תנ"ך מבואר

ספר יואל פרק א

1 דְּבַר־יהוה אֲשֶׁר הָיָה, אֶל־יוֹאֵל בֶּן־פְּתוּאֵל׃

2 שִׁמְעוּ־זֹאת הַזְּקֵנִים, וְהַאֲזִינוּ, כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ; הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם, וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם׃ 3 עָלֶיהָ לִבְנֵיכֶם סַפֵּרוּ; וּבְנֵיכֶם לִבְנֵיהֶם, וּבְנֵיהֶם לְדוֹר אַחֵר׃ 4 יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה, וְיֶתֶר הָאַרְבֶּה אָכַל הַיָּלֶק; וְיֶתֶר הַיֶּלֶק, אָכַל הֶחָסִיל׃ 5 הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ,

וְהֵילִלוּ כָּל־שֹׁתֵי יָיִן; עַל־עָסִיס כִּי נִכְרַת מִפִּיכֶם׃ 6 כִּי־גוֹי עָלָה עַל־אַרְצִי, עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר; שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה, וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ׃ 7 שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה, וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה; חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ, הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ׃
8 אֱלִי כִּבְתוּלָה חֲגֻרַת־שַׂק עַל־בַּעַל נְעוּרֶיהָ׃ 9 הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ מִבֵּית יהוה; אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יהוה׃ 10 שֻׁדַּד שָׂדֶה, אָבְלָה אֲדָמָה; כִּי שֻׁדַּד דָּגָן, הוֹבִישׁ תִּירוֹשׁ אֻמְלַל יִצְהָר׃ 11 הֹבִישׁוּ אִכָּרִים, הֵילִילוּ כֹּרְמִים, עַל־חִטָּה וְעַל־שְׂעֹרָה; כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶה׃ 12 הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה, וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה; רִמּוֹן גַּם־תָּמָר וְתַפּוּחַ, כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ, כִּי־הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן־בְּנֵי אָדָם׃ {ס}
13 חִגְרוּ וְסִפְדוּ הַכֹּהֲנִים, הֵילִילוּ מְשָׁרְתֵי מִזְבֵּחַ, בֹּאוּ לִינוּ בַשַּׂקִּים, מְשָׁרְתֵי אֱלֹהָי; כִּי נִמְנַע מִבֵּית אֱלֹהֵיכֶם מִנְחָה וָנָסֶךְ׃ 14 קַדְּשׁוּ־צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה, אִסְפוּ זְקֵנִים, כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, בֵּית יהוה אֱלֹהֵיכֶם; וְזַעֲקוּ אֶל־יהוה׃ 15 אֲהָהּ לַיּוֹם; כִּי קָרוֹב יוֹם יהוה, וּכְשֹׁד מִשַׁדַּי יָבוֹא׃ 16 הֲלוֹא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרָת; מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִיל׃ 17 עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת, תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם, נָשַׁמּוּ אֹצָרוֹת, נֶהֶרְסוּ מַמְּגֻרוֹת; כִּי הֹבִישׁ דָּגָן׃ 18 מַה־נֶּאֶנְחָה בְהֵמָה, נָבֹכוּ עֶדְרֵי בָקָר, כִּי אֵין מִרְעֶה לָהֶם; גַּם־עֶדְרֵי הַצֹּאן נֶאְשָׁמוּ׃

19 אֵלֶיךָ יהוה אֶקְרָא; כִּי אֵשׁ, אָכְלָה נְאוֹת מִדְבָּר, וְלֶהָבָה, לִהֲטָה כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה׃ 20 גַּם־בַּהֲמוֹת שָׂדֶה תַּעֲרוֹג אֵלֶיךָ; כִּי יָבְשׁוּ אֲפִיקֵי מָיִם, וְאֵשׁ אָכְלָה נְאוֹת הַמִּדְבָּר׃ {פ}
1 זה דבר ה' שנמסר ליוֹאֵל בן פְּתוּאֵל.
יום ה'
2 "שִמעו זאת זקני העם, האזינו כל תושבי הארץ! האם קרה דבר כזה בימיכם או בימי אבותיכם? 3 ספרו עליו לבניכם, בניכם יספרו לבניהם ובניהם יספרו לדור הבא. 4 את מה שהשאיר הגָזָם* אכל הארבה, את מה שהשאיר הארבה אכל היֶלֶק*, ואת מה שהשאיר הילק אכל החָסִיל*. [גזם, ילק, חסיל – מינים של ארבה או שלבים שונים בהתפתחותו] 5 התעוררו שיכורים ובכו!
"יַללו כל שותי יין על היין החדש שנלקח מכם 6 כי עם חזק וגדול תקף את ארצי. שיניו דומות לשיני אריה ומלתעותיו למלתעות אריה. 7 את הגפנים שלי הפך לשממה ואת עצי התאנה שלי שבר. הוא כִּרסם את הגפן והשליך את קליפתה, ענפיה נעשו לבנים.
8 "יַללי כמו בתולה לבושה שק המתאבלת על הבעל שנועד לה מילדותה! 9 קרבנות המנחה והיין שנועדו לבית ה' הושמדו, לכן מתאבלים הכוהנים משרתי ה'. 10 השדות נשדדו והאדמה מתאבלת כי הדגן נשדד, הגפן יָבשה והזית אומלל. 11 האיכרים מבוישים והכורמים בוכים על החיטה ועל השעורה, כי אבד יבול השדות. 12 הגפן יבשה והתאנה אומללה, גם הרימון, התמר והתפוח – כל העצים יבשו כי שמחת בני האדם איננה.
13 "לִבשו, הכוהנים, בגדי אבל והתאבלו. יַללו, משרתי המזבח. בואו, שִכבו בבגדי אבל, משרתי אלוהיי, כי נמנע מכם להקריב קרבנות מִנחה ויין בבית אלוהיכם. 14 הכריזו צום! קִראו לעם להתאסף! כנסו את זקני העם ואת כל תושבי הארץ אל בית ה' אלוהיכם, וזעקו אליו. 15 אוי, כי בא היום! קרוב יום ה', שיבוא כאסון מאל שדי! 16 הרי מול עינינו נלקח האוכל, השמחה והאושר נלקחו מבית אלוהינו. 17 זרעי התבואה יָבשו באדמה המעובדת, המחסנים שוממים, האסמים הרוסים כי התבואה הושמדה. 18 הבהמות נאנחות מאוד ועדרי הבקר מתרוצצים במצוקה כי אין להם מִרעה, גם עדרי הצאן אשמים".
19 אליך ה' אני קורא, כי אש שרפה את שדות המרעה ולהבה לוהטת שרפה את העצים. 20 גם בעלי החיים משתוקקים לעזרתך כי יבשו הנחלים ואש שרפה את שדות המרעה.