תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק לו

1 וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ, עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר עַל כָּל־עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם׃ 2 וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ־אַשּׁוּר אֶת־רַב־שָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל־הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד; וַיַּעֲמֹד, בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה, בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס׃ 3 וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל־הַבָּיִת; וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר, וְיוֹאָח בֶּן־אָסָף הַמַּזְכִּיר׃ 4 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַב־שָׁקֵה, אִמְרוּ־נָא אֶל־חִזְקִיָּהוּ; כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר, מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ׃ 5 אָמַרְתִּי אַךְ־דְּבַר־שְׂפָתַיִם, עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה; עַתָּה עַל־מִי בָטַחְתָּ, כִּי מָרַדְתָּ בִּי׃ 6 הִנֵּה בָטַחְתָּ עַל־מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל־מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו, וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ; כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם, לְכָל־הַבֹּטְחִים עָלָיו׃ 7 וְכִי־תֹאמַר אֵלַי, אֶל־יהוה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ; הֲלוֹא־הוּא, אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת־בָּמֹתָיו וְאֶת־מִזְבְּחֹתָיו, וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלָיִם, לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ׃ 8 וְעַתָּה הִתְעָרֶב נָא, אֶת־אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר; וְאֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים, אִם־תּוּכַל לָתֶת לְךָ רֹכְבִים עֲלֵיהֶם׃ 9 וְאֵיךְ תָּשִׁיב, אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַד עַבְדֵי אֲדֹנִי הַקְטַנִּים; וַתִּבְטַח לְךָ עַל־מִצְרַיִם, לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים׃ 10 וְעַתָּה הֲמִבַּלְעֲדֵי יהוה, עָלִיתִי עַל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לְהַשְׁחִיתָהּ; יהוה אָמַר אֵלַי, עֲלֵה אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת וְהַשְׁחִיתָהּ׃

11 וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא וְיוֹאָח אֶל־רַב־שָׁקֵה, דַּבֶּר־נָא אֶל־עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית, כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ; וְאַל־תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ יְהוּדִית, בְּאָזְנֵי הָעָם, אֲשֶׁר עַל־הַחוֹמָה׃
12 וַיֹּאמֶר רַב־שָׁקֵה, הַאֶל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי, לְדַבֵּר אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; הֲלֹא עַל־הָאֲנָשִׁים, הַיֹּשְׁבִים עַל־הַחוֹמָה, לֶאֱכֹל אֶת־חַרְאֵיהֶם (צוֹאָתָם), וְלִשְׁתּוֹת אֶת־שֵׁינֵיהֶם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם) עִמָּכֶם׃
13 וַיַּעֲמֹד רַב־שָׁקֵה, וַיִּקְרָא בְקוֹל־גָּדוֹל יְהוּדִית; וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ, אֶת־דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ 14 כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל־יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ; כִּי לֹא־יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם׃ 15 וְאַל־יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל־יהוה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יהוה; לֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ 16 אַל־תִּשְׁמְעוּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ; {ס} כִּי כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ־אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ־גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי־בוֹרוֹ׃ 17 עַד־בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם; אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים׃ 18 פֶּן־יַסִּית אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר, יהוה יַצִּילֵנוּ; הַהִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת־אַרְצוֹ, מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר׃ 19 אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד, אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם; וְכִי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי׃ 20 מִי, בְּכָל־אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר־הִצִּילוּ אֶת־אַרְצָם מִיָּדִי; כִּי־יַצִּיל יהוה אֶת־יְרוּשָׁלָיִם מִיָּדִי׃

21 וַיַּחֲרִישׁוּ, וְלֹא־עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר; כִּי־מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ׃ 22 וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן־חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן־אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל־חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים; וַיַּגִּידוּ לוֹ, אֵת דִּבְרֵי רַב־שָׁקֵה׃ {ס}
סנחריב תוקף את ירושלים
1 בשנה הארבע עשרה למלכות חזקיהו תקף סַנְחֵרִיב מלך אשור את כל ערי יהודה המבוצרות וכבש אותן. 2 מלך אשור שלח את רַבְשָׁקֵה* [רבשקה – שר המשקאות] מלָכיש לירושלים, אל המלך חזקיהו, עם צבא גדול. רבשקה נעמד ליד תעלת הברֵכה העליונה שבדרך שדה הכובסים. 3 אֶלְיָקִים בן חִלְקִיָהוּ הממונה על בית המלך, שֶׁבְנָא המזכיר הראשי ויוֹאָח בן אָסָף השר הראשי, יצאו אליו. 4 רבשקה אמר להם: "אִמרו לחזקיהו שכך אמר המלך הגדול, מלך אשור, 'מה הביטחון הזה שלך? 5 חשבת שדי בדיבורים כדי לנצח במלחמה? במי אתה בוטח, שהעזת למרוד בי? 6 אתה בוטח במשענת הזאת מקָנֶה סדוק, במצריים, שאדם נשען עליה והיא מנקבת את כף ידו ופוצעת אותו. כזה הוא פרעה מלך מצריים לכל מי שבוטח בו. 7 אם תאמר לי: "אנחנו בוטחים בה' אלוהינו", הלוא הוא האלוהים שאת מקומות הפולחן והמזבחות שלו הרס חזקיהו ואמר לאנשי יהודה וירושלים: "לפני המזבח הזה תשתחוו". 8 נסה כעת להתחרות עם אדונִי מלך אשור. אתן לך אלפיים סוסים אם תוכל למצוא להם רוכבים. 9 איך אתה מעז לסרב לדרישת אחד הקטנים שבשָׂרי המלך, ואתה סומך על כך שמצריים תספק לך מרכבות ופרשים?! 10 האם הייתי תוקף את הארץ הזאת כדי להרוס אותה אם ה' לא היה אומר לי לתקוף את הארץ הזאת ולהרוס אותה?' ".
11 אליקים, שבנא ויואח אמרו לרבשקה: "דבר אלינו ארמית בבקשה כי אנחנו מבינים שפה זו, ואל תדבר אלינו עברית כאשר האנשים שעל החומה שומעים".
12 רבשקה אמר: "האם אל אדונך ואליך שלח אותי אדונִי לדבר את הדברים האלה? האם לא שלח אותי אל האנשים שעל החומה, שבקרוב יאכלו את הצואה שלהם וישתו את השתן שלהם אִתכם?!".
13 רבשקה עמד וקרא בעברית בקול רם: "שִמעו את דברי המלך הגדול, מלך אשור! 14 כך אמר המלך, 'אל תתנו לחזקיהו לפתות אתכם, כי הוא לא יוכל להציל אתכם. 15 ואל תתנו לו לעודד אתכם לבטוח בה' בכך שיאמר: "ה' יציל אותנו ולא יתן לעיר הזאת ליפול בידי מלך אשור". 16 אל תקשיבו לחזקיהו כי כך אמר מלך אשור: "עשו אתי הסכם וצאו אליי. תוכלו לאכול מתחת לגפנים ולעצי התאנה שלכם ולשתות מבורות המים שלכם, 17 עד שאבוא לקחת אתכם לארץ שדומה לארצכם, ארץ עשירה בתבואה וביין, במזון ובכרמים". 18 אל תתנו לחזקיהו להסית אתכם כשיאמר: "ה' יציל אותנו". האם אלוהי העמים האחרים הצילו את ארצותיהם מיד מלך אשור? 19 איפה אלוהי חֲמָת ואַרְפַּד? איפה אלוהי הסְפַרְוַויִם? האם הצילו אלוהיכם את שומרון מידי? 20 מי מכל אלוהי הארצות האלה הצילו את ארצם מידי? איך יציל ה' את ירושלים מידי?' ".
21 הם שתקו ולא ענו לו דבר כי המלך ציווה: "אל תענו לו". 22 אליקים בן חלקיהו הממונה על בית המלך, שבְנא המזכיר הראשי ויואח בן אסף השר הראשי באו אל חזקיהו בבגדים קרועיםוסיפרו לו את מה שאמר רבשקה.