תנ"ך מבואר

ספר בראשית פרק יז

1 וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יהוה אֶל־אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים׃ 2 וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ; וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד׃
3 וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל־פָּנָיו; וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר׃ 4 אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ; וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם׃ 5 וְלֹא־יִקָּרֵא עוֹד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם; וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ׃ 6 וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד, וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם; וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ׃ 7 וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם; לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ׃ 8 וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל־אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַּת עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים׃
9 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, וְאַתָּה אֶת־בְּרִיתִי תִשְׁמֹר; אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם׃ 10 זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ; הִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר׃ 11 וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם׃ 12 וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל־זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם; יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת־כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן־נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא׃ 13 הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם׃ 14 וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא־יִמּוֹל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתוֹ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ; אֶת־בְּרִיתִי הֵפַר׃ {ס}

15 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם, שָׂרַי אִשְׁתְּךָ, לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי; כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ׃ 16 וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ׃
17 וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל־פָּנָיו וַיִּצְחָק; וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה־שָׁנָה יִוָּלֵד, וְאִם־שָׂרָה, הֲבַת־תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד׃ 18 וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־הָאֱלֹהִים; לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ׃
19 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ, יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת־שְׁמוֹ יִצְחָק; וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו׃ 20 וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד; שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל׃ 21 וְאֶת־בְּרִיתִי אָקִים אֶת־יִצְחָק; אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת׃ 22 וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ; וַיַּעַל אֱלֹהִים, מֵעַל אַבְרָהָם׃
23 וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת־יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל־יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל־מִקְנַת כַּסְפּוֹ, כָּל־זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּֽמָל אֶת־בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים׃ 24 וְאַבְרָהָם, בֶּן־תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה; בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ׃ 25 וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן־שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה; בְּהִמֹּלוֹ, אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ׃ 26 בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נִמּוֹל אַבְרָהָם; וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ׃ 27 וְכָל־אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת־כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן־נֵכָר; נִמֹּלוּ אִתּוֹ׃ {פ}
ברית המילה
1 כאשר היה אברם בן תשעים ותשע נראה אליו ה' ואמר לו: "אני אֵל שַׁדַי, התהלך לפניי בלב שלם. 2 אכרות ברית ביני לבינך ואתן לך הרבה מאוד צאצאים".
3 אברם השתחווה ארצה ואלוהים המשיך לדבר אליו: 4 "זו בריתי אתך, אתה תהיה אב להמון עמים. 5 שמך לא יהיה עוד אברם כי אם אַבְרָהָם, כי אעשה אותך אב להמון עמים. 6 אתן לך צאצאים רבים מאוד מאוד, אהפוך אותך לעם גדול ומלכים יֵצאו ממך. 7 אקיים את הברית שביני לבינך ולבין צאצאיך בכל הדורות. בברית עולם אהיה האלוהים שלך ושל צאצאיך. 8 לך ולצאצאיך אתן את כל הארץ שאתה מתגורר בה, את כל ארץ כנען. היא תהיה שלהם לעולם, ואני אהיה אלוהיהם".
9 אלוהים הוסיף ואמר לאברהם: "עליך ועל צאצאיך בכל הדורות לשמור את בריתי. 10 זו הברית ביני לבינך ולבין צאצאיך שעליכם לשמור: לָמוּל כל זכר. 11 עליכם למול את העָרְלָה, זה יהיה האות לברית שביני לביניכם. 12 כל זכר בכל הדורות יִמוֹל כשיהיה בן שמונה ימים, גם כל בן שנולד בביתך לאחת משִפחותיך ועֶבד שקנית מזָרים בכסף ושאינו צאצא שלך. 13 עליך לָמוּל כל בן שנולד לשפחתך בביתך וכל עבד שקנית בכספך. כך תהיה בריתי בגופכם כאות לברית עולם. 14 זכר שלא יִמוֹל יִכָּרֵת [כרת – עונש מוות או חרם. לא ברור אם הוא בא מידי אלוהים או מידי אדם] ממשפחתו כי הפר את בריתי".
15 אלוהים המשיך לדבר אל אברהם: "לשרַי אשתך לא אקרא עוד שרי כי שמה שָׂרָה. אברך אותה וגם אתן לך בן ממנה. 16 אברך אותה גם בכך שהיא תהיה לעם גדול ושמלכי עמים יֵצאו ממנה".
17 אברהם השתחווה ארצה וצחק. "האם לאיש בן מאה יוכל להיוולד בן? האם שרה בת התשעים תוכל ללדת?". 18 אך לאלוהים אמר: "הלוואי שישמעאל יחיה ויהיה רצוי בעיניך".
19 אלוהים אמר: "שרה אשתך אכן תלד בן. קְרא לו יִצְחָק. אקיים את בריתי אתו ועם צאצאיו. זאת תהיה ברית עולם. 20 אשר לישמעאל, שמעתי את תפילתך ובאמת אברך אותו, אתן לו צאצאים רבים מאוד ואעשה ממנו עם גדול. הוא יוליד שנים עשר ראשי שבטים. 21 אבל את בריתי אקיים עם יצחק שאותו תלד לך שרה בשנה הבאה בזמן הזה". 22 אלוהים סיים לדבר עם אברהם והלך לו.
23 אברהם לקח כל זכר שהיה בביתו: את בנו ישמעאל, את כל בני השפחות שבביתו ואת כל העבדים שקנה בכספו, ועוד באותו יום מל אותם כפי שאמר לו אלוהים. 24 אברהם היה בן תשעים ותשע כשנימול. 25 ישמעאל בנו היה אז בן שלוש עשרה. 26 עוד באותו יום נימולו אברהם וישמעאל בנו. 27 כל אנשי ביתו, בני השפחות שנולדו בביתו והעבדים שקנה בכספו נימולו אתו.