תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק כא

1 וַיהוה פָּקַד אֶת־שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר; וַיַּעַשׂ יהוה לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר׃ 2 וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו; לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים׃ 3 וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת־שֶׁם־בְּנוֹ הַנּוֹלַד־לוֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק׃ 4 וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן־שְׁמֹנַת יָמִים; כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים׃ 5 וְאַבְרָהָם בֶּן־מְאַת שָׁנָה; בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ׃
6 וַתֹּאמֶר שָׂרָה, צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים; כָּל־הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק־לִי׃ 7 וַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה; כִּי־יָלַדְתִּי בֵן לִזְקֻנָיו׃
8 וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת־יִצְחָק׃ 9 וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת־בֶּן־הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר־יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק׃
10 וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ; כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה הַזֹּאת, עִם־בְּנִי עִם־יִצְחָק׃
11 וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם; עַל אוֹדֹת בְּנוֹ׃ 12 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, אַל־יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל־הַנַּעַר וְעַל־אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ; כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע׃ 13 וְגַם אֶת־בֶּן־הָאָמָה לְגוֹי אֲשִׂימֶנּוּ; כִּי זַרְעֲךָ הוּא׃
14 וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל־הָגָר שָׂם עַל־שִׁכְמָהּ וְאֶת־הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ; וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע, בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע׃ 15 וַיִּכְלוּ הַמַּיִם מִן־הַחֵמֶת; וַתַּשְׁלֵךְ אֶת־הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם׃ 16 וַתֵּלֶךְ וַתֵּשֶׁב לָהּ מִנֶּגֶד, הַרְחֵק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, כִּי אָמְרָה, אַל־אֶרְאֶה בְּמוֹת הַיָּלֶד; וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת־קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ׃
17 וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־קוֹל הַנַּעַר, וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל־הָגָר מִן־הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר לָהּ מַה־לָּךְ הָגָר; אַל־תִּירְאִי, כִּי־שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל־קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא־שָׁם׃ 18 קוּמִי שְׂאִי אֶת־הַנַּעַר, וְהַחֲזִיקִי אֶת־יָדֵךְ בּוֹ; כִּי־לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימֶנּוּ׃
19 וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת־עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת־הַחֵמֶת מַיִם, וַתַּשְׁקְ אֶת־הַנָּעַר׃
20 וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת־הַנַּעַר וַיִּגְדָּל; וַיֵּשֶׁב בַּמִּדְבָּר, וַיְהִי רֹבֶה קַשָּׁת׃ 21 וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן; וַתִּקַּח־לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׃ {פ}

22 וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ, אֶל־אַבְרָהָם לֵאמֹר; אֱלֹהִים עִמְּךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר־אַתָּה עֹשֶׂה׃ 23 וְעַתָּה, הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה, אִם־תִּשְׁקֹר לִי, וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי; כַּחֶסֶד אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי, וְעִם־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־גַּרְתָּה בָּהּ׃
24 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אָנֹכִי אִשָּׁבֵעַ׃ 25 וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת־אֲבִימֶלֶךְ; עַל־אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם, אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ׃
26 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, לֹא יָדַעְתִּי, מִי עָשָׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה; וְגַם־אַתָּה לֹא־הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם׃ 27 וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר, וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ; וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית׃ 28 וַיַּצֵּב אַבְרָהָם, אֶת־שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן׃
29 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־אַבְרָהָם; מָה הֵנָּה, שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה׃
30 וַיֹּאמֶר כִּי אֶת־שֶׁבַע כְּבָשֹׂת, תִּקַּח מִיָּדִי; בַּעֲבוּר תִּהְיֶה־לִּי לְעֵדָה, כִּי חָפַרְתִּי אֶת־הַבְּאֵר הַזֹּאת׃
31 עַל־כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע; כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם׃ 32 וַיִּכְרְתוּ בְרִית בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ אֶל־אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים׃ 33 וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא־שָׁם, בְּשֵׁם יהוה אֵל עוֹלָם׃ 34 וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים יָמִים רַבִּים׃ {פ}
יצחק וישמעאל
1 ה' זכר את שרה לטובה כפי שאמר, וקיים את מה שהבטיח. 2 שרה הרתה וילדה בן לאברהם כשהיה זקן, במועד שהבטיח לו אלוהים. 3 אברהם קרא לבן שנולד לו משָׂרה יִצְחָק. 4 כשמלאו לילד שמונה ימים מל אותו אברהם כפי שציווה ה'. 5 אברהם היה בן מאה כשנולד בנו יצחק.
6 "אלוהים גרם לי שמחה", אמרה שרה. "כל מי שישמע על כך ישמח אתי. 7 מי היה מעז לומר לאברהם ששרה תיניק? והנה ילדתי לו בן כשהוא כבר זקן!".
8 הילד גדל, וביום שנגמל ערך אברהם סעודה חגיגית. 9 שרה ראתה שהבן שילדה הגר המצרית לאברהם, לועג ליצחק.
10 "גרש את השפחה הזאת ואת בנה", אמרה שרה לאברהם, "כי בן השפחה הזאת לא יקח חלק בירושה עם בני יצחק".
11 דברי שרה אודות בנו לא מצאו חן בעיני אברהם, 12 אבל אלוהים אמר לו: "אל תתעצב בגלל הנער ובגלל שפחתך. שמע בקול שרה, כי יצחק ימשיך את השושלת שלך. 13 אך גם את בן השפחה אהפוך לעם גדול כי הוא צאצא שלך".
14 אברהם קם השכם בבוקר, שם על כתפה של הגר לחם ונאד מים ושלח אותה עם הילד. הגר תעתה במדבר באר שבע. 15 כשאזלו המים השליכה הגר את הילד מתחת לאחד השיחים 16 והתיישבה ממול, במרחק של יריית קשת. "מוטב שלא אראה איך הילד מת", אמרה ופרצה בבכי.
17 אלוהים שמע את קול הנער, ומלאך אלוהים קרא אל הגר משמים ואמר: "מה קרה הגר? אל תפחדי. אלוהים שמע את קולו של הנער ששוכב שם. 18 קומי, הרימי את בנך וקחי אותו בידייך. אעשה ממנו עם גדול".
19 אלוהים פקח את עיני הגר והיא ראתה באר. היא מילאה את הנאד במים והשקתה את ישמעאל.
20 אלוהים היה עם הנער. הנער גדל והתיישב במדבר, שם היה לקַשָׁת מצטיין. 21 כשהתגורר במדבר פָּארָן, לקחה עבורו אמו אישה ממצריים.
הברית בבאר שבע
22 באותו זמן אמר אבימלך לאברהם בנוכחות שר צבאו פִּיכוֹל: "אלוהים אתך בכל מה שאתה עושה. 23 הישבע לי עכשיו באלוהים שלא תבגוד בי, בנכדיי ובניניי. כפי שהיטבתי אתך, היטיב גם אתה אתי ועם תושבי הארץ שאתה מתגורר בה".
24 "אני נשבע", אמר אברהם. 25 אחר כך התלונן בפני אבימלך על באר המים שלקחו ממנו עבדי אבימלך בכוח.
26 "אני לא יודע מי עשה זאת", אמר אבימלך. "לא סיפרת לי, ולא שמעתי על כך דבר עד היום". 27 אברהם נתן לאבימלך צאן ובקר, והשניים כרתו ברית. 28 אברהם שם שבע כבשים בצד.
29 "למה שמת את שבע הכבשים האלה בצד?", שאל אבימלך.
30 אברהם השיב: "קח ממני את שבע הכבשים כעדות לכך שאת הבאר הזאת חפרתי אני".
31 אברהם קרא למקום באר שבע, כי שם נשבעו שניהם. 32 לאחר שכרתו ברית בבאר שבע חזרו אבימלך ופיכול שר צבאו לארץ הפלשתים. 33 אברהם נטע עץ אֶשֶׁל בבאר שבע והתפלל לה' אל עולם. 34 הוא נשאר לגור בארץ הפלשתים ימים רבים.