תנ"ך מבואר

ספר חבקוק פרק ג

1 תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא; עַל שִׁגְיֹנוֹת׃
2 יהוה, שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי, יהוה, פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ, בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ; בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר׃
3 אֱלוֹהַ מִתֵּימָן יָבוֹא, וְקָדוֹשׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה; כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדוֹ, וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ׃
4 וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ; וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה׃
5 לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר; וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו׃
6 עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם; הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ׃
7 תַּחַת אָוֶן, רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן; יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן׃ {ס}
8 הֲבִנְהָרִים חָרָה יהוה, אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ, אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ; כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ, מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה׃
9 עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ, שְׁבֻעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה;
נְהָרוֹת תְּבַקַּע־אָרֶץ׃ 10 רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים, זֶרֶם מַיִם עָבָר; נָתַן תְּהוֹם קוֹלוֹ, רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא׃
11 שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה; לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ׃
12 בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ; בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם׃
13 יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ, לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ;
מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃ {פ}
14 נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ פרזו (פְּרָזָיו), יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי; עֲלִיצֻתָם, כְּמוֹ־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר׃
15 דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ; חֹמֶר מַיִם רַבִּים׃
16 שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי, לְקוֹל צָלֲלוּ שְׂפָתַי, יָבוֹא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז;
אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיוֹם צָרָה, לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ׃
17 כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא־עָשָׂה אֹכֶל; גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים׃
18 וַאֲנִי בַּיהוה אֶעְלוֹזָה; אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי׃
19 יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי, וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי;
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי׃
תפילת תודה
1 זוהי תפילת חבקוק הנביא על שגיונות:
2 ה', שמעתי עליך והתמלאתי יראה. ה', חדֵש את פועלך בימינו, גלה אותו בימינו, בכעסך זְכור לרחם.
3 אלוהים יבוא מתימן, האל הקדוש מהר פָּארָן, סלה. כבודו יכסה את השמים ותהילתו תמלא את הארץ.
4 כבודו יזהר כמו אור, קרני אור יֵצאו מידו, שם מסתתר כוחו.
5 מגפה הולכת לפניו ואחריו מחלה קשה.
6 הוא יעמוד וירעיד את הארץ, יסתכל ויזעזע עמים, הרים נצחיים יתנפצו, גבעות נצחיות יפלו. הוא שולט בכל המתרחש.
7 ראיתי את אוהלי כּוּשָׁן בצָרה, ואת יריעות האוהלים של ארץ מדיין רועדות.
8 האם על הנהרות תכעס, ה'? האם על הנהרות תתרגז? האם על הים תזעם כשתרכב על סוסיך ועל מרכבות הישועה?
9 תשלוף ותדרוך את קשתך, ותירה חצים רבים. אומֶר סלה.* [אומר סלה – משמעות הביטוי אינה ידועה]
תבקע את הארץ בנהרות, 10 הרים יראו אותך וירעדו, זרם מים יפרוץ, התהום תשמיע את קולה ותרים את ידיה לשמים.
11 השמש והירח יעמדו בשמים בגלל חציך המעופפים, בגלל הברק הזוהר של החנית שלך.
12 בזעם תצעד על הארץ, בכעס תרמוס עמים.
13 תצא להושיע את עמך, להושיע את המלך שמָשַחתָ.
תנפץ את ראש בית הרָשע, תהרוס את ביתו מהיסוד עד המגדל, סלה.
14 במטה שלו תפגע בראשי מפקדיו, שהתנפלו עליי במטרה לפזר אותי, שמחים כמו מי שבא לתקוף עני בסתר.
15 תדרוך בים עם סוסיך, תרעיד מים רבים.
16 שמעתי ובטני התהפכה, לשמע הקול רעדו שפתיי, נרקבו עצמותיי, עמדתי במקומי נסער.
איך אנוח ביום צרה כשגדודים תוקפים את העם?!
17 גם אם עץ התאנה לא יפרח ולא יהיה יבול בגפנים, גם אם עץ הזית לא יתן פרי והשדות לא יצמיחו תבואה, גם אם יושמד הצאן מהדיר ולא יהיה בקר ברפתות,
18 אשמח בה', אגיל באלוהים המושיע שלי.
19 ה' אדוני הוא כוחי, הוא גורם לרגליי להיות מהירות כמו רגלי איילות ומוביל אותי למקומות בטוחים.
למנצח בנגינותיי.