לֹא־יָדְעוּ אַדְרִיכֵם; אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר, וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים׃

17 נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת, הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל; הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ׃ {ס} 18 הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ; וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת׃ 19 מִי עִוֵּר כִּי אִם־עַבְדִּי, וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח; מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם, וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יהוה׃ 20 רָאִיתָ (רָאוֹת) רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר; פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע׃ 21 יהוה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ; יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃ 22 וְהוּא עַם־בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב׃

23 מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר׃ 24 מִי־נָתַן לִמְשׁוֹסֶה (לִמְשִׁסָּה) יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יהוה; זוּ חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ׃ 25 וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר־בּוֹ וְלֹא־יָשִׂים עַל־לֵב׃ {פ}
עבד ה'
1 "הנה עבדי שאני תומך בו, זה שבחרתי ושאותו אני אוהב. נתתי לו את רוחי והוא יביא צדק לעמים. 2 הוא לא יצעק ולא ירים קול ולא ישמיע בחוץ את קולו. 3 הוא לא ישבור קנה סדוק ולא יכבה פתיל שאורו חלש. בנאמנותו הוא יביא צדק. 4 הוא לא יֵחָלש ולא ישבר עד שישליט בארץ צדק, עד שתושבי ארצות רחוקות ירצו מאוד את חוקיו".
5 כך אמר האל ה' שברא את השמים ופרש אותם, שיצר את הארץ ואת תושביה, שנתן חיים לעם ששוכן בארץ ורוח להולכים בה: 6 "אני, ה', קראתי לך בצדקתי ואחזיק את ידך, אשמור עליך ואמנה אותך לכרות ברית עם העם, להיות אור לעמים, 7 לפקוח עיניים עיוורות, לשחרר אסירים ממאסר ויושבי חושך מבית כלא. 8 אני ה', זהו שמי. לא אתן את כבודי לאחֵר ואת תהילתי לא אתן לפסלים. 9 הנבואות הראשונות כבר התקיימו ואני מנבא כעת חדשות, לפני שיתגשמו אני מספר לכם עליהן".
שירו לה' שיר חדש
10 שירו לה' שיר חדש, שירו על תהילתו מקצה הארץ, אתם המפליגים בים וכל החיים בו, ארצות רחוקות והתושבים שלכן. 11 תושבי המדבר והערים שבּוֹ והכפרים שבני קֵדָר יושבים בהם ירימו קול. תושבי סלע ישמיעו קול שמחה, ומראשי הרים יקראו, 12 יתנו לה' כבוד ויספרו על תהילתו בארצות רחוקות. 13 ה' יֵצא כמו גיבור, כמו לוחם הוא יעורר את כעסו, הוא ישמיע קול תרועה ויצעק בקול ויגבר על אויביו.
14 "שתקתי זמן רב, שקטתי והתאפקתי. כעת אצעק כמו אישה יולדת, אנשום ואתנשף בבת אחת. 15 אחריב הרים וגבעות ואת כל הצמחייה שלהם אייבש, אהפוך נהרות ליבשה ואייבש אגמים, 16 אוביל עיוורים בדרך שאינם מכירים, ובמסלולים שאינם מכירים אדריך אותם. את החושך אהפוך לפניהם לאור, ואת הדרכים המשובשות איישר. אלה הדברים שאעשה. לא אפסיק לעשות אותם.
17 "אלה שעזבו את ה' יתביישו מאוד, הבוטחים בפסל, האומרים לפסל יצוק, 'אתה אלוהינו', 18 אתם החירשים, שִמעו! אתם העיוורים, הביטו וראו! 19 מי עיוור אם לא עבדי? מי חירש כמו השליח שאני שולח? מי עיוור כמו זה ששילמתי בעדו ועיוור כמו עבד ה'? 20 ראית הרבה אך לא שמת לב, אוזניך היו פקוחות אך לא שמעת. 21 למען הצדק שלו רוצה ה' להאדיר ולפאר את התורה. 22 העם הזה בזוּז ושדוּד, כולם נפלו במלכודות, הוחבאו בבתי כלא. בזזו אותם ולא היה מי שיציל אותם, שדדו אותם ולא היה מי שיאמר: "השיבו אותם!".
23 מי מכם ישמע זאת, יקשיב ויבין מראש את העתיד? 24 מי מסר את יעקב לשודדים ואת ישראל לבוזזים? הלוא ה' עשה זאת, זה שחטאנו לו, שלא רצינו ללכת בדרכיו, ולא צייתנו לתורתו. 25 לכן הוא שפך עלינו את כעסו הגדול והביא עלינו מלחמה קשה. היא בערה סביבנו אבל לא הבחנו בכך, היא בערה בנו אך לא שמנו לב.