תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק כו

1 וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם; וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל־אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ־פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה׃ 2 וַיֵּרָא אֵלָיו יהוה, וַיֹּאמֶר אַל־תֵּרֵד מִצְרָיְמָה; שְׁכֹן בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃ 3 גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ; כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַשְּׁבֻעָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ׃ 4 וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ, אֵת כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל; וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ, כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃ 5 עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי; וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי׃ 6 וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר׃
7 וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ, וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא; כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי, פֶּן־יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל־רִבְקָה, כִּי־טוֹבַת מַרְאֶה הִיא׃ 8 וַיְהִי, כִּי אָרְכוּ־לוֹ שָׁם הַיָּמִים, וַיַּשְׁקֵף, אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים, בְּעַד הַחַלּוֹן; וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ׃ 9 וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק, וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא, וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא;
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק, כִּי אָמַרְתִּי, פֶּן־אָמוּת עָלֶיהָ׃
10 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ; כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת־אִשְׁתֶּךָ, וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם׃ 11 וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ, אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר; הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת׃
12 וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים; וַיְבָרֲכֵהוּ יהוה׃ 13 וַיִּגְדַּל הָאִישׁ; וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל, עַד כִּי־גָדַל מְאֹד׃ 14 וַיְהִי־לוֹ מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר, וַעֲבֻדָּה רַבָּה; וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים׃ 15 וְכָל־הַבְּאֵרֹת, אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו, בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו; סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, וַיְמַלְאוּם עָפָר׃ 16 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־יִצְחָק; לֵךְ מֵעִמָּנוּ, כִּי־עָצַמְתָּ־מִמֶּנּוּ מְאֹד׃
17 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק; וַיִּחַן בְּנַחַל־גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם׃ 18 וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם, אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו, וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם; וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת, כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו׃ 19 וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל; וַיִּמְצְאוּ־שָׁם, בְּאֵר מַיִם חַיִּים׃ 20 וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר, עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם; וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק, כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ׃ 21 וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת, וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה׃ 22 וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם, וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ; וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת, וַיֹּאמֶר, כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יהוה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ׃ 23 וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע׃
24 וַיֵּרָא אֵלָיו יהוה בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ; אַל־תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנֹכִי, וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי׃ 25 וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יהוה, וַיֶּט־שָׁם אָהֳלוֹ; וַיִּכְרוּ־שָׁם עַבְדֵי־יִצְחָק בְּאֵר׃
26 וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר; וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ, וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ׃
27 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק, מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי; וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי, וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם׃
28 וַיֹּאמְרוּ, רָאוֹ רָאִינוּ כִּי־הָיָה יהוה עִמָּךְ, וַנֹּאמֶר, תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ; וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ׃ 29 אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה, כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ, וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טוֹב, וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם; אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יהוה׃
30 וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃ 31 וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו; וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק, וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם׃ 32 וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא, וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ, עַל־אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ; וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם׃ 33 וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה; עַל־כֵּן שֵׁם־הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע, עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃ {ס}
34 וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־יְהוּדִית, בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי; וְאֶת־בָּשְׂמַת, בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי׃ 35 וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ; לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה׃ {ס}
יצחק בגרר
1 רעב נוסף היה בארץ, מלבד הרעב שהיה בימי אברהם. יצחק עבר לגְרָר, אל אבימלך מלך פלשתים. 2 ה' נִגלה ליצחק ואמר לו: "אל תרד למצריים. הישאר בארץ, בַּמקום שאראה לך. 3 התגורר בארץ הזאת ואברך אותך, כי לך ולצאצאיך אתן את כל הארצות האלה ואקיים את השבועה שנשבעתי לאברהם אביך. 4 ארבה את צאצאיך והם יהיו רבים כמספר כוכבי השמים, ואתן לצאצאיך את כל הארצות האלה. הם יהיו ברכה לכל עמי העולם 5 כיוון שאברהם שמע בקולי ושמר את מצוותיי". 6 לכן נשאר יצחק בגרר.
7 לתושבי המקום, ששאלו על אשתו, אמר יצחק: "אחותי היא". הוא חשש לומר "אשתי היא", שמא יהרגו אותו אנשי המקום בגלל רבקה שהייתה יפה מאוד. 8 כעבור ימים רבים השקיף אבימלך מבעד לחלון וראה את יצחק משתעשע עם רבקה כפי שאיש משתעשע עם אשתו. 9 אבימלך קרא ליצחק ואמר לו: "הרי היא אשתך! מדוע אמרת 'אחותי היא'?".
"חששתי שאמות בגללה", השיב יצחק.
10 "מה עשית לנו?!", אמר אבימלך. "אחד מבני עמי היה עלול לשכב עם אשתך וכך היית גורם לכולנו להיות אשמים בחטא". 11 מיד ציווה אבימלך על כל העם: "כל מי שיגע באיש הזה ובאשתו יוּצא להורג!".
12 אלוהים בירך את יצחק. באותה שנה זרע יצחק בארץ ההיא וקצר פי מאה ממה שזרע. 13 הוא התעשר יותר ויותר, עד שהיה עשיר מאוד. 14 היו לו צאן, בקר ועבדים רבים. הפלשתים קינאו בו, 15 ולכן סתמו ומילאו בעפר את כל הבארות שחפרו עבדי אביו אברהם. 16 אבימלך אמר ליצחק: "לך מאתנו כי התעשרת והתחזקת בהשוואה אלינו".
17 יצחק הלך משם והתיישב בנחל גרר, 18 שם חפר מחדש את בארות המים שנחפרו בימי אביו ושסתמו הפלשתים אחרי מות אברהם. יצחק נתן לבארות את אותם שמות שנתן להן אביו. 19 עבדי יצחק חפרו בנחל ומצאו באר מים זורמים. 20 הרועים מגרר רבו עם רועי יצחק ואמרו: "המים האלה שלנו!". יצחק קרא לבאר הזאת עֵשֶׂק [ריב] כי שם רבו אתו. 21 עבדיו חפרו באר אחרת, אך גם עליה רבו אִתם הפלשתים. לבאר זו קרא יצחק שִׂטְנָה [שִׂנאה]. 22 יצחק עבר גם משם וחפר באר אחרת. הפעם לא רב עליה איש. הוא קרא לבאר רְחוֹבוֹת [מקום רחב] ואמר: "עכשיו נתן לנו ה' מקום רחב, ונוכל להתרבות בארץ". 23 משם עלה יצחק לבאר שבע.
24 באותו לילה נִגלה אליו ה' ואמר: "אני אלוהי אברהם אביך. אל תפחד כי אני אתך! אברך את צאצאיך וארבה אותם למען אברהם עבדי". 25 יצחק הקים במקום מזבח והתפלל לה'. הוא נשאר להתגורר במקום, ועבדיו חפרו באר.
26 אבימלך הלך מגרר אל יצחק ואתו אֲחוּזַת יועצו ופיכול שר צבאו.
27 "מדוע באתם אליי?", שאל אותם יצחק. "הרי שנאתם אותי וגירשתם אותי מכם!".
28 "ראינו שה' אתך והחלטנו שאנחנו רוצים לכרות אתך ברית ולהישבע זה לזה. 29 הישבע שלא תעשה לנו שום דבר רע, כפי שאנחנו לא נגענו בך לרעה. עשינו אתך רק טוב ושילחנו אותך בשלום, ועכשיו אתה מבורך מאוד על ידי ה' ".
30 יצחק ערך לכבודם סעודה חגיגית, והם אכלו ושתו. 31 בבוקר קמו מוקדם ונשבעו זה לזה. יצחק שילח אותם, והם נפרדו ממנו בשלום. 32 ביום ההוא באו עבדי יצחק, סיפרו לו על באר שחפרו ואמרו: "מצאנו מים!". 33 יצחק קרא לבאר שִׁבְעָה, לכן נקראת העיר באר שבע עד היום.
34 עשיו היה בן ארבעים כשלקח לאישה את יְהוּדִית בת בְּאֵרִי החיתי ואת בָּשְׂמַת בת אֵילוֹן החיתי. 35 נשים אלה גרמו צער ליצחק ולרבקה.