תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק לה

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית־אֵל וְשֶׁב־שָׁם; וַעֲשֵׂה־שָׁם מִזְבֵּחַ, לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ, מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ׃
2 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־בֵּיתוֹ, וְאֶל כָּל־אֲשֶׁר עִמּוֹ; הָסִרוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם׃ 3 וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית־אֵל; וְאֶעֱשֶׂה־שָּׁם מִזְבֵּחַ, לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי, וַיְהִי עִמָּדִי, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי׃ 4 וַיִּתְּנוּ אֶל־יַעֲקֹב, אֵת כָּל־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְאֶת־הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם־שְׁכֶם׃
5 וַיִּסָּעוּ; וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים, עַל־הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם, וְלֹא רָדְפוּ, אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב׃
6 וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה, אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, הִוא בֵּית־אֵל; הוּא וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־עִמּוֹ׃ 7 וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם, אֵל בֵּית־אֵל; כִּי שָׁם, נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו׃
8 וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה, וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית־אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת׃ {פ}
9 וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל־יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ׃ 10 וַיֹּאמֶר־לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב; לֹא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל׃ 11 וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ; וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ׃ 12 וְאֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ׃ 13 וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים; בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתּוֹ׃ 14 וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן; וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ, וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן׃ 15 וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת־שֵׁם הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית־אֵל׃

16 וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל, וַיְהִי־עוֹד כִּבְרַת־הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה; וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ׃ 17 וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ; וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל־תִּירְאִי, כִּי־גַם־זֶה לָךְ בֵּן׃ 18 וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־אוֹנִי; וְאָבִיו קָרָא־לוֹ בִנְיָמִין׃ 19 וַתָּמָת רָחֵל; וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, הִוא בֵּית לָחֶם׃ 20 וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל־קְבֻרָתָהּ; הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת־רָחֵל עַד־הַיּוֹם׃
21 וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל; וַיֵּט אָהֳלֹה, מֵהָלְאָה לְמִגְדַּל־עֵדֶר׃ 22 וַיְהִי, בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן, וַיִּשְׁכַּב אֶת־בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו; וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל; {פ}
וַיִּהְיוּ בְנֵי־יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר׃ 23 בְּנֵי לֵאָה, בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן; וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה, וְיִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן׃ 24 בְּנֵי רָחֵל, יוֹסֵף וּבִנְיָמִן׃ 25 וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל, דָּן וְנַפְתָּלִי׃ 26 וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה גָּד וְאָשֵׁר; אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר יֻלַּד־לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם׃
27 וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל־יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע; הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר־גָּר־שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק׃ 28 וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק; מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה׃ 29 וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו׃ {פ}
יעקב שב לבית אל
1 אלוהים אמר ליעקב: "לך לבית אל, התגורר שם והקם מזבח לָאל שנראה אליך כאשר ברחת מפני עשיו אחיך".
2 יעקב הכין את בני משפחתו ואת כל האנשים שהיו אתו: "סלקו מביניכם את כל האלילים, טהרו את גופכם והחליפו את בגדיכם. 3 אנחנו עומדים לעלות לבית אל, שם אקים מזבח לאל שענה לתפילתי כשהייתי בצרה והיה אתי לאורך כל הדרך". 4 הם נתנו לו את האלילים שהיו ברשותם ואת העגילים שענדו לאוזניהם. יעקב הטמין את כל מה שנתנו לו באדמה, מתחת לעץ האֵלָה שליד שכם.
5 אחר כך יצאו יעקב ואנשיו לדרך. פחד אלוהים נפל על תושבי הערים בסביבה, והם לא העזו לרדוף אחרי יעקב ובני משפחתו.
6 יעקב הגיע ללוּז (בית אל) שבארץ כנען, עם כל אנשיו. 7 הוא בנה שם מזבח וקרא למקום אֵל בית אֵל, כי שם נגלה אליו אלוהים כאשר ברח מפני אחִיו.
8 דְבוֹרָה, המינקת של רבקה, מתה ונקברה לרגלי בית אל, מתחת לאלון. לכן קרא לו יעקב אַלוֹן בָּכוּת.
9 אחרי שהגיע יעקב מפדן ארם נראה אליו אלוהים פעם נוספת ובירך אותו. 10 "שִמך יעקב. לא תיקָרא עוד יעקב כי אם ישראל", אמר אלוהים וקרא לו ישראל. 11 "אני אֵל שַׁדַי. הִתרבה. עמים רבים יֵצאו ממך, ומצאצאיך יֵצאו מלכים. 12 את הארץ שנתתי לאברהם וליצחק, אתן לך וגם לצאצאיך", 13 הבטיח אלוהים, ואז עזב את יעקב לבדו. 14 יעקב הציב מצבת זיכרון במקום שבו דיבר אליו אלוהים. המצבה היתה מאבן. יעקב יצק עליה יין ושמן 15 וקרא למקום שבו דיבר אליו אלוהים, בית אל.
מות רחל ומות יצחק
16 הם עזבו את בית אל, ובמרחק מה מאֶפְרָת ילדה רחל תינוק. הלידה הייתה קשה. 17 כאשר התקשתה רחל ללדת אמרה לה המיילדת: "אל תדאגי, גם הפעם זה בן". 18 לפני מותה הספיקה רחל לקרוא לילד בֶּן אוֹנִי, אבל אביו קרא לו בִּנְיָמִין. 19 רחל מתה ונקברה בדרך לאפרת (בית לחם), 20 ויעקב הציב מצבה על קברה. המצבה מסמנת את קברה של רחל עד היום.
21 ישראל המשיך בדרכו והקים את אוהלו מעבר למִגְדַל עֵדֶר. 22 בזמן שישראל התגורר שם שכב ראובן עם בִּלהה, פילגש אביו, וישראל שמע על כך.
ליעקב היו שנים עשר בנים. 23 ראובן הבכור, שמעון, לוי, יהודה, יששכר וזבולון מלֵאָה, 24 יוסף ובנימין מרחל, 25 דן ונפתלי מבלהה שפחתה של רחל, 26 גד ואשר מזלפה שפחתה של לאה. כל אלה בני יעקב שנולדו בפדן ארם.
27 יעקב הגיע אל יצחק אביו, אל מַמְרֵא שליד קריית ארבע (חברון). גם אברהם התגורר שם בעבר. 28 יצחק חי מאה ושמונים שנה. 29 הוא מת זקן ושְׂבַע ימים, ועשיו ויעקב בניו קברו אותו.