תנ"ך מבואר

ספר ישעיהו פרק לג

1 הוֹי שׁוֹדֵד, וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד, וּבוֹגֵד וְלֹא־בָגְדוּ בוֹ; כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד, כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ־בָךְ׃ {ס}
2 יהוה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ; הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף־יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃ 3 מִקּוֹל הָמוֹן, נָדְדוּ עַמִּים; מֵרוֹמְמֻתֶךָ, נָפְצוּ גּוֹיִם׃
4 וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם, אֹסֶף הֶחָסִיל; כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ׃ 5 נִשְׂגָּב יהוה, כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם; מִלֵּא צִיּוֹן, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה׃
6 וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ, חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת;
יִרְאַת יהוה הִיא אוֹצָרוֹ׃ {ס}
7 הֵן אֶרְאֶלָּם, צָעֲקוּ חֻצָה; מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם, מַר יִבְכָּיוּן׃ 8 נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת, שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח; הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים, לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ׃ 9 אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ, הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל; הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה, וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל׃ 10 עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יהוה; עַתָּה אֵרוֹמָם, עַתָּה אֶנָּשֵׂא׃ 11 תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ; רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם׃ 12 וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד; קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ׃ {ס}

13 שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי׃ 14 פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים, אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים; מִי יָגוּר לָנוּ, אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי־יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם׃ 15 הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים; מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע׃ 16 הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ; לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים׃
17 מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ; תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים׃ 18 לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת־הַמִּגְדָּלִים׃ 19 אֶת־עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה; עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ, נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה׃ 20 חֲזֵה צִיּוֹן, קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ; עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלָיִם נָוֶה שַׁאֲנָן, אֹהֶל בַּל־יִצְעָן בַּל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח, וְכָל־חֲבָלָיו בַּל־יִנָּתֵקוּ׃ 21 כִּי אִם־שָׁם אַדִּיר יהוה לָנוּ, מְקוֹם־נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם; בַּל־תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי־שַׁיִט, וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ׃ 22 כִּי יהוה שֹׁפְטֵנוּ, יהוה מְחֹקְקֵנוּ; יהוה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃

23 נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ; בַּל־יְחַזְּקוּ כֵן־תָּרְנָם בַּל־פָּרְשׂוּ נֵס, אָז חֻלַּק עַד־שָׁלָל מַרְבֶּה, פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז׃ 24 וּבַל־יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי; הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֹן׃
ה' יושיע
1 אוי, שודד שלא שדדו אותו, בוגד שלא בגדו בו. כאשר תגמור לשדוד, ישדדו אותך! כאשר תסיים לבגוד, יבגדו בך!
2 ה', רחם עלינו, אנחנו בוטחים בך, הֱיה כוחנו מדי בוקר וישועתנו בעת צרה. 3 מקולך החזק ברחו עמים ומעליונותך התפזרו.
4 השלל שלכם יֵאסף מכם כמו שאוספים ארבה, כמו שמים זורמים ברעש לבורות. 5 ה' השוכן בשמים הוא אל עליון. הוא מילא את ציון צדק וצדקה.
6 חייך יהיו יציבים. היציבות תהיה מקור לישועה, חכמה וידע.
יראת ה' היא אוצרוֹ.
7 לוחמים אמיצים כאריות יצעקו ברחובות, שליחי שלום יבכו בכי מר. 8 הדרכים יהיו שוממות, ריקות מעוברי אורח. הוא יפר את הברית, יהרוס ערים. האדם לא יחשב בעיניו. 9 הארץ אבֵלה ואומללה, הלבנון נבל ויבש, השרון דומה למדבר, הבשן והכרמל ריקים מצמחייה. 10 "כעת", אומר ה', "כעת אַראה את עליונותי וכעת אראה את גדולתי. 11 תהרו עשב אך תֵלדו קש והרוח שלכם תשרוף אתכם. 12 העמים ישָרפו לגמרי, הם יבערו כמו קוצים כרותים.
13 "שִמעו רחוקים מה עשיתי, הכירו קרובים את כוחי. 14 החוטאים בציון פוחדים, הצבועים רועדים. מי יכול לחיות באש שורפת? מי יכול לגור באש הבוערת לעולם? 15 העושה צדק ומדבר ביושר, השונא רווחים שבאים מניצוּל, מסרב לקבל שוחד, אוטם אוזניו לתכניות רצח ועוצם עיניו כדי לא לראות רע. 16 הוא ישכון במקומות גבוהים, ימצא מחסה בין סלעים, יהיה לו אוכל ויהיו לו תמיד מים.
17 "עיניך יראו את המלך ביופיו, את הארץ הרחוקה. 18 אתה תופתע. מי יספור? מי ישקול? מי יספור את המגדלים? 19 את העם האכזר לא תראה עוד, את העם ששפתו קשה עד שאי אפשר להבין אותה, לשונו מוזרה, אין בה היגיון. 20 אתה תראה את ציון, העיר שאליה אנחנו נאספים בחגים, עיניך יראו את ירושלים שתהיה למשכן בטוח, לאוהל שלא עוקרים אותו. היתדות שלו לא יֵעקרו לעולם, החבלים שלו לא ינותקו. 21 כי שם יפעל ה' האדיר למעננו. ירושלים תהיה למקום שיש בו נהרות, נהרות רחבים, שאניות אינן שטות בהם ואניות גדולות אינן עוברות בהם. 22 כי ה' הוא השופט שלנו, הוא המושל שלנו, הוא המלך שלנו, הוא יושיע אותנו.
23 "החבלים שלךְ ינותקו ולא יחזיקו את התורן, לא תוכלי לפרוש מפרש. אז יחולק השלל הרב, אפילו הנכים ברגליהם יקחו שלל. 24 התושב לא יאמר, 'אני חולה', חטאי העם היושב בה יסָלחו".