מבוא

איזה יוחנן כתב את הספר?

את הבשורה הזאת כתב יוחנן בן זבדי, התלמיד האהוב על ישוע. ולא יוחנן המטביל.

יוחנן המטביל נערף בשלב הראשון של שירות ישוע כמשיח (מרקוס ו פסוקים 14-29).

למרות שיוחנן בן זבדי לא מציין את שמו ככותב הבשורה, העובדה הזאת נובעת מתוך הנתונים הכתובים בספר ומעדויות הסטוריות

למי כתב יוחנן השליח?

על פי סגנון כתיבתו, ניתן להסיק שיוחנן כתב לגויים וליהודים כאחד.

לדוגמא: יוחנן פירט את משמעותם של חגים ותוארים יהודים כדי שקוראיו יבינו במה מדובר:

רבי – פירושו מורה  (א 38).  משיח תרגומו כריסטוס – פרק א' 41-42;  ה' 2;  ט' 7;  י"ט 13; י"ט 17; כ' 16.   כשמדובר בהפצת בשורת אלוהים, אלוהים דואג שלכולם היא תהיה מובנת!

מה היתה מטרת כתיבת הספר?

המטרה היא: "אך אלא נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלוהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו". כ' 31.

יוחנן לא תיאר כל יום בחיי ישוע אלא תיאר וציטט את הארועים המשרתים מטרה אחת:

אם נאמין שישוע הוא המשיח בן האלוהים, נחיה עימו לנצח,   או: ללא האמונה בישוע, אין לנו חיי נצח.

יתר על כן, בעוד ששאר שלושת ספרי הבשורה מתמקדים בתיאור הניסים של ישוע, הרי יוחנן מתמקד על משמעותם.  (פרק ו' תיאור האכלה של ה- 5000 ויוחנן מתמקד על לחם החיים!)

כשאנו לומדים את הבשורה של יוחנן, חשוב תמיד לזכור את מטרת הספר.

(אם כל מאורע בחיי ישוע היה מתועד על הניר, כי אז לא היה מקום מספיק בעולם לכתוב את מעשיו. יוחנן כ"א 25. אין פלא: הוא הרי אלוהים!)

הבשורה על פי יוחנן

פסוקים 1-3 ופסוק 14:

1 בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר, וְהַדָּבָר הָיָה עִם הָאֱלֹהִים, וֵאלֹהִים הָיָה הַדָּבָר.
2 הוּא הָיָה בְּרֵאשִׁית עִם הָאֱלֹהִים.
3 הַכֹּל נִהְיָה עַל־יָדָיו, וּמִבַּלְעָדָיו לֹא נִהְיָה כָּל אֲשֶׁר נִהְיָה.

14 הַדָּבָר נִהְיָה בָּשָׂר וְשָׁכַן בְּתוֹכֵנוּ; וַאֲנַחְנוּ רָאִינוּ אֶת כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹד בֵּן יָחִיד מִלִּפְנֵי אָבִיו, מָלֵא חֶסֶד וֶאֱמֶת.

יוחנן מאוד שונה משאר הבשורות. בעוד כל השאר מתיחסות להתחלה הארצית של ישוע, יוחנן מצביע לעבר בראשית, לעבר אלוהים בכבודו ובעצמו.

מדוע?

כי זהו הדגש לאורך הבשורה. ישוע הוא אלוהים!

בעוד ספר בראשית מהווה תחילת התנ"ך,  בשורת יוחנן מהווה מעין הבראשית של הברית החדשה. 

יוחנן מכנה את ישוע במילה :  לוגוס, (ביוונית – דבר) . ומשמעה: דבר דיבור, מילים.

מדוע מכנה יוחנן את ישוע במילה לוגוס, דבר?

מכיוון שישוע המשיח הינו פה אלוהים, דבר אלוהים לישועת בני האדם.

דרך ישוע המשיח גילה אלוהים האב את עצמו לעולם ודרך דברו של ישוע אמר אלוהים האב את דברו אלינו.  על ידי עדותו של ישוע יכולנו להכיר את אלוהים האב. יוחנן י"ד 9.

("...הרואה אותי ראה את האב ...")

מחבר האיגרת אל העבריים תיאר את מה שאמרתי בצורה הטובה ביותר בפרק א' 1-3.

"האלוהים אשר דיבר מקדם פעמים רבות ובדרכים רבות אל האבות ביד הנביאים, דיבר אלינו באחרית הימים האלה ביד הבן אשר שם ליורש כל ובידו גם עשה שמים וארץ. הוא זוהר כבודו וצלם עצמותו ונושא כל בדברו רב הגבורה, ולאחר שעשה טיהור חטאים ישב לימין הגדולה במרומים..."

בפרק א' פסוק 3 בבשורת יוחנן מבהיר לנו יוחנן שמילותיו של ישוע מאוד ברי השפעה.

במילות פיו של המשיח נוצרו העולמות, ונבראו החיים. כל הבריאה למעשה נסובה סביבו, ובלעדיו אין לבריאה זכות קיום או משענת להמשך.

שאול השליח תיאר את ישוע עבור הקולוסיים במילים אלו:  קולוסיים א' 16-17.

"כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ כל הנראה וכל אשר איננו נראה, הן כסאות וממשלות הן שררות ורשויות, הכל נברא על ידו ולמענהו.  והוא לפני הכל והכל קיים בו."

רבותי,   יוחנן מאוד ברור,  ישוע הוא לא סתם בחור חמוד – הוא אלוהים נצחי, הוא לא נברא, אלא, הוא ברא אותנו והעניק לנו חיים.

בפסוק 14 יוחנן מציין שהאלוהים הנצחי עשה דבר מאוד יוצא דופן.

האלוהים אשר ברא את העולם במילות פיו, בא אל העולם.  הוא לא בא כמו רוח או איזה חזיון אלא בדמות אדם.

איך ישוע נהיה בשר ושכן בינינו?

כבר בבראשית ג' 15  הבטיח אלוהים שזרע האשה,  שימו לב, לא זרע הגבר, אלא זרע האשה יהיה האחד אשר יכה בראש הנחש הקדמוני, השטן.

מכיוון שהשטן הינו מלאך רם מעלה, גורם שמיימי, הרי זרע האשה, למרות היותו בשר ודם בדמות אדם,  חייב להיות גדול מהשטן כדי להשמידו, והמישהו הזה חייב להיות אלוהים בכבודו ובעצמו.

כשהגיע מועד הופעתו של המשיח, הופרתה מרים הבתולה על ידי רוח אלוהים וכך בא לעולם המשיח, מזרע אשה,  אלוהים בא בדמות אדם ושכן בינינו. (ישעיה ז' 14 עמנואל) מיכה ה' 1.

האם אותו ישוע היה אדם רגיל, ובכל עת היה גם אלוהים?

באיגרת הראשונה ליוחנן פרק א' פסוקים 1-2  אומר יוחנן: "..שמענו אותו, ראינו אותו בעינינו, הבטנו בו, מיששנו אותו..."  יוחנן מנסה להמחיש בכל דרך אפשרית את העובדה שהאלוהים הנצחי היה עימם בלבוש בשר ודם!

יוחנן מוכיח את אנושיותו של ישוע בכך שתיאר את ישוע מתנסה במצבים העומדים לפני בני אדם אך מבלי לחטוא.

א. היה עייף: ד' 6

ב. היה צמא: ד' 7.

ג. הוא נסער, הזדעזע, י"א 13

ד. ישוע בכה: י"א 35

ה. ישוע מת על הצלב: י"ט 30

ו. ישוע דימם: י"ט 34.

ישוע עשה דבר אחד נוסף אשר הוכיח את מלוא אלוהותו גם בעת היותו בבשר וזה:

הוא קם לתחיה ביום השלישי: יוחנן כ'.

למרות שעדיין לא דברנו על הנושא הזה, הרי זה כבר נמצא באוויר מתחילת השיעור:

שילוש באלוהים.

יוחנן רואה כמובן מאליו מה שרוב העם היהודי אז והיום מכנה ככפירה באלוהות.

כבר מבראשית השכילו אבותינו להבין שהאלוהות האחת מורכבת משלוש הוויות:

האב – ההויה שלא ניתן לראות   (שמות ל"ג 20)

הבן- ההויה שהופיעה לפני בני האדם  (שמות ל"ג 11)

ורוח אלוהים,  הוויה אלוהית השוכנת באדם המאמין. (בראשית א' ותהילים נ"א)

ולהוכחה....

אברהם דיבר עם אלוהים פנים אל פנים (בראשית י"ח) משה דיבר עם אלוהים פנים אל פנים (שמות ל"ג 11)   ולישעיה בפרק מ"ח 12-16  אמר אלוהים באופן שאינו משתמע לדו-פנים שהאלוהות מורכבת משלוש הוויות. ("קרבו אלי שמעו זאת, לא מראש בסתר דברתי, מעת היותה שם אני, ועתה אדוני אלוהים שלחני ורוחו". פסוק 16.

אם כך נותר לנו לבחור בין לשמוע לאנשי המסורת לבין שמוע לכתוב בדבר אלוהים אודות אלוהים.

מה מניע את ריבון העולם לעזוב את משכנו הנפלא ולבוא ארצה?.

רבותי,

יש לנו אלוהים אשר אוהב אותנו, הוא רואה בנו את ילדיו ובעבורנו הוא מוכן לעשות הכל על מנת שנחזור אליו לנצח.

ישוע המשיח ירד אלינו ארצה כדי שאנו נוכל לעלות אליו השמיימה

לסיכום:

יוחנן בן זבדי כתב את הבשורה כדי שכל אחד מאיתנו ידע את העובדות אודות ישוע המשיח וכך יוכל להאמין בו ולזכות בחיי נצח.

יוחנן לא המציא שום פרט,  

למעשה כל הנתונים שיוחנן מציין כבר נודעו ליראי אלוהים מבראשית.

בשורת יוחנן אם כן מהווה עוד הוכחה לחסד אלוהים לבני האדם, עוד פיסת אמת כתובה על מנת שעל פיה יוכלו רבים יותר להכיר את אלוהים באופן אישי.

אני מתפלל שבמהלך לימוד בשורת יוחנן נוכל לראות איך חיי בני אדם משתנים מחוסר ידיעת המושיע לחיי אמונה וציות למשיח.