תנ"ך מבואר

ספר מלכים ב פרק א

1 וַיִּפְשַׁע מוֹאָב בְּיִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי מוֹת אַחְאָב׃
2 וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה, בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וַיָּחַל; וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ, בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, אִם־אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה׃ {ס}
3 וּמַלְאַךְ יהוה, דִּבֶּר אֶל־אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי, קוּם עֲלֵה, לִקְרַאת מַלְאֲכֵי מֶלֶךְ־שֹׁמְרוֹן; וְדַבֵּר אֲלֵהֶם, הַמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתֶּם הֹלְכִים, לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן׃ 4 וְלָכֵן כֹּה־אָמַר יהוה, הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת; וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּה׃
5 וַיָּשׁוּבוּ הַמַּלְאָכִים אֵלָיו; וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַה־זֶּה שַׁבְתֶּם׃
6 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ עָלָה לִקְרָאתֵנוּ, וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ לְכוּ שׁוּבוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר־שָׁלַח אֶתְכֶם, וְדִבַּרְתֶּם אֵלָיו, כֹּה אָמַר יהוה, הַמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, אַתָּה שֹׁלֵחַ, לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי־מוֹת תָּמוּת׃
7 וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם, מֶה מִשְׁפַּט הָאִישׁ, אֲשֶׁר עָלָה לִקְרַאתְכֶם; וַיְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה׃
8 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר, וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו;
וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא׃
9 וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר־חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל אֵלָיו, וְהִנֵּה יֹשֵׁב עַל־רֹאשׁ הָהָר, וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, הַמֶּלֶךְ דִּבֶּר רֵדָה׃
10 וַיַּעֲנֶה אֵלִיָּהוּ, וַיְדַבֵּר אֶל־שַׂר הַחֲמִשִּׁים, וְאִם־אִישׁ אֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם, וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת־חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת־חֲמִשָּׁיו׃
11 וַיָּשָׁב וַיִּשְׁלַח אֵלָיו שַׂר־חֲמִשִּׁים אַחֵר וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַן וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ מְהֵרָה רֵדָה׃
12 וַיַּעַן אֵלִיָּה וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, אִם־אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנִי, תֵּרֶד אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם, וְתֹאכַל אֹתְךָ וְאֶת־חֲמִשֶּׁיךָ; וַתֵּרֶד אֵשׁ־אֱלֹהִים מִן־הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֹתוֹ וְאֶת־חֲמִשָּׁיו׃
13 וַיָּשָׁב, וַיִּשְׁלַח שַׂר־חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים וַחֲמִשָּׁיו; וַיַּעַל וַיָּבֹא שַׂר־הַחֲמִשִּׁים הַשְּׁלִישִׁי וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לְנֶגֶד אֵלִיָּהוּ, וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיְדַבֵּר אֵלָיו, אִישׁ הָאֱלֹהִים, תִּיקַר־נָא נַפְשִׁי, וְנֶפֶשׁ עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה חֲמִשִּׁים בְּעֵינֶיךָ׃ 14 הִנֵּה יָרְדָה אֵשׁ מִן־הַשָּׁמַיִם, וַתֹּאכַל אֶת־שְׁנֵי שָׂרֵי הַחֲמִשִּׁים הָרִאשֹׁנִים וְאֶת־חֲמִשֵּׁיהֶם; וְעַתָּה תִּיקַר נַפְשִׁי בְּעֵינֶיךָ׃ {ס}
15 וַיְדַבֵּר מַלְאַךְ יהוה אֶל־אֵלִיָּהוּ, רֵד אוֹתוֹ, אַל־תִּירָא מִפָּנָיו;
וַיָּקָם וַיֵּרֶד אוֹתוֹ אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ 16 וַיְדַבֵּר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יהוה, יַעַן אֲשֶׁר־שָׁלַחְתָּ מַלְאָכִים לִדְרֹשׁ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן, הַמִבְּלִי אֵין־אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל, לִדְרֹשׁ בִּדְבָרוֹ; לָכֵן הַמִּטָּה אֲשֶׁר־עָלִיתָ שָּׁם לֹא־תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי־מוֹת תָּמוּת׃ 17 וַיָּמָת כִּדְבַר יהוה אֲשֶׁר־דִּבֶּר אֵלִיָּהוּ, וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם תַּחְתָּיו, {פ} בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לִיהוֹרָם בֶּן־יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה; כִּי לֹא־הָיָה לוֹ בֵּן׃
18 וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲחַזְיָהוּ אֲשֶׁר עָשָׂה; הֲלוֹא־הֵמָּה כְתוּבִים, עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל׃ {פ}
מות אחזיה
1 המואבים מרדו בישראל אחרי מות אחאב.
2 אחזיה נפל דרך המעקה של גג ביתו שבשומרון, ונפצע. הוא שלח שליחים ואמר להם: "לכו לשאול את בעל זבוב, אלוהי עקרון, אם אחלים מהפציעה הזאת".
3 מלאך ה' אמר לאלִיה התשבי: "עלֵה לקראת שליחי מלך שומרון ואמור להם, 'האם אין אלוהים בישראל? למה אתם פונים לבעל זבוב אלוהי עקרון?'. 4 לכן כך אמר ה', 'לא תרד מהמיטה שעלית עליה אלא תמות' ". אליָה הלך.
5 השליחים חזרו אל אחזיה והוא שאל: "למה חזרתם?".
6 "בא לקראתנו איש ואמר לנו, 'שובו אל המלך ששלח אתכם ואִמרו לו שכך אמר ה': "האם אין אלוהים בישראל? למה אתם פונים לבעל זבוב אלוהי עקרון? לכן לא תרד מהמיטה שעלית עליה אלא תמות" '."
7 אחזיה שאל: "איך נראה האיש שבא לקראתכם ואמר לכם את הדברים האלה?".
8 "שערו ארוך וחגורת עור קשורה למותניו", השיבו.
"זה אליָה התשבי", אמר אחזיה.
9 הוא שלח אליו מפקד של חמישים חיילים עם חמישים חייליו. המפקד הלך, מצא את אלִיה יושב על ראש ההר, וקרא אליו: "איש האלוהים, המלך ציווה שתרד!".
10 אליהו ענה למפקד החמישים: "אם אני איש אלוהים, תרד אש מן השמים ותשרוף אותך ואת חמישים חייליך". אש ירדה מהשמים ושרפה אותו ואת חמישים חייליו.
11 אחזיה שלח אליו שוב מפקד של חמישים חיילים עם חמישים חייליו, והמפקד אמר לאליהו: "איש האלוהים, המלך ציווה שתרד מיד!".
12 אלִיה ענה להם: "אם אני איש האלוהים, תרד אש מן השמים ותשרוף אותך ואת חמישים חייליך". אש גדולה ירדה מן השמים ושרפה אותו ואת חמישים חייליו.
13 אחזיה שב ושלח מפקד שלישי של חמישים חיילים עם חמישים חייליו. המפקד השלישי בא אל אליהו, ירד לפניו על ברכיו והתחנן: "איש האלוהים, רחם בבקשה עליי ועל עבדיך, חמישים החיילים. 14 אש ירדה מן השמים ושרפה את שני המפקדים הראשונים, כל אחד עם חמישים חייליו. רחם עליי".
15 מלאך ה' אמר לאליהו: "רד אתו. אל תפחד ממנו".
אליהו ירד עם המפקד אל המלך 16 ואמר לו: "כך אמר ה', 'כיוון ששלחת שליחים לפנות בשאלה לבעל זבוב אלוהי עקרון, כאילו שאין בישראל אלוהים שניתן לפנות אליו, לא תרד מהמיטה שעלית עליה אלא תמות' ". 17 אחזיה מת, כפי שאמר ה' באמצעות אליהו. במקומו החל יהורם למלוך בשנה השנייה למלכות יהורם בן יְהוֹשָׁפָט מלך יהודה, כי לא היה לאחזיה בן.
18 יתר קורות אחזיהו ומה שעשה מתוארים במגילת ההיסטוריה של מלכי ישראל.